לכיש היתה עיר המוזכרת בתנ"כ ונכבשה ע"י סנחריב בשנת 701 לפנה"ס, לאחר שעלה למלך באשור. סנחריב כבש במסעו את כל ערי יהודה הבצורות. גם ירושלים הייתה במצור, אך סנחריב לא יכול היה לה ונסוג ממנה. על לכיש נאמר כי היא הייתה "שנייה רק לירושלים הבירה". בנינווה נמצא תבליט לכיש, 8 לוחות באורך 8 מטר, המתארות כיבוש זה.

תל לכיש התפרסם בין היתר בזכות 21 אוסטרקונים (חרסים) אשר נמצאו בחפירות הארכיאולוגיות בתל בבית השער. המפורסם בהם הוא חרס מס' 4, בו נאמר בין היתר כך "כי אל משואות לכיש אנחנו שומרים ככל האותות אשר נתן אדוני, כי לא נראה את עזקה", ועל משפט זה כתב ד"ר (וח"כ) בני בגין את ספרו "כי לא נראה את עזקה".

 על תל לכיש תוכלו לקרוא (בתנ"ך ו) כאן בויקיפדיה וכאן.

ואם תגיעו לעיראק, נא כתתו רגלכם עד נינוה שם תוכלו להתרשם מהתבליט עליו מונצח כיבוש לכיש

על מכתבי לכיש תוכלו לקרוא כאן ועל בני בגין בהקשר זה  כאן