תל יזרעאל

כל המידע על תל יזרעאל

בראש תל יזרעאל נמצאים חניון קטן ושביל נגיש באורך של כ-200 מטר, שמוביל אל מרפסת תצפית מקורה. מהתצפית רואים את שדות עמק יזרעאל, הגלבוע, גבעת המורה, הרי נצרת ורמות יששכר, ובימים בהירים גם את הרי הגלעד. לאורך השביל הוצבו ספסלים ושלטים המספרים על האירועים שהתרחשו במקום.

ליד החניה יש שולחנות פיקניק, מקומות ישיבה מוצלים ושולחן נגיש. במקום נמצאת גם אנדרטה לזכר 22 חברי הפלמ"ח ובני ההכשרה שהקימו את קיבוץ יזרעאל ונפלו במלחמת העצמאות.

תל יזרעאל מזוהה עם העיר המקראית יזרעאל, ששכנה לצד הדרך שחיברה בין מגידו לבית שאן. בתקופת ממלכת ישראל שימש המקום את מלכי בית עמרי, ובהם אחאב ובנו יהורם. בחפירות שנערכו בתל נחשפו שרידים של מתחם מבוצר ובו חומות, מגדלים, שער וחפיר שנחצב בסלע. על התל נשארו גם שרידים מהכפר זרעין, ששמו שמר על שמה הקדום של יזרעאל, ובהם שרידי בית קשתות ששימש את השיח' המקומי ופונדק לעוברי דרך.

סיפור כרם נבות

הסיפור המזוהה ביותר עם יזרעאל מופיע בפרק כ"א בספר מלכים א'. סמוך להיכלו של אחאב מלך ישראל נמצא כרם שהיה שייך לנבות היזרעאלי. אחאב ביקש לקבל את הכרם כדי להפוך אותו לגן ירק והציע לנבות כרם חלופי או תשלום כספי. נבות סירב, משום שהכרם היה נחלת אבותיו והוא לא היה מוכן להעביר אותה לידי המלך.

לאחר הסירוב חזר אחאב לביתו כועס. איזבל אשתו ראתה בסירוב פגיעה בסמכותו של המלך והחליטה להביא להעברת הכרם לידיו. היא כתבה מכתבים בשמו של אחאב, חתמה אותם בחותמו ושלחה אותם אל זקני יזרעאל. בהוראתה הוכרז צום, נבות הושב במקום מרכזי ושני עדי שקר האשימו אותו כי קילל את אלוהים ואת המלך. בעקבות העדות הוא הוצא אל מחוץ לעיר ונסקל למוות.

לאחר מותו של נבות ירד אחאב אל הכרם כדי לקבל עליו בעלות. שם פגש אותו אליהו הנביא והטיח בו את המילים "הרצחת וגם ירשת?". אליהו ניבא את נפילתו של בית אחאב כעונש על הריגת נבות ועל גזילת אדמתו. אחאב הביע חרטה, והעונש על ביתו נדחה לימי בניו.

הסיפור חוזר אל חלקת נבות בפרק ט' בספר מלכים ב'. יהוא, שר צבאו של יהורם בן אחאב, מרד במלך ופגש אותו בשטח שהיה מזוהה עם חלקת נבות. לאחר שהרג את יהורם הורה להשליך את גופתו אל החלקה, כחלק מהתגשמות הנבואה שנמסרה לאחאב.

ממזרח לתל התגלה מתקן גדול לייצור יין, הכולל משטח דריכה, תעלות ובורות לאיסוף מיץ הענבים. המתקן מתוארך לתקופת הברזל, שבה התקיימה ממלכת ישראל, ונמצא באזור שמתאים לתיאור המקראי של כרם הסמוך למתחם המלכותי. עם זאת, אין ממצא שמאפשר לקבוע כי זהו היקב ששימש את כרמו של נבות.

מתל יזרעאל לעין יזרעאל

מהתצפית אפשר להמשיך בשביל המסומן בכחול אל עין יזרעאל, שנמצא בחורשת האקליפטוסים שלמרגלות התל. אורכו של המסלול כ-1.5 ק"מ לכל כיוון והירידה נמשכת כחצי שעה. בדרך עוברים ליד מערות ובורות מים וממשיכים בין השדות עד לחורשה.

השביל עד למרפסת התצפית נגיש. המשך הירידה אל המעיין אינו נגיש, והחזרה לתל נעשית בעלייה.

ההיסטוריה של תל יזרעאל

תל יזרעאל מזוהה עם העיר המקראית יזרעאל, ששכנה לצד הדרך החשובה שחיברה בין מגידו לבית שאן. העיר נזכרת לראשונה בנחלת שבט יששכר, ובהמשך בסיפור הקרב האחרון של שאול, שצבאו חנה בעין יזרעאל לפני שיצא להילחם בפלשתים בגלבוע. במאה ה-9 לפני הספירה שימש המקום את מלכי בית עמרי, ובהם אחאב ובנו יהורם. כאן התרחשו גם סיפור כרם נבות והמרד של יהוא, שהביא לסופה של השושלת.

בחפירות שנערכו בתל נחשף מתחם מבוצר גדול ובו חומות, מגדלים, שער וחפיר שנחצב בסלע. המתחם המלכותי התקיים כנראה זמן קצר במהלך המאה ה-9 לפני הספירה, ולאחר נפילת בית עמרי איבדה יזרעאל את מעמדה. בעבר יוחס חורבן העיר למסע הכיבושים של תגלת פלאסר השלישי מלך אשור בשנת 732 לפני הספירה, אך בחפירות לא נמצאה שכבת חורבן ברורה שאפשר לקשור בוודאות למסע הזה. היישוב במקום לא נעלם לחלוטין, ובתל נמצאו ממצאים גם מהתקופות הפרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית והמוסלמית הקדומה.

בתקופה הביזנטית התקיים כאן כפר גדול. אוסביוס, בישוף קיסריה במאה ה-4, הזכיר אותו כיישוב שנמצא בין בית שאן למגידו, והנוסע מבורדו, שעבר במקום בשנת 333, כינה אותו סטרדלה. בתקופה הצלבנית הוקמו במקום כנסייה ומצודה של המסדר הטמפלרי, והיישוב נקרא לה פטיט ז'רן. בנימין מטודלה, שביקר בארץ במאה ה-12, כתב כי פגש ביזרעאל יהודי אחד שעסק בצביעת בדים. בשנת 1187 נכבש המקום בידי צבאו של צלאח א-דין.

בתקופה המוסלמית נקרא היישוב זרעין, שם ששמר על צליל השם הקדום יזרעאל. הכפר התקיים גם בתקופה העות'מאנית, ובשנות ה-30 של המאה ה-19 התיישבו בו משפחות מצריות שהובאו לאזור בימי שלטונו של איברהים פשה. במאה ה-19 תיארו נוסעים כפר קטן שבלט בו בית קשתות גדול, ששימש את השיח' המקומי וגם כפונדק לעוברי דרך. שרידי המבנה עדיין עומדים בראש התל.

זרעין המשיך להתקיים בתקופת המנדט הבריטי. בשל מיקומו מעל הדרך שעברה בעמק שימש הכפר עמדה חשובה במהלך מלחמת העצמאות. ניסיון ראשון לכבוש אותו באפריל 1948 נכשל, וב-29 במאי נכבש הכפר בידי כוחות ישראליים. לאחר הכיבוש הוא לא יושב מחדש ורוב בתיו נהרסו. כיום אפשר לראות על התל את שרידי הכפר לצד העתיקות מתקופות קדומות יותר.

איך מגיעים?

ב-Waze: תל יזרעאל.

בצומת יזרעאל שעל כביש 675 פונים לכיוון קיבוץ יזרעאל ומיד ימינה לדרך סלולה המקבילה לכביש. ממשיכים כ-1.5 ק"מ עד לחניה הסמוכה לתל. דרך הגישה מתאימה לכל רכב.

הכניסה לתל והשימוש בחניון ללא תשלום.