איך מטיילים

  • המסלול מעגלי ואורכו 8 ק"מ (4-5 שעות).

  • המסלול בדרגת קושי בינונית: הוא מתחיל במגמת עלייה להר שוקף ואז יורד אל בקעת אלון.

  • יש להצטייד בנעלי הליכה, כובע ומים (לפחות 3 ליטר לאדם). מומלץ לקחת גם מקלות הליכה.

  • יש להצטייד במפת סימון שבילים מספר 4.

  • אין להשאיר חפצי ערך ברכב.

איך מגיעים

נקודת ההתחלה והסיום של המסלול היא בחניון האגם בפארק הכרמל (ללא תשלום, כולל שירותים, ספסלים ופחי אשפה).

הגעה לחניון האגם: מכביש 4 פונים מזרחה בצומת אורן לכביש 721 (כביש עתלית - בית אורן). אחרי כ-4.5 ק"מ, ממש אחרי ירידה תלולה בכביש, נפנה ימינה לעבר חניון האגם. אחרי 300 מטר נגיע לרחבת חנייה גדולה, שבה נשאיר את הרכב ונצא למסלול.

  • waze: חניון האגם

לתחילת המסלול
מהחנייה יוצאים כמה שבילי הליכה:

  • השביל השחור (4176 במפת סימון שבילים), המגיע מבית אורן, דרך מחצבות קדומים ומסתיים בחניון האגם.

  • השביל האדום, שיכול להוביל אותנו מזרחה, כ-500 מטר לעבר האגם, או שניתן לצאת איתו דרומה, במעלה נחל רקית לעבר הר שוקף.

אנו נבחר באפשרות השנייה ונצא דרומה עם הסימון האדום במעלה נחל רקית לעבר הר שוקף, ולקראת סוף המסלול נחזור לחניון מכיוון בקעת אלון, עד לאגם ולחניון.

נקודת היציאה למסלול נמצאת דרום-מזרחית לכיכר מאולתרת, שבמרכזה שני עצי זית (ראו תמונה 2). במילים פשוטות, עמדו פחות או יותר שעצי הזית בכיכר מימינכם ובמרחק 6 מטרים. הביטו ישר וחפשו את הסימון האדום.

  • שימו לב: נקודת היציאה למסלול לא הכי בולטת, ולכן אם התחלתם ללכת בסימון האדום והגעתם תוך כמה דקות לאגם, סימן שהתחלתם הפוך (פחות מומלץ).

חורבת רקית

העלייה באפיק נחל רקית יחסית מתונה. אחרי 1.5 ק"מ (כחצי שעה הליכה), תגיעו למפגש שבילים ירוק-אדום. בעונת הפריחה כבר תבחינו בשלל רקפות וכרכומים מכל עבר. המשיכו בשביל האדום, אליו חובר גם שביל ישראל, שיתלווה אליכם עד תחתית בקעת אלון. לאחר כמה דקות הליכה תגיעו אל חורבת רקית, ותעברו על פני שדה פתוח ומעליו שרידי חורשת אורנים, שבקצה שלה עוברת דרך סלולה. השדה הפתוח הוא מקום נחמד להסדיר טיפה נשימה.

בחורבת רקית שכן יישוב בימי המשנה והתלמוד, ומאוחר יותר היה כאן יישוב דרוזי שחרב בשנת 1840.

לצערנו, בגלל שיש כביש גישה לחורבת רקית, המקום מלא בזבל שהשאירו שם וחבל. לכן, שימרו את הפסקת הקפה להר שוקף והמשיכו עם שביל ישראל במעלה הגבעה.

בדרך, תפתיע אתכם פתאום מערת קבורה חצובה בסלע. מעל פתחה המקומר חקוקה כתובת ביוונית, בעלת עיטורים בדמות רוזטה. בשלב הזה אנחנו כבר בגובה 365 מטר מעל פני הים. נמשיך במגמת העלייה לעבר הר שוקף (497 מטר מעל פני הים).

הטבע מחדש את עצמו

ב-2 בדצמבר 2010 בערו מדרונות הכרמל בשריפה הגדולה ביותר בתולדות המדינה, שגרמה למותם של 44 בני אדם. כ-35 אלף דונם של חורש ויערות נטועים עלו באש, וכוחות ההצלה עמלו במשך שלושה ימים כדי לכבות אותה. מיד עם סיומה החלו העבודות לשיקום הטבע. מדובר בתהליך ארוך, ובטיול בהר שוקף והסביבה ניתן לראות עדיין שרידים מאותה שריפה. עצי החורש מתעוררים ומלבלבים, והפריחה איננה מאחרת לבוא. עצים כמו האלון והאלה צומחים מחדש מהשורש, ומפתחים מספר גזעים למקרה של שריפה נוספת. העצים המחטניים, כמו האורן, מתחדשים בזכות הזרעים שנפוצו מתוך האצטרובלים בחום הרב.

נמשיך לעלות לעבר הר שוקף בשביל האדום. בדרך, בחודשים נובמבר-ינואר נמצא כאן צמח יפהפה ואנדמי לישראל (כלומר הוא צומח רק כאן) – אירוס הסרגל, פרח מוגן שנפוץ בעיקר בכרמל ונמצא בסכנת הכחדה. לכן, נשים לב היכן אנחנו דורכים, וכמובן שלא נקטוף | למידע נוסף על אירוס הסרגל »

תצפית מהר שוקף

אחרי כעשרים דקות הליכה, רגע לפני שנגיע הר שוקף, נפגוש בדרך עפר בסימון כחול, שמובילה צפונה להר ערקן. אנו נמשיך עם הסימון האדום ושביל ישראל עוד קצת, עד שנגיע לתצפית מפסגת הר שוקף. נוף מרהיב מצפה לכם כאן, ותוכלו להבחין בבקעת מהר"ל מדרום ועד ארובות חדרה, במערב הכרמל וחופו, בצפון חיפה ושאר פסגות הכרמל, ובדרום-מזרח דליית אל-כרמל. זהו מקום מושלם לעצירת מנוחה וקפה.

מהפסגה נמשיך עם שביל ישראל שמתחבר לסימון השחור (4162 במפה) ונתחיל לרדת לעבר בקעת אלון, המבצבצת מבין מורדות ההר. ממש בתחילת הירידה נחצה דרך עפר ונרד ביובל קטן שנשפך לנחל אורן. זהו קטע קצר ויפה של קילומטר, שבו תלכו בתוך נבכי החורש. בסופו תחשפו לבקעת אלון, שאותה חוצה הנחל המפורסם ביותר בכרמל, נחל אורן.

בקעת אלון ונחל אורן – עד לסיום המסלול

עם ההגעה לבקעת אלון ניפרד מהסימון השחור ונמשיך בסימון ירוק שמאלה (לכיוון צפון-מערב). בקעת אלון היא למעשה התרחבות עמק נחל אורן, והיא נוצרה כתוצאה מהתחתרות הנחל בטוף געשי. אדמות הבקעה אינן משובחות, ולכן עיבודן מועט, אך מעט השטחים המעובדים, ששייכים לתושבי הכפר הדרוזי עוספיא, נמצאים במרכז הבקעה, הודות לקרקע הגיר שנסחפה ממורדות ההרים הסמוכים.

בבקעה נלך כ-2 ק"מ, ובדרך נחלוף על פני נחל אלון וחורבת אלון. ממערב מתנשא לאורך הדרך רכס הר ערקן (480 מטר). לקראת היסגרות הבקעה, ניכנס עם השביל הירוק אל תוך אפיק נחל אורן. במקטע הזה יקבלו את פנינו שרידי מכוניות שכבר הפכו לחלק מהנוף. זהו אחד הקטעים היפים ביותר בנחל, ואחרי גשמים יש בו גם זרימת מים, שיוצרת מראה מיוחד.

נמשיך עם הסימון הירוק, ואחרי רבע שעה נחלוף על פני פיצול שבילים עם שביל כחול, שמגיע מפסגת הר ערקן. אנו נמשיך עם השביל הירוק, ולאחר כ-500 מטר נתחבר לשביל אדום שהוזכר בהתחלה. נחצה איתו שרידי טחנת קמח, וכמה רגעים לאחר מכן כבר ניחשף לאגם, שמתמלא ממי נחל אורן.

תוכלו לעצור כאן וליהנות מהמקום, או להמשיך בהליכה כמה דקות נוספות עד חניון האגם שבו מחכה לכם הרכב, ולסיים את המסלול.

עוד בסביבה:
אם תישארו ללון בחניון האגם, תמצאו מסביבכם אפשרויות נוספות לטיול ביום שלמחרת: