מלון אמריקן קולוני

על קו התפר

כדי להיות ירושלמי צריך להכיר את מיקום השכונות בעיר. תשאלו ירושלמי על שכונה מסויימת ומיד תראו איך נשלפת לאוויר מפה דימיונית. הירושלמי הנמרץ מתאר בעזרת תנועות ידיים ונעיצת אצבע באוויר את מסלולכם עד שתגיעו ליעד. לסיום מוסיף משפט עם חן ירושלמי: "הבן דוד שלי גר בשכונה, שני רחובות מאיפה שאתם". כתל אביבי אני מגיע לירושלים כמו עולה רגל, חרד וחסר בטחון, איך שהוא אני מסתדר עם הרחובות המרכזיים אבל לא מסוגל לקשר רחוב ושם שכונה. 

גם הפעם טיפסתי בכביש 443 (מודיעין ירושלים) ואני בדרכי לשכונת שייח ג`ארח, נמצא על קו התפר במזרח העיר. בהתקרבי לירושלים נעזרתי בידיד סלולרי שעודד אותי במשפט שימושי של בני העיר: דקה, ואתה מגיע. הדקה הירושלמית הפכה למחצית השעה, סובבתי כתייר בכמה שכונות חדשות עד שהגעתי למלון `אמריקן קולוני`. המבנה המכובד נח בלב המושבה האמריקאית בשכונת שייח ג`ראח. הגענו כמה חברים למפגש פרידה לידידה שנוסעת לשנים רבות בניכר.

לתומי חשבתי שכדאי לוותר על שהות לילה במלון, רק להסתפק במפגש נישוקים ומתנות ומיד חזרה לשפלה המבורכת. אבל, שיחה עם ירושלמית וותיקה הבהירה לי שכבוד אדירה לחלוק חדר עם לורנס איש ערב או עם צ`רצ`יל או אפילו עם רוברט דה נירו וחוץ מזה לטעמה זה המלון הכי רומנטי, עובדה בעלה לוקח אותה מדי שנה לחגוג בו את יום הנישואין. עם עובדות לא מתווכחים וכך גררתי את בת זוגי להסתופף בפרקים בהסטוריה של המלון. 

המעבר בין דרך שכם, רחוב רחב במזרח העיר, למלון בסך הכל צעדים אחדים אך היסטורית חוזרים לתקופת לפני המנדט הבריטי. המלון בעל שלושה מיבני האבן הגדולים ניצב כטירה קסומה עטוף בגן מרהיב. ההיסטוריה של הבנין מתחילה במשפחתו של רבאח אלחוסייני, כעשיר ערבי הקים לעצמו ארמון רחב מידות עוד בשנת 1870. כמיטב הפנטסייה הערבית, קשתות יפות פיארו את הכניסה. בקומת המרתף התחתונה יצר חדרים קטנים עם מבואות צרים ומקומרים, והכל צופה ברצפת שיש משובחת ומבהיקה שמחזיקה מעמד עד היום. במרכז המבנה המרכזי הכין אלחוסייני העשיר פאטיו עם עצי פרי ופרחים וחלונות גדולים משקיפים עליו. בין החדרים הרבים שיכן אלחוסייני את ארבעת נשותיו שלא הביאו לו צאצאיים לעולם. 

בינתיים במקום רחוק מכאן בארה"ב נקבע עתידו של המקום מבלי דעת. בני הזוג ספפורד ארזו במרץ את חפיצהם בדרכם לארץ הקודש, טרגדיה קשה עברה על בני הזוג כמעט באחת נהרגו חמשת ילדיהם, בני הזוג הבינו שחטאם שהם רחוקים מישו הצלוב, אולי אור קדושתו יקל על מכאובם. כנוצרים ממוצא שוודי אספו סביבים כ-100 איש וכל בהירי השיער הגיעו לירושלים להתגורר בצפיפות וחוסר כל, לאט לאט הקימו את המושבה האמריקאית, חמדו את הבנין של אלחוסייני שעמד בשיממונו, שכרו את הבנין הנטוש והנוצרים החרוצים עמלו טיפחו את המבנה ואף הקימו תעשייה קטנה במקום.

לאחר זמן נרכש המקום בכסף מלא על ידי משפחת ספפורד. השוודים הבהירים והגבוהים הסתפקו במה שיקבלו מישו ונפוצו בכל העולם, נותרה משפחת ספפורד שדבקה באחוזה ולימים הפכה את המקום למלון מרשים. עד היום חייה במקום אחת מהבעלים, הגב` ולנטיין ווסטר, בגילה המתקדם למעלה מ-90 היא סובבת באולמות המלון, נפגשת עם האורחים וגרה באחד מחדרי המלון. 

אמריקן קולוני

המלון עם הייחוד האירופאיי המהוקצע קיבץ אליו אורחים רבים וחשובים. בין חדריו נמו על סדינים מעומלנים בסוויטות מפוארות גנרל אלנבי, וויסטון צ`רצ`יל, לורנס איש ערב שאף הוקדשה קומה על שמו והחדר בו ישן צופה אל החצר הפנימית. מלחמת העצמאות הותירה את המלון היפה בתחום הירדני. מלחמת ששת הימים החזירה אותו לתחום ישראל. אורחים רבים המשיכו לפקוד את המלון, השחקנים פיטר אוטול ורוברט דה נירו, הסופרים גראם גרין וסול בלו. הצייר מארק שאגל שאב השראה מירושלים באחד החדרים במלון, על הזמרת גון באאז מלחשים שזימזמה במקלחת. הישראליים הגיעו לכאן להתחכך בניחוח הבריטי המכובד שאפף את המקום, לגעת בטיפת תהילה ולהתחכך עם אנשי העולם, הישראלים שילמו הרבה דולרים עבור הזכות לישון על מיטה בה נם קודם צ`רציל או לורנס איש ערב. בתקופת האינתיפדה המחודשת המלון הפך למעוז מועדף על הכתבים הזרים, המסדרונות רחשו נימה פרו פלשתינאית, שהבריחה את הישראלים המעטים שיכלו לשלם את המחיר.

כיום המלון עומד באצילותו על קו התפר, מקרין יופי מתנשא ומנסה למשוך את הישראלים חזרה אל חדריו. הנימה הפרו פלשתינאית התמתנה, אמנם רוב העובדים ערבים ממזרח ירושלים חלקם נוצרים, עובדים ותיקים, רק שם עוד תוכלו לפגוש את המלצרים המקצועיים של פעם, עם גינוניי מזיגת היין והחולצות הלבנות. הארוחות שמוגשות כאן ברמה גבוהה, אין פלא, מלון שייך לרשימה היוקרתית של בתי המלון בדרגת אירוח גבוהה `רלה שאטו`. החדרים מעוצבים בסגנון ערבי עשיר תקרות מצויירות, רצפה מקושטת וטס נחושת שהובא מפנטסיה מזרחית.

בינתיים, אם אין לכם כ - 700 דולר לנוח בסוויטה מפוארת שישן בה מכובד זה או אחר אתם יכולים להגיע לסיור במלון המיוחד, לפסוע במסדרונות ההיסטוריה הארוכים, להציץ מהרפסות הרחבות אל הגנים המקיפים את המלון, לראות את הריהוט העתיק שנמצא בחדרים. להנות לשניות ספורות בחדר בו צ`רציל ציצח את שיניו או לורנס איש ערב רקם את חלומותיו. אחד המוצגים המרתקים בעיני לאורך המסדרנות תלויים צילומים של אתרים שונים בירושלים שצולמו בשנת 1898 על ידי אחד מחברי המושבה האנגלית בעת ביקרו של וילהלם השני קיסר גרמניה. מראה ירושלים באותם הימים, מדהים.

אז אם חשקה נפשכם למעט משב רוח תרבותי אנגלי, תוכלו לרדת לגן הפנימי, לשבת בלובי או בגן המקסים, להנות מתה מנחה אנגלי אמיתי, עם סנדוויצ`ים קטנים ועוגה אנגלית מעודנת, לצידה ריבת תות ענוגה. המחיר מעט יקר, כ - 10 דולר אך זול יותר מלבקר באנגליה. אם חשקה נפשכם בבראנ`ץ בופה תוכלו להגיע בשבת, להתחכך באצולה המקומית ולאכול כיד המלך תמורת 23 דולר לאדם. 

איך מגיעים: ובכן מלון אמריקאן קולוני נמצא במקום טוב באמצע, בשכונת שיח ג`ארח, ברחוב לואי ונסן. מצפון לו מסגד שייח ג`ארח (קריאות המואזין נשמעות היטב במלון), בגדר האחורית השכנים ה`אוריינט האוס`. צפונה משם קריית הממשלה ע"ש מנחם בגין וכמה מפלצות שנקראות בתי מלון. לעולים מהשפלה כדאי להגיע דרך כביש 443, מצומת מודיעין ועד ירושלים המזרחית. לתאום ביקור ובדיקה מתי יש סיור: אמריקאן קולוני 02-6979777.

מאת: דובי זכאי