כל המידע על מצדה

מומלץ להזמין מקום מראש באתר רשות הטבע והגנים, אחרת הכניסה על בסיס מקום פנוי בלבד.

מצדה הייתה מצודתו המלכותית של הורדוס והמוצב האחרון של הקנאים בתקופת המרד הגדול ברומאים בשנים 66-73. היא הוכרזה על ידי אונסק"ו (ארגון החינוך והתרבות של האו''ם) כאחד מאתרי המורשת הבינלאומיים של האו''ם. האתר מלא בשרידים ארכאולוגיים מתקופת הורדוס הכוללים: ארמונות, בית מרחץ, מחסנים, מפעל לאגירת מים, וגם מתקופת הקנאים: המבנים ששימשו אותם להגנה על המקום ומערכת המצור הרומאית שהשתמרה בצורה ייחודית (יש האומרים הטובה ביותר בעולם).

🎧 יש גם פודקאסט שווה על מצדה! האזינו >>

מלבד עתיקות, יש במצדה כמובן גם נוף מרהיב וסיפור היסטורי מרתק: מצדה היוותה לאורך אלפיים השנים האחרונות מופת וסמל לעמידה היהודית מול הכובש הזר ולאמונה כי יש לעשות הכל למען החירות. בימים שלפני קום המדינה היוותה מצדה אתר עליה לרגל פופולרי מאוד לקבוצות של תנועות נוער ופלמ''ח כסמל לעצמאות שהייתה וחרבה. גם היום מטפסים יחידים, משפחות וקבוצות רבות של צעירים וחיילים למצדה.

בעשרות שנים האחרונות החלו להתפתח ויכוחים סביב מיתוס ההתאבדות ההמונית של הקנאים במצדה ערב פסח שנת 73 לספירה, יום לפני שהרומאים עלו על מצדה. תהיה עמדתכם אשר תהיה - עלייה למצדה ברכבל, בדרך הסוללה, או בשביל הנחש, סיור בעתיקות, התרשמות מהוד והדר המקום, צפייה בסרטים ובתצוגה האורקולית המדהימה, הם חוויה מעניינת ומעשירה וחובה לכל אחד ואחת.

טיפ: הזריחה הכי מוצלחת

אין כמו לראות את הזריחה מהמצדה! זהו מראה מרגש ויפה, אבל גם דורש התעוררות מוקדמת במיוחד... הזריחה תהיה יפה עוד יותר אם תשנו היטב בלילה שלפני ובקרבת מקום. את הקפה תוכלו לשתות ממש על ההר.

בלוגר הטיולים לונלי פלג היה שם! צפו בסטוריז שלו ממצדה:

איך מגיעים למצדה

מירושלים: נוסעים לכיוון ירושלים בכביש 1 עד הכניסה לעיר, וממשיכים בעקבות השלטים לכיוון ים המלח. אחרי צומת הגבעה הצרפתית ממשיכים ישר בכביש כ-30 ק''מ בדרך היורדת לים המלח (בדרך תראו את יישוב מעלה אדומים, מעלה אדומים עצמו, חאן השומרוני הטוב, מצפה יריחו ואת נחל אוג. בצומת בית הערבה פונים דרומה ונוסעים עד מצדה (בדרך תראו את הקיבוצים אלמוג, קלי"ה, מצפה שלם ועין גדי).

מערד לכניסה הראשית (המזרחית הכולל עלייה ברכבל): נוסעים דרומה לכיוון באר שבע עד צומת להבים. פונים מזרחה לכביש 31 ונוסעים בו כמה עשרות קילומטרים עד שמגיעים לצומת זוהר שלחוף ים המלח. בצומת פונים צפונה ונוסעים כ-20 ק''מ עד לסימון המפנה לעבר מצדה. מכניסה זו ניתן לעלות ברכבל (בתשלום) או בשביל הנחש, המיועד למטיבי לכת בלבד, שכן העלייה בו תלולה ואורכת כ-45 דקות.

מערד לאתר החזיון האורקולי והסוללה (צד מערבי): הירידה לאתר החזיון האור קולי והכניסה המערבית למצדה (עליה דרך הסוללה) היא מכיוון ערד. כביש מיוחד יורד מערד לכניסה זו. שילוט נוח בכניסה לעיר ערד מכווין לכביש זה. שימו לב, מכניסה זאת ניתן לעלות למצדה באמצעות הסוללה בלבד - בהליכה של כ-20 דקות.

  • שימו לב: הפרש הנסיעה הוא בין הכניסה המערבית (הסוללה) לבין הכניסה המזרחית (הרכבל ושביל הנחש) הוא כשעה. לכן, תכננו מראש כיצד ברצונכם לעלות. אם אתם משתמשים במכשיר ניווט בדרך לאתר, וודאו שהוא מכווין אתכם לכניסה הנכונה.

בתחבורה ציבורית: קווים 444 ו-486 מתחנה מרכזית בירושלים. ירידה בצומת מצדה על כביש 90. כלומר גישה לכניסה המזרחית לאתר.

פרטים על מצדה ועברה

מצדה היא גוש סלע בצורת מעוין, המורם כחצי קילומטר מעל סביבתו (כמאה מטר מעל לפני הים) ושאורכו 600 מטר ורוחבו המקסימאלי 300 מטר. אפשר לעלות אליו מצד מזרח (ברכבל או בשביל הנחש - למגיעים מירושלים או מערד) או ממערב (על הסוללה ששפכו הרומאים - למגיעים מערד).

מצדה נזכרת רבות בכתבי יוסף בן-מתתיהו (יוספוס פלוויוס), אך גם בספרים אחרים. בן-מתתיהו מספר שהיא בוצרה לראשונה על-ידי יהונתן הכוהן הגדול המזוהה עם המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי. המלך הורדוס ברח לכאן עם כל משפחתו ו-800 איש מפני המלך מתתיהו אנטיגונס החשמונאי.

במהלך הזמן השאיר הורדוס במצדה את כל בני משפחתו וחמק לרומא. המלך החשמונאי צר על מצדה וכמעט שכל יושביה מתו בצמא, ברגע האחרון ירד גשם ומילא את המאגרים שבראש ההר. כשחזר הורדוס מרומא הוא עלה עם צבאו על המבצר והסיר ממנו את המצור.

לאחר מכן הפך הורדוס את המקום לארמון שכלל את כל התענוגות האפשריים של ארמון: בית-מרחץ, מרפסות תצפית, מחסנים גדולים וצוות משרתים, אך גם היה מבוצר כדי שאפשר יהיה להימלט אליו.

לאחר מותו של הורדוס (4 לפנה"ס) השתכן במצדה חיל-מצב רומאי ששהה בה עד שנת 66. בשנה זו, ראשית המרד הגדול, עלו על המקום הקנאים בראשות מנחם בן יהודה הגלילי. לאחר שמנחם נרצח על-ידי מתנגדים יהודים בירושלים ברח אלעזר בן-יאיר (בן אחיו של מנחם) למצדה והיה מפקד קבוצת הקנאים (שנקראה סיקריים) שהתבצרה במקום עד שנת 73.

בשנת 72 לאחר שכל יהודה נפלה לרגלי הרומאים החל הלגיון העשירי בפיקודו של פלוויוס סילווה לצור על מצדה במטרה להכניע את הקנאים שהתבצרו בה. המצור נמשך חודשים ארוכים (שבהם היה על סילווה לדאוג למזון ומים לאנשיו). לבסוף עלה בידי הרומאים להקים סוללה שמילאה את הגיא שממערב למצדה ועליה הם העלו מכונות מצור שהבקיעו את החומה (הסוללה נשתמרה עד היום וניתן לעלות בה למצדה מהצד המערבי).

בלילה שלפני פריצת החומה שיכנע אלעזר בן-יאיר את כל הקנאים להרוג את עצמם ואת משפחותיהם ולמות כבני אדם חופשיים ובלבד שלא לפול בשבי הרומאי האכזרי. יוסף בן-מתתיהו מתאר את הנאום הדרמטי שנשא אלעזר בן-יאיר (כפי שלטענתו שמעו אותו שתי נשים ושלושה ילדים שהסתתרו באחד מבורות המים והסגירו את עצמם לידי הרומאים בבוקר שלמחרת כשעלו על ההר).

960 אנשים נשים וטף התאבדו (במה שמגודר עד היום כהתאבדות ההמונית הגדולה בהיסטוריה) לא לפני ששרפו את כל המבנים ומחסני המזון כדי שלא יפלו בידי הרומאים. נאמר שכשהרומאים עלו להר ביום שאחרי הם לא יכלו לבוז למפסידים, כפי שהיו רגילים מקרבות אחרים, אלא השתאו לנוכח עוז רוחם ואמונתם בזכותם לחיות ולמות כבני-חורין. לאחר מכן היו נשאר חיל-מצב רומאי וחשיבותה של מצדה כמבצר ירדה.

במהלך התקופה הבזינטית היה ההר בית לקהילת נזירים מתבודדת ובמקום נבנתה גם כנסייה שאת שרידיה ניתן לראות עד היום. העניין במצדה התחדש בעת החדשה עת שני החוקרים האמריקאים א' רובינסון וא' סמית' צפו בה שנת 1839 מעין-גדי וקישרו אותה עם סיפורי יוספוס פלוויוס. מנקודה זאת ואילך,ככל שהעמיקו החפירות הארכיאולוגית עלתה חשיבותה של מצדה. בשנת 1968, עם השלמת החפירות שבראשן עמד יגאל ידין נפתחה והוכרזה מצדה כגן לאומי.

family iconמקטע מומלץ למשפחות
 

  1. לעולים בשביל הנחש - חניון הדקלים / מצדה שביל הנחש | מסלול: 1 ק"מ קשה, מדרגות | הערכת זמן: כשעה טיפוס ואז כמה זמן שרוצים להסתובב | בתשלום: כן (או מנוי מטמון) | עונה מומלצת: אביב, סתיו - רצוי בשעות הזריחה, בקיץ האתר נסגר בשעה 8:00

  2. לעולים בשביל הסוללה - מצדה שביל הסוללה (הגעה מכיוון ערד) | מסלול: 1 ק"מ בינוני | הערכת זמן: כחצי שעה טיפוס | בתשלום: כן (או מנוי מטמון) | עונה מומלצת: אביב, סתיו, בקיץ האתר נסגר בשעה 8:00

מוזמנים ומוזמנות להצטרף לסיפור דרמטי ביותר בהיסטוריה היהודית, ולחפור איתנו עד שנבין לעומק את הממצאים - חפירה ארכיאולוגית כמובן. למה חשבתם שהתכוונו? :)

 

אתרים מרכזיים במצדה

1. החומה

הורדוס הקיף את מצדה בחומת סוגרים (חומה שיש לה שני קירות ובינם רווח שאפשר לנצל כמחסן/מגורים) באורך 1,400 מטרים. בחומה היו 7 שערים. המקום היחידי שלא הוקף חומה הוא הארמון הצפוני.

2. הארמון הצפוני

אחד השרידים המרשימים ביותר מתקופת הורדוס הוא הארמון הצפוני. ארמון זה הוא מהארמונות המפוארים ביותר שבנה הורדוס, והוא מתואר בצורה מפורטת ביותר בספרו של יוסף בן-מתתיהו. הארמון מהווה את החלק החשוב ביותר במצדה.

ישנה חומה המפרידה בין החלק הפרטי של הארמון לחלקים הציבוריים. הורדוס בנה את הארמון דווקא במקום זה מכמה סיבות: השמש לא קופחת על צד זה, זהו האזור החשוב ביותר במצדה, משום שבורות המים מתחתיו ובנוסף כל מי שעומד במקום יכול לחוש ברוחות צפוניות קרירות.

כיוון שהמבנה הטופוגרפי של מצדה באזור זה הוא צר, קשה היה לבנות ארמון רחב. מהנדסיו של הורדוס מצאו את הפתרון בצורת ארמון בשלוש קומות, בשלוש מדרגות סלע, בהפרש גבהים של שלושים מטר. העליונה בראש הפסגה, השנייה כ-18 מטר מתחתיה, והשלישית כ-12 מטר מתחת לקודמתה.

הדרגה העליונה הייתה הכניסה אל הארמון. במקום היו חדרי משמר, חדרי שינה, אולם מרכזי ומרפסת נוף חצי עגולה. מהמרפסת ניתן להשקיף לעבר הדרגות התחתונות של הארמון, וכן צפונה לעבר הנחלים: צאלים, משמר וחבר. מנקודה זו רואים כיום את הדרך הרומית שחיברה בין מעיינות נחל צאלים למחנות הרומאים.

מהרחבה שליד בית המרחץ, ניתן לרדת למדרגה האמצעית של הארמון. חולפים על-פני בור מים ומדרגה חצובה בסלע, ששימשה למקווה טהרה ומגיעים למשטח, שבו היה בנוי ככל הנראה אולם עגול, מוקף בעמודים. רק יסודותיהם נשתמרו.

מדרום, מתחת לקיר סלע, מצויים חדרי מדרגות וחדרים נוספים. מכאן יורדים לדרגה התחתונה, שבו היה אולם מלבני מוקף עמודים ומקושט בפרסקאות. מזרחית לאולם התגלה בית מרחץ בסגנון רומאי אופייני. בחוץ, מקום לטבילת הרגליים, ובחדר הפנימי מצויות שתי ברכות: מים קרים ומים חמים.

3. הארמון המערבי

זהו המבנה הגדול ביותר על מצדה וגם הוא נבנה ע''י הורדוס. שטחו כ-4,000 מ''ר והוא כולל שרידים של מגורים, אולם קבלת פנים, חדרי רחצה (מרוצפי פסיפס), שירותים, מגורי משרתים, בתי-מלאכה ומחסנים.

4. המחסנים

כ-15 מחסנים היו במצדה וחלק שוקם בצורה יפה (חלק הושאר לדורות הבאים במצבו לפני השיקום). במחסנים אלו נשמרו יין, שמן וקמח.

5. המקווה

נמצא בצידו המזרחי של ההר והוא בנוי בהתאם לכל כללי ההלכה (נבדק ע''י אדמו''ר ממאה-שערים).

6. בית הכנסת

אחד מבתי הכנסת הקדומים בעולם כולו (אחד נוסף נמצא בגמלא) - הוא שימש את הקנאים לאחר שבית המקדש נחרב (בשנת 70 לספירה).

מערכת המצור הרומאית על מצדה

לצד אמצעי ההגנה הטבעיים, שסיפק הטבע למצדה (המדרונות התלולים במיוחד וקירות הסלע המהווים חומה בצורה) נבנתה בתקופת הורדוס גם חומה נוספת בגובה של כחמישה מטרים, שהקיפה את כל ראש ההר (כ-1,400 מטר אורכה). לחומה היו שני קירות מקבילים: החיצוני שעוביו היה 1.40 מטר, והפנימי מטר אחד.

חלל של כארבעה מטרים היה בין הקיר החיצוני לקיר הפנימי, והוא זה כוסה לכל אורכו (כתשעה דונם) בגג בנוי. קירות ניצבים חילקו את החלל הזה לכעין חדרים-חדרים; כל ארבעים מטר נבנה מגדל תצפית על החומה, ושומרים סיירו לאורכה. ארבעה שערים נבנו למול ארבעת השבילים שעלו אל ההר: שער המזרח לשביל הנחש, שער המערב לשביל המערב, שער הצפון לשביל המים ושער המערות לשביל הדרום.

הרומאים נאלצו אפוא לעמול קשה במיוחד כדי לפרוץ את החומה, ולהכניע את הקנאים בשנת 73 לספירה. לא פחות משמונה מחנות צבא הקימו הרומאים סביב מצדה. מפקד המצור היה הנציב הרומאי סילווה פלביוס, ולרשותו עמדו כ-10,000 איש.

סביב ההר כולו נבנתה, כאמור, החומה, שכונתה אז דייק, ושאורכה היה כחמישה קילומטרים. בשלבים האחרונים של המצור בנו הרומאים סוללת עפר גדולה מאוד בצד המערבי של החומה. בניית הסוללה נעשתה על ידי שכבות של עצים שהביאו מנחל צאלים הסמוך ואדמה שהונחו זו על גבי זו.

במהלך בניית הסוללה עשו הקנאים כל אשר לאל-ידם כדי להפריע לרומאים בבנייתה: הם ירו לעברם חיצים, והטילו לעברם אבני קלע ואבני דרדור מעוגלות וכבדות מעל החומה. הרומאי הצר על החומה נאלץ אפוא לעבוד ביד אחת, ולמגן על עצמו במגן ביד השניה.

אולם, בסופו של דבר הושלמה בניית הסוללה, והרומאים הביאו את כלי המלחמה המיוחדים לניגוח החומה ולהבקעתה בקטע המערבי שלה. אולם, הקנאים הנצורים לא נכנעו, והצליחו לבנות תוך כדי כך חומה חדשה מעץ, ממולאת בעפר. את העץ לבנייתה הם לקחו מתקרות העץ של הארמונות, מחומת הסוגרים ומשאר המבנים שהיו על ההר.

את החומה הזאת לא יכלו הרומאים לנגח בכלי המלחמה שלהם, כיוון שאלה יכלו לבקע חומה מאבן קשה ולא מחומר רך. הם ירו אפוא חיצי אש לעבר החומה.

הידעתם ששביל ישראל מגיע גם למצדה? תראו איך לונלי פלג פותח את היום במצדה!

קישורים ומידע שימושי

  • שביל בורות המים המים במצדה יפתח רק בסופי שבוע, עקב עבודות בשימור הקולומבריום המערבי
  • לפרטים והרשמה למוזיאון מצדה  לחצו כאן
  • לפרטים והרשמה למופע הלילי במצדה מערב – לחצו כאן
  • עקב בעיות בטיחות נסגרו באופן זמני מספר מוקדי ביקור בגן הלאומי מצדה: ארמון צפוני, דרגה תחתונה, מבנה הבורסקאי. אנו פועלים לפתירת הבעיות ולפתיחת המכלולים מחדש בהקדם האפשרי.
  • בחודשי הקיץ, עקב עומסי החום,  שביל הנחש, שביל הרץ ומעלה אלעזר נסגרים לעלייה בשעה 8:00.
    בשעות בהן השביל סגור, העלייה והירידה מצד מזרח (ים המלח) הינם באמצעות הרכבל בלבד, בתשלום האגרה הקבועה.
  • בחורף ובעונות המעבר קיימת סכנת שיטפונות העשויים לסכן חיים! באחריות המבקרים להתעדכן בסמוך ליציאה לטיול בתחזית מזג האוויר (באתר השירות המטאורולוגי או במהדורת החדשות) ולהתעדכן במצב המסלולים במתחם המבזקים שלנו.
    במזג אוויר מעונן אין ללכת באפיקי נחלים או לחצותם!

ביקור במצדה - מחירים וטלפון:

  • כניסה כולל נסיעה ברכבל הלוך וחזור: מבוגר: 74 ₪, ילד: 42 ₪
  • כניסה ללא נסיעה ברכבל - הלוך חזור ברגל: מבוגר: 28 ₪, ילד: 14 ₪
  • כניסה למוזיאון מצדה: בעלות נוספת של 20 ₪ – בגלל מגבלות הקורונה – סגור
  • טלפון: 08-6584207/8

שעות פתיחה:

שעון קיץ: בימים א' - ה' ושבת: 17:00 - 08:00 | בימי שישי וערבי חג: 16:00 - 08:00
שעון חורף: בימים א' - ה' ושבת: 16:00 - 08:00 | בימי שישי וערבי חג: 15:00 - 08:00 
בערב ראש השנה ובערב פסח: 13:00 - 08:00 
בערב יום כיפור: 12:00 - 08:00

הכניסה לגן הלאומי נסגרת שעה לפני שעות הסגירה הרשומות. הרכבל האחרון עולה להר שעה לפני הסגירה. הכניסה למוזיאון מתחילה חצי שעה לאחר הפתיחה.