מקרני חיטים לארבל

שתי נקודות היסטוריות מרשימות ויפות נמצאות אחת בסמוך לשנייה, מעל ימת הכנרת. בראשונה התרחש בתוך לוע הר געש כבוי קרב אדיר ומכריע בין הצלבנים לבין צבאו של צלאח א-דין. בשנייה התרחש ליבו של המרד בהורדוס במצוק מרהיב. ואכן, קשה לדמות איך רבים נלחמו אלו באלו במקומות בהם הנוף משכיח כמעט כל דבר אחר

אפשר לטייל במסלול בשתי דרכים:

  1. לטייל במסלול במלואו (13 ק"מ), כפי שמתואר מטה. במקרה זה נקודת ההתחלה היא בקרני חיטים [1] ונקודת הסיום בישוב חמם [8].
     
  2. לחלק את המסלול לשני חלקים, שאורכו של כל אחד מהם כ-3.5 ק"מ: הראשון מתחיל בקרני חיטים [1] ומסתיים בנבי שועייב [4], והוא אינו מעגלי. המסלול השני מתחיל בראש מצוק הארבל [7] ויורד במצוק לישוב חמם [8] או לצומת מגדל [9] - לאלו המוכנים לטפס מעט, ניתן לעשות חלק מהמסלול הזה בצורה מעגלית עם רכב אחד. שני המסלולים אינם תלויים זה בזה וניתן לטייל בהם בנפרד.

איך מגיעים

מצומת גולני ממשיכים בכביש 77 לכיוון טבריה, ומעט אחרי אזור התעשייה גולני [1] (קצת לפני הקילומטר ה-74) מגיעים לכביש צר בסימון שבילים כחול המסתעף שמאלה (צפונה). ממשיכים בדרך העפר הזאת עד שמגיעים לאנדרטה קטנה [2] (של מסדר אל הנבואה), במדרון הדרומי של קרני חיטים. מהאנדרטה עולים בשביל הכחול לראש הר הגעש הכבוי שנקרא קרני חיטים [3].

  • הידעתם: מסדר אל הנבואה הוא כת קטנה בנצרות, שמאמינה כי ישו נשא את הדרשה כאן בקרני חיטים, ולא בהר האושר כפי שמקובל לחשוב.

קרני חיטים

שמו של הר הגעש הכבוי הזה בא משתי הפסגות שנראות כמו קרניים. כדאי לנסות ולאתר את לועו ולהתרשם מהנוף הנשקף ממנו - הגליל, הכנרת, הגולן והגלעד. בשדות שמסביב נערך ב-4 ביולי 1187 אחד הקרבות המכריעים על ממלכת הצלבנים באי בין הצבא הצלבני לצבאו של צלאח א-דין. הצבא הצלבני הגיע מכיוון מערב, מציפורי, כשלוחמיו עטויים כולם במיטב הציוד האירופאי – שריון ברזל כבד. בחום הנוראי ששרר באותו יום הלוחמים הצלבנים כמעט ולא יכלו לנשום בתוך המעטפת הזו והסוסים שלהם בקושי זזו. לעומתם הגיע הצבא המוסלמי ממזרח , מאזור צמח, כשהוא לבוש בהתאם לתנאי מזג האוויר - בגדים קלילים ונוחים לתזוזה. בקרב שנערך במקום נחלו הצלבנים, שלא היו ערוכים כלל לתנאי השטח ומזג האוויר, תבוסה ניצחת ורובם נסו לראש ההר ושם נכנעו לפני לוחמיו של צלאח א-דין. זו הייתה ראשית סופה של הממלכה הצלבנית.

בראש ההר ישנם שרידים מהתיישבות של האדם הקדמון. ממש עכשיו פורחים בראשו היקינטון המזרחי והקרקש הצהוב, שנחשב לצמח נדיר באזור.

ממשיכים על השביל הכחול צפונה ויורדים במדרון עד שמגיעים לקברו של נבי שועייב [4].

קבר נבי שועייב

נבי שועייב הוא שמו הדרוזי של יתרו חתן משה. על פי המסורת מימי הביניים הוא קבור בכפר חיטין (חטיא) הנזכר בתלמוד. לפי אותה המסורת היה יתרו הנכרי הראשון שהסתפח לעם ישראל. סיפורים על יתרו, חכמתו וקרבתו לדת מופיעים גם בקוראן, ולמעשה הוא נחשב כקדוש ביהדות, באיסלאם וכן בקרב הדרוזים, אצלם הוא נחשב לגדול הנביאים. הזכות על אחזקת המקום הוענקה לדרוזים בימי הנשיא השני של ישראל, יצחק בן צבי, ומאז נחגג במקום מדי שנה חג אלנבי (הנביא) שועייב ב-24-27 באפריל. כפי שניתן לראות בתמונה, המבנה עצמו מרשים.

לאלו שמחלקים את המסלול לשניים, כאן מסתיים המסלול הראשון, ולכאן יש לכוון את הרכב השני.

לאחרים, מקבר נבי שועייב ממשיכים בכביש שיורד לכפר זיתים [5], שהוקם על ידי עולים מתימן בשנות החמישים, ויוצאים ממנו מזרחה לכיוון הישוב ארבל [6] ואחריו להר ארבל [7] עם דרך בסימון שבילים אדום שיוצאת מהישוב.

הישוב ארבל הוא מהעתיקים בארץ, והוא נזכר לראשונה בתנ"ך: "כשוד שלמן בית ארבל ביום מלחמה" (ספר הושע, י', 14). בתקופת בית שני היה ארבל אחד הישובים שמרדו ביוונים: "נכבשו המסילות אשר בארבל" (ספר מכבים, א', 9). בתקופת המרד נגד הורדוס, עם עלייתו לשלטון בשנת 40 לפנה"ס, התבצרו במצוק מורדים יהודיים, ומכאן נלחמו נגד צבאו של הורדוס (קדמוניות, י"ז, 16. מלחמות היהודים, א', 17) לאחר חורבן הבית עברה להתגורר ביישוב משפחת ישוע, ממשפחות הכוהנים. כיום ארבל הוא מושב, שתושביו מתפרנסים מחקלאות ותיירות. 

מומלץ לחפש את בית הכנסת העתיק שנמצא בשוליו הצפוניים של הישוב, על שפת המצוק שיורד לנחל ארבל. בית כנסת ארבל נבנה סביבות המאה השלישית לספירה. מבנה בית הכנסת היה מדגם באסיליקה (אולם תווך ושתי סיטראות), הוא היה בין שתי קומות והתנשא לגובה של כ-15 מטר. הכניסה לבית הכנסת הייתה מכיוון מזרח והפתח שלו נחצב כולו מאבן אחת. רצפת בית הכנסת נבנתה מפסיפס. היום האתר חרב ונטוש.

מבית הכנסת ממשיכים בכביש לאורך המצוק עד לראש ההר (ניתן להגיע למקום רכב).

תצפית הארבל

בנקודה זו בראש הר הארבל [7] מתחיל המסלול השני עבור אלו שבחרו לפצל את המסלול. הארבל הוא אחד ההרים היפים בישראל. הוא משלב מצוק חד שמתנשא לגובה 400 מטר מעל פני הכינרת (כמאתיים מטר מעל פני הים), עם מערות מסתור ונוף מרהיב אל הכנרת והגולן. נתמקד בתצפית לכוון צפון ונצפה אל בקעת גינוסר, צפון הכינרת, הרי מירון וצפת, הגולן והחרמון.

ב-18 ליוני 2002 נהרג סמוך לנקודה זו סמל רועי דרור, ששירת כלוחם ביחידת דובדבן, בשעת אימון. משפחתו וחבריו הקימו לזכרו מצפור חדש, שממנו יורד שביל חדש לעבר חניון גדוד העבודה (על שם יוסף טרומפלדור), שעל שפת הכינרת [10] | לאתר האינטרנט לזכר רועי דרור >>

לנו, המטיילים באזור זה, האפשרות ללכת בשביל החדש או להמשיך עם השביל האדום היוצא מתצפית החרוב, ויורד לתחתית המצוק, כשהוא עובר במבצר הארבל. כאן נמליץ על השביל האדום, שעובר במבצר יחודי זה. במהלך הירידה יש להיעזר ביתדות התקועות בסלע, ובכבלים המתוחים לאורך הסלעים. את ההליכה ילוו, בהתאם לעונה, כרמלית, רקפת, יקינטון וצבעוני. לאחר הירידה נמשיך בשביל האדום לכיוון מזרח עד למבצר.

מבצר הארבל

 ראשית המבצר: במצוק ארבל נמצאות מערות רבות, חלקן טבעיות וחלקן נחצבו בידי אדם במהלך השנים. בתקופת בית-שני חלק מהמערות הוסבו לביצורים, נחצבו מחילות קישור, נבנו מעברים ונבנו קירות מגן. חלק מהמערות טויחו והוסבו למאגרי מים. המבצר נבנה בשלושה מפלסים. השילוב בין המערות הטבעיות במצוק, בתוספת בנייה וקישור בין המערות יצרו למעשה מבצר חזק חצוב במצוק, שדרכי הגישה אליו מצומצמות וניתנות לשליטה מצד המתבצרים.

הקרב המפורסם לכיבוש המבצר היה בין צבא הורדוס לבין הקנאים שהתבצרו במבצר. צבא הורדוס ניסה לכבוש את המבצר במספר שיטות. האחרונה בהם, שהצליחה מתוארת בספרו של יוספוס פלביוס מלחמות היהודים. על פי סיפורו הורדוס ציווה לשלשל את חייליו מראש המצוק ועד לפתח המבצר בסלים שנקשרו בחבלים (סנפנלינג בצורתו הקדומה...) החיילים הגיעו אל מול פתח המבצר, הדפו את המורדים בכידונים או משכו אותם אל התהום בעזרת אנקולים. המבצר הנראה כיום הוא חלק משרידי המבצר שבנה עלי-א-דין במאה ה-17. מבצר זה יושב על שרידי המבצר הקדום. 

לאחר הביקור במבצר, יש שלוש אפשרויות לסיום המסלול, בהתאם למקום שבו השארתם רכב מאסף:

  1. לחזור למעלה, אם השארתם רכב במגרש החנייה.
  2. להמשיך בשביל האדום עד למטה לישוב הבדואי חמם [8] שלמרגלות הר נתאי.
  3. לחזור מעט אחורה ולבחור לרדת בשביל הכחול שמוביל לצומת מגדל [9].

עוד אטרקציה באזור
במצפה נטופה תוכלו ליהנות ממסיק זיתים אותנטי, קציר חיטים, ואף בציר יין | כתובת: מצפה נטופה, ד.נ.ג.ת, 15295 | לפרטים נוספים: 04-6786454 או 0524-313707.


ועד שתגיעו למצוק ארבל המדהים, הנה טעימה מהתצפית שמחכה לכם שם:

חוות דעת על מקרני חיטים לארבל

טוען חוות דעת...

תגובות

טוען תגובות...