אדמונית החורש בהר הלל

למשך שבועיים בשנה בלבד מקשטת אדמונית החורש, אחד מהפרחים הכי מרשימים בארץ, את שביליו של הר הלל, ומוסיפה להרי מירון עוד סגולה של יופי וחן. האזור כולו טובל בירוק, שופע בפריחה וקורא לנו אליו. אל תשכחו מגדיר פרחים!

ניתן לבקר את אדמוניות החורש בטיול מעגלי של 4 ק''מ, שמתאים לכל בני המשפחה, או בטיול למיטבי לכת (מומלץ בחום), שעובר גם בחלקו העליון והמרשים של נחל כזיב. אורך מסלול זה הוא 9 ק''מ והוא אינו מסתיים בנקודת ההתחלה (דרוש יותר מרכב אחד).

המסלול מומלץ כל השנה, אך את אדמוניות החורש נמצא רק באמצע חודש אפריל, כאשר שיא הפריחה הוא ב-15 באפריל, פלוס מינוס שבוע. לבירור על מועדי הפריחה המדויקים ניתן להתקשר למוקד המידע של רשות הטבע והגנים: 3639*

איך מגיעים

נקודת התחלה: כפר בית ג'אן.

ניתן להגיע לכפר מכביש 85 - בצומת רמה פונים צפונה לכביש 864, עוברים את הישוב רמה וממשיכים עד לפנייה ימינה לכיוון בית ג'אן [1 במפה]. לחלופין ניתן להגיע מכביש 89 ולפנות דרומה לכביש 864 בצומת חסן, לעבור את פקיעין ולפנות שמאלה בצומת לעבר בית ג'אן [1].

ממשיכים בדרך העולה לבית ג'אן. במזלג הראשון [2] ממשיכים בדרך הראשית (שמאלה), עוברים את תחנת הדלק וממשיכים בכביש שבצידו סימון שבילים שחור. בסוף הרחוב, לאחר שעוברים תחנה לבריאות המשפחה (קופת חולים), פונים ימינה [3]. ממשיכים ישר עד הכיכר, פונים בה שמאלה וממשיכים ישר עד שמגיעים לצומת T. פונים ימינה ומיד לאחר מכן ישנו צומת עם פנייה שמאלה. בצומת זה ישנו עמוד חשמל שעליו סימון שבילים כחול [4]. פונים עם הסימון הכחול בדרך שרובה סלולה, ונוסעים בה כמעט 3 ק''מ עד שמגיעים לפיצול דרכים [6]. מימיננו יהיה חניון שבעונת הפריחה יהיו בו פקחים של רשות הטבע והגנים. בחניון זה חונים וכאן מתחיל המסלול.

נקודת הסיום:

  • לבוחרים במסלול המעגלי שאורכו כשעתיים, נקודת הסיום היא גם נקודת ההתחלה.

  • אלו שירצו לטייל במסלול הארוך, יצטרכו להשאיר רכב שני בבית ג'אן. לשם כך הנהגים יחזרו ברכבים עד לנקודה שבה פנינו את הפנייה האחרונה שמאלה [4]. בצומת זה, נפנה ימינה ונמשיך ישר (לא כפי שבאנו). נמשיך ישר עד שנראה כיכר. מעט לפני הכיכר ישנה פנייה ימינה [14]. נפנה בה, נמשיך עוד כ-200 מטר בכביש ונשים לב לפנייה לכביש גישה לחנייה עליו נמצא סימון שבילים ירוק. זוהי נקודת הסיום (ניתן גם לשאול מקומיים היכן הירידה לעין גורנה (עין ג'ורון).

מסלול ארוך או קצר

כאמור לעיל, ניתן לעשות את המסלול בשתי אפשרויות שונות. הראשונה הינה מסלול מעגלי בין 4 ק''מ שכולל עליה להר הלל, מעבר בשביל האדמוניות וחזרה לרכב. האפשרות השניה היא למסלול למיטבי לכת, שאורכו כ-9 ק''מ וממשיך לאחר הביקור בשביל האדמוניות לעבר נחל כזיב ומסתיים בפאתי בית ג'אן. שני המסלולים מתחילים מאותה נקודה.

תחילת המסלול

מהחניון [6] נתחיל ללכת מזרחה בשביל עפר בסימון שבילים ירוק. בהליכה נוכל לראות את המטעים והשדות המעובדים על ידי תושבי בית ג'אן. מסביב נראים הרי הגליל העליון בולטים במלוא עצמתם. לאחר הליכה של כ-1 ק''מ יוצא מדרך העפר, שביל המסומן בסימון שבילים שחור שמאלה, לעבר הר הילל. נטפס בשביל זה, כשבדרך מלווים אותנו עצי אלון מצוי עליהם מטפסים זלזלת קנוקנות, זלזלת מנוצה, יערה איטלקית, קיסוסית קוצנית ופואה מצויה. בדרכנו נוכל למצוא את רימונית הלוטם, סוג של צמח מיוחד שנטפל בדרך כלל לצמחי הלוטם וניזון מהצמח הפונדקאי. לצידי השביל נראה שיחים רבים של לוטם מרווני ולוטם שעיר (ראו אגדות), המקשטים בשלל צבעים את דרכנו.

לאחר כ-450 מטר נגיע לדרך עפר המסמנת את סוף העלייה [8]. אלו שרוצים ליהנות מתצפית מרשימה יוכלו לעלות בדרך עפר המטפסת לפסגת הר הלל (כ-600 מטר). הר הלל המתנשא לגובה של 1,071 מטר, קרוי על שמו של הלל הזקן, שעל פי המסורת קבור בשולי הישוב מירון, לרגלי הר מירון. בשיא החורף, לעיתים פורחת מבעד למעטה השלג רקפת יוונית, שנחשבת לאחד מהמינים הנדירים בארץ. לעיתים ניתן לראות בפסגת ההר גם את פריחת אירוס החרמון. בזכות מאבק של החברה להגנת הטבע והגופים הירוקים, הבסיס הצבאי שהוקם לא נבנה על הפסגה ממש אלא באתר סמוך. מהתצפית נשוב בחזרה לשביל השחור, נמשיך בו ונעבור דרך שער ברזל לעבר שביל האדמוניות.

שביל האדמוניות

השביל יורד מהר הלל ואורכו כ-300 מטר. זהו אחד מהמקומות היחידים בארץ שבהם פורחת אדמונית החורש. האדמונית היא פרח ענק דמוי ספל פתוח, שצבעו אדום עמוק וקוטרו עד כ-10 ס''מ. בלב הפרח גוש צהוב בולט של אבקנים. ארץ ישראל היא גבול התפוצה הדרומי של אדמונית החורש (ראו אגדה). מועד פריחתה של האדמונית הוא קבוע והוא נמשך כשבועיים ימים בלבד שמרכזם סביב ה-15 לחודש אפריל. נעים להתרשם, אך אסור כמובן לקטוף.

ליד האדמונית גדלים פרחים מני סחלבים רבים, בינם סחלב אנטולי, סחלבן החורש ועוד.

נמשיך בירידה בשביל המסומן בסימון שחור, עד שנגיע למפגש עם דרך עפר. אלו שבחרו לטייל במסלול המעגלי הקצר יפנו שמאלה עם הסימון הכחול, ולאחר כ-2 ק''מ הליכה נוחה (כ-40 דקות) יגיעו לחניון.

המשך המסלול הארוך: אלו הרוצים להמשיך ולהנות מיופי הקסום של תחילתו של נחל כזיב, יפנו ימינה בשביל העפר. לאחר כ-400 מטר נגיע למעיין הנקרא עין הזקן [10]. המעיין, שנקרא גם הוא על שם הלל הזקן, נמצא בתוך בור חצוב גדול. שפיעת המעיין בדרך כלל דלה והבור אינו מלא מים. סביב למעיין, נקודה מצוינת להפסקת אוכל, נוכל להבחין במינים נדירים כגון: טופח עדין, רומוליאה זעירה וחיננית רב-שנתית.

נחל כזיב

לאחר הביקור בעין הזקן [10], נעזור את דרך העפר ונחבור לשביל המסומן בסימון שבילים ירוק היורד לעבר אפיקו של נחל כזיב. נחל כזיב, המתפתל לאורך עשרים ק''מ, מתחיל בצידם המערבי של הרי מירון ונשפך לים התיכון צפונית לנהריה. בימי החורף הנחל מנקז מי גשמים רבים, ואליהם מצטרפים מי נביעות המעיינות שלאורכו.

לאחר כ-300 מטר, מגיעים למפל אותו יורדים בזהירות מצידו וממשיכים עם השביל. לאחר כ-200 מטר נוספים נפגוש במרכז השביל את חוזרר החורש. החוזרר, שצומח בארץ בהרי  מירון בלבד, שייך למשפחת הוורדנים, שעציה (שזיף, שקד, תפוח, אגס) מאפיינים את היער ההררי הנשיר ששולט באזורים הצפוניים של כדור הארץ. זהו עץ לתפארת, בעל עלים רחבים דמויי כף יד, פריחה לבנה ופירות שנראים כמו תפוחונים צהבהבים. בסך הכל נספרו באזור הרי מירון כשלושים עצי חוזרר החורש, מה שהופך אותו לאחד הצמחים הנדירים ביותר בארצנו. העץ שנפגוש בנחל כזיב עליון הוא המרשים מכולם. הוא פורח במחצית הראשונה של חודש אפריל ומבשיל את פירותיו בסתיו.

ממשיכים עם השביל עוד כ-3 ק''מ. במסוך לנקודה בו ישנו מפגש עם ואדי נוסף הנשפך משמאל לתוך נחל כזיב [11] נובע עין שביל בתוך בריכה עגולה. ליד המעיין המהווה נקודה מצויינת לעצירה צומח לבנה רפואי יפה. שימו לב כי ישנו סימון שבילים שקוף (לבן, ריק, לבן) המפנה את המטיילים מהשביל לעבר המעיין.

כ-500 מטר לאחר המעיין [12] פונה השביל שמאלה במעלה ההר (שימו לב לא לפספס את הפניה בשביל). השביל מטפס לשלוחה של הר שפנים ,ויורד מצידה השני. כל האזור הינו שטחים חקלאיים המעובדים על ידי תושבי בית ג'אן. השביל יורד מעברה השני של השלוחה וחוזר ומטפס לעבר בית ג'אן.

בית ג'אן

בית ג'אן הוא כפר דרוזי הנמצא בהרי מירון. זהו כפר דרוזי מהגדולים בארץ והגדול מבין הכפרים שבגוש הרי מירון. נראה כי שמו שומר בחובו את שמה של בית דגן המקראית. הכפר הוא הגבוה בכפרי ישראל וחלקו העליון נמצא מעל לאלף מטר מעל פני הים. הכפר הוקם ככל הנראה סביב המאה ה-13-14 על שרידים של ישובים קדומים יותר. כיום יש בכפר כעשרת אלפים תושבים, והם עובדים בכוחות הביטחון, כעובדי חוץ או כחקלאים. מאז שהוכרז הר מירון כשמורת טבע ישנו סכסוך מתמיד בין תושבי הכפר לבין אנשי רשות הטבע והגנים, בעקבות ההתרחבות של הכפר למגורים ולחקלאות. הסכסוך הגיע לשיאו בשנת 1987, אז, לאחר התכתשות אלימה בין תושבי הכפר לאנשי הרשות והמשטרה, הסכימו להקים פרויקט ביוב לכפר בבקעת הסרטבה. הבעיות לא הסתיימו, ועד ימינו ישנם קונפליקטים נמשכים בנושא ההתיישבות והתנאים אותם דורשים תושבי הכפר.

סיום המסלול

בתום העליה לבית ג'אן נגיע אל עין גורנה (עין ג'ורון). מעיין זה היה בעבר מקור המים העיקרי של בית ג'ן, ולפיכך גם מקום המיפגש ומרכז חיי החברה של הכפר. בעקבות הנחת קו צינור מים לכפר ירד המעיין מגדולתו. לאחר שנים של הזנחה וזוהמה במעיין, החליטו אנשי בית ג'ן להשיב למעיין את כבודו ואת יופיו משכבר. והפכו את הנביעה ואזור סביב לגן עם מטעים ותעלות מים להנאת הכלל. נקודה מצויינת לסיום הטיול בטרם ממשיכים עם הרחוב למקום בו חונה הרכב המאסף.
 

חוות דעת על אדמונית החורש בהר הלל

טוען חוות דעת...

תגובות

טוען תגובות...