כל המידע על תל שקמונה

תל שקמונה נמצא על חוף הים במערב חיפה, ובו שרידי מבנים, קירות אבן ומתקנים ששימשו את תושבי המקום לאורך אלפי שנים. בתל ובשטחי החפירות שסביבו אפשר לראות רצפות פסיפס, שנותרו מבתי המגורים וממבני הציבור של היישוב הקדום. מראש הגבעה הנמוכה נפתחת תצפית אל הים, החוף הסלעי והכרמל.

טיול בתל שקמונה

את הביקור מומלץ להתחיל ליד המכון לחקר ימים ואגמים, מצפון לתל. משם הולכים דרומה ועולים לראש הגבעה בשביל העפר. לאורך הדרך תוכלו להתרשם משרידי הבנייה, ובראש התל לעצור לתצפית על קו החוף. חשוב להישאר בדרכי ההליכה ולא לטפס על הקירות העתיקים.

תל שקמונה | צילום: שלומית מסיקה, מתוך אתר פיקיויקיתל שקמונה | צילום: שלומית מסיקה, מתוך אתר פיקיויקי

לאחר הירידה מהתל אפשר להמשיך דרומה בטיילת, כשהים מימינכם ושטחי החפירות משמאלכם. בהמשך מגיעים למעבר מעל שפך נחל עלייה, שממנו אפשר לפנות מזרחה אל פארק הכט ולחזור צפונה בשבילי הפארק. אפשר גם להסתפק בביקור בתל ובקטע קצר של הטיילת ולשוב באותה הדרך.

הים למרגלות התל הוא חלק משמורת ים שקמונה. בסמוך לחוף תוכלו לראות טבלאות גידוד - משטחי סלע רחבים ושטוחים שנשטפים על ידי הגלים. בשקעים שביניהם נותרות בריכות קטנות של מי ים עם בעלי חיים ימיים, בהם מני רכיכות וסרטנים. חלק מהחלזונות בונים בקצה משטחי הסלע שונית מקונכיותיהם, שיוצרת בית גידול למינים אחרים.

אחת הנקודות המוכרות בחוף היא הבריכה העגולה החצובה בסלע, שזכתה לכינוי "הג'קוזי". כשהגלים מגיעים אליה, המים מסתחררים בתוכה. לא ידוע בוודאות למה שימשה הבריכה במקור. אפשר להתרשם ממנה במהלך הביקור.

פסיפסים בתל שקמונה | צילום: שלומית מסיקה, מתוך אתר פיקיויקיפסיפסים בתל שקמונה | צילום: שלומית מסיקה, מתוך אתר פיקיויקי

בפארק הכט הסמוך יש מדשאות ומתקני משחק, ובהם מתחם נגיש עם מתקנים המותאמים גם לילדים ולמבוגרים הנעזרים בכיסאות גלגלים. זו עצירה נוחה למשפחות שרוצות לשלב את הביקור בעתיקות עם זמן משחק. שבילי הפארק והטיילת נוחים להליכה, אך העלייה לתל והגישה לחוף הסלעי אינן בשביל נגיש בנוי.

ההיסטוריה של תל שקמונה

יישוב קטן עם קשרים מעבר לים

ראשית ההתיישבות בשקמונה בתקופת הברונזה המאוחרת, ככל הנראה במאה ה-15 לפני הספירה. כבר אז היו לתושביה קשרים עם מקומות רחוקים: בחפירות נמצאו כלי חרס מקפריסין ומיוון, לצד חפצים מתוצרת מצרית. בין הממצאים היה כלי נגינה משנהב שעליו דמותה של האלה המצרית חתחור, וכן חותם הנושא את שמו של פרעה סתי הראשון. הממצאים מעידים על קשרי המסחר והתרבות של היישוב עם ארצות הים התיכון.

היישוב הקדום חרב בשלהי המאה ה-13 לפני הספירה, ובהמשך נבנה מחדש. בתקופת הברזל פעלו בשקמונה מתקני ייצור ומחסנים, והקשר עם התרבות הפיניקית ניכר בכלים ובחפצים שנמצאו בה. מיקומה על החוף היה משמעותי במיוחד לאחת התעשיות המזוהות איתה: הפקת צבע הארגמן.

הארגמן של ממלכת ישראל

הארגמן היה צבע יקר ומבוקש, ששימש לצביעת בגדים ואריגים עבור מלכים, אנשי אצולה ומקדשים. את הצבע הפיקו מחלזונות ימיים מסוג ארגמון, בתהליך שדרש ידע מקצועי ועבודה רבה. בשקמונה התפתחה תעשייה בהיקף גדול, ומחקרים ארכיאולוגיים זיהו בה מרכז ייצור שפעל תחת שליטת ממלכת ישראל בתקופת בית עמרי ובית יהוא.

בין העדויות הבולטות לתעשייה הזאת נמצאו עשרות אגני חרס גדולים, שעליהם נותרו שאריות ארגמן. חלק מהאגנים הגיעו לגובה של כמטר ולנפח של כ-350 ליטרים, ושימשו ככל הנראה להפקת הצבע ולצביעת צמר. גודלם ומספרם מלמדים על ייצור בכמות מסחרית, שנועד לספק את הצבע היוקרתי גם מעבר לגבולות היישוב.

בתי מגורים, מצודות ורצפות פסיפס

בתקופה הפרסית התרחב היישוב אל השטח שסביב התל. בחפירות נחשפו בתי מגורים, רחובות מרוצפים ומערכת לניקוז מי גשם, לצד מתקני ייצור ומצודה. החיים בשקמונה נמשכו גם בתקופות ההלניסטית והרומית, ובמהלכן נבנו במקום ביצורים ומבנים נוספים.

פסיפסים בתל שקמונה | צילום: שלומית מסיקה, מתוך אתר פיקיויקיפסיפסים בתל שקמונה | צילום: שלומית מסיקה, מתוך אתר פיקיויקי

בתקופה הביזנטית גדל היישוב עוד יותר. לצד בתי המגורים פעלו בתי מלאכה, כנסייה ומנזר, ובראש התל נבנתה וילה מפוארת. מתקופה זו נותרו רבות מרצפות הפסיפס שהתגלו בשקמונה. בסך הכול נחשפו באתר יותר מ-50 רצפות, שעוטרו בצורות גיאומטריות, צמחים, פירות וגביעים. בחלק מפסיפסי המנזר הופיעו גם זוגות של יונים ושלווים, ובכמה מהרצפות שולבו כתובות ביוונית. היישוב חדל להתקיים במהלך המאה השביעית לספירה.

איך מגיעים?

מגיעים דרך רחוב יוברט המפרי בחיפה ומחנים במקום חניה מותר סמוך למכון לחקר ימים ואגמים. משם הולכים דרומה אל התל. בוויז חפשו "חקר ימים ואגמים" בחיפה.

אפשר להגיע גם מכיוון פארק הכט ולהמשיך צפונה לאורך טיילת החוף.