כל המידע על מקטע מספר 2: משמורת הטבע נחל חרמון – הבניאס ועד לפסל האריה השואג בתל חי 

  • דרגת קושי: בינוני עד קשה | משך הטיול: 10-12 שעות ניתן לפצל ליומיים | אורך המסלול המצטבר: 26 ק”מ
  • נקודות למילוי מים: שמורת טבע נחל חרמון - בניאס, קיבוץ שדה נחמיה, קריית שמונה ובית העלמין של כפר גלעדי 

  • הטמנות: אין

  • לינה: חורשות בשני צידי כביש 918 וחורשה מערבית לאזור התעשיה הדרומי של קריית שמונה. 

  • נ.צ. התחלה: 35.69422413536417 / 33.2468285071557 

  • נ.צ. סיום: 35.5766373 / 33.23863980000001

מקטע מספר 2 מתחיל במורדות הגולן וממשיך לכיוון עמק החולה. נקודת ההתחלה היא בחנית הרכבים של גן לאומי שמורת הטבע נחל חרמון – הבניאס.  

מכאן מתחילים ללכת בשביל שעוקף את השמורה מכיוון דרום ובהמשך חוצה את הכביש הצדדי שמחבר את כביש 99 עם מעיינות הבניאס בגשר מעל נחל סער. דרך אגב, נחל סער נחשב לגבול הגיאוגרפי והגאולוגי שבין החרמון לרמת הגולן, זאת משום שהנחל זורם בין המסלע הבזלתי שמאפיין את הגולן לבין סלע הגיר של רכס החרמון. 

לאחר שהשביל חוצה את נחל סער, הוא ממשיך על הגדה הדרומית של הנחל ומגיע לכביש 99 שאותו יש לחצות בזהירות! כעת ממשיכים ללכת במקביל לכביש בערך כ-200 מטרים ואז פונים שמאלה, וומשיכים ללכת במגמת ירידה אל שטחי מרעה.  השביל עובר בתאי שטח המאפיינים את רמת הגולן, מרחבים פתוחים ובזלתיים עם עצי אלון התבור וצמחייה עשבונית, המצוינת למרעה בקר.

אלון התבוראלון התבור | צילום: עומרי סלנר, החברה להגנת הטבע

בנקודה זו, תחלפו על כביש ישן שהוא למעשה "ציר הנפט". דרך זו נועדה לתחזוקת צינור הנפט המפורסם שהונח בסוף שנות ה-40 ברמת הגולן במטרה להעביר נפט מערב הסעודית לנמל צידון שבלבנון. כיום הצינור שעדיין קיים, מוביל מים בין מאגרים בגולן. דרך "ציר הנפט" היא דרך נופית יפהפייה ואחת מהנקודות המומלצות לצפייה בציפורים בעונות הנדידה. 

כעת ממשיכים עם השביל שעדיין נמצא בגבולות שמורת הבניאס וחוצה את ערוץ נחל פרע (נחל אכזב) שנפגש עם הבניאס בנקודה שבה ניצב הטנק הסורי ההפוך.  

האגדה מספרת, שבמהלך מלחמת ששת הימים בשנת 1967 כשצבא סוריה היה בנסיגה מהאזור, טנק סורי אחד נסע לאורך שפת המצוק של ערוץ הבניאס ועבר בשוגג להילוך אחורי וכך נפל היישר לתוך ערוץ הנחל. מאז ועד היום שוכב הטנק הפוך כזכר לקרבות שהתרחשו באזור. בהמשך השביל תוכלו לראות נקודות אסטרטגיות ששימשו כמוצבים וזירת קרב של מורדות הגולן במלחמת ששת הימים, כמו תל עזזיאת, בורג' בביל ותל פאח'ר, בהם לחמו לוחמי חטיבת גולני מול הצבא הסורי.  

בהמשך, השביל פונה בחדות ימינה ומערבה ומגיע לפיצול שבילים עם סימון אדום לכיוון דרום וסימון ירוק לכיוון מערב שאיתו השביל ממשיך לרדת במורדות הגולן ועד לגבעת האם.  

בגבעת האם נמצאים בונקר ואנדרטה, מכיוון שגם היא, כמו אחרות שראינו בדרך, שימשה מוצב צבאי. מכאן יצאו כוחות צה"ל ערב מלחמת ששת הימים לכבוש את צפון רמת הגולן. בראש הגבעה נמצאת אנדרטה לחללי חיל ההנדסה שנפלו במלחמת ששת הימים. גבעת האם נקראת ע"ש הנרייטה סאלד, ושכונתה "אם עליית הנוער” בשל היותה פעילה חברתית ואשת חינוך שעמדה בראש הלשכה לעליית הנוער וסייעה לנוער יהודי שעלה לארץ ישראל מגרמניה לאחר עליית היטלר לשלטון.  

שביל ישראל נפרד לרגע מהסימון הירוק, ומטפס אל ראש גבעת האם, לתצפית על צפון עמק החולה, הבניאס ומצוק רמים. אחרי התצפית בגבעת האם, שביל ישראל מתחבר בחזרה לשביל הסימון הירוק הממשיך בירידה אל עמק החולה ומגיע לכביש 918 שאותו יש לחצות בזהירות.  

אנדרטה לחללי חיל ההנדסה בגעבת האם אנדרטה לחללי חיל ההנדסה בגעבת האם | צילום: עומרי סלנר, החברה להגנת הטבע

מנקודה זו אנו נפרדים מהשביל הסימון הירוק וממורדות הגולן ומתחילים את ההליכה במקטע החולש על צפון עמק החולה. לאחר הליכה קצרה של פחות מקילומטר תגיעו לנחל חרמון (הבניאס). המשיכו עם השביל לאורכו של הנחל, עד למגרש חניה במרחק של כחצי קילומטר. מהמגרש והלאה, השביל ממשיך בתוואי לצד הנחל ושווה כעת לנצל את ההזדמנות בשביל טבילה מרעננת במים. 

נחל חרמון (הבניאס) פינות קסומות לטבילה בנחל חרמון (הבניאס) | צילום: עומרי סלנר, החברה להגנת הטבע

לאחר הליכה של כקילומטר מגיעים לנקודת המפגש בין נחל דן ונחל חרמון המתאחדים לנהר הירדן. השביל כעת ממשיך לאורך הנחל שכעת נחשב לנהר הירדן, ומקיף את היישוב שדה נחמיה מכיוון מערב. 

בהמשך תעברו בנקודה שבה נחל שניר (החצבאני) זורם לירדן שכן הוא אחד ממקורות המים של הנהר. ממפגש הנחלים הזה, נמתחת טיילת עמי בין קיבוץ כפר בלום לשדה נחמיה, באורך של כ-1.5 ק"מ, המוקדשת לזכרו של עמי פלד, נער שנהרג בעת שנסע על אופניו לבית ספרו. 

נמשיך בשביל ונחצה את כביש 9779 במעבר להולכי רגל בגשר יוסף, מתחת לכביש. כאן השביל נפרד מנהר הירדן, וממשיך מערבה במקביל לכביש על הטיילת שמובילה אל קריית שמונה. 

לאחר 3.5 ק"מ, תחצו את אזור התעשייה הדרומי של קריית שמונה, ותגיעו לחורשת קק"ל נחמדה שנמצאת בתוך קריית שמונה. בנקודה זו אנו ממליצים לאלו שרוצים לחלק את מקטע מספר 2 לטיול של יומיים, לעצור כעת פה, לסיום היום הראשון.  

שביל ישראל ממשיך כעת צפונה, יש לחצות את כביש 9779 (רחוב הנרייטה סאלד בקריית שמונה) במעברי חציה מסודרים, ולהמשיך עם הסימון לאורך פארק הזהב שבקריית שמונה להליכה בפנינת טבע עירוני לאורך נחל ואתרים היסטוריים כמו: מוזיאון לתולדות קריית שמונה ושרידי טחנת קמח שהופעלה בעבר מכוח המים. 

לאחר קום המדינה, נשאבו מי מעיין הזהב (שמספק מים לנחל שבמקום) כמקור אספקת המים לישוב קריית שמונה ויישובי האזור. עם התרחבות העיר והגדלת השאיבה נביעת המעיין הצטמצמה והנחל התייבש. בשנות ה-90 החל מאבק של פעילי סביבה מקומיים יחד עם החברה להגנת הטבע במטרה להציל את הנחל מפיתוח דורסני שכלל הקמתן של עשרות יחידות דיור באפיק הנחל. בשנת 2011, המאבק הצליח! ופעילי הסביבה הצליחו להציל את הנחל שחזר לזרום. 

מהפארק מתקדמים צפונה וממשיכים ללכת בתוך קריית שמונה עד לכביש הראשי, כביש 90. יש לחצות את הכביש בצומת המצודות ומנקודה זו מתחילים הליכה בטיילת מקסימה, שמתקדמת בעלייה מצידו המערבי של כביש 90 ועד למכללת תל חי.  

המכללה נקראת על שם  חצר תל חי, חווה חקלאית קטנה שהוקמה בתחילת המאה ה-20, הפכה מאוחר יותר לקיבוץ ואוחדה עם כפר גלעדי. חצר תל חי התפרסמה בעקבות סיפור "הקרב על תל חי" שהתרחש במקום בשנת 1920 והפך לסמל בתנועה הציונית ללחימה על גבורת אלו שנפלו בקרב ובראשם יוסף טרומפלדור. כיום האתר משמר את מבנה החווה ומציג את סיפורים ההתיישבות במקום. 

השביל ממשיך להקיף את מכללת תל חי, ועולה עד לבית העלמין של כפר גלעדי, בו קבורים הנופלים מקרב תל חי בקבר אחים שמעליו נבנתה אנדרטת "האריה השואג", אחת האנדרטאות הראשונות של היישוב הציוני בארץ ישראל. זו היא נקודת הסיום של מקטע מספר 2.