בית הכנסת של הישוב היהודי אשתמוע

בית הכנסת של הישוב היהודי אשתמוע נמצא כיום בכפר הערבי סמוע, שבדרום הר חברון.

היסטורית בית הכנסת

הישוב אשתמוע מוזכר בתנ"ך כבר בימי יהושע בן נון כאחת מערי שבט יהודה: "וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה וְעָנִים" (יהושע כט 50). בפרק הבא (כא 13-14) היא מוזכרת כאחת מהערים שניתנו לכהנים: "וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, נָתְנוּ אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ: אֶת-חֶבְרוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ; וְאֶת לִבְנָה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ. וְאֶת יַתִּר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ, וְאֶת אֶשְׁתְּמֹעַ וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ". בספר דברי הימים (א' פרק ד') מופיע אחד מבני יהודה העונה לשם זה.

בסוף ימי שאול המלך, ניהל דוד - שעדין לא הוכר כמלך על ישראל, קרב בצקלג נגד העמלקים. בסיומו שלח דוד חלק מהשלל להרי יהודה שסבלו מנחת זרועם של העמלקים, ככתוב (שמואל א' ל' 26-30): "וַיָּבֹא דָוִד אֶל צִקְלַג, וַיְשַׁלַּח מֵהַשָּׁלָל לְזִקְנֵי יְהוּדָה לְרֵעֵהוּ לֵאמֹר: הִנֵּה לָכֶם בְּרָכָה מִשְּׁלַל אֹיְבֵי ה'. לַאֲשֶׁר בְּבֵית אֵל, וְלַאֲשֶׁר בְּרָמוֹת נֶגֶב, וְלַאֲשֶׁר בְּיַתִּר. וְלַאֲשֶׁר בַּעֲרֹעֵר, וְלַאֲשֶׁר בְּשִׂפְמוֹת, וְלַאֲשֶׁר בְּאֶשְׁתְּמֹעַ...  וְלַאֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן, וּלְכָל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר הִתְהַלֶּךְ שָׁם דָּוִד הוּא וַאֲנָשָׁיו". 

הישוב התקיים לאורך למעלה מאלף שנה. בתלמוד הירושלמי (מסכת נדרים) מוזכר אדם בשם ר' חסא מאשתמוע.

במאה הרביעית לספירה מעיד אוסביוס (מאבות הכנסיה בקסריה) שאשתמוע הוא כפר גדול של יהודים.

במאה השמונה עשרה הוא ידוע בשמו הערבי "סמוע". השליח החברוני ר' חיים יוסף דוד אזולאי "החיד"א" מספר: "היינו בצער כל אותו יום והתעלל בנו השיח של סמוע, והיה רוצה סך גדול לג'אפאר [= סוג של מס מעבר], ונפשנו קצה מפני פחד האויב ונתפשרנו בכמה זולוטאס...". ידוע לנו שבישוב הערבי התגוררו גם משפחות יהודיות, חלק מהחמולות שמרו על מנהגים יהודיים מובהקים בסתר, עד לפני שנים לא רבות. הרוצה להרחיב את ידיעותיו בנושא זה יקרא את הספר "החיים במערות הר חברון" של החוקר יעקב חבקוק. אך נציין רק שסימנים יהודיים מובהקים, כמו מנורות ושקעי מזוזות נמצאו בכמה בתים בישוב.

בית הכנסת ידוע החל משנת תרצ"ד - 1934 אז הוא נחפר לראשונה, אלא שפרוץ המרד הערבי שנתיים לאחר מכן קטע את המשך החפירות והן חודשו רק בשנת תשכ"ט - 1968 שנתיים לאחר מלחמת ששת הימים.

אך עוד לפני כן, בסתיו שנת תשכ"ז - 1968 התנהל בכפר אחד ממבצעי התגמול הפורסמים, פעולת סמוע או בשמה הרשמי "מבצע מגרסה", בה פשט כוח צנחנים על הכפר, בפעולה זו נהרג המג"ד סא"ל יואב שחם הי"ד, על שמו קרוי המושב גבעת יואב שברמת הגולן. במבצע זה נפגע בטעות קיר בית הכנסת, אך שוקם לאחר מכן.

הפעולה התקיימה כתגמול על מותם של שלשה חיילי צה"ל שרכבם עלה על מוקש, במבצע פוצצו עשרות בתים ונהרגו 18 חיילים ירדנים, לצה"ל היה הרוג אחד, יואב שחם ז"ל.

נשוב לענין בית הכנסת.

בית הכנסת מתוארך לתקופת התלמוד. הוא ניצב בנקודה גבוהה שבמרכז הישוב הנוכחי. חזית בית הכנסת פונה לרחוב מרוצף מימי בית שני, כלומר הוא קדם לבית הכנסת. גודל המבנה 13X30 מטרים, חזיתו פונה למזרח, כנאמר בתוספתא (מסכת מגילה פרק ג) "אין פותחין פתחי בתי כנסיות אלא למזרח, שכן מצינו בהיכל שהיה פתוח למזרח". בדופן זה מצויים שלשה פתחים, אחת שלמה, אחת חסומה ומהשלישית נותרו רק שרידים. בדופן הצפוני הפונה לירושלים, קיימים שרידי ארון הקודש והבימה בשלשה גומחות. הקיר המערבי ניצב לגובה של מעל 8 מטרים, ובדופן הדרומי ניתן לראות מחראב מוסלמי שאבניו נלקחו מהבימה הצפונית עת הפך המבנה למסגד.

מה בבית הכנסת

מצפון מערב לבית הכנסת קיים חדר שבסמוך לדלתו נמצא מטמון כסף, הכולל חמשה כדי חרס ובהם חתיכות כסף. על שנים מהכדים (אחד מהן מוצג כיום במוזיאון ארץ-יהודה שבקרית ארבע, השני בכפר עציון), כתובה המילה "חמש" המציינת את משקל הכסף שבכד. הכדים והכסף מתוארכים למאה העשירית לפני הספירה, ימי דוד המלך. האם זהו שריד מהשלל אותו חילק דוד לישוב אשתמוע? יתכן בהחלט.

בתוך בית הכנסת, בפינה הצפון-מזרחית נמצאו שרידי פסיפס ובהם כתובת הקדשה: "דכיר לטב לעזר כהנ ובוני דיהב חד טריסין מן פעל" (זכור לטוב אלעזר הכהן ובניו שנתנו סכום כסף מרכושם), הכתובת הושחתה ואינה קיימת עוד. אבן משקוף ועליה מנורת שבעת הקנים מוצגת כיום במוזיאון ישראל (או רוקפלר, איני זוכר בדיוק). פרטים נוספים במוזיאון ארץ-יהודה.

סביב הקירות ישנם ספסלי אבן עליהם ישבו המתפללים, כנהוג בימים ההם.

מעניינת העובדה שאולם בית הכנסת ריק מעמודים, מה שאומר שגגו היה קמור או שמא היה גג רעפים. קירות המבנה עבים במיוחד (3 מטרים), כדי שיוכלו לשאת משקל גג כה כבד.

בחצר האחורית (בדרום-מערב) נמצאה מנהרת מילוט המתוארכת לתקופת מרד בר כוכבא.

לסיכום

בית הכנסת זה הוא מן הגדולים ששרדו. קירותיו מרשימים, והוא טיפוסי לבתי הכנסת של דרום הארץ, האזור שכונה בימים ההם "דרומה". שכניו בסוסיא, ענים, רימון ועין גדי. די דומים לו מכמה בחינות.

בתמונות  ניתן לראות הרחוב ובו בסיסי עמודים, את חזית המבנה ובה הפתח המרכזי המעוטר, הפתח השמאלי החסום, ומעט משרידי הפתח הימני. דרך הפתח המרכזי ניתן לראות את הדופן הצפונית, הספסלים והבימה.

הוראות הגעה

השטח נמצא כיום בשליטת הרשות הפלשתינאית, ההגעה מתבצעת בחסות צה"ל לעיתים מזומנות. כדאי להתעניין בבית הספר שדה של סוסיא, הם מודעים למבצעי הכניסה המאורגנים, על ידם או על ידי חוג מטיילי דוד ואחיקם, וגופים נוספים.

בהיותי שם נכנסנו למעלה מ 200 מתפללים שהתקבצו לתפילת שחרית של יום שישי, בצאתנו נרגמנו באבנים, אך הפח העבה של האוטובוסים ספג אותם בשתיקה רועמת.
זה המקום להודות לסמח"ט ולחיילי גדוד המילואים, לקצין מג"ב ולשוטריו, למר דוד טבגר וצוותו מחוג טיולי דוד ואחיקם לזכרם של דוד רובין ואחיקם עמיחי הי"ד שנרצחו בעת טיול בנחל תלם בחורף תשס"ז-2007 , למר עמית אררט מחוג המטיילים עמיתים טיולים איתם אני מטייל בכל רחבי הארץ (חינם אין כסף!), לישיבת חומש-אשתמוע ולכלל הגופים שארגנו את הביקור המרתק, ואחרון חביב לארכיאולוג מר אריה קליין שכה מטיב להדריך. 

חוות דעת על בית הכנסת של הישוב היהודי אשתמוע

טוען חוות דעת...

תגובות

טוען תגובות...