מקטע 4 מגן לאומי תל מגידו אל גשר הצבים / אגמון חפר

מידע כללי על המסלול

מה עושים במסלול? 

לפני שנתחיל במסלול שלנו חשוב לציין שמקטע זה, בדומה למקטעים נוספים במרכז הארץ, משלב כניסות אל השטח ביחד עם נסיעה בכבישים סלולים. אנו רוצים להדגיש שגם אזורים גדולים במרכז הארץ מוגדרים כשמורות טבע וכחלק מכך חל איסור מוחלט להיכנס אליהם ברכב. אנו כמובן מכבדים זאת! יחד עם זאת, הבניה המסיבית בשנים האחרונות במדינה גרמה לסגירתם של שטחים רבים אשר בעבר היו פתוחים לטיול ועל כך אנחנו כמובן מצרים.

אחרי ההקדמה הגיע הזמן להיכנס לרכב ולצאת אל הדרך.

המסלול שלנו מתחיל ליד תל מגידו בתחנת דלק "סונול" ממנה נתחיל לנוע לכיוון מערב אל תוך יער מגידו על גבי שביל בצבע אדום. הכניסה אל השטח מתחנת הדלק עלולה להיות מעט מבלבלת – יש לנסוע לכיוון ערוץ הנחל ולהישאר על דרך העפר שצמודה לגדה הדרומית. בנקודה בה צריך לחצות את הנחל אסור לעלות על הסכר, במקום זאת נבחר בדרך העפר התחתונה.

לאחר כ 9.5 ק”מ נעבור ליד מעיין שולמית שנובע באגן ההיקוות של נחל משמר העמק. הזרימה במקום היא עונתית, ואם הגעתם בחורף או באביב, אחרי עונה של גשמים טובים, אפשר לעצור לשכשוך רגליים ולצפות במיני דו-החיים שנמצאים בבריכה – צפרדעים, אילניות, וטריטונים – דו חי נדיר, אשר נמצא בסכנת הכחדה.

נסיעה קצרה של כקילומטר תביא אותנו אל הר השולחן, נעלה אליו עם השביל המסומן בסגול, שביל מגידו, כדי לעשות תצפית על הסביבה.  נרד מההר באותה הדרך שעלינו, ונמשיך בנסיעה בשבילים על הגבעות. נפנה שמאלה לכיוון קיבוץ עין השופט, ונחצה את כביש 6953. מצידו השני מחכה לנו מצפור עין השופט, כאן אנחנו ממליצים לעצור לארוחת בוקר או סתם קפה "על הדרך" ולצפות בנוף המרהיב של האזור.

צלם: איתן מתאו קג׳יה
 

תחנה 1: מצפור עין השופט

מצפור עין השופט, אשר נקרא גם מצפור אוכברג, מהווה נקודת תצפית מופלאה על שטח גדול באזור רמות מנשה ודרומה עד לתחנת הכוח בחדרה. המצפור קרוי על שמו של יצחק אוכברג, אשר היה איש עסקים מצליח מתחום הנדלן, שתרם לא מעט כסף לארגונים יהודיים. בשנת 1919 כאשר התחולל פוגרום ביהודי אוקראינה אוכברג הגיע לאזור ובמשך תקופה של שנתיים הציל 187 ילדים יהודים יתומים.

כשאוכברג שנפטר בשנת 1937 הוא הוריש סכום של 250,000 ליש"ט לקק"ל – הכסף הזה שימש לקניית אדמות הקיבוצים גלעד ודליה. המצפור אשר נחנך בשנת 2011 כולל סלעים ואבנים על גביהם פוזרו 187 לוחות מתכת עם שמות הילדים אותם הציל אוכברג. בנוסף, הוצב במקום לוח מתכת אשר למעשה מגולל את סיפור חייו של אוכברג. כך שאם אתם מתעניינים בהיסטוריה שווה להתעמק, לקרוא את הפרטים וכמובן, להשקיף אל הנופים המרהיבים.

צלם: איתן מתאו קג׳יה

 

צלם: איתן מתאו קג׳יה

תחנה 2: מאגר גלעד

חזרה אל הרכב, נמשיך עם כביש 6953 לכיוון מערב, ונפנה שמאלה (דרום) על כביש 672. אחרי 2 ק”מ נסיעה על הכביש נרד חזרה אל השטח. נפנה שמאלה לשביל מסומן ירוק, הוא יוביל אותנו אל מאגר רמת מנשה, המשמש לאספקה של מי קולחין לשטחי החקלאות של רמת מנשה. שימו לב שהמים לא באיכות טובה לשתייה ולכן אסור להכנס אל המים.

אם נרצה לקפוץ לטביל קטנה נוכל לסטות מהדרך כקילומטר דרומה אל מאגר גלעד (שידוע גם בשמות: מאגר דליה, מאגר נחל רז ו"האגם הנעלם"). זו בריכה עונתית שמתמלאת בחורף ולכן מהווה נקודת עצירה אטרקטיבית. במקום יש 2 מאגרי מים: אחד מהם מכיל את מי הקולחין של הקיבוצים גלעד ודליה (ולכן, מהסיבות הברורות לא מומלץ להיכנס אליו). המאגר השני מכיל מי נחל בלבד והוא מומלץ לרחצה וניתן גם ליהנות מפינות ישיבה מוצלות ונעימות.

אם קפצנו אל מאגר גלעד נחזור חזרה אל השביל שלנו, העובר ליד מאגר רמ ת מנשה, ונמשיך בנסיעה לכיוון מערב. לאחר קצת יותר מקילומטר נגיע לכביש 6 ונחצה מתחתיו עם השביל.  נמשיך בנסיעה קצרה על לצומת במפגש עם שביל בצבע שחור. נפנה שמאלה לכיוון דרום ולאחר נסיעה קצרצרה נפנה ימינה לכיוון דרום מערב לשביל ירוק אשר לוקח אותנו לאורכו של נחל תנינים. נמשיך עם השביל עד לעין עמיקם, זהו מעיין גדול ונעים המהווה אחד ממקורות המים של הנחל.

בחלקו המוצל ניתן ומומלץ להתרענן במים הקרירים (בהתאם למזג האוויר) ואולי גם לנצל את ההזדמנות להפסקת קפה נוספת. אם אתם מרגישים אנרגטיים, ובמידה שיש זרימה טובה, תוכלו  לרדת מהרכב ולעשות מסלולון קצר ורטוב שכולל הליכה במים (העומק המירבי משתנה ומגיע עד לגובה של חצי מטר). בזמן ההליכה תוכלו לפגוש חיות מים קטנטנות כמו סרטני נחלים ודגי נחל.

משם נמשיך בנסיעה לאורך הנחל שתביא אותנו לכביש 6533. כדי לחצות אל הצד השני של הכביש מבלי לעבור קו הפרדה לבן רצוף – נפנה עד הכביש ימינה ומצא מקום להסתובב בביטחה. נפנה מהכביש שמאלה חזרה אל השביל הירוק, ואתו נמשיך עד לעין אביאל. גם כאן אפשר לצאת למסלול הליכה קצר במים עד לעין ירדנה. אל המעיין הזה נכנסים דרך “מנהרת עשבים”, פוגשים בפנים תעלת מים אשר לאחר הליכה של כדקה מביעה אותנו אל בריכה נסתרת ובחלקה מוצלת עם מפל קטן אשר ניתן גם בה לבלות זמן וליהנות מהיופי של האזור.  באזור יש למעשה מספר בריכות רדודות, כאשר הבריכה הגדולה ביותר מגיעה עד לעומק של 1.5 מטר. באזור ניתן למצוא מקומות ישיבה מוצלים, כך שאם אתם מעוניינים לנוח קצת, זאת ההזדמנות שלכם.

צלם: איתן מתאו קג׳יה

תחנה 3: פארק ז’בוטינסקי (שוני)

נמשיך בנסיעה לכיוון דרום-מערב על כביש 6533 וכשנגיע לכיכר נפנה ימינה ונמשיך בנסיעה לאורך הגדה הדרומית של נחל תנינים. נמשיך עם השביל עד שנפגוש את כביש מספר 652, כאן אפשר לפנות ימינה לפארק שוני, אם יש לכם זמן מומלץ להיכנס אליו (אך לא חובה). על פארק שוני ודאי שמעתם מכיוון שהוא מהווה כיום כאחד מאתרי ההופעות המדוברים והפופולאריים – אשר מארח הופעות של מיטב מאומני ארצנו.
מה שאולי אתם לא יודעים זה שעל פי ממצאים שהתגלו, התיאטרון שבשטח הפארק שגשג כבר בתקופה הרומית.

לאורך השנים קק"ל השקיעה לא מעט באתר ואף שיפצה את המבנה המצוי בשטחו (אשר נבנה בתקופה העות'מאנית). הפארק עצמו מתפרש על פני לא פחות מ-160 דונם של מדשאות ירוקות. אם אתם רעבים, מדובר במקום המושלם לעריכת פיקניק, מכיוון שבמקום יש לא מעט שולחנות פיקניק ופינות ישיבה. כמובן, שאם אתם מטיילים עם ילדים זה בדיוק הזמן לתת להם להוציא קצת אנרגיה ולהשתולל במדשאות רחבות הידיים.

צלם: איתן מתאו קג׳יה

מכאן אנחנו ממשיכים עם כביש 652 דרומה, ונחצה דרך מרכז בנימינה לכביש 4 שם נפנה שוב שמאלה עם הכביש ונמשיך עד לאזור תחנות הכוח ליד מחלף קיסריה. במחלף נעלה על כביש 2 לכיוון דרום. קצת לפני מחלף אולגה נפנה ימינה לכיוון מזרח ונחצה את השכונה אל הכביש שנוסע לאורך קו החוף.

נמשיך דרומה עם הכביש שמקיף את גבעת אולגה ממערב, ואחרי שנצא ממנה נמשיך עם שבילים חוליים על הדיונות עד לאזור חוף מכמורת, לידו נמצא חניה גדולה ובחינם. למי שאוהב את הים מומלץ לעצור כאן ולרדת אל החוף לעצירה קצרה ואולי גם לטבילה (בהתאם למזג האוויר ולעונת השנה).

חוף מכמורת הוא אחד מחופי הים האקזוטיים והמרהיבים של ארצנו. בעונת הקיץ ניתן כמובן להיכנס לים ואם אתם חובבי צלילה תוכלו לשנרקל בין הלגונות שבחוף. בעונות הקרות יותר ניתן לטייל לאורך רצועת החוף ופשוט ליהנות מהנופים המרגיעים של הים.

תחנה 4: גן לאומי נחל אלכסנדר

אחרי שעצרנו בים (וגם אם לא) נמשיך במקטע לכיוון דרום עד שנגיע סמוך אל שפך נחל אלכסנדר - בנקודה בה הנחל מתחבר עם הים. כאן אפשר לבקר במרכז ההצלה המחודש לצבי ים, בו נמצאים צבים פצועים שנאספו לאורך חופי ישראל ומקבלים טיפול רפואי כדי שיוכלו לחזור אל הטבע. (צריך להזמין מקום מראש באתר). בנוסף נמצא במקום גרעין רבייה ייחודי בעולם לצב הים הירוק שהיה בסכנת הכחדה חמורה בישראל. 

משפך הנחל נחזור כחצי קילומטר אל הדרך הסלולה ונפנה ימינה. לאחר כ-200 מטר נוספים נפנה שמאלה לדרך עפר, ונמשיך בה דרומה עד לנקודה בה נוכל לחצות מתחת לכביש 2 אל הגן הלאומי נחל אלכסנדר. נעבור דרך חורשות הפארק עד שנפגוש מסילת רכבת. כאן נפנה ימינה עם השביל הצמוד למסילה. לאחר נסיעה קצרה הדרך תעביר אותנו מתחת למסילת הרכבת, אחרי כ-3 דקות נסיעה נגיע אל מתחם גשר הצבים.

צלם: איתן מתאו קג׳יה

נחל אלכסנדר מהווה את ביתם של הצבים הרכים, המהווים כזוחל הגדול ביותר אשר שרד בישראל (מאז הכחדתם של התנינים). הצבים הרכים מגיעים אלינו מיבשת אפריקה והם ניזונים מדגים ומיצורים חסרי חוליות – מכיוון שמטיילים לא הסתפקו ברק לצפות בהם וזרקו להם מאכלים שונים, הצבים הפכו עם השנים להיות "אוכלי כל" מה שמסכן אותם ולכן, חשוב להימנע מלהאכיל אותם ולחשוף אותם לסכנת חנק.
מעבר לכך, הצבים אומנם חביבים למראה אבל הם עלולים לנשוך, ולכן, ניתן להסתכל עליהם וליהנות מהם, אבל בשום אופן לא לגעת בהם.

גשר הצבים המקורי הוא גשר אשר הוקם בשנת 1936 ע"י חברי כפר ויתקין. ברבות השנים הגשר נהרס ובשנת 1986 נבנה גשר חדש. בצד הדרומי של הגשר הוקם פארק איטליה אשר כולל מגדל תצפית אל היישובים הסמוכים. בשביל להגיע מפארק הצבים אל פארק איטליה, ניתן ללכת במסלול יפה אשר מתחיל בגשר הצבים. המסלול הינו נגיש ומתאים לטיול גם עם אופניים ועגלות – כמובן, שלא חובה לעשות את המסלול בשביל ליהנות מהאזור, אבל כן ניתן ומומלץ לשקול זאת.

באתר תוכלו למצוא מדשאות רחבות ידיים, פינות ישיבה ומתקני משחקים לילדים, כך שאם עד לנקודה זאת במקטע לא עשיתם פיקניק או שחשקה נפשכם לפיקניק נוסף, אין כל ספק שמדובר בלוקיישן המושלם למטרה.

צלם: איתן מתאו קג׳יה

נחל אלכסנדר וגשר הצבים הוא נקודת הסיום של מקטע זה. לאחר יום גדוש חוויות, מראות מרהיבים ומקומות מיוחדים תוכלו להחליט אם מכאן אתם חוזרים הביתה או בוחרים באופציה של לינת שטח.

אם אתם מתכננים לישון בשטח ולהמשיך למחרת למקטע הבא (כי למה לעצור את החוויה הקסומה), תוכלו להמשיך מגשר הצבים לכיוון דרום מזרח לאורכו של נחל אלכסנדר, כ- 11 ק“מ נוספים על גבי שביל נוח וקליל מאוד עד לאגמון חפר. בצמוד אליו נמצא מקום ללינה הכולל פארק משחקים קטן לילדים ושירותים כימיים.

אגמון חפר הוא פינת חמד קסומה ממנה ניתן לצפות בבעלי כנף ממינים קסומים כמו: מגלן, בז מצוי, שלדג לבן חזה, נחליאלי ועוד. במקום ישנן מבני תצפיות ייעודיים, שצויידו בתמונות של  בעלי הכנף שניתן לראות. מעבר לכך, לצד הדרך ישנה צמחייה מגוונת הכוללת בין היתר: קנה, סוף, לוביה מצרית, שנית גדולה והרשימה עוד ארוכה.

חשוב לציין שבבוקר תצטרכו לחזור חזרה אל גשר הצבים (ואם לא הספקתם לעצור שם או שאתם מעוניינים לעשות זאת שוב, זאת ההזדמנות שלכם). בכל מקרה, משם נתחיל את המקטע הבא.

נקודות עצירה לפק”ל קפה

מצפור עין השופט / מצפור אוכברג

עין עמיקם

גשר הצבים

עין אביאל

מאגר גלעד

שמורת נחל תנינים

מבצר שוני - פארק ז'בוטינסקי

חוף מכמורת

נחל אלכסנדר וגשר הצבים

מסעדות בסביבת המסלול

אקליפסע: עגלת קפה בבנימינה

לחם בורקין

תחנות דלק בסביבת המסלול

• תחנת דלק סונול מחלף קיסריה
• תחנת דלק פז היוגב

נקודת לינה בסוף המסלול

אגמון חפר

• שימו לב: לא מומלץ לצאת למסלול זה לאחר ימים גשומים. האדמה הבוצית עלולה לגרום לחלקים מסוימים במקטע להיות בלתי עבירים.

נוסעים בשביל ערן

המסלול מוקדש לזכרו של ערן אלוני ז"ל

סמל ערן אלוני, בן 19 מאופקים, נפל ב-12.12.23. ערן היה לוחם בגדוד 51 של גולני ונפל בעת שלחם בעוז בקרב בשג'אעייה. אהבת המולדת של ערן לא ידעה גבולות ומלבד הגנה עליה בשדה הקרב, ביקש להנחיל בקרב הדור הצעיר ערכים של אהבה וטיפוח הארץ והטבע, ובייחוד את שביל ישראל שהיה קרוב לליבו. יהי זכרו ברוך.