מקורות מים היו לאורך ההיסטוריה מוקד משמעותי לתמורות וסכסוכים. בין אלה נדמה שהימה ה-הו כה ישראלית, הכנרת, ידעה את כל התמורות והסכסוכים שיש לעולם להציע (ואז עוד קצת). מתקופת האבן, אזכורים בתנ"ך, בתלמוד ובמשנה ועד ההתיישבות הציונית בראשית המאה ה-20, הכנרת שימשה כ"באר" עבור כל תושבי הסביבה.

דייגים בכינרת | שיר בהרדייג אוהב דגים? | צילום: שיר בהר

בהמשך, עם הקמתה של מדינת ישראל, הייתה אחד ממוקדי הסכסוך/משא ומתן עם סוריה על הסדרת היחסים בין שתי המדינות. וכמובן שעוד לא דיברנו על ישו שהלך על המים, על המשוררת רחל ועל העניין הפעוט הזה עם המפלס.

🎧 בדרך לכינרת? את זה אתם חייבים לשמוע>>

נראה שכמה שאנחנו מכירים את הימה הקטנה שלנו (בסדר, לא קטנה – קומפקטית), רב הנסתר על הגלוי. מיתוסים, שמועות ושאלות שאפילו לא ידעתם שאתם רוצים לשאול – המדריך לסודות הכנרת:

  1. האם הכנרת הייתה פעם ים?

אנחנו מצטערים לאכזב אבל לא, הכנרת הייתה מאז ומעולם ימה, כלומר היא לא מחוברת לשום אוקיינוס. היא מוזנת משלושה נהרות – הבניאס, הדן והחצבני, וזורמת מצידה השני אל נהר הירדן. למעשה הכנרת היא אגם המים המתוקים הנמוך ביותר בעולם. טבריה, שהוקמה בערך בשנות ה-20 לספירה, בנויה משלושה מפלסים, שהנמוך שבהם הוא על קו המים עצמם. במילים אחרות, לא היה חלק שכוסה במים בשום שלב. מה שכן קרה, שנים רבות אחרי שהורדוס אנטיפס הקים את טבריה, היו הצפות. זה קרה במאי 1934, בעקבות סופות גשמים עזות שהתחוללו במשך 5 ימים רצופים בישראל. בשיא המערכה, ב-14 במאי, הכנרת עלתה על גדותיה, וסחף שהגיע ממדרונות הבקע המערבי, הציף את העיר העתיקה וגבה את חייהם של 32 תושבים. בגלל הבנייה העתיקה, היסודות הרעועים ומערכת הניקוז הלקויה, ההצפה גרמה להרס רב. לאחר השיטפון הוחלט על בניית הטיילת, שתמנע מקרים כאלה בעתיד.

  1. הנינט של מקורות המים: הכנרת הופכת לאגם לאומי

באופן מפתיע, מעולם לא נערך ריאליטי שנקרא "האגם של המדינה", שבו הועמדו אגמים שונים להצבעת הקהל. אם תרצו, יותר שמהכנרת היא האגם הלאומי של ישראל, ישראל היא המדינה של הכנרת. החשיבות שלה לחלוצים, אנשי העלייה הראשונה והשנייה, הפכה אותה לא רק למקור מים ומזון, אלא למושא של תשוקה וגעגועים – ייצוג של ארץ ישראל היפה והבתולית.

ב-1927 כתבה רחל המשוררת את "ואולי לא היו הדברים...", שהשורות המוכרות ביותר בו הן "של כנרת שלי/ הו כנרת שלי/ ההיית או חלמתי חלום". רחל כותבת את השיר ממיטת חולייה, כשהיא נתקפת געגועים לחוות העלמות, ששכנה סמוך לקבוצת כנרת, שם עבדה כחקלאית. ולא רק רחל התגעגעה לכנרת – גם נעמי שמר ("חורשת האקליפטוס"), יעקב פיכמן ("על שפת ים כנרת") וכמובן מרדכי הוניג ("קסם על ים כנרת").

הו כינרת שלי | צילום: אינה גרייזלהו כינרת שלי | צילום: אינה גרייזל

  1. בלי קשקשים: מה הקטע עם השפמנונים?

חוץ מלהיות מקור מים (עוד נגיע לזה), הכנרת הייתה ועודנה אתר דיג. רובנו מכירים את האמנון (מושט) או הקרפיון – דגי המים המתוקים הפופולריים, אך פחות את אלה שמשייטים לצידם – השמפנונים. אחת הסיבות לבוז והיח"צ השלילי שהשמפנונים מקבלים הוא שמדובר בדג לא כשר, מפני שאין לו קשקשים. אך למעשה מדובר בדג גדול וחזק, שאחת הסיבות להימצאותו בכנרת היא היכולת שלו לשרוד ולהתמצא גם במים עכורים ובסביבה דלת חמצן. השפמנונים הם אוכלי כל, לרבות דגים, פרוקי רגליים ואפילו עופות קטנים שנקלעים למים. אל תדאגו, השמפנון הוא לא מסוכן בכלל, ולרוב הוא מעדיף לשחות קרוב לקרקעית. אם אתם בכל זאת בעניין של דיג, שימו לב שבכנרת אסור לדוג החל מאפריל ולמשך שלושה חודשים. זוהי עונת ההטלה של הדגים, ואיסור הדיג נועד לשמר את הדגה. ואגב, לא בשביל להלחיץ, אין לבלבל את השפמנון עם נחש המים המצוי (זעמן בשבילכם), שאכן שוחה בכנרת בכיף שלו, אבל בכמויות קטנות בהרבה.

בדרך לטיול בכנרת והסביבה? האזינו לפודקאסט ותגלו פרטים נוספים ומעניינים עליה:

 
  1. הכנרת היא של כולם: החופים הפתוחים

זה לא סוד שחופשה במדינת ישראל היא עניין יקר. בוודאי כשמטיילים עם המשפחה וצריכים לשלם גם על לינה, דלק, אוכל ואטרקציות. במשך שנים רבות היו יותר מדי חופים בכנרת פתוחים רק למי שהפרוטה הייתה בכיסו. זאת למרות שלפחות על הנייר הכנרת היא אזור ציבורי, ולא ממוקמת על אדמה פרטית. ב-2008, בעקבות חוק שהועבר בכנסת, הוקם איגוד ערים כנרת, שמטרתו להסדיר את הכניסה החינמית לחופים הציבוריים והמוכרזים. שימו לב שבכנרת ישנם גם חופים פרטיים, וגם חופים לא מוכרזים שבהם אין שירותי הצלה. 17 חופים שמפוקחים על ידי איגוד ערים כנרת, לא גובים תשלום בכניסה למעט על חנייה, שמחירה אחיד בכולם. אם תרצו, בחודשי חופשת הקיץ פועל גם שאטל "סובב כנרת", שאפשר להגיע איתו לכל החופים בתשלום סמלי.

  1. מים בששון: האם אנחנו עדיין שותים את מי הכנרת?

העובדה שמי הכנרת הם מתוקים וראויים לשתייה הפכה אותה במשך עשורים רבים למקור מים גדול לתושבי ישראל. בשיא השאיבות רבע מכמות המים שצרכו הישראלים הגיעה מהימה הנהדרת הזאת, מה שהוביל אותה (בשילוב כמה שנות בצורת), לשפל היסטורי. למרבה המזל, היו מי שראו את הסכנה שבהתרוקנות הכנרת, ועם התקדמות טכנולוגיות ההתפלה השונות, ירדה צריכת המים מהכנרת ל-2% מסך צריכת המים של ישראל. וכך, שורה של חורפים מלאי גשם, מגפת הקורונה והעלייה בשימוש במים מותפלים הובילו לעלייה משמעותית במפלס הכנרת. כתוצאה מכך גם מליחות המים, שהייתה מקור גדול לדאגה עבור רבים, ירדה משמעותית. לרמת המליחות השפעה על הדגה, על יכולת שימוש מים לצרכים חקלאיים ועוד ועוד. אז כמו שרננה רז אומרת – אין לנו מים לבזבז, בטח לא אלה של כנרת.

המפל הנסתר | צילום: אלווירה גלבועהמפל הנסתר בחלקה הצפוני של הכנרת | צילום: אלווירה גלבוע

  1. צדיק כתמר: הסיפור של בן ציון ישראלי

אנחנו אוהבים לחשוב על מדינת ישראל כמעצמת תמרים, אבל האמת היא שלא תמיד היה כך. חלק ממאמציו של היישוב היהודי בארץ ישראל הוקדשו לחקלאות, ובתוך כך גם לגידול תמרים, שנחשבו לגידול אידיאלי לאקלים הים תיכוני. אלא שגם הניסיון לטעת דקלים בעזרת חוטרי תמרים באמצע שנות ה-20 של המאה הקודמת לא צלח. היה זה בן ציון ישראלי, חלוץ, יליד אוקראינה, ממקימי קבוצת כנרת, שהחליט לעשות את המסע המסוכן עד עיראק כדי להביא שוב חוטרי תמרים. את החוטרים נטעו ישראלי וחבריו ליד הכנרת, בגן רחל (גן האמהות), ואט אט החלו להתפרש המטעים לאורך כל הירדן עד הדרום. בן ציון עשה את המסע בעקבות החוטרים עוד פעמים רבות, כשהאחרונה שבהם הייתה אחרי הקמת המדינה, ב-1953. נכון להיום ישראל היא היצואנית הגדולה ביותר בעולם של תמרים מזן מג'הול (הגדולים, הרכים, הטעימים והמתוקים)

עכשיו כשאתם יודעים (כמעט) הכל על הכינרת, מוכנים למסלול סובב כינרת? היכנסו לפרטים»