טיול בצפת: סיור בין אטרקציות באווירת קדושה

צפת משדרת ניגודיות מעניינת, והיא שזורה קונפליקטים שדרים בכפיפה אחת והופכים אותה למקום מיוחד, שבו הרוחניות והגשמיות מתערבבות ויוצרות חוויה מיוחדת במינה. כביש הכניסה משדר את מהות העניין: שכונת בגין משמאל ושכונת רבין מימין. היגור זאב עם כבש וגדי עם זאבים ירבץ? בצפת כן. האוויר צלול וקריר כמו באירופה, אבל נוף השיכונים ישראלי למהדרין. בלילה האפל אפשר לשמוע את השקט זורם בסמטאות, אבל העיר רוחשת פעילות רוחנית תת קרקעית.

בסמטאות צפת | ישעיהו עשני
אהבתי את צפת. הכיצד אפשר לא לאהוב אותה? בכל אבן ואיזוב, בכל סמטא מסמטאותיה של צפת קבועה וטבועה נשמה יתרה המספרת ומזמרת, המנגנת ולוחשת על ימים שעברו ועל אנשים סוד שהיו, על חוכמה, על אצילות ותורה, על ניסים ומעשי גבורה, שהתחוללו בשעריה ובפינותיה. רבבות כינורות קסם וחלילי פלא, עוגבים אגדתיים ונבלים מסתוריים טמונים בלב כל אבן מאבניה. ועם כל משק הרוח ההררית, מתנגנים ונרעדים מיתרי חן, עדיני צליל, וצלילי עדן קסומי ספור. כל ילד בעל אוזן קשבת ושערי לב פתוחים, ישמע בה תמיד מחרוזת סיפורים, לא גמורים, עשירי טעם ותוכן, עוצרי נשימה ומחוללי סער.

ההיסטוריה של צפת בקצרה

צפת נזכרת לראשונה בשם ספה בתיאור היישובים שביצר יוסף בן מתתיהו שהיה מפקד המרד הגדול ברומאים בשנת 66 לספירה. למעשה אין אנו יודעים הרבה על צפת עד תחילת האלף השני, אז הצלבנים הקימו מצודה בהר צפת כחלק מהדרך לדמשק. המצודה נהרסה ועברה מיד ליד בקרבות בין הצלבנים לצלאח א-דין תחילה, ובהמשך בין הצלבנים לממלוכים.

בייברס, שהיה הסולטאן הממלוכי, הפך את צפת לבירת נציבות הגליל והיא משכה אליה תושבים רבים, בהם יהודים שנמשכו אליה בזכות קירבתה לקברי הצדיקים הרבים ובשל הביטחון האישי שהיא אפשרה.

בשנת 1516 כבשו העות'מאנים את הארץ. מגורשי ספרד שעברו להתגורר בתחום האימפריה העות'מאנית נמשכו לצפת ולקדושתה, ואוכלוסייתה גדלה. כמה תנאים חברו להם יחדיו, וצפת הפכה עד מהרה גם למרכז ייצור אריגי צמר באיכות גבוהה, שהיו ידועים בכל רחבי האימפריה. הצלחת הצמר חיזקה כלכלית את העיר, שגדלה ובשנת 1560 כבר ישבו בה כ-12.5 אלף תושבים, שחציים יהודים. השגשוג הכלכלי משך אל צפת גם מקובלים וגדולי הלכה רבים, שהפכו את העיר למרכז של חוכמת הקבלה ולמרכז הרוחני של יהודי ארץ ישראל. בין החכמים שבאו לצפת ופעלו בה נמנים ר' משה קורדוברו, ר' יוסף קארו, ר' משה אלשייך ור' יצחק לוריא (האר''י הקדוש).

שינויים בתחום יצור האריגים באירופה ערערו את המצב הכלכלי של העיר. בד בבד עזבו את העיר גם רוב חכמי צפת, שעברו לירושלים שהפכה למרכז היהודי בארץ. מספר אסונות טבע שפקדו את העיר במאות 17-18 לא סייעו גם הם.

צפת במאה העשרים

במאורעות 1929 תקפו מאות פורעים ערבים את יהודי צפת ורצחו 18 מהם. במלחמת העצמאות ערביי צפת היו בעדיפות מספרית וצבאית, והרובע היהודי של העיר היה נתון במצור חלקי. ב-16 באפריל 1948 יצאו הבריטים מצפת, והערבים תפסו את הנקודות האסטרטגיות בה (בהן משטרת הר כנען וגבעת המצודה) והטילו מצור של ממש על הרובע היהודי. ב-1 במאי פתחו כוחות פלמ''ח במתקפה באזור, וב-10 במאי כבשו את הנקודות האסטרטגיות בצפת בקרבות עזים. עם התמוטטות הכוחות הערביים בעיר נמלטו ממנה רוב תושביה הערבים, וצפת הערבית נכבשה על ידי הפלמ''ח.

בסוף מלחמת העצמאות נהרסו רוב השכונות הערביות של צפת כדי למנוע שיבת פליטים ערבים לעיר. בה בעת החלה הזרמת עולים חדשים אל הרובע הערבי של היום ואל שיכונים חדשים שנבנו בעיר. בשנות החמישים נעשתה צפת מרכז שירותים ליישובי עמק החולה ומזרח הגליל העליון, וכן פותח בה ענף הקיט בעשרים שנים האחרונות התיישבו בצפת חסידים רבים, הוקמו בה שכונות של שומרי שבת וצביונה הפך לדתי יותר ויותר.

צפת במאה העשרים ואחת

עבודות לפיתוח התיירות בצפת בקיץ 2020 חשפו ממצאים ארכיאולוגיים ממספר תקופות, החל מהמאה ה-16 עד למלחמת שחרור העיר צפת בשנת 1948. בארבע שכבות של מבנים התגלו מבנה מנדטורי מהמאה ה-20 היושב על מבנה מהמאה ה-19 שניתן לראות את הריצוף שלו. בשכבה מתחת – מבנה קדום יותר מרעידת האדמה ב-1837 והקיר בקצה – מהמאה ה-17.

לזה תוסיפו פתח של בור מים ומאגר מים מהמאה ה-16 ואת המנהרה העוברת מהרובע המוסלמי לעבר אזור הממצאים הארכיאולוגיים, אותה חפרו המוסלמים למטרות התקפה ב-1948.

מסקנות החוקרים - מדובר במבנה עתיק במיוחד, מהמאה ה-16, של העיר צפת הכולל באר מים ומתחם של חנויות, שהיו חלק ממרכז הקניות העתיק של בירת הגליל. על פי הערכות מדובר בליבו של הישוב במאה ה-16, שמוגדר כ”תקופת הזוהר”, ימי שלטון האימפריה העות’מאנית, אז חייה של הקהילה והכלכלה בצפת התפתחו בצורה ניכרת.

זהו אחד התיעודיים הנדירים והמשמעותיים ביותר לתקופה, שהיחסים בין היהודים למוסלמים היו טובים, מגורשי ספרד הגיעו לבירת הגליל וצפת נחשבה לעיר מרכזית לפעילות מחסר ותרבות עם קהילות בדמשק, חלב וכלל ערי הים התיכון. 

עוד גילו החוקרים כי במהלך הקרב על שחרור העיר צפת, ניסו הערבים לחפור מנהרת טרור מהציר הזה עד בניין אשת"ם - לב הכוח היהודי. 

אתרי צפת העתיקה

מומלץ מאוד לשוטט ברובע היהודי העתיק. הרובע הזעיר עשוי תצרף סמטאות אבן יפהפיות ומספר את סיפורו של היישוב היהודי שהתפרסם מ'תור הזהב', וכלה בסיפור המופלא על עמידתה במלחמת העצמאות עד לכיבושה בידי הפלמ''ח. יש לציין כי ביום שבת ובחגים כמעט כל האתרים והחניות סגורים ותמצאו את העיר כמעט שוממה. להלן אתרים מומלצים:

בית הכנסת האר''י
על שם רבי יצחק אשכנזי לוריא, אבי תורת הנסתר. מהרחוב הראשי, רחוב ירושלים, מסתעפות שתי סמטאות, רחוב מגיני צפת ורחוב בר יוחאי, המוליכות לרחבת הנקראת כיכר המגינים. מימין לרחבה זו יורדים במדרגות אל בית הכנסת האר''י. במאה ה-16 היה המקום מחוץ לעיר, ובו היה האר''י מקבל את פני שבת המלכה. בית הכנסת נהרס ברעידת אדמה בשנת 1837 ונבנה מחדש בשנת 1985. בבית הכנסת ארון קודש מפואר וייחודי בפיתוחים וחיטובים אמנותיים.

בית הכנסת אבוהב
בבית הכנסת ספר תורה עתיק, מיוחד ומקודש, שכתב רבי יצחק אבוהב, בעל 'מנורת האור'. ביה''כ בנוי ככיפה, מעוטר כולו ציורי קיר כחולים ולוסטרות עתיקות משתלשלות מתקרתו.

בית כנסת מר"ן יוסף קארו
בית הכנסת המיוחס לרבי יוסף קארו, מחבר "שולחן ערוך", שנפטר בשנת 1575. מתחת לו יש חדר קטן, מקומר, שבו נגלה לרבי יוסף קארו, לפי המסורת, מלאך בדמות ה"מגיד". החזיונות שנתגלו לו הועלו על הכתב בספרו ''מגיד מישרים''. בית הכנסת נהרס ברעש בשנת 1837 ושוקם בשנת 1847.

בית הקברות העתיק
בבית קברות זה קבורים כמה מגדולי חכמי ישראל: האר''י, רבי יוסף קארו, רבי יוסף בירב (נפטר ב-1546), הרמ''ק – רבי משה קורדובירו (נפטר ב-1570), ה"ינוקא", תינוק מכפר ברעם, שלפי המסורת החל לדבר באורח פלא ולגלות סודות ורזים. לפי המסורת העממית מצויים פה גם כמה קברים קדומים: קבר רבי פנחס בן-יאיר, חותנו של רבי שמעון בר-יוחאי, קבר של אחד מ'עשרת הרוגי המלכות' וקבר חנה ושבעת בניה, שמתו על קידוש השם. בבית הקברות מצוייה גם חלקת עולי הגרדום, שנתלו בכלא עכו בשנת 1947 בידי השלטונות הבריטים. למטיילים מנחל עמוד - בעלייה לצפת תעברו דרך בית הקברות, שווה להתעכב על הקברים המעניינים.

המוזיאון לאומנות הדפוס
במעלה רחוב המדרגות שוכן המוזיאון ובו תצוגה מרגשת לחובבי המילה הכתובה של מכונות דפוס עתיקות, אוספי תדפיסים וספרים עתיקים. בשנת 1576 נוסד בצפת בית הדפוס הראשון במזרח התיכון – הדפוס של אליעזר ואברהם אשכנזי.

גבעת המצודה
חובבי העתיקות יוכלו לטפס למצודה הצלבנית העתיקה בראש הגבעה, שמוקפת חפיר וחומות, ובמרכזה שרידים של יישוב מהתקופה הכנענית ומגדלים ששופצו על ידי הממלוכים. המצודה העתיקה חלשה על העיר ויש המשערים כי הוקמה על ידי יוסף בן מתתיהו, שהיה מפקד המרד ברומאים באזור הגליל בשנת 66 לספירה. המצודה התקיימה גם בתקופה האחרונה של בית המקדש השני.

המצודה נפגעה קשות ברעידת האדמה החזקה שהרעידה את צפת ב-1837. בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו במצודה נמצאו קטעי חומות, קמרונות, בורות מים ושרידי שער מהתקופה הצלבנית, התקופה הממלוכית והעות’מאנית. כמו כן נמצאו כאן פגזי תותח כדוריים עשויים ברזל, מקטרות, כלי חרס וכלי חרסינה עדינים.

כיום נמצא על פסגת ההר גן ציבורי גדול שתכנן אדריכל הגנים שלמה אורן ויינברג. הגן משקיף על הרי מירון, הכנרת, הגליל התחתון ועד החרמון ויש בו אנדרטה לזכר 42 הלוחמים היהודים שנפלו בקרבות צפת במלחמת העצמאות, ושרידי מצודה שבנה ד'אהר אל-עומר על חורבות מצודת צפת הצלבנית.

מוזיאון בית המאירי
המוזיאון לתולדות היישוב היהודי, מציג אוסף גדול ומגוון של דמויות, תמונות, ספרים, כלי מלאכה וכלי בית מההיסטוריה של צפת | שעות הפעילות: ראשון-חמישי: 8:30-14:30, שישי וערבי חג: 8:30-13:30 | מומלץ לתאם הדרכה מראש בטלפון: 04-6921939 | לאתר המוזיאון »

מוזיאון התנ"ך
המוזיאון, שנמצא בראש הגבעה, בסמוך לגבעת המצודה ברחוב חטיבת יפתח, הינו למעשה מוזיאון פרטי לאמנות, המציג תמונות של סיפורים מהתנ"ך. המוזיאון נוסד בשנת 1984 בידי האמן פיליפ רטנר, המציג בו את יצירותיו המגוונות | טלפון: 04-69999972

קריית האמנים
צמוד לרובע היהודי שוכנים שרידיו של הרובע הערבי, שננטש ב-1948. זהו כפר שצורתו המקורית נשמרה וכולו בתים בעלי חצרות פנימיות, ספונים זה על גבי זה במדרון התלול ושזורים סוכות גפן. ב-1948 התיישבה קבוצת אמנים בכפר הנטוש ובתקופת הזוהר הוא מנה למעלה משישים יוצרים. סיור ברובע ממלא בקלות שתיים-שלוש שעות מהנות ביותר. גולת הכותרת הוא מוזיאון יצחק פרנל, ששוכן בתוך מבנה נהדר עם חצר פנימית.