תל יקנעם

מעטים האנשים שיצאו לטייל באזור הצפון ולא עברו בטיול אחד לפחות בצומת יוקנעם שעל כביש 70. הכביש, העובר בתוואי נחל תות-יוקנעם (ואדי מילח) חוצה את הכרמל ומחבר את הגליל אל מישור החוף. חשיבות הצומת כיום לא פחות גדולה משהיה פעם – ממש מזמן.

העדות לכך אינה טמונה בבניינים של אזור התעשייה או הקניון הסובבים את הצומת, אלא בתל יוקנעם, הנישא גבוה ובולט מעל הכביש ומקבל את פניהם של הנכנסים ליוקנעם עלית ולמושבה. רק הוא (התל) יגלה לכם את רזי המקום. ללא ספק נקודת קפה אליה מתלווים נופיו של העמק וניחוחות של היסטוריה קדומה.

דרך הים  - דרך בינלאומית עתיקה

ארץ ישראל, מאז ומעולם, הייתה לגשר יבשתי בין תרבויות ובין נתיבי סחר בינלאומיים. אחת מן הדרכים המפורסמות אשר עברו בה היא דרך הים (Via Maris) הידועה. מדובר בדרך אשר חיברה בין שתי ממלכות אדירות ועתיקות: מצרים בדרום ו-סוריה ומסופוטמיה בצפון מזרח. התוואי בו עברה הדרך בארץ ישראל התחיל בגשר בנות יעקב אשר למרגלות הרי הגולן, משם לטבריה ודרך עמק יזרעאל לכיוון מישור החוף בואכה מצרים. כמובן, שהטופוגרפיה הטבעית היא זאת שהכתיבה היכן הדרך תעבור, מה שהביא ליצירה של אלומות דרכים (דרכים משניות). בסופו של דבר כל הדרכים המשניות הובילו לאותו מקום.

תל יוקנעם, הנמצא בפתחת דרך יוקנעם ועמק יזרעאל מצפון, נמצא על אחת מאלומות הדרכים של דרך הים. לצורך העניין, בעבר, היציאה מעמק יזרעאל לכיוון הים הצריכה מעבר של רכס הכרמל, אותו ניתן היה לעבור או בתוואי נחל עירון (היום כביש ואדי-ערה מספר 65) או בתוואי נחל תות-יוקנעם (היום כביש זכרון יעקב-יוקנעם, מספר 70). זאת הכוונה באלומות דרכים, שתי דרכים המובילות לכיוון מישור החוף במקרה הזה, ומשם במקביל לים לעבר מצרים.

עצם היותו של יישוב, מצודה או חאן בקרבת דרך ראשית, מאפשרת לו שליטה על החולפים בה. קחו לדוגמא את תל מגידו, תל יוקנעם, תל חצור ואפילו באב אל וואד (שער הגיא) – אחד הדברים המשותפים לכולם הוא מיקומם בפתחת דרך ראשית (הראשונים ממוקמים על דרך הים והאחרון שלט על הדרך לירושלים). בעת ביקורכם בתל, עלו לנקודה הגבוה ביותר והסתכלו דרום מערב והבחינו במיקומו האסטרטגי וכיצד הוא מקבל את פניהם של כל הבאים מכביש 70. כך הפך התל למבוקש לאורך כל היסטוריה ואכן בחפירה האריכאולוגית נמצאו בו כ-23 שכבות יישוב, החל מהתקופה הכנענית המאוחרת ועד לתקופה העות'מאנית.

ענקנעם, קיימון ויוקנעם

ההחלטה לטייל בתל יוקנעם מסתברת כנכונה כבר בפסיעה הראשונה במדרגות המובילות אל ראש התל. עיריית יוקנעם בשיתוף רשות העתיקות הפכו את המקום לגן ארכיאולוגי חינוכי, יוזמה מבורכת ההופכת את הביקור בתל לחוויה מרנינה, מדליקה והכי חשוב מלמדת. בעודכם עולים בשביל אשר ככל הנראה היה לשביל הראשי דרכו נכנסים לעיר הקדומה תעברו בזריזות על סרגל התקופות ההיסטורי של ארץ ישראל: ימי המלכים המצריים, בני ישראל, בית ראשון, בית שני, תקופה פרסית, יוונית, רומית, מוסלמית, צלבנית, טורקית ובריטית – כולם היו כאן.

יוקנעם מוזכרת לראשונה כבר בתעודות מן המאה ה-15 לפני הספירה בשם ענקנעם, במסגרת מסעו של תחותמס השלישי לכיבוש מגידו וארץ ישראל (ראה נקודת חן: דרך נוף הר אמיר). במסגרת המסע הוצע התוואי של דרך יוקנעם כאחת מן הדרכים לאיגוף וכיבוש מגידו מצפון. בימי המקרא הייתה יוקנעם לנחלת שבט זבולון וכן ניתנה לבני לוי העובדים בקודש.

מרבית השרידים הנמצאים היום על גבי התל שייכים לתקופה הצלבנית (1099-1291) ובראשם כנסייה קטנה ויפה בסגנון בזילקלי אליה נחשפים כבר מהתחלה. עוד מהתקופה: מגדל עוז, מאגר מים ואזור מגורים ובו חדר שירותים בסגנון "בול פגיעה" וסרקופג (ארון קבורה) מהתקופה הרומית ששימש כמתקן לאגירת מים בימי הצלבנים. אז נקראה יוקנעם בשם קיימון.

החוויה החינוכית בתל שמה דגש לא רק על הנעשה על גבי התל אלא גם מסביב. בין היתר ישנה התייחסות לדרכים הקדומות אשר עברו מסביב וכן לעמק יזרעאל והיישובים הסמוכים. בחלק מן המקומות ניתן ליהנות ממסביר קולי הסוקר את הנוף וההיסטוריה שלו.

נקודה שווה לקפה בשטח

על גבי התל פזורות סככות צל ופינות ישיבה רבות. בחלקן תוכלו ליהנות מההסבר הקולי, וכל זה בזמן שהמים רותחים לקראת הקפה הבא עלינו לטובה.