התחילו לצעוד: 6 מקטעים יפים של שביל ישראל בדרום

שביל ישראל עובר, בין היתר, בין כמה מהנקודות הכי יפות במדבר יהודה ובנגב. כדי לצאת לטיול לא צריך חודשיים פנויים, אלא רצון, כושר ואופטימיות. יצאנו לטרק של 6 ימים בכמה מהמקטעים הדרומיים וחזרנו עם תובנות והמלצות ל"טרק של המדינה"
| 16/11/2017

אם אתם בני מזל עם זמן פנוי בחיים, תוכלו לצאת לטיול הבא במלואו – זה לא פשוט, אך בהחלט בונה חוויה לכל החיים. אבל גם אם לא, תשמחו לדעת שניתן לפרק את הטרק המומלץ חזרה למקטעים, ולטייל בו בקצב שלכם. המסלול מוצג מצפון לדרום, אך כמובן שניתן לעשות אותו הפוך (אז תצטרכו לפתח יכולת קריאה הפוכה גם כן, לשיקולכם).

הנה מה שמחכה לכם:

1. מערד לחניון באר אפעה

משך היום: 12 שעות | אורך המסלול: 23 ק"מ | רמת קושי: מאתגר

בקצרה: יום שמתחיל בערד ובהתרחקות ממנה אל תוך נופי המדבר, מעט עליות וירידות ונחל ארוך ומתפתל. היום מסתיים בחניון באר אפעה, שהוא פחות פופולרי בקרב משפחות, ולכן שקט יחסית.

בחרנו להתחיל מערד, כי ניתן להגיע אליה בתחבורה ציבורית ולהעביר בה בנוחות את הלילה שלפני היציאה לדרך. כך קמנו רעננים על הבוקר (היה חשוך, אבל נקרא לזה בוקר לשם הפרוטוקול), והתחלנו לצעוד לאור פנסי ראש עד שעלה האור.

היום מתחיל בירידות ועליות, שאמנם נראות דרמטיות אבל הן סתם עושות פוזות, ואחריהן אחת רצינית יותר שתזכיר לכם שלא הגעתם לשביל כדי לשחק משחקים. כפיצוי – בסופה יש מבצרון  חמודון, מצד זוהר, עם תצפית דיי היסטרית על ערד (לא האמנתי שכבר הלכנו כל כך הרבה ועדיין ראינו אותה! קצת שמח קצת עצוב) ועל ים המלח, שבכללי כיכב הרבה בטיול הזה. מדובר גם באחלה מקום לעצירת הבוקר, שבמקרה שלנו לפחות, כללה תמיד אוכל, מנוחה וצילומים – כי מי צריך יותר מזה בחיים?

רוצים לדעת מה כדאי לקחת לטיול? מתחת לתמונה תמצאו את פירוט הציוד שמופיע בה:

צילום: אילן מנשה

בהמשך עוברים ליד פזורה בדואית קטנה (או: “הו! יש פה גמלים!”) ובנחל כנפן הארוך והמתפתל, שבחלקו דורש גם יצירתיות מחשבתית – איך עוברים את הבולדרים הענקיים שתקועים באמצע הדרך? טוב ששאלתם. לרוב, נדרש להוריד את התיק למטה ולהסתייע במטייל אחר שאיתכם (מאוד שמחתי שאני לא לבד במערכה הזו), אך ניתן גם לחפש ירידה קצת פחות בעייתית, במרחק מה.

בסוף היום מגיעים לבאר אפעה ומחפשים את המים המוטמנים. לי זה לגמרי הרגיש כמו חפש את המטמון – וכשמטיילים במדבר, מים שווים יותר מזהב.

טיפ לדרך: אל תתיימרו לצאת ליום הזה (או לכל יום אחר) עם פחות מ-6 ליטרים של מים לאדם. כן, זה כבד, אבל אתם לא רוצים להיתקע אי שם בנחל כנפן צמאים וחסרי מוטיבציה. כמו כן, ודאו שאתם יודעים איפה ההטמנה שלכם נמצאת – אתם גם  לא רוצים להיתקע בבאר אפעה צמאים וחסרי מוטיבציה.

איך הופכים את זה לטיול של יום: מתחילים בערד, ודואגים שמישהו יאסוף אתכם מבאר אפעה. החניון נמצא ליד כביש, אז זה אפשרי. אל תסתמכו על טרמפים, זהו כביש יחסית מבודד.

2. מבאר אפעה למצד תמר

משך היום: 8 שעות | אורך המסלול: 23 ק"מ | רמת קושי: קל

בקצרה: יום קליל יחסית, שמתחיל להכניס את מי שמהלך בשביל לקצב רגוע של מדבר. אין בו יותר מדי “אטרקציות”, אך נחמד לסיים אותו בחניון מצד תמר בשעה סבירה.

היום נפתח בעלייה עדינה וסימפטית לעבר תצפית  נחמדה, שנראית אפילו טוב יותר בזריחה. אחריה מגיעים לשביל ג’יפים עם חול רך (פודרה), ואני יכולה להישבע שראינו עליו עקבות של גור אריות, או כלב, או משהו. 

צילום: אינה מנשה

שביל זה ממשיך לכיוון מפעלי מישור רותם, ושם נתקלים בנקודה שבה הסימון לא מאוד ברור (פה המצפן והמפה הצילו אותנו מהתברברות מיותרת – ואתם כבר יודעים שלא יוצאים לטיול כזה בלי מפה, נכון?) וחוצה גם את נחל אשלים, שלצערנו זוהם לפני כמה חודשים. הכניסות החסומות לנחל מסומנות בשלטים ושומר שמזהיר, אך השביל עובר מקטע קטנטן ולא חסום. את 30 הצעדים האלו עשינו עם צעיף על האף, ככה, בשביל השקט הנפשי. בהמשך היום מגיעים למסוע צפע שמוביל פוספטים, שהוא ענק ורועש, אך מהווה בערך את נקודת הצל האמיתית היחידה, אם תחפצו במנוחה קלה לפני הסיום.

לבסוף מגיעים למצד תמר, הולכים לבאר לשאוב מים (הלוואי! יותר – הולכים לחפש את ההטמנה), מבשלים ארוחה טובה (תירוצים לאי בישול לא מתקבלים, את היום הזה מסיימים מוקדם יחסית) והולכים לישון עייפים אך מרוצים.

טיפ לדרך: במסלול זה אין כמעט צל בכלל, כך שתדאגו שאתם נמרחים בקרם הגנה בכל כמה שעות, לובשים ביגוד מסנן קרינה ודואגים לשתות המון. יום זה מאפשר לעשות עצירת צהריים ארוכה יחסית, כדי לא ללכת בשעות החמות – אז ודאו שאתם מוצאים עץ נמוך או שיח גבוה, שיטיל עליכם מעט צל.

איך הופכים את זה לטיול של יום: לא מומלץ להפוך אותו ליום בודד בפני עצמו, אלא אם יוצאים בג’יפ.

3. ממצד תמר לחניון המכתש הקטן

משך היום: 12 שעות | אורך המסלול: 19 ק"מ | רמת קושי: מאתגר

בקצרה: מדובר ביום מיוחד ביותר, אם כי לא פשוט בכלל. רובו כולל הליכה בתוך המכתש הקטן, אך כמובן שגם ירידה אליו ועלייה כדי לצאת ממנו. את הלילה שאחרי ישנים בחניון המכתש הקטן.

רוצים לדעת מה כדאי לקחת לטיול? מתחת לתמונה תמצאו את פירוט הציוד שמופיע בה:

צילום: אינה מנשה

כבר בשעות הבוקר מצאנו את עצמנו מתצפתים על המכתש הקטן מלמעלה – ומדובר בפלא של ממש! בכלל, יש משהו מאוד נעים ביכולת לראות את מסלול הטיול שלך כמעט מתחילתו ועד סופו במבט אחד. אלא שבמדבר,  שאחרי כל עלייה יש ירידה, ובמקרה זה מדובר באחת תלולה ונוראית לרגליים – מעלה חצרה. וכן, זה באמת נורא מבלבל הקטע הזה שיורדים את המעלה. פה הייתה כנראה הפעם הראשונה שממש הערכתי את מקלות ההליכה שלצידי, שהקלו לי על הברכיים, ואת הנעליים שמנעו גם מ”קלאמזי” שכמותי ליפול לתהום. והם גם היו בצבע תכלת, שזה לא קשור בכלל, אבל הם נראו נפלא על רקע צבעי המדבר.

צילום: אינה מנשה

המכתש הקטן מלא כולו בסלעים משונים ובצבעים שהופכים את ההליכה ליפה ומהנה במיוחד. עצרנו בין נישות אדומות, התפעלנו מחול בצבע סגול, התיישבנו מתחת לעץ עם ציפורים צבעוניות, שכמותן עוד לא ראיתי בארץ, והתכוננו נפשית למעלה עלי. 

כשמגיעים לנקודת התחלת העלייה, נדמה שהיא בכלל לא קשה, אבל היא כן. מדובר בעלייה שדורשת לא מעט עצירות להתנשמות, אבל לפני שתוותרו מראש – דעו שתחושות ההישג והרוגע (וההקלה) בסופה הן נפלאות. וגם – סוף העלייה מהווה כמעט את סוף היום שלכם, שכן קצת אחריו נמצא חניון המכתש הקטן, שבו תישנו, ולא רחוק ממנו בסיס צבאי קטן שבו ברז מים לשימוש מטיילים. 

טיפ לדרך: מעלה עלי לוקח לא מעט זמן, ואתם לא רוצים לעשות אותו בחושך – תכננו את עצירות היום שלכם בהתאם. יחד עם זאת, ודאו שלקחתם לטיול פנס ראש ובשלוף. כדאי לוודא היטב שהוא נעול כשנכנס לתיק, כדי שלא תיגמר הסוללה והדליקו אותו כשמתחיל להחשיך, ובמיוחד אם אתם צועדים על כביש.

איך הופכים את זה לטיול של יום: בוחרים במסלול הזה » 

4. מחניון המכתש הקטן למפעל אורון

משך היום: 12 שעות | אורך המסלול: 23 ק"מ | רמת קושי: מאתגר

בקצרה: מחכה לכם מסלול מעט קל יותר מהיום הקודם, עם קניון שלא תאמינו שקיים בארץ, כמה סולמות, ולמי שלא מתעצל לסטות מעט מהדרך – גם גב מרענן. לקראת סוף היום יש עלייה לא פשוטה על סנפיר המכתש הגדול, ולבסוף – לינה בסמיכות למפעל אורון. אם זהו היום היחידי שבחרתם לצאת אליו – דעו שבחרתם באחד משובח. 

היום מתחיל בהליכה בעליות וירידות מתונות, שיובילו אתכם אט אט אל מצד צפיר, נקודת תצפית מקסימה, שבעברה הרומי הרחוק, שימשה כמגדל תצפית ושמירה – לא יכולנו שלא לרחם על השומר המסכן, שהיה תקוע לבדו בשקט הזה, מבלי לדעת מתי יוחלף, על אף הנוף היפהפה.

צילום: אילן מנשה

לאחר עצירת הבוקר מגיעים לקניון מדהים, שאפשר בקלות לחשוב שהוא רק הושתל בנופים האלה בטעות, אבל לא – הוא באמת משלנו. קצת אחרי תגיעו לפיצול כחול-ירוק, ואם תקחו אותו תגלו את גב ימין, שמלא במים! אבל אם יש משהו שלמדנו כבר ביום הראשון של הצעידה, זה שאם זה מחוץ לשביל ויש תיק כבד על הגב, יש לשקול (הבנתם?) את הצעדים בחכמה. אז בחרנו להישאר על דרך הישר, או למעשה על דרך הירידה – זו הנקודה שבה מתחיל מורד מעלה ימין (כן, גם אותנו זה בלבל).

אחרי הירידה מתחיל נחל חתירה, שהוא כולו חגיגה לעיניים: עצי שיטה, יעלים, ציפורים והכל על רקע נופים מרהיבים. יש בו גם אחלה נישות מוצלות לעצירה ארוכה לצהריים.צילום: אינה מנשה

מעלה פלמ”ח, שמגיע לא רחוק אחרי שעת הצהריים, נפרץ ממש בשום מקום על ידי פלוגה ד’ של… תנחשו – ומכיוון שגם הבדואים הופתעו מיכולתם, נקראה עלייה זו ‘מעלה פלמ”ח’. כיאה למקום כזה – העלייה מתבצעת בעזרות סולמות, והוא מרגיש קצת כמו לונה פארק בלב מדבר. לא רחוק ממנו תמצאו גם את עין ירקעם, מעיין שנובע כל השנה. בין אם תבחרו לשכשכך ובין אם לא, קחו בחשבון שזה עוד ממש לא סוף היום ולפניכם עלייה לא פשוטה לכיוון הסנפיר של המכתש הגדול.

הבנתם כבר שמדובר ביום מלא אטרקציות נכון? אז לקראת סוף היום אנחנו כבר התחלנו למהר כדי לא להיקלע לחושך בתוך המסלול, אבל אם יש לכם יותר מכמה רגעים, שבו והתרשמו מהנוף שנפרש ממעלה הסנפיר. זוהי גם ההתחלה של הכרבולת, שאליה, אם תבחרו – תגיעו ליום שלמחרת.

היום מסתיים בחניון הלילה שליד מפעל  אורון, שם מומלץ ללכת לישון מוקדם, כדי לצבור אנרגיה לקראת היום המאתגר של מחר.

5. ממפעל אורון לחניון נחל מדור

משך היום: 12 שעות | אורך המסלול: 23 ק"מ (או פחות) | רמת קושי: קשה מאוד

בקצרה: ירידה באחד הנחלים היפים והמאתגרים בארץ – נחל עפרן, בין גבים רבים (בעונה), הליכה על הר כרבולת בין מצוק למדרון חלקלק, ותצפיות מרהיבות למכתש הגדול מדרום. אם אתם מחפשים טיול שכולל נוף היסטרי ולא מעט אדרנלין, לכו על זה, אבל בואו מוכנים לאתגר. אחרי הכל – אומרים שזה המקטע הכי קשה בשביל ישראל.ככה זה נראה מלמעלה. צילום: נאור שקד

היום נפתח במגמת עלייה רצינית (810 מטרים) ואחריה ירידות ועליות על קו פרשת המים בהר כרבולת, לעיתים בזוויות לא נוחות. כמה קילומטרים מסיום העלייה מגיעה גם ירידה תלולה, וחוזר חלילה.

בשעה 13:00 מומלץ לבדוק את קצב ההתקדמות – אם תצליחו להגיע עד לפיצול השבילים של שביל ישראל והסימון הכחול עד אז, תוכלו להמשיך באותה המגמה ולגלות לא מעט נופים יפים ונחל מלא גבים (בעונה), אם לא – מומלץ לרדת מהכרבולת ולהגיע בדרך שונה מעט לחניון הלילה.

גילוי נאות: אחרי ארבעה ימי הליכה, בחרנו באופן שקול לוותר על המסלול הזה, כך שבמקום ללכת בין פסגות הלכנו מסביב, צילמנו ושתינו קפה באיזי. אל המסלול חזרנו כעבור כחודש – אבל רק אחד מאיתנו יצא אליו. מה זה חשוב מי? ככה זה נראה אצלנו. צילום: אינה מנשה

לא משנה באיזו דרך תבחרו, בסופה בכל מקרה מחכה חניון “מפנק” ורחב ידיים. אין בו הרבה מלבד חול, אבל לא מעט עצים למדורה, שמשאירים המטיילים לטובת הבאים אחריהם (אסור לקטוף צמחייה מקומית) וספריית שביל –ארגז שצבוע בצבעי שביל ישראל, שבו כמה ספרים ומחברות לשימושכם.

טיפים לדרך: הגיעו מוכנים למאמץ פיזי ולהליכה בקצב טוב, אין זמן להתמהמה. מסלול זה לא מיועד למי שזה הטרק הראשון עבורו. כמו כן, מומלץ בחום להשתמש במקלות הליכה, שלא רק יהפכו את ההליכה לנוחה יותר, אלא גם יקנו לכם שיווי משקל נחוץ בהרבה מקומות.

איך הופכים את זה לטיול קצר: מגיעים לחניון הלילה של מפעל אורון ומסיימים בנחל מדור, שממנו אפשר להגיע בהליכה לשדה בוקר. סך מרחק הטיול הזה הוא כיום וחצי.

6. מחניון נחל מדור לחוד עקב (או לשדה בוקר)  

משך היום: 6 שעות | אורך המסלול: 13 ק"מ | רמת קושי: קל

בקצרה: זהו יום קליל ויפה מאוד, וכמעט רובו מישורי. יום זה מתאים במיוחד לחובבי שלווה וודאות  – רוב ההליכה היא מישורית ואת שדה בוקר רואים כמעט מההתחלה, כך שקשה לאבד פה תקווה באמצע הדרך.

מתחילים את היום בחניון נחל מדור, והפעם ניתן לישון קצת יותר, כי מדובר במסלול של שש שעות בלבד (פינוק אמיתי במונחי שביל ישראל) – אבל רודפי זריחות אמיתיים לא יוותרו על הרגעים שבהם ההרים נצבעים זהב עדין והתמונות יוצאות באופן מושלם, נכון? מכיוון שידענו שנלך באזור שכמעט כולו חשוף לשמש ביום זה החלטתי ללבוש את החולצה הארוכה היחידה שהבאתי, שהיא גם מנדפת וגם מסננת קרינה. כבונוס לנוחות מירבית במדבר, היא הוסיפה גם אחלה צבע לתמונה – לא רע בשביל חולצה.

רוצים לדעת מה כדאי לקחת לטיול? מתחת לתמונה תמצאו את פירוט הציוד שמופיע בה:

צילום: אילן מנשה

חזרה לנופים – ההרים פה נראים כמו הרי קצפת בגוונים בהירים ונעימים, מדי פעם רואים גמלים שנהנים מהשמש, ובשלב כלשהו מגיעים למישור לבן בנחל צין ועליו כתובות אבן שחורה שיצרו שביליסטים במהלך הטיולים. הוסיפו גם את עצמכם למישור התהילה!

צילום: יניר יגל

אנחנו המשכנו עד לשדה בוקר (ולא הגענו לחוד עקב), היישר לציוויליזציה, כך שנאלצנו לעלות מעלה אחרון (ודי!) – מעלה צין, שאחריו נגמר הטיול – אחסוך לכם את המתמטיקה, 124 ק”מ סך הכל. כן, גם אותי זה הפתיע.

אם בחרתם לסיים פה או להתחיל פה, או רק להגיע למדרשת שדה בוקר – יש שם שני מקומות אוכל מגניבים שכדאי להכיר » 

איך הופכים את זה לטיול של יום: מתחילים במדרשת שדה בוקר, מטיילים קצת בסביבה וחוזרים אליה.

ועוד 6 טיפים מהדרך

  1. יש הרבה חלקים בטיול שדורשים ניסיון, כושר ובאופן כללי זה לא לאנשים עם 'לב חלש' – יש להיערך בהתאם.
  2. יש לתכנן את תוואי ההליכה בכל יום ולצאת בשעה מוקדמת, כדי למנוע הגעה בשעות החשיכה.
  3. מומלץ להפסיק את ההליכה בשעות הצהריים ולנוח בצל עד ששעות החום יעברו.
  4. ציוד – אל תתפשרו על ביגוד מתאים, נעליים, תיק נוח ומקלות הליכה. גם אם זה מרגיש כמו השקעה גדולה, בשטח – זה מה שישדרג או יקלקל לכם את הטיול. זה, ואם יגנבו לכם את המים של ההטמנות.
  5. אוכל – כתבו רשימה של הארוחות שתאכלו בכל יום, כך תימנעו ממשקל מיותר. גם אם נדמה לכם שזה “רק" עוד חצי קילו, ייתכן שזה החצי קילו שישבור את גבכם.
  6. אל תתייאשו! לא משנה כמה רע זה מרגיש באמצע העלייה – בסופה תמיד יש נוף ומנוחה.

את כל הציוד המוזכר בכתבה ניתן להשיג בכל סניפי למטייל ובחנות האינטרנטית


הנה עוד כתבות שכדאי לכם לקרוא:

תגובות

טוען תגובות...