הקבר הרומי בקיבוץ יפעת

הקבר הרומי נחשף בתחילת שנות השישים, בעת חפירה להקמת מגרש ספורט. במקום מבנה מקומר בנוי אבני גזית ובו שני חדרים, ממדי החדר הגדול הם כ-3x6 מטרים וגובהו כשלושה מטרים. הוא עומד על הסלע הטבעית וכיוונו דרום-צפון. לפניו חצר שממנה נכנסו לאולם דרך פתח קטן בצלעו המזרחית, פתח שנסגר ע"י אבן גולל המוסטת על גבי מסילה. הכניסה לחדר זה באמצעות ירידה בסולם אל החצר וממנה לאולם.

מדרום לאולם זה ישנו חדר קטן נוסף, שקמרונו נותר אך בחלקו. בחדר זה ישנו דרגש להצבת ארון המת. מסמרים שנמצאו במקום מעידים כי הארון היה עשוי עץ.

ממצאים קרמיים וזכוכית שנמצאו במקום, מעידים כי זמנו של הקבר הוא המאה השניה לספירה, דהיינו תקופת המשנה.

מעט רקע על האזור

בתקופה הרומית (משנת 63 לפנה"ס וכמה מאות שנים אחריה) עברה דרך שאורכה כ-16 מילין בין עיר המחוז ציפורי לישוב לגיו, הסמוך למגידו (במשנה במסכת קידושין הוא מוזכר בשם "כפר עותנאי", וכיום נחל קיני הסמוך לצומת מגידו). באמצע הדרך שכן הישוב גבת, שמוזכר בין השאר בתלמוד הבבלי (יבמות דף סב): "בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים (קהלת פרק יא). רבי עקיבא אומר: למד תורה בילדותו ילמוד תורה בזקנותו, היו לו תלמידים בילדותו יהיו לו תלמידים בזקנותו, שנא' בבקר זרע את זרעך וגו'. אמרו: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם, עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם, רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה. תנא, כולם מתו מפסח ועד עצרת. אמר רב חמא בר אבא ואיתימא ר' חייא בר אבין: כולם מתו מיתה רעה. מאי היא? א"ר נחמן אסכרה".

הנה כי כן, זהו הגבול הצפוני של המרחב בו חיו תלמידי רבי עקיבא שמתו בימי ספירת העומר, ועל מותם אנו מתאבלים עד ימינו אלה. בתקופה המוסלמית שכן במקום הישוב ג'בתא. בשנת 1922 הוקם על חורבות כפר זה קיבוץ גבת, על שום מעשה שהיה.

בתום מלחמת העולם הראשונה שבה פולין וקיבלה את עצמאותה. אך עצמאות זו הייתה שברירית, וממשלתה חששה כל העת מחתרנות קומוניסטית שתגרום לסיפוח האזור המזרחי ובכללו העיר פינסק בחזרה למדינת רוסיה הסמוכה. בתקופה זו שרר רעב כבד בכל האזור, ויהודים שהיגרו מפינסק לאמריקה נהגו לשלוח כספי תמיכה לאחיהם שנותרו בפולין. בתאריך 24.3.1919 התקבצו כמה עשרות מיהודי פינסק בבית העם היהודי לדיון אודות חלוקת הכסף, עד מהרה נמצא מלשין שסיפר לשלטונות כי התכנסות זו הינה חתרנית, הצבא הפולני בא למקום ועצר 35 יהודים שהוצאו להורג על יד קיר של מנזר, רק אחד מהם הצליח למלט את נפשו.

אירוע זה גרם לסערות רוחות קשה בקרב יהודי העולם ולעליית יחידים וקבוצות מיהודי פינסק ארצה. בחורף של 1922 נפגשו כמה מהעולים במחנה עלייה שבחיפה והחליטו להקים קיבוץ לזכר הנרצחים. לאחר כמעט ארבע שנים (1826) עלו ראשוני הקיבוץ על חורבות הישוב ג'בתא והקימו את קיבוץ גבת, ששמו המלא הוא "גבת - על שם קדושי פינסק".

קיבוץ יפעת נוסד ב-1954 על ידי יוצאי קיבוץ גבת, על רקע הפילוג בתנועה הקיבוצית. תחילה הוא נקרא "איחוד השרון-גבת" ולאחר מכן יפעת, על שם הישוב הסמוך יפיע, שמוזכר בספר יהושע (פרק יט) כעיר בגבול נחלת שבט זבולון "וְשָׁב מִשָּׂרִיד קֵדְמָה מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, עַל גְּבוּל כִּסְלֹת תָּבֹר, וְיָצָא אֶל הַדָּבְרַת, וְעָלָה יָפִיעַ".

הוראות הגעה

קיבוץ יפעת נמצא על כביש 73, שיוצא מצומת נהלל לכיון תל עדשים, למרגלות מגדל העמק. הקבר הרומי נמצא על הדרך ההיקפית של הקיבוץ - נכנסים בשער הקיבוץ, פונים שמאלה ואחרי 300 מטרים רואים מonverter>צד ימין רחבה מגודרת - בתוכה נמצא הקבר, ובחוץ מוצב סרקופג ענק עשוי אבן גיר.

חוות דעת על הקבר הרומי בקיבוץ יפעת

טוען חוות דעת...

תגובות

טוען תגובות...