איך מטיילים

  • הטיול מתאים למיטיבי לכת. אורכו כ-9.5 ק"מ (בממוצע 4-7 שעות).

  • לאחר שיטפון ראשון לעונה באזור, גב קינה מתמלא במים טובים לרחצה. בקיץ ובסתיו המים אינם ראויים לרחצה.

  • המסלול מעגלי וניתן לחנות את הרכב בבטחה בסמוך למאהל בדואי בחניה מסודרת.

איך מגיעים

הטיול הינו מעגלי, והוא מתחיל סמוך לחרבת עוזה, דרומית לערד. 

הוראות הגעה: נוסעים לערד בכביש 31 (באר שבע-ערד). בכניסה המערבית לערד פונים ימינה (דרומה) ברחוב שמיר לעבר רובע האמנים ואזור התעשייה. לאחר כ-150 מטר ממשיכים בכיכר ישר בדרך שנקראת דרך הגז. לאחר כ-1 ק"מ הדרך מגיעה למנחת מטוסים ישן [1 במפה] (בו נוהגים תושבי ערד להטיס בסופי שבוע טיסנים). נוסעים במנחת מערבה ויורדים לדרך עפר בסימון שבילים כחול. דרך העפר ממשיכה עוד כ-2 ק"מ עד לבית ספר אזורי של תושבי הפזורה הבדואית שמתגוררים באזור [2]. סמוך לבית הספר הדרך מתעקלת שמאלה (דרומה) וממשיכה עוד כ-1.5 ק"מ בדרך עפר המתאימה לכל רכב (בנסיעה איטית), עד למאהל הבדואי של מוסא אבו אייד [3]. סמוך למאהל ניתן להשאיר את הרכב ללא חשש גניבה ופריצה.

waze: ניתן לכתוב בחיפוש "נחל קינה" והניווט יוביל אתכם לנקודת ההתחלה.

חרבת עוזה

מהחניון המאולתר של מוסא נתחיל ללכת בדרך המסומנת בסימון כחול. לאחר דקות ספורות נראה סימון ירוק שפונה שמאלה [4] - זהו השביל שעימו נחזור בחזרה. נמשיך במעלה השביל הכחול עד לראש הגבעה, שם נמצא שרידים מרשימים של מצודה קדומה בשם חרבת עוזה [5].

חרבת עוזה היא שריד לדרך העתיקה שהובילה מתל ערד שברמת ערד ושיפולי הר חברון לעבר דרום ים המלח, הישוב צוער והרי אדום. הדרך, שעברה במקום שבו עובר היום הסימון הכחול ושביל ישראל, נחקרה בשנת 1956 על ידי הארכאולוג יוחנן אהרוני, שזיהה את המקום כמצודה מתקופת הברזל – התקופה הישראלית (המאות 8-9 לפנה"ס). יוחנן העלה את ההשערה שהמצודה שמרה על דרך אדום המקראית. כך הוא כותב בספרו "בעקבות מלכים ומורדים":

"המצודה נבנתה, כאמור, במקום גבוה, על קו הרכס, במקום שמתחיל המורד התלול למדבר יהודה. היא באה להגן בוודאי על יהודה מפני פלישות מדרום מזרח. אזור זה ידע מאז ומתמיד ניסיונות פלישה מן הדרום בדרך מן הערבה ומאדום. מסביבה זו עלו כבר בני ישראל נגד חרמה וערד. מכאן עלו בני קיני יחד עם בני יהודה מעיר התמרים היא צוער, אל נגב ערד (שופטים א', טז). אך בחירת מקום המצודה מעל למוצא ואדי אל קיני, היורד בכיוון להר סדום, מובנת לנו, רק אם אנו מניחים שמכאן עברה הדרך המרכזית מיהודה לערבה ולאדום. היא דרך אדום או דרך מדבר אדום (מלכים ב' ג; ח' כ), שבה ירדו מלכי יהודה, מדוד ועד יהושפט ועד אמציה ועוזיהו, כדי להכות את אדום בגיא-המלח".

המצודה, ששטחה כ-40X50 מטר, מוקפת חומה הבנויה מאבנים גדולות, לרוב לא מסותתות, שאליהן צמודים מבפנים חדרים היוצרים מעין חומת סוגרים. בתוך המצודה נמצאו חרסים רבים מתקופת מלכי יהודה, מה שמתארך אותה למאות 7-9 לפנה"ס, כמעט לפני 3000 שנה. המצודה השתמרה באופן מרשים מאוד במשך הזמן, ותוכלו להלך בין חדריה וללמוד את תוכנית הבנייה שלה.

חרבת עוזה וחרבת רדוס הדרומית אליה היוו ככל הנראה נקודות שמירה על הדרך הקדומה, ושימשו להגנה מפני נסיונות פלישה ליהודה מכיוון דרום מזרח. אם תרצו ללמוד עוד על הדרך הקדומה והמצודה, תוכלו לעיין במאמר בדרך אדום מאת יוחנן אהרוני וכן במאמר מסתרי דרך אדום מאת בנו רותנברג.

בורות מים בנחל קינה

מחרבת עוזה, נמשיך ללכת עם השביל הכחול היורד בשביל תלול אך נוח לעבר אפיקו של נחל קינה. במקום בו השביל מתחבר לנחל, נראה סימון שקוף המוביל אותנו לעבר בורות מים סמוכים [6]. בורות המים מתמלאים מדי חורף ומשמשים את הרועים הבדואים להשקיית עדרי הצאן (אין לשתות מן המים בבורות). ניתן לראות את חריצי החבלים המשמשים להעלאת דליי המים.

נמשיך בשביל הכחול שהולך עם הנחל, עד למפגש שבילים כחול וירוק בו נפנה שמאלה לעבר שביל ירוק [7] הממשיך באפיק הנחל (בעוד השביל הכחול עולה וממשיך בצידו הימני של הנחל).

לאורך אפיק הנחל ניתן לראות צמחים רבים המאפיינים את הצמחיה המדברית. בן השאר נבחין בצמחים כמו חצב מצוי (בחורף נראה את העלים הירוקים הגדולים שלו, ובסתיו את עמודי הפריחה הלבנים), שלהבית קצרת-שיניים, דרדר מצוי, פרג אגסני, ציפורנית מגוונת זמזומית המדבר, אזובית המדבר ועוד. הליכה של עוד כק"מ תביא אותנו לתצפית מרהיבה על מפל באפיקו של נחל קינה.

המפל והגב בנחל קינה

התצפית על המפל מרהיבה, וניתן לראות את הגב בתחתיתו [8]. בנקודה זו השביל הירוק יורד אט מצידו השמאלי (צפוני) של המפל בירידה תלולה, שבסופה נגיע אל הגב. יש בגב מים כל השנה, אך אחרי השיטפונות הוא מתמלא, ובחורף ובאביב המים עמוקים מאוד (למעלה משני מטרים).לקראת הסתיו המים מתאדים ומפלסם יורד (אם כי תמיד נשארים בו מים). זו נקודה מצויינת להשאר בבגדי ים ולטבול במים הקרירים.

לאחר המנוחה, נמשיך על השביל הירוק באפיק נחל קינה עוד כ-1.5 ק"מ עד לנקודה שבה הוא עוזב את האפיק הראשי של הנחל, ופונה בחדות שמאלה (צפונה) (עדין עם הסימון בצבע ירוק) במעלה אפיק המנקז את הנחל [9]. מבחינת מרחק זוהי נקודת אמציע המסלול (4.5 ק"מ לערך מכל כיוון).

השביל הירוק מטפס בערוץ הנחל, בדרך נתגבר על שני מפלונים, השני בהם בגובה של כחמישה מטרים אותו יש לטפס בזהירות. בהמשך השביל יוצא מן הנחל, נוטה שמאלה ועולה לעבר נ.ג. (נקודת גובה) 554 [10]. מכאן ממשיך השביל בדרך גמלים המשקיפה על נחל קינה מלמעלה ולאר מכן יורד לעבר עץ שיזף גדול באפיק הנחל [11]. מהעץ, ממשיך השביל בדרך גמלים טובה, לעבר נקודת תחילת המסלול. שימו לב כי בערוץ בו הולכים ישנן מערות רבות, בחלקן ישנו שימוש גם היום.

אפשרויות נוספות

למעוניינים, במקום לחזור עם השביל הירוק חזרה לרכב, ניתן להמשיך למסלול שאינו מעגלי במורד נחל קינה (שביל אדום, שבהמשך ממשיך עם השביל הכחול), עם שביל ישראל, לעבר גבעת סילון, ובאר אפעה. שם הנחל מתחבר לנחל חימר. בנקודה זו עובר גם כביש 258 היורד מצומת חתרורים לעבר דימונה, שם צריך לחכות רכב האיסוף.