מכתש רמון: טיול של יום וקצת בארץ הפלאות

יש מקומות שאתה שומע עליהם, ואתה מבין, בראש, שהם מדהימים. מתרגל לספר שהם דבר מיוחד במינו, מדקלם שחובה להגיע לשם. אבל רק כשאתה מגיע, עוצר ומסתכל – אתה מרגיש, עמוק בלב, שאתה נמצא במקום שאין עוד כמוהו. ככה הרגשתי לגבי מכתש רמון, שביקרתי בו כבר כמה פעמים, אבל איכשהו, בין כל העניינים של היומיום והחיים בעיר, הספקתי לשכוח כמה הוא בעצם מרגש. לא סתם יפה, אלא באמת עוצר לך את הלב לרגע.

הזמן האדום

את היום וקצת שלנו במכתש רמון החלטנו להתחיל בחלק של הקצת, והגענו למדבר הרחוק לקראת הערב. כשנכנסתי דרך מסדרון הקנים הקסום לתוך חאן צל מדבר, שממוקם ממש על שפת המכתש, מצאתי את עצמי, עוד לפני שהנחנו את התיקים, מול שקיעה מטריפה: כל מכתש רמון נצבע באינספור גוונים של אדום, ששטפו את כל הקימורים שלו מבפנים. לא הצלחתי לזוז מהמקום עד שהחשיך לגמרי.

מכתש רמון נצבע באדום | צילום: יוסי אלוני

כשהחושך ירד והשיניים התחילו לנקוש, נכנסנו לסלון החמים של החאן ומזגנו לנו תה מתוק-מתוק מהקומקום שתמיד מחכה כאן לאורחים. זו רק אחת מהנגיעות מלאות תשומת הלב ששתלו באמצע המדבר זיו ומיה, שנותנות למקום הזה תחושה ביתית אמיתית, כזו שמנצחת את כל הקלישאות. אולי זה כי גם הם השאירו עיר מאחוריהם כדי לבוא לכאן, אבל הם הצליחו לגרום לי, העירונית, להרגיש שזה המקום הכי טבעי בשבילי להיות בו בעולם.

צל מדבר הוא חאן אקולוגי, ולא קשה לנחש את זה כשמבחינים בבקבוקי הזכוכית הצבעוניים שמשובצים בקירות, אבל בהמשך הסתבר לנו שהאהבה לסביבה נמצאת בנימי נפשו של המקום הזה: מבחירת המיקום, דרך הבנייה האקולוגית באדמה ואבן שמווסתות את הטמפרטורה באופן טבעי, וכמובן השימוש בחומרים ממוחזרים מהאזור. כשמיה הובילה אותנו לבקתה שבה התארחנו, ראיתי במרחק כמה מאות מטרים מאיתנו את מלון בראשית, גם הוא על שפת המכתש. היי, אנחנו רואים ממש את אותו הנוף, חשבתי לעצמי, אבל כשהיינו מוקפים בקירות האדמה של הבקתה שלנו, ומהחלונות נשקף נוף המכתש, הבנתי – מי צריך בריכת אינסוף כשהמכתש מחבק אותך במו ידיו.

אמנם במחיר של 290 ₪ ללילה לזוג אני ממליצה בחום על הבקתות המקסימות, אבל מי שירצה לחסוך עוד קצת יוכל גם ללון בחדרים משותפים, ומי שירצה יותר מרחב יוכל להתפנק בחדרי סטודיו גדולים.

♦ איפה: חאן צל מדבר, מצפה רמון | waze: צל מדבר

♦ טלפון להזמנות: 073-7824476 | למידע נוסף על החאן »

חאן צל מדבר בשקיעה | צילום: אן הורביץ

מתגלגלים לתוך המכתש

חכי שתראי את הזריחה, אמרו לי כשהתרגשתי מול השמש השוקעת, אבל לא האמנתי שיכול להיות יותר קסום. טעיתי. יש משהו מטהר בקרניים הארוכות שעולות במכתש רמון, וכל מה שנותר לי לעשות מול פלא הטבע הזה, זה רק לשבת על ספסל העץ על שפת המכתש ולנשום את כל זה פנימה.

אבל לא יכולנו להתעכב יותר מדי, כי לפנינו עוד היה יום ארוך, ומכתש רמון הרי רק התחיל לפרוש בפנינו את כל הפלאים שלו. אז עלינו לאוטו והתגלגלנו שוב, הפעם לאור השמש העולה, אל תוך המכתש, עם הבטחה לפיצוי ראוי על הפרידה מהזריחה – תצפית על נשרים.

בוקר במכתש רמון – שקט אינסופי | צילום: מיכל דובינסקי

במרחק נגיעה מכביש 40 פגש אותנו על גבעה קטנה פסל של נשר – וידענו שהגענו למקום הנכון: תצפית הנשרים. במרחק כמה מאות מטרים מהתצפית נמצאת תחנת האכלה לנשרים שהוקמה כדי לתמוך בהתאוששות של אוכלוסיית הנשרים באזור, שסבלה גם כאן, כמו במקומות אחרים בארץ, מהרעלות. בשעות הבוקר המוקדמות מניחה רשות הטבע והגנים בתחנות ההאכלה מזון נקי עבור הנשרים, וגם עבור עופות וטורפים אחרים שחיים כאן: זאבים, שועלים וצבועים. עם קצת מזל, ובעיקר בעזרת משקפת, תוכלו לצפות בבעלי החיים שמגיעים לכאן לאכול. כאמור, כדאי להגיע מוקדם, אבל גם אם לא הספקתם (כמונו), תמצאו כאן סלעים ענקיים וצבעוניים שיספקו לכם יופי של תמונות עם קירות המכתש מאחוריכם.

♦ waze: תצפית הנשרים

חייבים להצטלם כאן: תצפית הנשרים | צילום: מיכל דובינסקי

צבע טרי

אמנם כבר חשבנו שמצאנו את התפאורה המושלמת, אבל אינספור צילומים ופחות מדקת נסיעה אחר כך, גילינו שעוד לא ראינו כלום. בצד הכביש חנינו את הרכב בחנייה של אתר “רוח, אבן, מים”, וכשירדנו במדרגות האבן הענקיות, נשטפו לנו העיניים – אמנם השקיעה והזריחה כבר מזמן הוכיחו לנו שמדבר זה לא רק חום וצהוב, אבל כאן נפרשו בפנינו גם אדום, סגול, כתום, שחור ועוד אינספור גוונים, על פני מה שפעם היה מחצבה, והפך לארגז חול צבעוני ענק לאחר שמכתש רמון הוכרז כשמורת טבע.

החולות מובאים לכאן מכל רחבי המכתש, אבל את כל הצבעים שעל האדמה תוכלו למצוא כאן מקשטים גם את הקירות והסלעים מסביבכם, וכאמור, הפעם בוודאות, אין תפאורה טובה יותר לצילומים.

♦ waze: חולות צבעוניים מצפה רמון | למידע נוסף על החולות הצבעוניים במכתש רמון »

טיפ: האתר הוא המקום היחיד במכתש שבו מותר לאסוף חול (בלי להגזים כמובן), ותוכלו לשמור לכם מעט ממנו למזכרת בתוך אותם בקבוקוני זכוכית שאתם זוכרים מהקייטנה (תוכלו למצוא אותם בחנויות יצירה). אנחנו לא הצטיידנו בכאלו מראש, ולכן החלטנו לנקוט בצעדים אחרים:

ככה זה שכל זה נמצא מסביבך:

מלא חול, מלא צבעים: אתר אבן, רוח, מים | צילום: מיכל דובינסקי

ארץ הפלאות

אחרי לילה ובוקר במכתש רמון, פתאום הבנתי מה מבדיל את המקום הזה מכל טיול אחר בארץ: הוא לא מפסיק להפתיע אותך. זה כאילו אלוהים החליט לרכז במקום אחד בארץ, שהוא בעצמו תופעה גאולוגית מעניינת, עוד אינספור תופעות מרתקות. כשהגענו לתחנה השלישית שלנו בלב המכתש, כבר הרגשתי כאילו אני בארץ הפלאות – היה ברור לי שבכל רגע אני עשויה לפגוש עוד משהו שפשוט לא ידעתי שקיים כמוהו.

במרחק נסיעה קצרצרה מהחולות הצבעוניים (שאפשר להחליף גם במסלול הליכה קליל אם רוצים למתוח רגליים), מצאנו את עצמנו מול שלט: “המנסרה”, בפתחו של גשר עץ שהתפתל למעלה אל גבעה קטנה. כשעלינו, גילינו שהגבעה היא למעשה ערימה ענקית של קרשי עץ מרובעים באמצע המכתש – רק שאלו לא היו קרשים. גבעת המנסרה מכוסה כולה בסלעים מצולעים שנראים כמו קרשים, שמפוזרים עליה וסביבה עד האופק, מה שיצר מראה שאין מילה אחרת כדי לתאר אותו, מלבד סוריאליסטי.

♦ waze: המנסרה | למידע נוסף על המנסרה »

המנסרה: גבעה מסתורית באמצע המכתש | צילום: מיכל דובינסקי

ארוחת צהריים במצפה רמון: החבית

חייבים להודות באמת: מרגע שחוצים את קו שדה בוקר דרומה – נתקלים בשממה קולינרית, וגם במצפה רמון, שבה יש כמה הפתעות שוות (מאפה השקשוקה של מאפיית לשה עוד יילך איתי זמן מה), די קשה למצוא מסעדה לאכול בה ארוחה טובה אחרי יום שלם של חוויות. את המצב הצילה מיה מהחאן, שהמליצה לנו על בר “החבית” במצפה רמון. 

למרות שהיה לנו טעים מאוד, לא אמליץ על מנות ספציפיות, כי ביקורת מסעדות היא לא המומחיות שלי, אבל רק אגיד שהתאוריה הקבועה שלי הוכיחה את עצמה: כשמסעדה מלאה באנשים, סימן שמשהו טוב קורה בה. ואכן, הבר הזה, שהוא לא קטן בכלל, היה מלא מקיר לקיר: חבורות מקומיות, מטיילים מזדמנים, וגם לא מעט תיירים הוכיחו לנו שהמקום בהחלט עשה לו שם.

חלק גדול מהחוויה כאן הוא גם העיצוב, כי איפה שלא הסתכלנו, חיכו לנו פרטים מדליקים: פטיפון ישן, מפיות תחרה, סיפולוקסים, כרזות פרסומת מפעם ועוד שלל פריטים אותנטיים מכל התקופות והסוגים, שהתחברו ביחד לפסיפס מרתק. אני לא יודעת אם זה היה העיצוב, מזג האוויר הקריר של מצפה רמון או פשוט העובדה שנסענו לכאן כל כך הרבה שעות, אבל לא הצלחתי להתחמק מהקלישאה: הבר הזה הרגיש לי ממש כמו חו”ל.

♦ שעות הפתיחה: ראשון-חמישי: 12:00 עד חצות, שבת: מצאת השבת עד חצות.

♦ כתובת: נחל ציחור 10, מצפה רמון | waze: החבית מצפה רמון | טלפון: 073-7824741

בר החבית | צילום: אן הורביץ

למי שרוצה עוד

על בטן מלאה וכשהשמש כבר נמצאת בצד השני של השמיים, הגיע זמננו להצפין. אבל לאלו שעוד ירצו להמשיך, למכתש רמון יש עוד לא מעט מה להציע: טיול לגבעת חרוט השחורה שאפשר לראות מכל מקום במכתש, טיול אל הר ארדון שפעם היה בכלל עמק, ביקור בחי רמון שבו תפגשו שלל בעלי חיים מדבריים מרתקים ועוד. מידע על כל אלו וטיולים נוספים במכתש רמון תצאו כאן.