קטע מספר 5: מאום א-דנניר לאום אל-קאנטיר

יום מלא בנחלים, מאגרי מים, מעיינות, אתרים ארכיאולוגיים מדהימים אך מעל הכל - רוג'ום אל-הירי, מעגל אבנים פרהיסטורי שעדיין מהווה חידה עבור החוקרים | מאת: יואב שרעבי
| 31/03/2019
  • דרגת קושי: קל | משך הטיול: 8 שעות | אורך המסלול: 19 קילומטרים

  • נקודות למילוי מים: מושב יונתן, תצפית מגג של בונקר

  • נקודות להספקת אוכל: קצרין, אניעם, חספין

  • לינה: מאגר רוויה, הגשר הסורי בנחל סמך, אום אל קנאטיר

מתחילים את היום בשרידי הכפר הסורי אום א-דנניר.

הולכים כקילומטר עד שמגיעים לכביש צק נוסף. כאן פונה שביל הגולן שמאלה (דרומה) וממשיך על תוואי הכביש, שבהמשך הופך לדרך עפר. לאחר 300 מטר נגיע לתצפית הבונקר – נקודת תצפית מגג של בונקר, שבה נוכל ליהנות מגג בונקר מנוף יפה של מרכז הגולן ומושב יונתן הסמוך. בתצפית יש גם ברז מטיילים, שבו תוכלו למלא מים.

לאורך הדרך אנו חוצים את אפיקיו העליונים של נחל בזלת, אחד מיובליו הגדולים של נחל דליות, מהגדולים שבנחלי הגולן. בחורף ובאביב כל פלג מים קטן כאן זורם, מה שהופך את ההליכה בדרך הישרה לחוויה אירופאית של ממש.

לאחר 1.5 קילומטרים עוזב השביל את דרך העפר ופונה ימינה (דרום-מערבה), ונכנס לשטח פתוח יפהפה המשקף בצורה טובה את מרכז הגולן: רמה שטוחה, מעט עצים, וכמובן – המוני פרחים. מדי פעם קופצת לעין פרה שמצדיקה את הטענה שפה זה "המערב הפרוע של ישראל".

מסיל בערבית הוא תעלה, וכך מכונים כל נחלי הגולן בראשית דרכם. עקב גילם הצעיר וקשיותם היחסית של סלעי הבזלת בגולן, ועקב אופייה המתון של הרמה, התחתרו מי המעיינות הרבים באזור בצורה דלה ביותר בשכבות הבזלת.

כתוצאה מכך, לאורך קילומטרים רבים נראים אפיקי הנחלים יותר כמו תעלות (מסילים בערבית) מאשר ערוצי נחלים. אך עם התאחדותם של המסילים והתקרבותם לכיוון הירידה התלולה לעמק הירדן והכנרת, מתחילה התחתרות אגרסיבית יותר בסלע. או אז אנו מבחינים בערוצים תלולים יותר ומשופעים במפלים, שאחריהם הופכים הערוצים לגדולים, עמוקים ורחבים הרבה יותר.

אחרי 4.5 קילומטרים של הליכה בכל היופי הזה נגלית לעינינו הפתעה לא צפויה: גל אבנים ענקי בצורת מעגל שקוטרו כ-150 מטר. זהו רוג'ום אל הירי (גלגל הרפאים בעברית), ועד היום מתחבטים החוקרים בניסיון לפענח מה היה כאן. כניסה למעגל האבנים וביקור בחדר הפנימי - חובה!

רוג'ום אל הירי הוא גל אבנים עצום מימדים, קוטרו מעל 150 מטר, המכיל שלוש שורות של מעגלי אבנים, אחד בתוך השני. המקום הינו אחת מהחידות הארכאולוגיות הגדולות ביותר בישראל, עקב הקושי בתיארוך גיל האתר ובזיהוי שימושו המקורי.

מצד אחד, בנוי האתר מאבנים גדולות במיוחד ולא-מסותתות, שמעיד על תקופת בנייה קדומה שקדמה לגילוי מתכות (שבאמצעותן ניתן לסתת את האבנים). מצד שני, הבאת כמות עצומה של כ- 42,000 אבנים למקום הינה עבודה מורכבת ומסובכת, המעידה על תכנון קפדני אשר היה יכול להתרחש רק בחברה מאורגנת ומבוססת בעלת מעמדות חברתיים – דבר המאפיין תקופות מאוחרות יותר.

בלב המעגל האמצעי ניצב גל אבנים גדול, 20 מ' קוטרו, ובליבו חדרון קטן- ייתכן כי שימש כחלל קבורה למישהו מכובד ועשיר ביותר. סברה נוספת מציעה כי המעגלים שימשו כמעיין לוח שנה קדום, כיוון שבמעגלים ניתן להבחין בתופעות אסטרונומיות כגון יום השוויון. פירוש שמו של האתר- "רגם חתולי הבר".

800 מטר בהמשך השביל אנו חוצים את אפיק נחל דליות. במקום נטועה חורשת אקליפטוסים נחמדה, ומומלץ לעצור כאן להפסקה. נמשיך בדרכנו מערבה, וכעת נוכל לראות מדרום את מאגר דליות, שאוגר את מי נחל דליות לרווחת תושבי הגולן.

שביל הגולן מקיף את המאגר מצפון, ולאחר 2.5 קילומטרים מגיע לכביש 808, הוא "ציר המפלים" –  כביש המחבר את מרכז הגולן עם דרום הגולן, ולאורכו מספר מפלים מרשימים.

נחצה את הכביש ונמשיך מערבה לאורך אפיקו של נחל דליות. באזור צמחיית נחלים עבותה, ויש לשים לב לסימוני השביל. לאחר 500 מטר נפגוש שביל בסימון אדום, היוצא מחניון דליות הסמוך והולך לכיוון גמלא – למעוניינים, הליכה של 3 קילומטרים לכל כיוון. אנו פונים שמאלה (דרומה) והולכים עם השביל האדום 300 מטר עד לחניון דליות, ובו חניון מוסדר של מועצה אזורית גולן.

מחניון דליות יוצא שביל הגולן דרומה, ומיד חוצה את כביש 869, היורד מהגולן לכיוון צפון הכנרת. לאחר 500 מטר נגיע לשרידי הכפר מזרעת קונייטרה – כפר קטן שבו השתמשו חקלאי העיר קונייטרה בעונות החורף.

אנו ממשיכים דרומה, ולאחר 1.5 קילומטרים נגיע לקצהו הצפוני של מאגר סמך – היושב על אפיקו של נחל סמך, הגדול שבנחלי דרום הגולן. בשלב זה פונה שביל הגולן ימינה (מערבה) ומתחיל להקיף את המאגר מצפון. יש לשים לב – בשנים גשומות עולה מפלס המאגר ומציף את תוואי השביל! יש להקיף את המאגר ולהגיע לקצהו הדרום-מערבי.

מאגרי רמת הגולן החלו לקום במהלך שנות השמונים. עקב התבססות ההתיישבות ברמת הגולן, עלה הצורך ביצירת מאגרי מים קבועים וזמינים. הרמה הינה אזור גשום במיוחד באופן טבעי, אך כל המים שבתחומה זורמים בסופו של דבר לכנרת. הרעיון היה פשוט וחכם: הקמת סכרים בנקודות מפתח על בסיסי הנחלים ואגירת המים הזורמים בהם לפני הגעתם לכנרת. בכך נחסך הצורך שבהנחת צינורות והעלאת המים מהכנרת בחזרה לרמת הגולן.

המאגרים ממוקמים על בסיסי הנחלים ממש רגע לפני הפיכתם לקניוניים, גם כדי לאפשר כמה שיותר תפיסת מים וגם בכדי לתפוס שטחים מישוריים רחבים. על מנת לאפשר את המשך המרקם האקולוגי של הנחלים, מזרימים המאגרים לנחלים כמות מים השווה לזרימה ממוצעת של הנחל. אך בכך נפגמה המערכת השטפונית הטבעית של הנחלים, שגם לה חשיבות עצומה במרקם האקולוגי של הנחל.

לאחר 500 מטר נפנה שמאלה (דרומה) ונטפס לסכר של המאגר, שם ניתן לעיתים לראות דייגים המנסים לשלות דגים מן המאגר (סמכ בערבית = דג) – וישר למנגל! תענוג. לאחר 700 מטר יורד השביל מהסכר וממשיך מערבה, מעל ומצפון לאפיקו של נחל סמך.

בקטע זה ניתן לראות בצורה יפה כיצד הופך נחל סמך לאט – לאט ממסיל קטן לקניון הגדול והמרשים שהוא בחלקו התחתון, בסדרת מפלים שניתן לראות ממעל לאפיק הנחל. לאחר 3 קילומטרים פונה השביל דרומה ומתחיל לרדת לכיוון ערוץ הנחל עצמו, בירידה תלולה מעט.

לאחר 800 מטר בירידה נגיע לנקודה מעניינת: ראשית, כאן נפגש שביל הגולן עם דרך עפר בסימון שחור, החוצה את אפיק נחל סמך באמצעות גשר בזלת מרשים. הדרך והגשר שימשו את הסורים שהחלו לבנות בגולן בשנת 1964 תוואי להטיית מי מקורות הירדן לאורך כל הרמה. מתחת לגשר ישנה נקודת צל ובריכה מצוינת!

מהגשר ממשיך השביל בדרך הרחבה, פונה שמאלה ומתחיל לטפס איתה לעבר הגדה המזרחית של נחל סמך, שממשיך להעמיק מתחתינו. הטיפוס הינו מתון ונוח, ולאחר 2 קילומטרים נראה משמאלנו קיר בזלת לח ושיחים רבים – זהו עין שקודל, מעיין קטן המטפטף ממרכז קיר הסלע. ניתן לעמוד תחתיו ולקבל מקלחת קרירה ומרעננת!

לאורך מקטע שביל זה נוכל לראות, מצד ימין, את התוואי החפור של תעלת ההטיה. 200 מטר בהמשך השביל נגיע לצומת נוסף – שביל הגולן ממשיל מכאן ישר, לאורך דרך רחבה מסומנת אדום, ואילו הדרך השחורה מתפתלת שמאלה (מזרחה), ומטפסת כמה עשרות מטרים בגובה לעבר הרמה שמעל לנחל סמך. בסוף העלייה נמצא חניון נוח עם פח וברז – זוהי נקודת סיום היום שלנו.

העלייה עוברת בתחומי האתר אום אל–קנאטיר, מהמרתקים שבאתרים הארכיאולוגיים בגולן, ושהביקור בו הוא חובה של ממש!

אום אל-קנאטיר הוא אתר ובו שרידיו של אחד מ-32 היישובים יהודיים שהתקיימו בגולן בתקופת המשנה והתלמוד. בתחומי היישוב מעיין קטן, הנובע מתוך מבנה הבנוי שלוש קשתות אבן, ומכאן שמו. משערים שמי המעיין שימשו בתהליך עיבוד הפשתן והפיכתו לאריג בד - כנראה אחד מהענפים הכלכליים עליהם התבסס היישוב. אך גולת הכותרת של המקום היא ללא ספק בית הכנסת העתיק.

כאשר התגלה המקום היו שרידי בית הכנסת מוקפים בגלי אבנים גדולים במיוחד, שריד לרעידת האדמה הגדולה בשנת 749 שהחריבה כמעט כל יישוב בארץ. בבידודו היחסי של המקום מאתרי יישוב עתיקים אחרים הוביל לכך שכל האבנים שנפלו ממבנה בית הכנסת נותרו כאן ולא נלקחו לשימוש משני. מקרה זה הינו נדיר, שכן אבני בנייה (במיוחד גדולות ומרשימות כמו של בית כנסת) היו מצרך נדיר ביותר בעולם העתיק.

לכן, בשנת 2010 אושרה תכנית בנייתו מחדש של בית הכנסת, אשר בוצעה ע"י ארכיאולוג המתמחה בשימור אתרים בשם יהושע (ישו) דריי. כיום עומדת הקומה הראשונה של בית הכנסת (לפי הממצאים היה במקור בעל שתי קומות) על תילה באופן מושלם, כולל מבנה ארון הקודש המקורי. מדובר בבית הכנסת העתיק היחיד בארץ שהצליחו לשחזר את מבנהו בצורה כמעט מושלמת!

מפת המסלול

לקטע מספר 6: מאום אל-קנאטיר לאמפי גולן » 

כל התמונות באדיבות הצלם בר ארצי – bar artzi photography » 

חוות דעת על קטע מספר 5: מאום א-דנניר לאום אל-קאנטיר

טוען חוות דעת...

תגובות

טוען תגובות...