קישורים ממומנים

מפת האזור

הצג במפה גדולה עם מידע נוסף מסביב

המסלול הינו מעגלי וניתן להנות ממנו עם רכב אחד. המסלול נמצא סמוך לרצועת עזה ויש להקשיב להוראות אנשי הביטחון באזור.

איך מגיעים

נוסעים על כביש החוף (כביש 4) לכיוון דרום. עוברים את אשדוד ואשקלון וממשיכים עד צומת יד-מרדכי שלידה נמצא קיבוץ יד-מרדכי (נקרא עש מרדכי אנילביץ', מפקד המרד בגטו ורשה. במקום נערך קרב קשה מאוד מול הצבא המצרי במלחמת העצמאות). בצומת פונים שמאלה וממשיכים עם כביש 34 עד צומת גבים. בצומת פונים מערבה (ימינה) לכביש 232 וממשיכים איתו עד אשר, בסמוף לקיבוץ מפלסים נראה פניה ימינה לבית שביתת הנשק ולתצפית עש אלמ נביה מרעי.

נמשיך בעקבות השילוט לעבר התצפית. אלמ נביה מרעי נהרג באירועי המנהרה ב1996 והוא הקצין הדרוזי הבכיר ביותר שנהרג עד היום בצהל - התצפית יפה ומומלצת מאוד. באזור התצפית יש מספר אתרים נוספים שבהם כדאי לבקר.

הראשון הוא אתר להנצחת הפעילות של גדוד 890 של הצנחנים. שם תוכלו למצוא תצפית מודרכת לאזור פעולת התגמול חץ שחור משנות החמישים, כמו גם פעולות נוספות. בסמוך ישנו חניון של קקל, מקום טוב לארוחת הבוקר. הבית הנמצא ליד שולחנות הפיקניק הוא הבית בו יושבו סיכסוכים עם המצרים בפיקוח האום בשנות החמישים והשישים. לפני שאתם חוזרים לכביש לבארי, סעו עוד קצת מערבה עם דרך העפר, בעקבות השילוט, עד למאגר המים של חברת מקורות. מאגר זה משמש לאכסון מי קולחין מטוהרים המגיעים ממפעלי הטיהור באזור המרכז (מפעל השפדן) ונאגרים לקראת תקופת הקיץ, אז משתמשים בהם להשקייה.

לאחר הביקור בתצפית ובבית שביתת הנשק, נפנה ימינה בחזרה לכביש 232. נסע עימו דרומה עוד כ-5 קמ עד לצומת סעד [1]. בצומת זו נפנה שמאלה. בחודשים סוף ינואר - תחילת מרץ בחורשה קטנה אשר מדרום לצומת ישנה פריחה מדהימה של מרבדי כלניות. מומלץ בכל פה לעצור בצד הכביש (בזהירות), ולהנות מהליכה קצרה בינות לפרח האדום והמוגן - הכלנית.

לאחר ההתרשמות הראשונה מהפריחה העזה, נמשיך עם הכביש ולאחר כ 500 מטרים נפנה ימינה לעבר קיבוץ בארי. לאחר 5 קמ נסיעה נגיע לכניסה לקיבוץ בארי [2].

בכניסה לקיבוץ בארי (נקרא על שם ברל כצנלסון, ממנהיגי תנועת העבודה לפני קום המדינה, שכינויו העברי היה בארי) ישנו שלט המפנה לשמורת הטבע מכתש בארי (שביל רכב בסימון שבילים בצבע ירוק), פונים (משמאל יש אבן שמצינת את בית הקברות הזמני ללוחמי צהל שנפלו במבצע סיני ובמלחמת יום-הכיפורים ונקברו במקום, קבורה זמנית, לפני שהועברו לקבורה קבועה במקומות אחרים) וממשיכים בשביל העפר כקמ עד למגרש החנייה [3]. שם משאירים את הרכב.

מכתש בארי

ממגרש החניה הקטן נרד בשביל עד למרכז המכתש בו עובר שביל בסימון שבילים כחול [4] המכתש נקרא בגלל צורת הקדרה שיצר נחל סחף (ואדי נח'אביר) בגבעות מסביב. הוא אינו מכתש במלוא מובן המילה משום שצורת היווצרותו שונה מזו של המכתשים בנגב, אבל הצורה בהחלט מזכירה אותם. באיזור המכתש שוכנים בעלי חיים רבים וביחוד צבאים, כוחים (הלטאה הגדולה בארץ) וצבים מצויים (שזה המקום הדרומי ביותר בעולם שבו ניתן לראות את המין הזה)  אבל יותר מבעלי החיים אפשר לראות כאן פריחה נהדרת, ביחוד של כלניות, אירוס מצוי ועירית גדולה. באביב תהנו מפריחתם של סחלב קדוש ודבורנית.

מכאן ניתן לחזור לרכב או להמשיך רגלית למסלול הליכה של 3 קמ (אך אינו מעגלי - יש לשלוח את הרכב השני לנחאביר [7] או למפעל הגופרית [1] לאיסוף). לאלו שבוחרים לחזור לרכב, יש לחזור לכניסה לישוב בארי, ובעזרת דרך טובה המסומנת בסימון שבילים אדום לעקוף את הקיבוץ מצפון. לאחר כשני קמ תגיעו לפניה ימינה [6] לדרך המסומנת בסימון שבילים שחור. לאחר כקמ וחצי נסיעה תגיעו למבני נחאביר (בארי הישנה).

להולכים ברגל, יורדים עם השביל הכחול לתוך המכתש, ממשיכים איתו עד שפוגשים את השביל הכחול אשר חוצה את המכתש ממזרח למערב. עולים על השביל הכחול והולכים לכיוון מערב, עם השביל שצמוד לנחל סחף. לאחר שיוצאים מן המכתש, ממשיכים עם השביל הכחול עוד כ 2 קמ  עד שמגיעים לנח'אביר [7].

נח'אביר

כשעלה קיבוץ בארי לראשונה לקרקע במוצאי יום-כיפור תשז, אוקטובר 1946, ביחד עם 10 נקודות ישוב נוספות בנגב, הוא הוקם כאן בנח'אביר, 2 קמ מערבית למיקומו הנוכחי. בזמן מלחמת העצמאות הופצץ המקום קשות עי המצרים ותושביו הסתתרו בבונקרים חודשים. אחרי המלחמה עבר הקיבוץ למקומו הנוכחי ובנח'אביר נותרו בית הבטחון, ברכת המים ואנדרטה לזכר ההתישבות ב- 1946.

גם לאלו שבאו ברכב, מומלץ להשאירו כאן, ולהנות ממסלול רגלי שאורכו 7 קמ שיחזיר אתכן למכונית.

לאחר הביקור בנאחביר, נמשיך עם השביל השחור כ-800 מטרים לכיוון מזרח עד שמגיעים לפיצול דרכים [8] צפונה (ימינה) דרך המסומנת בסימון שבילים ירוק, ודרומה (שמאלה) דרך בסימון שבילים שחור. להולכים רגלית מומלץ להמשיך עם השביל הירוק (מסלול ארוך יותר) הנוסעים ברכב, יפנו שמאלה לעבר המסלול השחור שהינו מסלול קצר יותר ומוביל ישירות לבית החרושת לגופרית [11].

אם אתם הולכים ברגל ובחרתם להמשיך עם השביל הירוק צפונה מגיעים אחרי 500 מטר לפניה שמאלה לשביל עם סימון שבילים אדום [9]. פונים עם שביל זה אשר ממשיך בתוך נחל סחף (שבו הלכנו קודם) עד שהוא מגיע כעבור כקמ לבוסתן [10].

באזור הבוסתן נוכל להבחין בעצי שקמה עצומי מימדים עם שלט הסבר מענין (אפשר לאכול את הפרות אם מוצאים אותם על העץ), סברס (צבר), עצי תאנה, דקל וחורשת אקליפטוסים עם צל נהדר. כנראה שבעבר היה המקום חלקת אדמה של איכר ערבי.

מהבוסתן נפנה שמאלה (דרומה) בשביל עם סימון שבילים כחול דרך חורשה עד לבית החרושת לגופרית [11].

בית החרושת לגופרית

בית החרושת הנטוש הזה הוקם בשנת 1933 עי הגיאולוג הבריטי ויליאמס שגילה כאן מרבצי גופרית בזמן מלחמת העולם הראשונה. הגופרית נוצרת באגמים רדודים של מים מתוקים באקלים חם. נראה שבעבר היה באיזור זה אגם מסוג זה. הבריטים העסיקו במקום (ובמכרות הגופרית שממזרח לו) ערבים מעזה והם כרו כאן 10000 טונות של גופרית עד שבשנת 1946 המרבץ התמצה, אז ננטש המפעל. אפשר להסתובב בין שרידי בית החרושת. מומלץ לשים לב לבאר המאוד עמוקה שנמצאת מאחוריו ושסיפקה למפעל מים בעת פעולתו.

לאלו שהשאירו את הרכב בנאחביר, נחזור לרכב עם השביל הכחול הממשיך מזרחה דרך המחצבות הנטושות, במרבצי הגופרית ועד לדרך העפר המסומנת בסימון שבילים שחור [12]. נפנה שמאלה בדרך העפר ונלך בה כקמ עד שנגיע לרכב שחונה בנאחביר [7]. במהלך ההליכה ניתן להבחין במחפורות שהקימו הבריטים כשחששו הגרמנים יכבשו את ארץ-ישראל במלחמת העולם השניה, מכיוון דרום (לפני הקרב באל-עלמיין).

עוד באזור

בין בארי לסעד, התיישב בשנת 1943 קיבוץ בארות יצחק. הקיבוץ שהוקם על ידי גרעין של חלוצים דתיים ממרכז אירופה, היה הראשון שהוקם בנגב הצפוני. הקיבוץ נקרא על שם הרב יצחק ניסנבוים שנספה בגטו ורשה. הקיבוץ הותקף פעמים רבות על ידי הצבא המצרי בזמן מלחמת העצמאות, ואף על פי שעמד בהתקפות, נהרס כמעט עד היסוד. במתקפה האחרונה פגעו המצרים במגדל המים, וכל המים הציפו את שוחות המגננה והרטיבו את הנשק והתחמושת. למרות המצב הקשה הוכרע הקרב תודות ליחידת הג'יפים של חטיבת הנגב אשר הגיעה בתגובה לקריאות העזרה בקשר של אנשי הקיבוץ.

כיום נשאר מגדל המים עומד על תילו. ההגעה למגדל [14] היא בדרך עפר היוצאת מערבה מהק''מ ה- 44 אשר בכביש 232 [12]. בדרך עפר זאת נוסעים עד שמגיעים לצומת T [13] בה פונים שמאלה, וממשיכים כשני קמ עד שרואים את מגדל המים [14]. מדרך העפר בה נסענו ישנו שביל בסימון שבילים ירוק המתחיל מעט צפונה למגדל המים

הוספת תגובה     הדפסה     מפה     פורום טיולים     המלצה לחבר

• לפני הטיול מומלץ להדפיס את דף טלפוני החירום ולקחתו איתכם לטיול.
• לשימושכם - דף עם ציוד מומלץ לטיול. מומלץ לטייל עם מפת סימון שבילים המתאימה.
• זכרו, כיף לטייל לבד, אך עם המדריך החוויה מתעצמת. תהנו בטיול, ושימרו על הטבע.
• לשאלות ותשובות בנושא הכנסו לפורום טיולים

ישנם סך הכל 2 תגובות למסלול הוספת תגובה פתיחת כל התגובות  חורף-פריחה-מים-אתרים ומי שאוהב -שבילי אופניים. -  13/1/2007 22:22  דירוג: 9   אמצע ינואר, גשם, כלניות, אירוסים, עיריות, אתרים - הכל כמובטח. יש להוסיף את דרך פלגי המים, שאספנו בדפי המידע בכניסה לבתרונות בארי. השלט "מכתש בארי" אינו קיים ! הפריחה כעת משגעת. המים זורמים ביובלים ואנו כמטיבי לסת עברנו מאתר לאתר ברכב, לא מקנאים בעשרות רוכבי האופניים שמסביב. דרכינו הביתה דרך מושב סגולה, אכלנו ארוחת גורמה ב"כרמים" - היה כייף. אגב, בקיץ הכל יבש ושומם.   תגובה חדשה     הגיבו לתגובה     סגור           מצוין ל"ת - משה  3/4/2007 18:55  דירוג: 8     תגובה חדשה     הגיבו לתגובה     סגור

דיונים בפורום האתר בהם עלה הנושא:

נושא מספר צפיות תגובה אחרונה זמן בפורום תמונות מטיולי שבת-טיולי 24.4.2010 570 25/4/2010 01:13 טיולים מקלות הליכה מ sealextreme 809 20/4/2010 07:04 ציוד טיולים שמורת בארי 299 4/4/2010 17:35 טיולים טיול ליומיים בחול המועד 610 26/3/2010 15:50 טיולים זהה את האתר 157 445 26/3/2010 01:57 טיולים טיול פריחה בדרום 750 11/2/2010 21:18 טיולים לכו לראות פרחים (יער בארי) 1548 7/2/2010 15:02 טיולים כלניות בבארי 773 4/2/2010 20:04 פריחה - פרחים - צמחים לאיפה ניסע לראות פריחה?? (מחר!) 1103 1/2/2010 00:20 פריחה - פרחים - צמחים דרום אדום 824 29/1/2010 13:29 פריחה - פרחים - צמחים נגב צפוני (מערבי) 692 29/1/2010 00:13 טיולים זיהוי פרח 918 24/1/2010 20:11 פריחה - פרחים - צמחים