בשיתוף צריף בן גוריון

אני מכריז בזאת: 5 טיולים בנגב שיפריחו לכם ת'שממה

בין החולות הנודדים לאדמת הלס הקשה המדבר הוא קסום ומעורר השראה. אספנו לכם 5 טיולים, שיעניקו לכם טעימה מהתחושה הזאת, בעקבות אנשים שיצאו למדבר - והפריחו את השממה
| 14/02/2018

"מדינת ישראל הקטנה לא תוכל לסבול בתוכה לאורך ימים מדבר התופס למעלה ממחצית שטחה. אם המדינה לא תחסל את המדבר – עלול המדבר לחסל את המדינה", כך כתב דוד בן-גוריון, במאמרו 'דרומה', והלך לבנות בית במדבר. סיפורו של בן-גוריון הוא המפורסם מסיפורי פיתוח הנגב, אך בהחלט לא היחיד.

איפה מתחשק לכם לטייל:

בואו להפריח את השממה!

נַקֶב אֶל-יהוּד: נחל חתירה ומעלה פלמ”ח 

פברואר 1944, מאה וחמישים לוחמי ולוחמות פלוגה ג’ של הפלמ”ח בפיקודו של אורי יפה יוצאים למסע השלישי שלהם באיזור הנגב. במהלך המסע, בדרך לקיבוץ רביבים, נאלץ מפקד הפלוגה לקבל החלטה הרת גורל –לבצע עיקוף מדרום דרך נחל צין ומשם לנחל חתירה על מנת שלא להיחשף לעיני המשטרה הבריטית אשר ישבה בממשית. בתקופה זו הנגב היה תעלומה והיחידים שהכירו את הוואדיות והרכסים היו הבדואים בני המקום.

באמצע נחל חתירה נתקלו לוחמי הפלוגה בקיר סלע גבוה ותלול. בעזרת תושייה גדולה, עבודת צוות ונחישות, הצליחו הלוחמים לחצוב את דרכם במעלה הסלע. חבורת בדואים שעברה במקרה במקום לא האמינה למראה עיניה כשראתה מהיכן הגיחו 150 אנשי פלמ”ח. “אפילו יעלים לא עולים פה”,  אמרו הבדואים והעניקו למקום את השם: נַקֶב אֶל-יהוּד – שביל היהודים.  

היום, הדרך שבה הלכה פלוגה ג’ של הפלמ”ח נהפכה לשביל מסודר ומסומן כחלק מהטרק הלאומי – שביל ישראל. זהו אחד מטיולי הדגל של איזור מרכז הנגב והמכתשים ואלפי מטיילים פוקדים אותו בכל שנה.

נחל ימין במפגשו עם נחל חתירה | צילום: חיים סופר
נחל ימין במפגשו עם נחל חתירה | צילום: חיים סופר

חפצים מספרים היסטוריה: ביקור בצריף בן-גוריון

אי אפשר לדבר על הפרחת השממה בנגב מבלי לדבר על דוד בן-גוריון. האיש, שנחשב לאדריכל הקמתה של המדינה היהודית היחידה בעולם, האמין בכל ליבו כי אחת המשימות הלאומיות הגדולות ביותר שיש לעם ישראל בארץ ישראל היא יישוב הנגב. במהלך אחת מנסיעותיו השגרתיות בנגב הבחין בחבורת מתיישבים ועצר לשוחח איתם. הם סיפרו לו שבמקום הם נלחמו במלחמת העצמאות ועל-כן החליטו להקים שם את קיבוץ שדה בוקר.

המפגש עורר בבן-גוריון רגשות עזים והוא אף כתב מכתב לאותם מתיישבים: “תסלחו לי אם אומר, לא ראיתי מימי מפעל חלוצי כשדה בוקר... לא קינאתי מעולם באיש או בקיבוץ אנשים, לא ברכוש ובתואר ובסגולות שיש לאנשים... אולם בביקורי אצלכם היה קשה לי לדכא בלבי מעין רגש של קנאה: למה לא זכיתי להשתתף, במעשה מעין זה".

דוד בן-גוריון התפטר מראשות הממשלה ובגיל 67 הצטרף לקיבוץ שדה בוקר בקול תרועה רמה. ראש הממשלה הראשון, יחד עם אשתו פולה, התקבל לקיבוץ כחבר מן המניין והחל לעבוד בדיר שבקיבוץ. הוא חי שם עשרים שנה עד מותו בשנת 1973 ונקבר בחלקת קבר, בסמוך לאשתו פולה. הצריף בו גר הוכרז כאתר מורשת לאומית וכיום הוא מוזיאון חשוב ואבן דרך מרכזית בהוויה הישראלית.

ביקור בצריף הוא חוויה רב חושית מרתקת ומעוררת מחשבה, שתוציא אתכם עם חזה נפוח ושק מלא באידאלים.

טעימה קטנה ממה שתראו בצריף:

עבדת: עיר נבטית קדומה

עבדת היא עיר נבטית קדומה אשר היוותה תחנת מעבר מרכזית על דרך הבשמים. שיירות של סוחרים מחצי האי ערב עצרו לאכול, להשקות את הגמלים ולקחת פסק זמן מהמסע הארוך והמתיש במדבר האינסופי בדרך אל נמל עזה.

העם הנבטי התחיל כעם נווד עם איסורים חמורים על נטיעת עץ, זריעת שדה ובנייה של יישובי קבע. עם הזמן, הוסרו איסורים אלה והנבטים החלו לפתח שיטות חקלאיות ייחודיות למדבר, כמו בניית בורות לאגירת מי גשמים (לדוגמא: בור הסבחה), סכרים לסכירת מים בעת שטפונות, תעלות הטייה ועוד. הנבטים הקדימו את בן-גוריון באלפיים שנה ובעזרת תחכום וחשיבה מחוץ לקופסא הפכו את הנגב למקום ראוי למחייה.

עיר הנבטים עבדת | צילום: דורון ניסים
עיר הנבטים עבדת | צילום: דורון ניסים

חוות בודדים: חוות נאות

מי מאיתנו לא חשב פעם לשים מאחוריו את כל הצפיפות של העיר, את הלחץ והפקקים, בניינים עצומים ושלטי חוצות מנקרים ולעבור לצפון הירוק או לדרום המדברי. בזמן שאצל רובנו הדבר מסתכם במחשבה חולפת, יש אנשים שהפכו את המחשבה למציאות. ככה למשל אצל לאה וגדי נחימוב, אנשי העיר הגדולה, שהחליטו להגשים חלום ישן ולהקים חוות בודדים במדבר. 

החלום התחיל עם אוהל באמצע שומקום לפני חמש עשרה שנה והפך עם הזמן לחווה מרשימה הכוללת בקתות אירוח, דיר עיזים ומחלבה. אי קטן של ציוויליזציה בלב השטחים המדבריים. החווה קיבלה את השם חוות נאות והיא דוגלת במינימום הפרעה למרקם הסביבתי שבו היא מצויה.

במרחק נגיעה מחוות נאות, בסמוך לבור מים נבטי, מתחיל נחל חווארים הנפלא. הנחל, שאורכו כ-3 ק”מ טומן בחובו סוד מפתיע: בלילות של ירח מלא, קירות הנחל נצבעים בלבן ועשרות מטיילים פוקדים אותו בהתרגשות. 

הנה חידון קטן, לבדיקת עירנות:

 

מדרשת בן-גוריון: אוקספורד עברי בנגב

“אני חולם על מעין אוקספורד עברי בנגב, מעין יבנה עברית, מודרנית... מקום של יצירה רוחני”

זה היה החזון של דוד בן-גוריון כשתכנן להקים את המקום שלימים ייקרא מדרשת בן-גוריון. הוא רצה מקום שיהווה כר נוח ללימוד והתפתחות, למחקר ולחינוך. מדרשת בן-גוריון הוקמה על פי התוכנית ותחילה שימשה בעיקר כמרכז מחקר הנגב. עם השנים, התפתחה והרחיבה את תחומי פעילותה וכיום פועלים בה המרכז לחקר המדבר, המכון לאנרגיה סולארית, התיכון לחינוך סביבתי, מכינת הנגב, המכון למורשת בן-גוריון ועוד.

מדרשת בן-גוריון נמצאת במרחק נגיעה מאחד המסלולים היפים ביותר שיש לנגב להציע ובסיומו, הפרס הנכסף שכל חובב מעיינות צריך להכיר: עין עקב – גן עדן בלב המדבר, נביעה טבעית (וקפואה!), שמחכה לכם בקצה המסלול היוצא מחניון הסרפנטינות שמתחת למדרשת בן-גוריון, שווה ביקור!

אם הרעב תפס אתכם בדרך חזור מהמעיין אתם מוזמנים לקפוץ אל המרכז המסחרי שבמדרשת בן-גוריון ולהתפנק על כריך מעולה תוצרת כנען.

גן עדן בלב מדבר | צילום: איתי דר
גן עדן בלב מדבר | צילום: איתי דר

לתחילת הכתבה

תגובות

טוען תגובות...