כל המידע על צובה והסטף - טיול בהרי ירושלים
המידע עודכן על ידי מורה הדרך הרצל חובב. רוצים לטייל עם הרצל? היכנסו לעמוד שלו בטיולי »
המסלול מתאים לכל עונות השנה ולכל גיל. אורכו הוא כ-2.5 קילומטרים בסך הכל, והוא עובר בין בריכות מים קרירות.
🎧 יש גם פודקאסט שווה על הסטף! האזינו >>
איך מגיעים
מכביש ירושלים-תל אביב (כביש 1) יורדים במחלף הראל דרומה. נוסעים ישר בכביש דרך מעוז ציון, עד שמגיעים לכיכר ופונים ימינה לכיוון קיבוץ צובה. מהכניסה לקיבוץ נוסעים לכיוון בית המלון, וממנו ממשיכים ישר לפי השילוט עד לתל צובה, ומחנים את הרכב למרגלותיו. בכניסה לקיבוץ יש לרוב שומר, אפשר לשאול אותו כיצד להגיע.
מחנים את הרכב ליד מפעל ארן צובא ממש בהתחלה מצד ימין יש גת ישנה שכדאי להתחיל בה את המסלול.
תל צובה
לאחר שמחנים את הרכב, מטפסים אל תל צובה בדרך עפר קצרה בסימון שבילים כחול.
תל צובה הוא מקומו של ישוב יהודי קדום מימי יהושע בן-נון, שהתקיים עד ימי התלמוד. בשנת 1170 בנו הצלבנים על התל מצודה קטנה, כדי להגן על הדרך לירושלים, וכינו אותה בלמונט (ההר היפה). בשנת 1191, כחלק מכיבוש הארץ על ידי צלאח א-דין, נכבשה גם המצודה. בהמשך שימש המבצר כמקום ישוב, וסביבו התפתח כפר עברי בשם א-צובא. בשנת 1834 היה הכפר בשליטתם של בני אבו ע'וש (אבו גוש), והמצרים, בפיקודו של אברהים באשה, כבשו אותו. בימי מלחמת העצמאות נערכו בסביבת צובה, נקודה ששולטת באש ובתצפית על כל האזור, קרבות קשים, בניסיון לפרוץ את הדרך לירושלים ולהבטיח מעבר בטוח לעיר. רק ב-12 ביולי 1948 נכבש הכפר במסגרת מבצע דני (על שם דני מס, מפקד שיירת הל"ה), ובהמשך הוקם בו קיבוץ צובה, שנקרא בראשיתו "משגב פלמ"ח". באזור התל פזורים שלטי הסבר מעניינים על הקרבות.
מומלץ לעלות בשביל המתחיל סמוך לכביש לכיוון מזרח (ימינה), לעבור בתצפית לכיוון ירושלים ולהמשיך לראש התל, שם ניתן לראות את הבניינים ובורות המים ששימשו תחילה את המבצר הצלבני ואחר כך את הכפר המוסלמי. אפשר לטפס על אחד הבניינים ולראות את כל הרי ירושלים נפרשים מסביב. בעונה תוכלו ליהנות כאן גם מפריחת שקדיות מרהיבה.
עצים עתיקים, מעיין ומערה
בצדו השני של הכביש שבו הגעתם לתל, יש שלט קטן המפנה לעץ אלון ועץ זית עתיקים, ומימין לכביש מתחיל השביל שמוביל אליהם. לאחר כ-3 דקות הליכה תגיעו לעץ אלון בן 800 שנה ועץ זית בן 1200 שנה. תוכלו לנוח על הספסלים שלידם, שמהם נשקף נוף נהדר.
מהעצים חוזרים לרכב וממשיכים (ברגל או ברכב) מזרחה לכיוון עין צובה לפי השילוט. עין צובה הוא מעיין נקבה, אך כיום לא ניתן להיכנס אליו.
לפני שנים ספורות התגלתה בסמוך לצובה מערה, ובה תחריט של יוחנן המטביל מהמאה השישית לספירה. המערה, שככל הנראה שימשה כמאגר מים במאה העשירית לפנה"ס, עשויה להיות המקום שאליו נמלטה אלישבע, אמו של יוחנן, כפי שמסופר במגילת פשר יעקב, שהתגלתה בקומראן. נזירים שנהגו להתבודד באזור בתקופה הביזנטית האמינו שכאן אכן חי יוחנן המטביל, ומאז הלכה והשתרשה האמונה כי המערה היא מערתו. שרידים לאמונתם ניתן למצוא בצורת התחריט הקדום בעולם של דמותו של יוחנן המטביל, צלב פרנסיסקני וחריטות נוספות.
-
לביקור במערה יש להצטרף לסיור מודרך היוצא מקיבוץ צובה: במהלך השבוע הסיור בתיאום מראש בלבד לקבוצות של עשרה ומעלה. בימי שישי יוצא סיור בשעה 13:00 ממלון בלמונט | לתיאום: 054-5637952.
הסטף
חוזרים לכיכר שהוזכרה בהתחלה ופונים בה ימינה לכיוון הסטף.
-
אם בלרשותכם שני רכבים: כדאי להשאיר רכב אחד במגרש החנייה הראשי, ליד תחנת המידע שקק"ל מפעילה בסופי שבוע, ואילו את הרכב השני להחנות במגרש החנייה שבסוף הדרך הקצרה שמובילה ממגרש החנייה העליון למעיינות הסטף.
-
אם ברשותכם רק רכב אחד: ניתן לטייל באחד המסלולים היפים שיורדים ממגרש החנייה העליון לסטף (שביל הכפר, שביל חקלאות הבעל או שביל שומרות), או לוותר על הירידה היפה (שמסופה תצטרכו לחזור ברגל או בטרמפ) ולהחנות את הרכב במגרש החנייה התחתון.
ההליכה במסלולים הרגליים מובילה אותנו בין שרידי הכפר העתיק ששכן כאן. ניתן לראות כי בתי היישוב נבנו מעל למעיין, כדי שהשטח שמתחת למעיינות, שניתן להשקות במימיהם, יהיה פנוי לחקלאות. במהלך ההליכה נתוודע לפעילויות שונות שהיה על החקלאים לעשות באותה תקופה, כפי שמסופר במשל הכרם:
"אשירה נא לידידי, שירת דודי לכרמו: כרם היה לידידי בקרן בן שמן; ויעזקהו, ויסקלהו, וייטעהו שורק, וייבן מגדל בתוכו, וגם יקב חצב בו; ויקו לעשות ענבים, ויעש באושים. ועתה, יושב ירושלים ואיש יהודה, שפטו נא ביני ובין כרמי! מה לעשות עוד לכרמי, ולא עשיתי בו? מדוע קיוויתי לעשות ענבים, ויעש באושים? ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עושה לכרמי: הסר משוכתו והיה לבער, פרוץ גדרו והיה למרמס. ואשיתהו בתה, לא ייזמר ולא ייעדר, ועלה שמיר ושית; ועל העבים אצווה מהמטיר עליו מטר. כי כרם ה' צבאות בית ישראל, ואיש יהודה נטע שעשועיו; ויקו למשפט - והנה משפח, לצדקה – והנה צעקה" (ישעיהו ה 1)
מכאן נוכל ללמוד על הפעולות החקלאיות הבאות: יעזקהו: הוצאת האבנים מהאדמה, יסקלהו: סידור האבנים בשולי האדמה ובניית טראסות, יטעהו שורק: נטיעת זן משובח של גפנים, ויבן מגדל בתוכו: בניית שומרות - מגדלי שמירה בהם היו ישנים החקלאים שעה שהיקב היה לפני בציר כדי לשמור מפני גנבות, חצב יקב: חציבת היקב באבן, כולל משטח דריכה, בריכת שקיעה קטנה ובריכת אגירה, אלו במקום מרכזי בו היו עושים את היין.
בתום המסלולים נגיע למעיינות עצמם.
לכפר העתיק ושני המעיינות: עין סטף ועין ביכורה. לשניהם מנהרה החצובה לתוך סלע הגיר. הנקבות נחצבו בתקופה קדומה, כדי להגביר את ספיקת המעיין. השביל שקק"ל סימנה מוליך אותנו בין שני המעיינות ובין חורבות הכפר הקדום, שהתקיים בתקופה הממלוכית ונעזב בשנת 1948 עם הקמת המדינה. מומלץ להיכנס וללכת בנקבות של שני המעיינות (בעזרת פנס ונעליים להליכה במים). מהניקבה המים נשפכים לבריכה, שממנה השקו את השדות החקלאים על פי הצורך, בעזרת מערכת של תעלות וסכרים קטנים (מכאן השם חקלאות שלחין – לשלח את המים). בעת ההליכה ניתן לראות שיחזור של חקלאות הר קדומה - המקום שוחזר באמצעות הקק"ל ומתוחזק על ידי תושבי ירושלים, שרכשו לעצמם חלקות אדמה מחוץ לעיר ודואגים לעיבודן. על ההר ממול אפשר לראות את הישוב אבן ספיר ואת מנזר יוחנן במדבר.
הסטף: כפר עתיק הוא רק אחד מתוך מספר כפרים עתיקים הנמצאים על הר איתן. מומלץ בחום לטפס לראש ההר לתצפית על האזור. בראש ההר (788 מטר מעל פני הים) תוכלו למצוא כפר נוסף בשם חרבת א-לוז וכן בורות מים מלאים אליהם ניתן לרדת בסולמות ואפילו לשחות בהם (לאמיצים בלבד). למשקימים קום אפשר לבוא ולראות את הזריחה מהר איתן. בדרכם למעלה סביר כי תפגשו אנשים הרצים במסלול המעגלי סביב הר איתן המסומן בסימון שבילים אדום. אורך המסלול הוא 8 קמ והוא חביב על תושבי ירושלים והסביבה כמסלול ג'וגיניג וכן כמסלול אופניים.
מנזר יוחנן במדבר
לאחר הביקור במעיינות מומלץ לבקר במנזר יוחנן במדבר – מנזר יפהפה ששוכן על צלעו של נחל שורק, לא הרחק מהמעיינות. ניתן לסייר במנזר ולקנות בו דבש ויין.
המנזר נקרא על שמו של יוחנן המטביל שנולד בכפר עין כרם הסמוך (שכלול היום בתחומי ירושלים). לפי המסופר בברית החדשה, היה יוחנן המטביל איש מדבר, שאכל דבש חגבים ולבש רק אזור עור לגופו (דומה לתיאור אליהו הנביא), ועל כן נקרא המנזר על שמו. המנזר מתוחזק על ידי שבעה נזירים מהמסדר הפרנסיסקני, ובתחומו נובע עין אלח'ביס, מעיין שכבה שממלא ברכת נוי עם גינות סביב לה. על הקשר החזק בין האזור לבין יוחנן המטביל מעידים גם מערת יוחנן, שהוזכרה בראשית המסלול בסמוך לצובה, וגם המנזרים הרבים שלאורך מסלול הטיול בעין כרם, שבו תוכלו ללמוד עוד על סיפוריו של יוחנן המטביל.
- שימו לב: בסטף פועלת מערכת הדרכה מיוחדת בטלפון – להאזנה: 050-8055555 (שלוחה 002)
-
לנשנש באזור: מהדרך שיורדת לחניון התחתון יש פיצול לדרך עפר שמובילה לחניון פיקניקים.
- הגעה למנזר: חוזרים לרכב ונוסעים לכיוון הכיכר המוכרת. גם הפעם נפנה בה ימינה לכיוון ירושלים. בתום הירידה פונים בצומת ימינה ובצומת שאחריו שמאלה, לכיוון הדסה עין כרם ואבן ספיר. פונים שוב בפנייה לעבר אבן ספיר, ובישוב פונים ימינה בפנייה הראשונה וממשיכים בדרך עם השילוט שמופיע בסופה לעבר המנזר.
היי,
מה תרצה לכתוב על "צובה והסטף - טיול בהרי ירושלים"?
והכי חשוב צאו בבוקר מוקדם- החום הוא נוראי והשמש על הראש לאורך המסלול בשעות הצהריים (11+) .
הורים עם ילד בן 7 וילדה בת 3 ביוני. בצענו את המסלול הקצר ביותר בשני המעינות. בעין סטף רצוי פנס אפשר להסתדר בלי וחייבים ללכת במים אבל בעין ביכורה חייבים פנס ולא חייבים ללכת במים. בעין ביכורה מאד כדאי להכנס למעבר ולמערה … בסוף, אפילו בת ה 3 הצטרפה ונהנתה. הסיבוב נטו, בלי עצירות 20 דק, עם המערות ופיקניק היינו שעתיים וחצי. היה כיף.
טיול סתווי נחמד וקליל. קרוב לבית . לא צריך לסוע לגליל בשביל פינות חמד.
יש לשים לב שהעליה לתל צובה מתחילה בסמ"ש שחור ולא כחול שלאחר מכן נהפך לכחול. המסלול אל המעיין ממול לתל מסומן באדום וכתוב לידו "לאלון"