כל המידע על הכותל הקטן ועין חנדק

הטיול במעיינות ירושלים קצר (4-5 ק"מ) ומוצל ברובו. הטיול מתחיל בעין חנדק (מומלץ לחנות את הרכב באבן ספיר). המקום מלא מים והרבה תאנים על העצים מסביב. משם ממשיכים על שביל ישראל צפונה, יורדים לנחל שורק, מקום יפה לעצירה יש ישר אחרי הירידה לנחל, ניתן לראות סכר גדול שנבנה באיזור, מומלץ לשבת בצל העצים שצמודים לסכר. ממשיכים את ההליכה על שביל ישראל לאורך נחל שורק עד העלייה לעיינות סטף (שביל ירוק-עלייה יחסית תלולה), מומלץ להביא אוכל ולשבת לאכול מתחת לעצים ליד המעיין הגדול. במקום נמצאות הרבה חורבות וגינות חקלאיות.

מטיבי הלכת יכולים להמשיך מהסטף לעלות להר איתן לתצפית (מומלץ בחום), לפני ההגעה לתצפית יש שער אם שלט אין כניסה וצומת טי,בצומת לקחת שמאלה הולכים עוד 1.5 ק"מ וניתן למצוא מצד ימין בור מים לא גדול עם מים קרירים אחרי העלייה.

בתוך היער, מרחק דקות נסיעה מעין כרם, שוכן כותל מרשים ונסתר. קיר האבנים הגדול בואדי חנדק, שמכונה גם "ואדי יוסוף", קיבל את הכינוי הכותל הקטן מהמבנה שלו, צורת האבנים המרכיבות אותו והעובדה שהוא פשוט מרשים. ה"כותל" שימש כקיר תמך, סכר למניעת סחף של אדמה, כדי ליצור שטח יעיל לחקלאות. לכותל הקטן מייחסים תקופות בנייה שונות, וחלק מהחוקרים הציעו שהוא נבנה בימי הורדוס (תקופת בית שני), ולכן והדמיון בין צורת הבנייה שלו לזו של הכותל המערבי אינו מקרי.

האזור עצמו יפהפה ורווי באטרקציות. בהמשך הואדי, על המסלול הירוק לכיוון אבן ספיר, דקות הליכה מפרידות בין ה"כותל" והמעיין של "עין חנדק". אזהרה לגבי המעיין - לאחרונה רמות הזבל באזור המעיין די מפחידות.

  • עוד באזור - שביל הדסה: מסלולי הליכה מוסדרים בין הירוק הרב באזור בית החולים הדסה עין כרם.

עוד סיפור על הואדי
בשנות השלושים המוקדמות אזור הדרכים הראשיות אל ירושלים היו עדות למסע הפחדה של אבו ג'ילדה - השודד המפורסם של האזור. כנופיית פורעי החוק של אבו ג'ילדה הייתה אורבת לעוברים בדרכים ושודדת אותם. אבו ג'ילדה הטיל מורא על כל האזור ובמאי 1933, לאחר מארב ושוד של כנופייתו בואדי חנדק, הגיעו למקום שני שוטרים ואבו ג'ילדה רצח את אחד מהם כאשר השוטר לא היה חמוש בנשק. הדבר הוביל למרדפים אחריו, וכעבור פחות משנה נלכד, הועמד למשפט ונגזר עליו מוות בתלייה. השם "אבו ג'ילדה" הפך לכינוי נרדף לעבריין, שודד דרכים, פיראט וגם למילת גנאי בפוליטיקה, בסיס לשירים ומיתוס בקרב הציבור הערבי.