גבעה 69

| 04/08/2013

בין מושב בית עזרא מצפון לקיבוץ ניצנים מדרום נישאת גבעה קטנה לגובה 69 מטרים מעל פני הים. מיקומה של הגבעה ממזרח לכביש החוף הייתה לאסטרטגית בימי מלחמת העצמאות שכן היא אפשרה תצפית ושליטה על ציר הפלישה המצרי מכיוון רפיח וצפונה לאורך מישור החוף. בשלב מסוים הייתה הגבעה למעוז היחיד הנותר עומד בין הצבא המצרי לתל אביב.

החזית המצרית במלחמת העצמאות

יום לאחר הכרזתו של דוד בן גוריון על מדינת ישראל, ב- 15.5.1948, החלו צבאות ערב בפלישה לעבר המדינה היהודית החדשה ומלחמת העצמאות עברה לשלב המכריע והאחרון.

ציר הפלישה המצרי נחלק לשניים: הראשי לאורך מישור החוף צפונה, והמשני - תנועה מזרחה מקו עוג'ה אל חפיר (ניצנה) לעבר באר שבע ומשם להר חברון וירושלים. ציר התנועה המשני ניתק את הנגב משאר חלקי המדינה ואילו התנועה צפונה, אשר מטרתה הייתה תל אביב, נעצרה בגשר "עד הלום" שליד אשדוד (מכאן קיבל הגשר את שמו, שכן עד הלום הגיעו המצרים).

ריבוי היישובים העבריים לאורך כביש החוף הכריח את המצרים להאט ולהתמודד עם עוז רוחם של חברי הקיבוצים המותקפים ועם כוחות המגן של היישוב היהודי : חטיבת הנגב תחילה ולאחר מכן חטיבת גבעתי של צה"ל. תחילה היו אלה הקיבוצים נירים וכפר דרום, אותם המצרים לא הצליחו לכבוש ובשלב מסוים ויתרו על המאמצים הללו והמשיכו צפונה לכיבוש יד מרדכי. המתקפה על יד מרדכי הייתה מלווה בארטילריה כבדה ואור ליום ה 25.5.1948 נסוגו חברי הקיבוץ אחרי שהתגבורת אף היא נתקלה באש הצבא המצרי. יד מרדכי נפלה בידי המצרים הממשיכים צפונה ליעד הבא. בדרך הם משתלטים ללא קרב על העיירה מג'דל (לימים אשקלון) ואילו את קיבוץ ניצנים החליטו לא לתקוף.

רק לאחר שתי מתקפות נגד של חטיבת גבעתי נבלמו המצרים בקו אשדוד. בשלב זה, הופתעו המצרים לגלות שהצבא של המדינה היהודית שבדרך אינו כולל רק חילות רגלים אלא גם חיל אוויר (ארבעה מטוסים סך הכל בשלב זה. תרומתם הייתה תודעתית גדולה יותר מאשר הסבת אבדות לאויב). המצרים החלו מתבצרים והתכנית לשעוט צפונה הוקפאה עד להודעה חדשה. כעת, החל צבאו של פארוק (מלך מצרים) בביסוס עמדתו וקיבוץ ניצנים עליו דילג תחילה הפך למטרד בעיני המצרים. ב-7 ליוני נכבש הקיבוץ וכאן נכנס לתמונה סיפורה של גבעה 69.

הקרב על גבעה 69

היום, עצי אורן רבים צובעים את הגבעה בירוק אולם לא כך היה בימי המלחמה. גבעה 69 הייתה באותה תקופה צחיחה ועליה התנוססו שלושה מגדלי מים מתקופת המנדט הבריטי (המגדלים שופצו ושוחזרו וניתן לראות אותם כיום). המגדלים איפשרו ללוחמים תצפית ושליטה על דרך כביש החוף ממזרח.

עם הגעתו של הצבא המצרי לכיבוש הגבעה, בליל ה-9 ביוני, היו לוחמי גדוד 51 של חטיבת גבעתי עדיין עסוקים בהכרת השטח שזה עתה הגיעו אליו (החליפו את גדוד 53). הצבא המצרי החל בכיתור הגבעה בכלי רכב משוריינים והחל במתקפה כבדה ואש תותחים. הקרב היה קשה וכמות התחמושת של המגנים הייתה מוגבלת ואף לא יעילה אל מול עוצמת הטנקים המצרית. בסופו של דבר נכבשה הגבעה, אחרי קרב עיקש ואיתן של המגנים עליה.

גבעה 69 הייתה למשלט האחרון שעמד אל מול הצבא המצרי. הקרב על הגבעה היה קשה והמאמצים של האויב לכיבוש הגבעה הביאו לגניזה סופית של התכנית המצרית להתקדם צפונה. עם כיבוש הגבעה נכנסה ההפוגה הצבאית לתוקף. גבעה 69 הייתה בשליטה מצרית עד לסוף המלחמה.

בשנת 1949 הוקמה האנדרטה לזכר 20 הנופלים בקרב. ב-1971 הפכה קק"ל את המקום לחורשת הנצחה לנופלים בקרב ונקבע שמה ל 'גבעה 69'.

טיפ לקפה טוב בשטח

היום, גבעה 69 היא מקום נהדר לעצירת קפה המשלבת טבע והיסטוריה. במסגרת נטיעת חורשת האורנים נפרסו מספר רב של שולחנות מהם ניתן ליהנות ולספר את סיפורה של מלחמת העצמאות בכלל וגבעה 69 בפרט.

הוראות הגעה

לבאים מכביש 4:
בצומת אשכולות יש לפנות מזרחה לכביש 232. אחרי שני קילומטרים יש לפנות שמאלה בעקבות השילוט לגבעה 69.

לבאים מכביש 40:
בצומת קריית מלאכי (קסטינה) יש לעלות על כביש 3 לכיוון אשקלון עד לצומת הודיה. בצומת הודיה יש לפנות מערבה לכביש 232 ואחרי 10 דקות נסיעה לפנות ימינה בעקבות השילוט לגבעה 69.

חוות דעת על גבעה 69

טוען חוות דעת...

תגובות

טוען תגובות...