כל המידע על עין שרונה ובקעת יבניאל

איך מגיעים

נוסעים בכביש 65 (חדרה-עפולה), ובצומת כפר תבור פונים לכיוון מזרח, לכיוון הישובים שרונה ויבניאל. לאחר כ-500 מטר מהכניסה לשרונה ישנו שלט המפנה ימינה לעין שרונה. יורדים ימינה לדרך עפר ומיד פונים שמאלה בשביל המסומן בסימון שחור. לאחר כ-100 מטר מגיעים לרחבת החנייה שליד המעיין.

איך מטיילים

בביקור בעין שרונה אפשר להסתפק בהליכה של כ-3 דקות עד לבריכה העליונה ובית המעיין, או לעשות טיול מעגלי של כ-3 ק"מ בעקבות סימון השבילים השחור. אם תלכו עם הסימון, תעברו בנקודות הבאות:

  • רחבת תצפית על אתר הכפר הערבי, מעיין שרונה, הנחל ומסלול הטיול.
  • פינת ישיבה בצל האקליפטוס הענק.
  • בית מעיין שרונה - עין שרונה הוא מעיין שכבה איתן, כלומר נובע כל ימות השנה. סביב המעיין הוקם היישוב העתיק שרונה בתקופה הרומית. המעיין נובע מבית מעיין עם נקבות ומנוקז לבריכות שונות.
  • בריכות שכשוך
  • בית קהברות המוסלמי של הכפר הערבי סרונה, ובו "חלקת האירוסים" - אירוסי ארם נהרים שנשתלו על ידי המוסלמים כסמל לתחיית המתים.
  • קברים רומיים: שני צמדי קברים שהיו מכוסים באבן גולל.

שימו לב כי השביל מעביר אותנו פעמיים את הכביש היורד ליבניאל ויש לנקוט במשנה זהירות באזור הכביש. בתקופת הקיץ, עת רוב הצמחיה מסביב יבשה וחם במיוחד, מומלץ להנות רק מהביקור במעיין, בין השאר מאחר והעליה בסוף המסלול אינה קלה בחום.

שרונה

שרונה הנמצאת בגליל התחתון המזרחי, באזור הנקרא גם רמות יששכר, זהו אחד האזורים היחידים בארץ שבו אפשר לראות נוף סוואנה אמיתי ובעונת החורף הירוק פשוט מציף מכל עבר. הנוף לא מופר ומושחת בכבישים בקווי חשמל ובשאר סימנים המעידים על דריסת רגלו של האדם.

עין שרונה

נחל שרונה הוא אחד מאפיקיו של נחל יבניאל (ואדי פיג'אס - מעיין ביוונית) המנקז את בקעת יבניאל לכנרת. באזור זה היתה בתקופה הקדומה דרך החורנים. התנועה בדרך זו היתה מן החורן (הנקרא בימינו הגולן) שהיה מקור מזון ותבואה עיקרי במזרח התיכון, אל המחסנים והנמלים השונים בארץ ישראל. בשוליו של נתיב תחבורה קדום זה התפתחו תחנות מסחר ומס, פונדקי דרכים, מגדלי שמירה מטעם השלטון המקומי ועוד. נסו לדמיין בשעה שאתם מבקרים במעיין, את השיירות מתנהלות לאיטן במעלה נחל יבניאל לכיוון מישור החוף.

בעובדיה הסמוכה נצגלו שרידי אדם קדמון בינהם תחנות קמח, עצמות וחרסים. נחל יבניאל נוכל למצוא גם את סיפורי ראשית ההתיישבות היהודית באזור הכנרת אבל על כך בטיול אחר.

כפר כמא

הכפר הסמוך הוא אחד משני הישובים הצ'רקסים היחידים בארץ (השני הוא ריחניה שליד צפת). במקום מושב הכפר היתה התיישבות עתיקה החל בתקופה הרומאית וכלה בתקופה הצלבנית, אז נחרב המבצר של המסדר ההוספטלרי שהיה במקום. בשנת 1878 התיישבו במקום צרקסים שהגיעו מצפון הקווקז מחבל פשאיז שבאזור קובאן. בני הכפר בנו את בתיהם במתכונת גורן שסביבה החומה ובמרכזה המסגד, אשר בשונה מהמקובל בארץ, צריחו מרובע. בני הכפר עסקו בתחילה ברעיית צאן אך בהמשך, בעקבות סכסוכים עם שבטים בדווים מעבר הירדן, עברו לעסוק בחקלאות ובשמירה. בשנת 1948, בזמן מלחמת השחרור סרבו בני הכפר להצעת הכפר הערבי השכן, לוביא, להצטרף למאבק כנגד היישוב היהודי, וממבצע 'דקל', שרתו בני הכפר בחטיבת גולני. משנת 1982 שפת הלימוד בבתי הספר היסודיים היא עברית. רבים מבני הכפר משרתים כיום בצבא ובמשטרה.

יבניאל הנמצאת מעט מזרחה, מוכרת מהתנ"ך כנמצאת בנחלת שבת נפתלי בתקופת הבית הראשון. הישוב הנוכחי הוקם בשנת 1901 על אדמה שרכשה יק"א. בהמשך הוקמו הישובים בית וגן, משמר השלושה וסמדר וכיום הם שייכים למועצה מקומית אחת. גם היום עדיין ניתן למצוא ביבניאל בתי אבן להם החצר האחורית ומשק, ממש כמו פעם. מגדלי השמירה מסביב מעידים על קשיי הקיום במקום לפני קום המדינה.