נחל הקיבוצים, הגלבוע ונחל יצפור

איך מטיילים

מסלול הטיול כולל מספר חלקים:
תצפית מהר ברקן > ירידה בנחל יצפור > ביקור ובפארק המעיינות ובנחל הקיבוצים > תל בית שאן

כדאי לדעת: 

• בקיץ אזור הגלבוע יבש וחם, ומומלץ לבקר רק בנקודת התצפית בהר ברקן (1) ומשם להמשיך ברכב לנחל הקיבוצים או לעין מודע. הכניסה למעיינות חופשית ואפשר ליהנות בהם משכשוך מהנה במים. שימו לב כי בסופי שבוע ובחופש הגדול, ולעיתים אף באמצע השבוע, שלושת מקורות המים עמוסים במבקרים.

• באביב ובחורף מומלץ מאוד לטייל במסלול נחל יצפור. במקרה זה המסלול כולל הליכה רגלית של חצי יום, אינו מעגלי (יש להשאיר רכב בנקודת הסיום) ועל אף שרובו בירידה, הוא לא מתאים למשפחות עם ילדים קטנים מאוד.

איך מגיעים

מצומת מגידו ניסע לעפולה בכביש הסרגל (כביש 65). בצומת הסרגל נפנה ימינה (מזרחה) בכביש 675 ליישובי חבל תענך. נמשיך ישר בצומת יזרעאל ומיד לאחר שנעבור את תל יזרעאל משמאלנו, נפנה ימינה עם השילוט "מעלה נורית". נפגוש בשלטים המכוונים לתצפיות יפות מהר שאול וממקומות נוספים, ובין פיתול לפיתול ניתן להציץ לנוף הנפלא הנפרס לרגלי הגלבוע. לאחר כברת דרך, שעה שהגענו לראש ההר נראה שילוט להר ברקן [1] – כאן ניתן לחנות את הרכב.

הגלבוע

הר ברקן [1]: גובהו של ההר 497 מטר מעל פני הים. מרחבת התצפית (ליד המגדל) מסומן מסלול אדום מעגלי המקיף את הפסגה ולאורכו לוחות הסבר ותיאורי תצפית לכיוונים שונים. מההר ניתן לראות את עמק יזרעאל, עמק חרוד ועמק בית שאן (ממערב למזרח), את יישוביי העמק השונים (ממש על פי השיר מבית אלפא ועד נהלל שניתן לראות את צורת הכוכב המיוחדת שבה היא בנויה(.

מדרום מזרח ניתן לראות את ג'נין ואת הכפרים הערביים השוכנים בצפון השומרון. במסלול ניתן לראות בור מים וגת עתיקה שרידים לישוב עתיק ששכן באזור. את אירוס הגלבוע (סמלה של החברה להגנת הטבע) הפורח בדרך כלל במרס לא נראה, אבל ניתן לראות צמחיה ארת ישראלתי טיפוסית. שמות ההרים בגלבוע נקראים על שמם של שאול ובניו (מלכישוע, אבינדב, יהונתן) שנפלו בקרב כנגד הפלשתים (שמואל ב') שתקפו מאזור גבעת המורה (שמצפון לעמק) שגופותיהם נתלו בחוצות בית שאן (שממזרח). קינת דוד על שאול ובניו מתחילה במילים הרי הגלבוע אל טל ואל מטר עליכם ושדי תרומות (שמואל ב' א' 21) וכן למסתכל סביב הגלבוע, במיוחד בצידו המזרחי נראה קרח. הסיבה לכך היא שהעננים ממטירים את כל המים שבהם בצד המערבי ושעה שהם גולשים אל העמק מזרחה הם מתרוקנים מלחות וגשם והצד המזרחי נשאר מיותם.

ירידה בנחל יצפור

מהר ברקן נמשיך בנסיעה לכיוון לכוון מעלה גלבוע ונפנה שמאלה בפיתול החד. את הרכב נשאיר במפרץ חניה מימין לפני הפניה [2].  את הרכב השני נשאיר בסוף המסלול - מהצומת בה מתחיל המסלול נפנה שמאלה, בכביש 6666 לעבר בית שאן, ולאחר כ-4 ק"מ, נראה פניה לדרך עפר הפונה ימינה מן הכביש [4] המסומנת בסימון שבילים אדום. ניתן להשאיר את הרכב כאן, או להמשיך איתו בדרך העפר עוד כק"מ דרומה לסיום הירידה של נחל יצפור [3].

המסלול: נחצה את הכביש נכנס מבעד לשער הברזל ונתחיל ללכת בשביל האדום במורד נחל יצפור. המסלול נעים ועובר בין עצי אורנים וחרובים. לאחר גשמים עשוי להיות המסלול חלקלק ולכן יש לשים לב לכך. הנחל נקרא על שם משפטו של גדעון השופט (ממנו למד רבות הידיד אורד וינגיט שהיה חובב תנ''ך מושבע) שקרא לכל הגברים שלא משתתפים בקרב כנגד המדיינים (שנערך ממש בעמק מתחת לגלבוע) ''מי ירא ומי חרד ישוב ויצפור מן הגלעד'' (שמזוהה עם הגלבוע) (שופטים ז, 3). עוד על שיטות לחימת הגרילה של גדעון ניתן למצוא בספר שופטים. במהלך המסלול תצטרכו להשתמש ביתדות וצל תוכלו למצוא תחת עצי החרוב באפיק הנחל. סיום המסלול בשער ברזל [3]. לאלו שחנו את הרכב בנקודה הזאת כאן מסתיים הטיול ולאלו שהחנו בצמוד לכביש [4] משער הברזל נפנה צפונה עם דרך העפר שתוביל אותנו לאחר כק"מ לכביש 6666 , שם יחכה הרכב.

מכאן נסע לעבר נחל הקיבוצים - נמשיך צפונה עם כביש 6666 היורד מהגלבוע, בצומת [6] נפנה ימינה לעבר בית שאן, לאחר כ- 3 ק"מ, מעט דרומית הפיצול בין דרך 71 וכביש 669, נראה פניה ימינה [7] לנחל הקיבוצים ולתל שוקק.

נחל הקיבוצים | צילום: depositphotos/ RnDmS

נחל הקיבוצים

נחל הקיבוצים מנקז את עין חומה ועין מגדל. בערבית נקרא הנחל עין אלג'מאעין - מעין שתי הקבוצות - מעיינות. השם העברי ניתן בין השאר בעקבות זרימתו הצמודה לקיבוץ ניר דוד (לשעבר תל עמל) שהיה ישוב החומה והמגדל הראשון שהוקם בארץ ב-10/12/1936. המים של נחל הקיבוצים, כמו המים של שאר מעיינות עמק בית שאן נאספים בשלל תעלות ניקוז והולכה. היום, הנחל הוא חלק מפארק המעיינות המקסים שהוכשר והוסדר לקליטה של המוני מטיילים. חשוב לזכור, שהביקור במקום מתחיל מנקודת חניה אחת מסודרת. מנקודת החניה תוכלו לצאת ברגל למעיינות מסביב, לשכור אופניים, קלנועית או לבוא עם זוג אופניים משלכם ולטייל במקום.  נחל הקיבוצים זורם כל השנה וקק"ל הקימה לידו מקום חניה ושולחנות פיקניק. בתקופת הקיץ והחופש הגדול במקום אנשים רבים. עם זאת, אל תמנעו מלהגיע לפינת חמד מתוקה זו. טלפון לבירורים: 04-6881427.

לאחר החניה עם הרכב, פרט לשכשוך בבריכת הקצינים המובוטנת שהוקמה עוד בימי הבריטים, מומלץ ללכת עם שביל העפר מערבה לעבר ניר דוד. ירידה למי הנחל אפשרית במספר מקומות. לאחר שירדתם מומלץ בחום ללכת בתוך המים בחזרה עד לבריכת הקצינים. אחת האטרקציות הגדולות ביותר היא המעבר בצינורות הבטון המנקזים את המים שעה שדרך עפר עוברת מעל לנחל. צינורות אלו מהוות מגלשות מים מעולות והילדים אוהבים לנסותם שוב ושוב...

בסמוך לנחל הקיבוצים, נמצא תל שוכה או מצפה השלושה, בערבית תל א-שוך - תל הקוצים (לא להתבלבת עם תל שוכה שנמצא בעמק האלה ומוכר גם בשם העממי גבעת התורמוסים). בנקודה זו חוברים יחדיו נחל הקיבוצים ונחל שוקק. בין שכשוך לשחיה, מומלץ לטפס עד לראש התל ולהנות מתצפית מרשימה על כל העמק ובית שאן. תל שוכה שימש כנקודת שמירה על השדות של קק"ל שעיבדו אנשי השומר הצעיר עוד בטרם עליית  הקיבוץ ניר דוד. המתיישבים החדשים סבלו מהטרדות רבות של שכניהם הערבים כולל שריפת היבולים. בשנת 1938 לאחר ששלושה מחברי הקבוצה נהרגו בהתקפה של הערבים הוקם בראש התל מגדל שמירה ותצפית.

מי שכינה את עמק בית שאן 'פתחו של גן העדן' היה רבי אשתורי הפרחי, יהודי מאנדלוסיה שבמאה ה-14 תייר בארץ, חקר אותה, ועת שהתגורר בבית שאן כתב את ספרו בן האלמוות כפתור ופרח. חזקה על אותו אשתורי הפרחי ששירך רגליו גם במה שנקרא היום בפינו נחל הקיבוצים ועין שוקק. וכך הוא כותב על סביבתו שראה ובה חי:

"בית שאן... יושבת על מים רבים, מי מנוחות, ארץ חמדה מבורכת ושבעת שמחות. כגן השם תוציא צמחה ולגן עדן פתחה... ומה שרדפתי אחר זאת החקירה, לא מפני שזכני האל ית'(ברך) לשבת בה לבד, אלא שלא למעט גבול נחלתינו ממיעוט ידיעה... ומה שאני משים לפני בית שאן, כנקודת העגולה להוציא ממנה ההוראה אל כל המקומות, מפני שהיא באמצע ארץ ישראל בקירוב... היא בטבורה של ארץ ישראל".

עוד באזור: תל בית שאן

למי שזמנו בידו או למי שעובר באזור בית שאן ללא סיבה מיוחדת, מומלץ להשקיע סיור של שעה בתל בית שאן, שנמצא בתחומי הגן הלאומי בית שאן (מדברי ריש לקיש מהמאה השלישית: "גן עדן, אם בארץ ישראל הוא – בית שאן פתחו"). התל היפה והמרשים מראה בצורה יפה מאוד את החיים בתקופה הרומית והביזנטית, וכולל בית מרחץ, קרדו רומי, חנויות ועוד.

שעות הפתיחה:

• שעות הפתיחה בשעון קיץ: ראשון-חמישי ושבת: 8:00-17:00 | שישי וערב חג: 8:00-16:00
  שעות הפתיחה בשעון חורף: ראשון-חמישי ושבת: 8:00-16:00 | שישי וערב חג: 8:00-15:00
  ​שעות הפתיחה בערב ראש השנה, ערב יום כיפור וערב פסח: 8:00-13:00
  (הכניסה לגן עד שעה לפני השעות הרשומות)

​מחירי הכניסה: 

• מחיר רגיל: מבוגר: 28 ₪ | ילד: 14 ₪ | אזרח ותיק: 15 ₪
• מחיר בקבוצה (מעל 30 איש): מבוגר: 24 ₪ | ילד 12 ₪