בקעת כורסי, נחל עין-גב וסוסיתא

ההרים והנחלים, האתרים והארכאולוגיה, הטבע והנוף של דרום רמת הגולן ומזרח הכנרת מציעים מספר מסלולי טיול נוחים ומרהיבים, שהכנרת נשקפת מהם במלוא הדרה. הטיול שלפניכם מתאים לכל המשפחה וכולל ביקור בכמה מהאתרים היפים ביותר באזור, בליווי קטעי הליכה קצרים ומעגליים, שביניהם נסיעה ברכב

איך מגיעים

מצומת צמח נוסעים צפונה בכביש 92 לאורך צידה המזרחי של הכנרת. בצומת כורסי [1 במפה] פונים ימינה ומיד שוב ימינה לעבר הגן הלאומי כורסי.

בקעת כורסי: אדמות פוריות ושדות דיג

בחוף המזרחי של הכנרת, במרחק חמישה ק"מ בלבד מצפון לעין גב, מתעקל קו החוף של הכנרת, ואל תוך המים חודרת לשון יבשה ארוכה, שנראית למרחקים ומכונה ראש כורסי. זוהי בעצם בקעה צרה שאורכה שלושה ק"מ ולה המשך תת-ימי. הבקעה והלשון הינם למעשה הדלתא של נחל סמך האיתן, הניזון ממי מעיינות. בפי הערבים הוא נקרא ואדי א-סמכ, ובתרגום לעברית – נחל הדגים.

בקעת כורסי מצטיינת בשפע מים, אדמות פוריות ושדות דיג, והיא יושבה כבר בעבר הרחוק מאוד. פתחו של הנחל כאן הוא רחב וסימטרי ונראה כעין כורסה ענקית בעלת משענת, ומכאן אולי שם היישוב היהודי כורסי, שהיה מדרום לשפך הנחל מאז ימי בית שני. השם כורסי השתמר בפי הערבים עד ימינו.

שדות הדיג של כורסי הם מהטובים שבכנרת. סרדין הכנרת או הלבנון, הוא מהקטנים שבדגי האגם. ולמרות זאת הוא מהווה מעל למחצית שלל הדגה בכנרת. בעונת ההטלה, בחורף, נוהרים נחילי הלבנונים לשרטונות אבני הבזלת ומטילים בחריריהם את הביצים.

כבר בימים קדומים ידעו לשמר את דגי הלבנון. ההיסטוריון הרומי סטראבו העיד במאה הראשונה לספירה שהכנרת סיפקה את הדגים הטובים ביותר להמלחה. בסמוך לאתר כורסי הקדומה נתגלה בשנת 1970 בתוך הכנרת מעגן קדום. סוללת שובר הגלים יוצאת מקו החוף בצורת קשת שטוחה, שאורכה 150 מטר, וחוזרת ומתחברת לחוף כשהיא מקיפה שטח צר של 1.5 דונם. מעגן כורסי עומד במרכזו של מכלול מתקנים אופייני ליישוב דייגים. מצפון למעגן בולטים שרידי בריכה רבועה מטויחת, ששימשה לאחסון דגים. הבריכה קיבלה את מימיה לא מן הימה, אלא מצינור חרס המסתעף מאמת מים של נחל סמך, שהובילה מים טריים ומתחלפים. בין הבריכה והימה נראים יסודות הרציף של שוק הדגים, שבו פרקו הדייגים את שללם ונשאו ונתנו עם הסוחרים.

מצפון לבריכה נמצאים יסודות בניין ציבורי עם שרידי פסיפס, ששימש בוודאי את מנהלת המעגן ושוק הדגים. פנים המעגן שעל קרקעיתו נמצאו חרסים מהתקופה הרומית, מכוסה היום שכבת סחף. נראה שהמעגן הוא מהתקופה הרומית-ביזאנטית. על החוף, לאורך חצי קמ, מפוזרים שרידי היישוב שמלפני הכיבוש הערבי.

כורסי מפורסמת בעיקר בגלל סיפורי פועלו של ישו במקום. לפי המסופר, ביקש ישו להתרחק מן ההמון שהקיפו והפליג עם תלמידיו מכפר נחום. משנקלעה ספינתם לסערה ביקשו התלמידים המבוהלים את עזרת רבם. ישו נזף בהם על היותם קטני אמונה, גער בסערה וזו שככה, והספינה הגיעה לחוף מבטחים.

הכנסייה של כורסי: בזיליקה סימטרית מרהיבה

שרידי הכנסייה שעמדה כאן בעבר הרחוק מאוד נתגלו בשנת 1969. בשנים 1970-1973 נערכו כאן חפירות מעמיקות ונחשפו הכנסייה וחומות המנזר, אזור השער ויחידות המגורים, ואז גם נתבררו בעצם תולדות המקום. המנזר של כורסי הוקם באמצע המאה החמישית והוקף חומת אבן בגובה שלושה מטרים. זה היה המנזר הגדול ביותר בארץ. התגוררה כל העדה הנוצרית, שהתבדלה מהיישוב היהודי שבסביבה. הכניסה הראשית למנזר הייתה מצד הים ממערב, דרך שער מונומנטאלי וכביש מרוצף הוליך אליו היישר מן החוף. השער נשמר מבפנים על ידי מגדל דו קומתי. מהשער פנימה נמשך רחוב מרוצף בלוחות אבן עד למרכז, מקום בו עמדה כנסייה גדולה. גם החצר החיצונית הייתה מרוצפת בלוחות בזלת גדולים.

הכנסייה של כורסי היא דוגמה אופיינית לארכיטקטורת הכנסיות הביזאנטיות. היא תוכננה כבזיליקה סימטרית מושלמת לכל פרטיה. שתי שורות של 6 עמודים חילקו את החלל הפנימי שלה. כנסייה הזו נמנית עם הכנסיות המפוארות ביותר שנתגלו בארץ. אמן הפסיפסים של כורסי, שהיה בוודאי בן הסביבה, שילב בעבודת מוטיבים שלו ציפורים, צמחים ודגים מנוף הכנרת. בשנת 1980 נערכה חפירה מסביב לסלט בולט הנמצא על מדרון שמדרום למנזר. גבהו של הסלע הוא כשבעה מטרים ובין הסלע וההר נחשפה קפלה קטנה ומפוארת.

מצפור אופיר: נוף הכנרת ודרום רמת הגולן

לאחר הביקור בכורסי, נטפס לעבר רמת הגולן בכביש 789 העולה מצומת כורסי. לאחר אבן הק"מ מ-8 של הכביש, במקום בו הכביש מתעקל שמאלה, ישנה פניה ימינה משולטת מן הכביש לדרך עפר המסומנת בסימון שבילים כחול [2] שתוביל אותנו מזרחה לתצפית נפלאה אל הכנרת - מצפה אופיר [3].

מצפור אופיר שממנו נשקף מראה הכנרת. המרחק בין המצפור לכנרת בקו אווירי הוא רק 1.7 ק"מ, ומהמצפור נראה לא רק הכנרת כולה אלא גם חלק מרמת הגולן. המצפור הוקם על ידי משפחת שעל ממושב גבעת יואב כמפעל הנצחה לזכר בנם אופיר. בעבר נקרא המקום מצפור בני יהודה, על שם היישוב שהוקם בסמוך בשנת 1887. המקום, אגב, שימש את הסורים כמוצב על מלחמת ששת הימים, ונותרו בו עדיין שרידי הביצורים שלהם.

בימי פריחה, זוכים לראות כאן שפע עצום של פרחים. מגוון המינים כאן גדול מאוד ויש כאן גם שישה מיני עצי בר: אלה אטלנטית, שקד מצוי, חרוב, עוזרר קוצני, שיזף השיח ולבנה רפואי. נוסף להם ניטעו כאן בשנים האחרונות גם עצי בר אחרים כמו אלון התבור וכליל החורש. מבין הפרחים שתראו כאן: קחוון ארצישראלי, פרג, תלתן הארגמן, שעורת התבור, עכנאי יהודה, שלח ספרדי ואחרים. נוסף לאלה נפוץ כאן גם אירוס ארם נהריים. מבין הקוצים פורחים כאן בתחילת הקיץ: קיפודן, קיצנית, גדילן וברקן. אל תשכחו להביא מגדיר צמחים ומצלמה.

מכאן נראית הכנרת לכל ארכה, כחולה (או אפורה בימים מעוננים) וכשהראות טובה אפשר לזהות את הרי הגעש של הגולן, את החרמון ורכסיו השונים ואת הרי הגליל: רכס נפתלי, הרי צפת, הר מירון, הר הלל ומצפה הימים. תוכלו לראות מכאן את צוק הארבל, הר טורען, רכס פוריה ורמת יבניאל. מיישובי הגולן תראו מכאן את נטור, רמות, מעלה גמלא וחד נס. מהמשטח של המצפור צפונה, כעשרים מטר במורד המדרון התלול, נמצא קטע מאמת-המים שהוליכה לסוסיתא. לרגלי המצפה, ממערב ומצפון-מערב, משתרע אזור ששימש זירה של תקריות רבות מאוד בתקופה שבין מלחמת השחרור למלחמת ששת הימים, רובן על רקע של התנכלות הסורים לדיג הישראלי בכנרת.

מסלול מעגלי קצר בנחל עין גב – עין פיק

לאחר התצפית היפה, נמשיך במעלה כביש 789 עד לצומת אפיק [4]. בצומת נפנה ימינה בכביש 98 ולאחר כ-1 ק"מ נראה פניה ימינה מן הכביש לדרך עפר [5]. כן מתחיל מסלול מעגלי לעין פיק וחורבות הכפר פיק.

בנחל עין גב נמצא כאן שילוב די נדיר של צומח מדברי עם צומח ים תיכוני. לאחר החניה, ובעזרת השלטים והסימונים בשטח נגיע במהרה אל חורבות פיק. במקום זה שכן עד מלחמת ששת הימים כפר סורי גדול שכל תושביו נטשוהו. מחורבות פיק נרד אל עין אפיק. המעיין נמצא בגיא קטן למרגלות הכפר. הירידה למעיין מתנהלת בשביל תלול למדי, העובר בחלקו בתוך סבך של פטל קדוש וענפי עצי תאנה. הירידה לא קלה אבל הנוף מרהיב, ובפנינו מתגלה כל אזור הטיול: נחל עין גב, סוסיתא, הכנרת, תל סורג ויישובי דרום רמת הגולן הסמוכים.

בתום הירידה נפנה ימינה ונגיע למעיין עצמו. עין אפיק נובע בתוך מערה קטנה בצוק הבזלת. המים נקוו לתוך בריכה קטנה ומשם זרמו לבריכה גדולה יותר. שתי הבריכות הרוסות כיום והמים גולשים על סלעי הבזלת ויוצרים מפלונים קטנים. כל אזור המעיין טובל בתוך סבך של עצי תאנה ובסביבתו נטועים עצי זית, צבר, אזדרכת, שקד, רימון ועוד. בצוק הבזלת מדרום למעיין נראה אלה אטלנטית מרשימה במיוחד. באזור עין גב ונחל עין גב נתגלו בעבר אתרים פרהיסטוריים. באחד האתרים נמצאה בקתה ובמפלס העליון נמצאו כלים ועצמות, ומתחתם נמצאו שרידי אישה כבת 35 שנקברה במקום. לסיום נעלה עם השביל בגדה הצפונית של הנחל עד החזרה לחורבות הכפר ומשם למכונית. למעוניינים ניתן להמשיך במסלול שאורכו כ-2 ק"מ אך אינו מעגלי במורד הנחל שבסופו עולה בחזרה לגדר הקיבוץ.

לאחר המסלול היפיפייה בנחל עין גב, נמשיך דרומה עם כביש 98. לאחר כ-1 ק"מ נראה כביש שפונה ימינה מהכביש הראשי [6]. כביש משובש זה, יורד מרמת הגולן לעבר הכנרת. הכביש אמנם משובש אך עביר לכל רכב וגן לאוטובוסים.. לאחר כ-5 ק"מ נסיעה נראה מצד ימין את חורבות העיר העתיקה סוסיתא [7]. כאן נחנה את הרכב ונטפס בעליה התלולה, לעבר שרידי העיר העתיקה.

דרך הגעה חילופית – ניתן להגיע לסוסיתא מכיוון הכנרת: בכביש הסובב את הכנרת (כביש 92), בסמוך לקילומטר ה-11, כ-400 מטר דרומית לכניסה לקיבוץ עין גב, ניתן לפנות מזרחה במעלה כביש צר ומפותל (ניתן להתעלם מהשלט המורה שאין כניסה פרט לרכב חקלאי). ניסע 3 ק"מ מעלה הדרך ונגיע לסוסיתא. נחנה ונצא ברגל לפי סימון שבילים שחור.

סוסיתא

בסוסיתא (או סוסיתא) הסמוכה נותרו שרידים מרשימים של עיר קדומה, עשירה ומפוארת. סוסיתא בנויה על גבי שלוחת הר גבוהה מאוד מדרום לנחל עין גב, וממנה יש תצפית נהדרת אל הכנרת. בסוסיתא התקיים יישוב החל מהתקופה ההלניסטית ועד אחרי הכיבוש הערבי. היא הוקמה על ידי הסלווקים ומוזכרת לראשונה בתיאור כיבושיו של אלכסנדר ינאי בתחילת המאה הראשונה לפנהס. שמה היווני היה אנטיוכיה היפוס (היפוס – סוס ביוונית). בשנת 63 לפנה"ס כבש פומפיוס את העיר יחד עם האזור כולו וסיפחה לאימפריה הרומית.

סוסיתא קיבלה מעמד אוטונומי והפכה אחת מהדקפוליס (עשר הערים – ברית שכללה בין השאר גם את בית שאן, עמאן ודמשק של ימינו). העיר אף הטביעה מטבעות עם סמל סוס עליהם. במאה השניה, הוקפה העיר בחומה, נבנתה מחדש במסגרת מבנה העיר הרומאית ונבנתה אמת מים באורך 25 ק"מ שהובילה מים מנחל אלעל ועד לעיר.

בתקופה הביזנטית (ראו רצף תקופות היסטורי), עם הפיכת הנצרות לדף הרשמית, הוקמו בעיר כנסיות. למרות שבכיבוש הערבי (641 לספירה), התירו השולטים מבית אומיה לתושבי העיר לדבוק בנצרותם, העיר הלכה ונחלשה. רעידת אדמה בשנת 749 לספירה הרסה את העיר, וזו לא יושבה מחדש.

בשנת 1937 במסגרת ההתיישבות של חומה ומגדל, עלה קיבוץ עין גב והתיישב למרגלות סוסיתא. כנופיות רבות הטרידו את היישוב המבודד, ובמשך כל התקופה שבין מלחמת העצמאות לששת הימים שימשה סוסיתא כמוצב קדמי שאפשר שליטה על כוחותינו בתצפית ובאש על האזור. שרידי ביצורים מתקופה זו, כולל תעלות קשר, עדיין בולטים בשטח.  ביום העצמאות ה-19 של מדינת ישראל, ה' באייר תשכ"ז, נהרג מפקד המוצב, סרן רמי זית. שהיה ההרוג האחרון לפני מלחמת ששת הימים. האנדרטה לזכרו נמצאת בקצה המערבי של ההר ולידה נטועים שני עצי זית.

החפירות הארכיאולוגיות בסוסיתא חודשו בשנת 2000 בראשות הארכיאולוג ארתור סגל מאוניברסיטת חיפה והן כוללות גם משלחות חפירה מחול. האחת של האקדמיה הפולנית למדעים והשנייה של אוניברסיטת קונקורדיה מסנט פול מיניסוטה ארצות הברית. החפירות אמורות להימשך עד שנת 2009. החפירות מתמקדות במספר אתרים בעיר: הפורום של העיר, המקדש לקיסר, מקדש הלניסטי גדול, שערי העיר הרומית, שתי הכנסיות הביזנטיות, חומות העיר ומבנה נוסף שלא ברור עם הוא כנסייה או בית כנסת. לאתר החפירות >>

שרידי ביצורים ומסלול הליכה

הסיור בסוסיתא קל וקצר. זהו מסלול המשלב אתר עתיקות יפה ותצפיות נוף מרהיבות. הסיור נמשך כשעתיים לערך. יש להקפיד לא  לחצות גדרות תיל על מנת לא להיקלע לשדות מוקשים.

ממגרש החניה הסמוך לכביש, עולה השביל במעלה נוח לעבר רחובה הראשי של העיר העתיקה. נכנס בשער המזרחי של סוסיתא ומיד אחריו נראה 13 חוליות אבן מצינור המים של העיר ששרדו כאן. מטרים ספורים מכאן נראה את קטע החומה הצפונית ובה מגדל ששימש כעמדה לחיילים הישראלים שהגנו על סוסיתא. מכאן גם נשקפת תצפית יפה אל אזור הגבעות. נחזור אל השביל הראשי החוצה את סוסיתא לאורכה. במקביל (בצד שמאל) לדרך הראשית ישנה מנהרה ארוכה שנבנתה על ידי חיילי צהל. במנהרה שרובה חשוכה ומחייבת פנס מתגוררים עטלפים וניתן ללכת בה רק ממאי- אוקטובר, שעה שהעטלפים לא חורפים.

על פני השטח בולט ברחוב הראשי בולט בית אבן גדול שנבנה מאבני בזלת על ידי הצבא. מחלון הבית המערבי נראית הכנסייה הגדולה של סוסיתא. כל עמודי הכנסיה מוטלים על הארץ באותו הכיוון, רמז לרעידת האדמה שפקדה את האזור והרסה את העיר במאה השמינית.

ממרפסת הבית נמשיך בסיור חופשי בעיר ובעתיקות. בין השאר נגלה כנסיות נוספות, בית מרחץ, גתות ליצור יין,  מאגר מים תת קרקעי גדול, אזור מגורים שנחשף בחפירות החדשות כנסיות נוספות ועוד. יש להקפיד לא להזיז דבר מהשרידים הארכיאולוגיים.שימו לב לריצוף המקורי הקדום של הרחוב והדר הכותרות והעמודים המפוזרים בעיר. לאחר הסיור בעיר, נשוב לרכב באותה הדרך בה הגענו.

עוד באזור

בקיץ 2003 החלו חפירות  בית הכנסת באום אל קנאטיר (קשתות רחבעם) שנמצא סמוך לקיבוץ נטור. באתר שהגישה אליו היא בשביל עפר במסומן בסימון שבילים כחול המסתעף דרומה מעט לפני הכניסה לקיבוץ נטור, חפירות בשלבים מתקדמים שבסופו של דבר יובילו לשחזור בית הכנסת בצורה מדויקת ברמה חסרת תקדים | למידע נוסף על החפירות >>

חוות דעת על בקעת כורסי, נחל עין-גב וסוסיתא

טוען חוות דעת...

תגובות

טוען תגובות...