בשורה היסטורית לחובבי היין בישראל: אחרי תהליך שארך כארבע שנים, אזור הנגב קיבל הכרה רשמית ב"כינוי מקור" בשם "נגב". הכרה רשמית זו, מציבה את המדבר הישראלי ואת מורשת היין המפוארת של הנגב על מפת היין העולמית, לצד חבלי בורדו ושמפיין הצרפתיים, ריוחה בספרד, קיאנטי באיטליה, נאפה בארצות הברית ועוד רבים אחרים.
ההכרה נשענת על שורה של מחקרים מקצועיים, פרי עטם של חוקרים מהמובילים בתחומיהם בישראל, אשר הראו כי ליינות המדבריים המופקים בנגב, יש "טביעת אצבע" מינרלית רעננה וייחודית. זה מאפשר להשתמש בשם “נגב” כשם הגיאוגרפי של אזור הכלול בשמם של היינות המופקים בו. "כינוי מקור" (אפלסיון) הוא הרבה יותר משם גיאוגרפי, זו הבטחה משפטית לצרכן שהיין יוצר בתנאי אקלים ואדמה ייחודיים, תחת פיקוח וסטנדרטים מחמירים המבטיחים איכות וטעם "מקומי" אותנטי ומיוחד.
כרמים
בנגב - מותג עם שם עולמי | צילום: דוד פינטו, יקב פינטו
ההכרה תביא לקידום וחיזוק בינלאומי משמעותי של יינות ישראליים, המשלבים סיפור, טעמים ייחודיים, וחדשנות טכנולוגית וחקלאית ברמה הגבוהה ביותר בעולם. את הדרך להכרה אזורית ביין בישראל, פרץ אזור יהודה, שהוכר לפני ארבע שנים והיה לאזור היין המובחן הראשון בישראל.
גבולותיו של אזור היין החדש “נגב” משתרעים מקריית גת בצפון ועד אילת בדרום וחברים בו למעלה מ-60 יקבים וכרמים, המייצרים יחד למעלה ממיליון בקבוקים בשנה. הכרה זו מחייה מסורת ייצור יין קדומה בת אלפי שנים. כבר בתקופת המקרא הנגב היה ידוע באיכות היין שלו, וגידול הגפנים עבר דרך הנבטים והתקופה הביזנטית. עם זאת, בתקופות המוסלמיות פסקה המסורת וחודשה שוב רק במאה ה-20.
כיום, בעזרת טכנולוגיות חדשניות, כורמי האזור מוכיחים כי ניתן לגדל גפנים במדבר דווקא בעידן של התחממות גלובאלית ושינויי אקלים קיצוניים.
היי,
מה תרצה לכתוב על "מקריית גת עד אילת: הנגב משאיר חותם על מפת היין העולמית"?