כל המידע על רחוב הנביאים בירושלים

 המידע עודכן על ידי מורת הדרך שלי אשכולי. רוצים לטייל עם שלי? היכנסו לעמוד שלה בטיולי »

  • דרכי הגעה

    רחוב הנביאים מקביל לרחוב יפו מצפון. למגיעים מחוץ לעיר כדאי להחנות את הרכב בכניסה לעיר ולנסוע בתחבורה ציבורית באוטובוסים או ברכבת הקלה. לבאים ברכב, ניתן לחנות בחניון ספרא הסמוך, או בחניון שברחוב הנביאים.

    נתחיל את המסלול בקונסוליה האתיופית.

    [1] הקונסוליה האתיופית

    כתובת: רחוב הנביאים 38.

    מאז התקופה הביזנטית הקהילה האתיופית היא חלק בלתי נפרד מירושלים, וברחוב הנביאים ובסביבתו יש בתים רבים השייכים לה.

    המבנה היפה והמרשים שלפנינו נבנה בשנים 1925-1928 על ידי הקיסרית זאודיתו, שהייתה נוצרייה אדוקה. המבנה כולל לא פחות מתשעים חדרים. בחזיתו ניצב אריה הנושא צלב וכתובת בשפת הגעז – ניב קדום של התפילה הנוצרית בשפה האתיופית: "ניצח אריה משבט יהודה". הקיסרית זאודיתו תכננה להשתכן במבנה המפואר, אך הדבר לא עלה בידה. בשנת 1936 נכבשה אתיופיה על ידי האיטלקים, בני משפחת המלוכה נאלצו לברוח מארצם, ומשנת 1948 עד 1973 שימש המבנה כקונסוליה האתיופית. מאז ועד ימינו מושכרים החדרים למגורים.

    נמשיך מערבה ברחוב הנביאים.

    [2] בית החולים רוטשילד ומכללת הדסה

    כתובת: רחוב הנביאים 37.

    בית חולים זה מוזכר ברומן "שירה" של ש"י עגנון, כאשר גיבור הרומן, הרבסט, מביא את אשתו ללדת בו ופוגש את האחות שירה. זהו אחד מבתי החולים הראשונים שהוקמו בעיר העתיקה. עם הגידול באוכלוסיית העיר העתיקה, הצפיפות והתנאים הגרועים ששררו בבית החולים, ביקש מנהלו, ד"ר יצחק שוורץ תרומה מהברון להקמת מבנה חדש. משפחת הברון הסכימה, ובשנת 1887 הונחה אבן הפינה כאן ממולנו. מעניין לדעת שהחולים שהגיעו לבית החולים הזה טופלו ללא תשלום.

    בשנת 1918 עברה הבעלות על בית החולים לידי ארגון הדסה, ואחד מהרופאים המפורסמים שטיפלו בו היה ד"ר אברהם טיכו, רופא עיניים נודע שעליו נשמע בהמשך. בשנת 1939 הועבר בית החולים להר הצופים וכיום שוכנת בבניין זה מכללת הדסה.

    נמשיך ישר ונפנה ימינה לרחוב אתיופיה.

    [3] הכנסייה האתיופית

    כתובת: רחוב אתיופיה 10.

    האתיופים נמנים על הענף המזרחי בנצרות. על פי המסורת האתיופית, בעת ביקורה בירושלים, הרתה מלכת שבא לשלמה המלך וילדה בן בשם מנליק, שהפך למייסד השושלת הקיסרית באתיופיה. הקהילה האתיופית סבלה מדיכוי וקשיים רבים עד לשלהי המאה ה-19, אז החלו לזרום כספים לפיתוח הקהילה בירושלים. המקום שאנו עומדים נקרא בשפתם "דברת-גנת" – הר גן העדן. הכנסייה שנבנתה הוקדשה למרים. בשטחה נמצא מבנה "בית הלחם", בו אופים הנזירים את לחם הקודש.

    לפני הכניסה לכנסייה יש לחלוץ נעליים.

    ממול לכנסייה נמצא ביתו של מחייה השפה העברית אליעזר בן יהודה.

    [4] בית אליעזר בן יהודה

    כתובת: רחוב אתיופיה 11.

    בבית זה התגורר הבלשן והסופר אליעזר בן יהודה, האיש שמזוהה יותר מכל עם תחיית השפה העברית. הוא נולד בשם אליעזר פרלמן אך שינה את שמו, וכבר בהיותו על סיפון האונייה החליט לדבר בארץ החדשה רק בשפה העברית. בבית זה בו התגורר עם אשתו דבורה (ולאחר מותה עם אחותה ואשתו השניה, חמדה) כתב בן יהודה את מילונו המפורסם. את דעותיו – כנגד בני היישוב הישן שהשתמשו בכספי החלוקה במקום לצאת ולעבוד, ובעד השימוש הבלעדי בשפה העברית – הוא פרסם בעיתונים "החבצלת", "מבשרת ציון" ועוד.

    אין חדש תחת השמש, וכמובן שזעמם של בני היישוב הישן לא איחר להגיע: הם נידו והחרימו את משפחת בן יהודה, וסירבו לקבור את אשתו הראשונה ובתו כשחלו ומתו. בן יהודה נפטר בגיל 65 ממחלת השחפת, בעודו שוקד על כתיבת הכרך השמיני של מילונו. אילולא אדם זה, ייתכן שהשפה בה אתם קוראים עכשיו לא הייתה כפי שהיא היום.

    נצא מרחוב אתיופיה לרחוב הנביאים נפנה שמאלה לרחוב הרב קוק ומיד ימינה לרחוב טיכו

מחפשים היכן לישון בירושלים? הכירו את אברהם הוסטל, המקום הכי מגניב ללון בעיר הבירה. אבל האמת שמדובר בהרבה יותר מרק מקום לינה – להוסטל גג שווה, בר הפתוח מידי יום, אירועים מיוחדים, סדנאות, סיוריום ועוד. לכל הפרטים על אברהם הוסטל ירושלים >>

  • [5] בית הרב קוק

    כתובת: סמטת טיכו.

    בית זה היה מעונו הרשמי של הרב קוק כאשר נתמנה לרבה האשכנזי הראשון של ארץ ישראל. הוא נודע באהדתו לחלוצים למרות חילוניותם מה שעורר כלפיו כעס מצד חוגים חרדיים.

    נעלה לבית. הבית הצנוע והדל משמש כמוזיאון קטן המנציח את פעלי הרב קוק: מספריו הרבים העוסקים בתשובה ובציונות ועד לשירה ולמסות הפיוטיות שכתב. בין השנים 1921-1965 פעלה במקום ישיבת הרב קוק אותה הקים, הישיבה הראשונה בארץ שבה למדו בעברית ומאוחר יותר עברה לשכונת קריית משה.

    • שעות הפתיחה: ראשון-חמישי: 9:00-16:00 | שישי: בתיאום מראש בלבד | עלות כניסה: 20 ש"ח.

    • טלפון: 02-6232560 | למידע נוסף על בית הרב » 

    נצא מהבית ונמשיך בסמטה לבית טיכו.

    [6] בית טיכו

    כיום, ככל שהרופא נחשב יותר בתחומו כך המחירים עולים בהתאם. אך דוקטור אברהם טיכו, רופא העיניים הידוע, טיפל בכל מטופליו באופן שווה וללא משוא פנים ולא גבה תשלום ממי שידו לא הייתה מספקת.

    משפחת טיכו עלתה מווינה ורכשה את הבית בשנת 1912. מרפאתו של הדוקטור שכנה בקרבת שער מנדלבאום, אך בשנת 1929 הותקף הרופא בידי מוסלמי, ואז הוחלט להעביר את המרפאה לביתו. אירוע הדקירה זכה להדים רבים בעיתונות, ומוסלמים נוצרים ויהודים כאחד הוקיעו את האירוע – מה שמלמד על האהבה ולרופא המסור. כיום משמש הבית למוזיאון ובו תערוכת החנוכיות של דוקטור טיכו ויצירותיה של אשתו, אנה טיכו – שהייתה ציירת מפורסמת. הכניסה למוזיאון חופשית.

    נחזור על עקבותינו לרחוב הנביאים ונמשיך מערבה.

    [7] בית תבור

    כתובת: רחוב הנביאים 58.

    על הבית הזה, שפארו ניכר גם היום, אמר פעם טדי קולק כי "אם הייתי יכול לבחור בית אחד בירושלים זה הבית שבו הייתי בוחר". ואכן, לא בכדי הבית הזה נחשב למפואר שמכל בתי ירושלים של המאה התשע עשרה. מי שבנה אותו, האדריכל קונרד שיק, היה אוטודידקט מחונן, אדריכל, ארכיאולוג ומחשובי חוקרי ירושלים וארץ ישראל. למחייתו התפרנס גם מבניית דגמים שונים של ירושלים, ממכירת דגם בית שני הרוויח שיק הון עתק-800 לירות זהב שהוקדשו כולן לבניית בית חלומותיו. בהשראת הפסוק "צפון וימין אתה ראתם, תבור וחרמון בשמך ירננו" נקרא הבית 'בית תבור'.

    הסגנון האדריכלי משלב גותיקה גרמנית עם אדריכלות מזרח תיכונית. את הבית מקיפה חומה מה שמקנה לו תחושת מבצר. בכל המתחם משולבים ממצאים ארכאולוגים ששיק אסף, ביניהם לוח גזר – שנתלה במהופך. שיק התגורר בבית זה עד ליום מותו בשנת 1901.

    במלחמת העולם הראשונה הפקיעו התורכים את הבית לטובת קצינים טורקיים ובמלחמת העצמאות שימש הבית את מפוני הרובע היהודי לזמן קצר. בשנת 1951 נרכש הבית על ידי הכנסייה הפרוטסטנטית וכיום פועל במקום המכון התיאולוגי השוודי המכשיר צעירים סקנדינביים בלימודי מקרא וחקר ארץ ישראל.

    [8] מנזר סן ג'וזף

    כתובת: רחוב הנביאים 66.

    מתחם קתולי צרפתי ובו מנזר, אכסניה ובית ספר. קרוי על שם יוסף הנגר אבי ישו. המסדר נוסד במרסיי במטרה לסייע ליתומים ולחולים. הוא החל לפעול בעיר העתיקה, אך בשל הצפיפות נבנה מחדש ברחוב הנביאים. הוא כונה "בית החולים של 25 גרוש" על שום התשלום הסמלי ששילמו החולים. במלחמת העצמאות שימש המנזר כבית חולים צבאי לכוחות הישראלים ועד שנת 1961 שימש המבנה כבית הספר לאחיות של הדסה. כיום נמצאות במבנה מחלקות של בית החולים 'ביקור חולים'.

    ממשיכים ומצד שמאל מבחינים בבית החולים.

    [9] בית החולים ביקור חולים

    כתובת: רחוב שטראוס 6.

    ריבוי מוסדות הרפואה המיסיונרים הגבירו את חששם של היהודים ודרבנו את העסקנים שבהם להקים מוסדות משלהם.  כמו מבנים ומוסדות אחרים גם ביקור חולים נדד מהעיר העתיקה אל מחוץ לחומות. בגלל בעיות תקציב נבנה הבית בשלבים – אבן הפינה הונחה בשנת 1910 ורק  בשנת 1925 נערכה חנוכת הבית בנוכחותו של הנציב העליון הרברט סמואל. כדי להגדיל את זרם התרומות נכתבו בעיתונים דברי שבח המהללים את המבנה המתוחזק ואת הרופאים הטובים והמומחים ביותר בתחומם.

    כאן מסתיים סיורנו, אך כדאי להמשיך ולהסתובב בין בתי האבן האירופאיים והסיפורים המהדהדים מהם.