כל המידע על נחל ימין ונחל חתירה – בעקבות סיירי הפלמ"ח

המסלול נכתב על ידי מדריך הטיולים חיים סופר. לפרטים נוספים על המדריך »

בין המכתש הקטן לגדול

ראשיתו של המסלול במישור החולות, מישור ימין ונחל ימין, שהופך בהפתעה לערוץ קניוני בעל גבי מים. המשכו בירידה ב"מעלה ימין" ומפגש עם נחל חתירה, בצילו של עץ שיטה גדול. מצומת הנחלים, נמשיך בעקבות סיירי הפלמ"ח, ונטפס במעלה פלמ"ח (נקב אל יהוד), המקום בו גם יעלים לא עוברות. סיומו של המסלול בעין ירקעם ובמצד ירקעם.

איך מגיעים

לאחר שחולפים על פני העיר דימונה בכביש 25, פונים ימינה (דרומה) בצומת רותם, אל כביש 206 המוביל למפעל הפוספטים אורון. לאחר נסיעה של כ- 8 ק"מ מגיעים לצומת עם כביש 227 המוביל למעלה עקרבים. בצומת פונים שמאלה (מזרחה) ונוסעים כ- 2.5 ק"מ עד לחניון הלילה של נחל ימין, נקודת ההתחלה של המסלול.

היות והמסלול אינו מעגלי, צריך לעשות הקפצת מכוניות! חוזרים עם מכונית אחת (או יותר, תלוי במספר הנהגים), אל צומת הכבישים 227/206, ופונים שמאלה (דרומה). ממשיכים על כביש 206 כ- 2.5 ק"מ, וקצת לאחר הפניה לתוך המכתש הגדול חונים בחניה המוסדרת של עין ירקעם.

איך מטיילים

  • כאמור, המסלול אינו מעגלי ומחייב שתי מכוניות לפחות.
  • המסלול מיועד למיטיבי לכת ואורכו כ- 9 ק"מ, בדרגת קושי "קשה".
  • על המטיילים להצטייד בנעלי הליכה (רצוי גבוהות), כובע, 3 ליטר מים לאדם, ופנסים. רצוי להיעזר במקלות הליכה.
  • העונות המומלצות לטיול הן שלהי הסתיו, החורף וראשית האביב.
  • המסלול עובר בחלקו בשמורות טבע מוכרזות, הפתוחות חינם אין כסף, אך הלינה בהן בשעות הלילה אסורה, פרט לחניוני לילה מוכרזים.
  • מומלץ להתחיל בהליכה לא יאוחר מהשעה 8:30, על מנת שלא להיקלע לחשיכה, בעיקר בעונת החורף, בשל הימים הקצרים.
  • תוואי המסלול אינו מצריך תאום עם צה"ל.

תיאור המסלול

תחילתו של המסלול, באזור חניון הלילה של מישור ימין, במקום בו חוצה נחל ימין את כביש 227, ברום של 330 מטרים מעל פני הים. בגבינו בוהקת הכיפה הכסופה של הקריה למחקר גרעיני, ובלון האוויר הלבן (הצפלין) של מחנה כמוס.

צועדים בערך קילומטר אחד, במישור חולי, הוא מישור ימין, ששטחו הכולל כ- 100 קמ"ר. החולות שמכסים אותו בשכבה של כמה מטרים, הינם תוצר בליה של סלעים, שנסחפו על ידי הנחלים שגלשו ממזרח (מהרי אדום ומהרי מואב), טרום היווצרות בקע הערבה, לפני כ- 5 מיליוני שנים. בנקודה זו, הופך ערוצו של נחל ימין לקניוני, ובירידה אל הערוץ, נגלים לעיננו מספר גבי מים, אחד מהם באורך של 7 מטרים שעומקו יכול להגיע ל- 2.5 מטרים בעונת החורף.

הליכה בת שני קילומטרים נוספים, מביאה אותנו לגבעת תצפית פנורמית ברום של 360 מטרים מעל פני הים. מגבעה זו ניתן לצפות במפל היבש של נחל ימין, בסדקי ימין ובמעלה ימין שנפרשים למרגלותינו. נרד מהגבעה ונגלוש אל במת הסלע הסדוקה לרוחבה במספר סדקים רחבים למדי, אלו הם סדקי ימין. כאן מתלכד השביל המסומן בירוק איתו באנו, עם שביל ישראל שהגיע ממצד צפיר, ומכאן ואילך אנו ממשיכים במסלולנו יחד עם שביל ישראל שיורד דרומה.

מסדקי ימין נמשיך בירידה זהירה במעלה ימין אל המשך ערוצו של נחל ימין. בהליכה הנינוחה בערוץ הנחל, ניתן להבחין בכתמים הכהים של אבני הצור המשולבות בסלעי הגיר הבהירים. הליכה זו תביא אותנו לאחר מרחק מצטבר של כ-4.5 ק"מ, אל מפגש הנחלים, נחל ימין, ונחל חתירה, ברום של 120 מטרים מעל פני הים. בצומת זו, שהיא מחצית הדרך, מתחת לעץ השקמה הגדול, והטפיל למחצה, הרנוג השיטים שכרוך סביב ענפיה, ניתן לעשות את הפסקת הצהרים.

לאחר הפסקת הצהרים, נמשיך בדרכנו מערבה, במעלה נחל חתירה, שמנקז את המכתש הגדול ונשפך אל נחל צין. ההליכה במעלה הנחל מתונה ונינוחה, כאשר מסביב עצי שיטה, שפזורים לכל אורכו של הנחל. הליכה זו של כ- 2 ק"מ מצומת הנחלים, מביאה אותנו, אל מרגלות המפל היבש של נחל חתירה, המפל אותו פגשו סיירי הפלמ"ח, ולרגע חשבו שדרכם מערבה נחסמה לחלוטין, עד שפרצו בתוך מספר שעות את דרכם במעלה הפלמ"ח.

מעלה הפלמ”ח

ראשיתו של המעלה בשנת 1944. פלוגה ג' של הפלמ"ח שמנתה 150 אנשים, ביניהם 40 בחורות, בפיקודו של אורי יפה, וסיירי הפלמ"ח שבראשם עמד מוריס בן דרור, עשתה את "המסע הגדול". על מנת לעקוף את המשטרה הבריטית בממשית (כורנוב), הלכה הפלוגה דרך נחל צין, וממנו מערבה בערוצו של נחל חתירה.

כאשר הגיעו למרגלות המפל היבש בנחל חתירה, שגובהו כ- 60 מטרים, החליטו לא להרים ידיים, והם פילסו מעבר מעבר דרך המצוק התלול. הבדואים שפגשו אותם לאחר מכן, כינו את המעבר "נקב אל יהוד", המקום בו גם יעלים לא עוברות.

בעליה נעזרים בסולם יציב ובמספר דרגיות ומעקות מתכת. בראש המעבר, ברום של 245 מטרים מעל פני הים, נחצב בסלע הכיתוב מעלה פלמ"ח.

עין ירקעם

הליכה של קצת למעלה מ-2 ק"מ, תביא אותנו לעין ירקעם, או עין ירקא בשמו הערבי. באזור המעיין ניקווים גבי מים שמתייבשים בחודשי הקיץ, ולידם ניתן לראות מדרגות מהתקופה הרומית המאוחרת (תקופת הקיסר הרומי דיוקליטיאנוס בשלהי המאה השלישית לספירה) שנחצבו עבור הסוסים והגמלים, שהובילו מזון למצד רומי שנמצא בקרבת מקום.

הליכה של פחות מחצי ק"מ (סה"כ כ- 9 ק"מ מתחילת המסלול), תביא אותנו אל חורבותיו של המצד הרומי, מצד ירקעם ואל המכונית, או המכוניות, שהשארנו בבוקר במגרש החניה בסמוך לכביש 206.