מקטע 1 משמורת נחל חרמון עד לכרכום

מידע כללי על המסלול 

מה עושים במסלול? 

המסלול שלנו מתחיל בכניסה לשמורת נחל חרמון (בניאס), הסמוכה לכביש מס' 99. מומלץ להתחיל את המסלול מוקדם בבוקר ולבקר בשמורה עם פתיחתה. הכניסה בתשלום, אולם מומלצת!

הבניאס (נחל חרמון) נובע ממש כאן לידינו, למרגלות החרמון, וזורם בשמורה במלוא הדרו. הנחל הוא אחד משלושת מקורות הירדן, יחד עם הדן והחצבני (נחל שניר). חשיבותם של נחלים אלה למשק המים הישראלי היתה ועודנה רבה כל כך, משום שהירדן, המוזן כאמור משלושתם, הוא מקור המים העיקרי המזין את הכנרת. עד להקמת מפעלי ההתפלה של מי הים בתחילת שנות האלפיים, הייתה הכנרת מקור מים עיקרי של ישראל, והיא נותרה כמובן חשובה מאוד גם היום.

הדן הוא הגדול משלושתם בספיקתו, ונבע תמיד בשטח ישראל. אולם שני אחיו להזנת מי הירדן נבעו עד 1967 במדינות אויב - הבניאס בשטח סוריה (שנכבש במלחמת ששת הימים), והחצבני בשטח לבנון. בתחילת שנות ה-60 החלו הסורים בפרויקט הטיה שנועד להטות את תוואי החצבני והבניאס לכיוון דרום הרמה ומשם לירמוך, פעולות שבין השאר, היוו סיבה טובה עבור ישראל לכבוש את השטח ב-67'. ואכן, לאחר מאמץ צבאי משמעותי של צה"ל בשנים שלפני המלחמה ובמהלכה, חוסל פרויקט ההטיה.

צילם: גיא נמש | כניסה לשמורת טבע נחל חרמון (בניאס)

תחנה 1: הגן הלאומי הבניאס

לא רבים יודעים, אבל הגן הלאומי בניאס, בו מתחיל המסלול שלנו, מעבר להיותו אחד המרהיבים ביופיים בישראל, גם טומן בחובו אתרים המקודשים לנוצרים, לדרוזים וליהודים, וגם כאלה שהיו מקודשים בעבר הרחוק לדתות פגאניות.

השם בניאס הוא למעשה עיוות של שם העיר "פניאס" (אנחנו מכירים את השם כבניאס, משום שהערבים לא הצליחו לבטא את האות פ', ושינו את שם המקום עם כיבושם את העיר) שנוסדה בתקופה ההלניסטית לפני כ-2300 שנה, ובה מקדש לאל היווני "פאן" - אל הרועים והפוריות, מהדמוניים שבאלים במיתולוגיה היוונית, חציו תיש וחציו אדם. האל פאן הטיל מורא ופחד על כל מי שפגש אותו, כולל על אמו, שנטשה אותו וברחה עם לידתו לאחר שהביטה בו לראשונה. מאותו מורא שגרם האל פאן לאלה שנתקלו בו, נולד גם הביטוי "פאניקה".

 אחת המסורות העתיקות, שמושכות למקום צליינים נוצרים רבים עד היום, קשורה לסלע שלפי האמונה הנוצרית נמצא כאן, ולמעשה עליו נוסדה הדת הנוצרית. ישוע (ישו) שהתהלך כאן באזור לפני כ-2000 שנה עם תלמידיו, שאל אותם כאן "מי אני", וכשפטרוס תלמידו השיב לו "אתה הוא המשיח בן-אלוהים חיים" (הברית החדשה, מתי ט"ז), החליט ישוע למנות אותו לשליח הראשון של דתו החדשה, נתן לו את "מפתחות השמיים" (סמל שילווה אותו מעתה ועד עולם בכל ציור או פסל בדמותו), ואם תרצו - הפך אותו לאפיפיור הראשון, והשאר היסטוריה..

צלם: גיא נמש

וְעוֹד אוֹמֵר אֲנִי לְךָ:‏ אַתָּה פֶּטְרוֹס,‏ וְעַל הַסֶּלַע הַזֶּה אֶבְנֶה אֶת קְהִלָּתִי,‏ וְשַׁעֲרֵי שְׁאוֹל לֹא יִגְבְּרוּ עָלֶיהָ (מתי ט"ז)

אולם לא רק הנוצרים רואים בבניאס אתר בעל חשיבות. מקאם (מקום קדוש) המקדש את נבי אל ח'דר, הלא הוא אליהו הנביא לפי הדת הדרוזית, קיים במקום. קהילות יהודיות מסויימות, גורסות כי במקום קבורים דווקא הצדיקים האמוראים רב אשי, מעורכי התלמוד הבבלי, ורב פפא, אב בית דין רבני שעסק רבות במעשי צדקה. האמונות השונות מביאות לא פעם לחיכוכים במקום בין המאמינים היהודים והדרוזים המבקשים לקיים כאן פולחן.

האמת היא שקל להבין מדוע העיר התקדשה כל כך עבור הדתות. הרי מי לא ירצה פיסה מהיופי הזה. הקדושה כאן מובנית בטבע.

תחנה 2: גבעת האם

לאחר היציאה מהגן הלאומי, נמשיך עם כביש 99 למטה ודרומה, נפנה לשביל המסומן באדום לציר הנפט, נחצה את נחל פרע, ולאחר כ- 3.5 ק"מ נראה בצידו הימני של השביל שלנו מקבץ בונקרים סוריים ישנים, עדות חיה לימים אחרים בהם כל המרחב הזה שתת דם רב בקרבות ישראל. לאחר כ-5 ק"מ של נסיעה על הציר, נגיע למזלג, בו נבחר בזרוע הימנית, ונמשיך עם השביל האדום מערבה. לאחר כק"מ נוסף, נגיע לצומת דרכים בו נפגוש שביל המסומן בירוק. כעת נעזוב את השביל האדום (הפונה דרומה) ונמשיך מערבה עם השביל הירוק כ- 600 מטרים, שם נפגוש מימין שביל כורכר (לא מסומן), ונעלה איתו ל 'גבעת האם'.

האם היא אם עליית הנוער - הנרייטה סאלד, שהמקום קרוי על שמה. הגבעה, שממנה נוף מרנין נפש לכל עבר, הייתה מבוקשת בעבר לא בשל היופי הניבט ממנה, אלא בשל היותה נקודת גובה אסטרטגית. היא ידעה ידיים רבות - פעם החזיקו בה הסורים, אח"כ האו"ם, וב-67' היוותה נקודה בציר ההבקעה של ישראל את רמת הגולן הסורית, כשכוחות גולני ושריון נעו כאן מזרחה במטרה לכבוש את המוצבים הסוריים מצפון מזרח לנו - תל עזזיאת ותל פאחר (היום "מצפה גולני"), כיבושים שגבו קורבנות רבים מאוד לצה"ל ונעשו במהלכם מעשי גבורה מסמרי שיער.

צלם: גיא נמש | שביל גישה לגבעת האם

תחנה 3: עין קליל 

לאחר הביקור בגבעה נחזור על עקבותינו חזרה לשביל הירוק לכיוון דרום מערב, עד שנפגוש את כביש 918. המשך המסלול שלנו הוא שמאלה ודרומה, אולם שימו לב כי קיים קו הפרדה רצוף בכביש, לכן נפנה ימינה וניסע כ-150 מ' עד לנקודה בה ניתן להסתובב דרומה בבטחה. לאחר נסיעה דרומה של כ- 1.5 ק"מ נפגוש את 'תל קליל'. כאן ממש נוסד תחילה קיבוץ כפר סאלד.

חברי כפר סאלד ישבו תחילה באזור גדרה, שם התמקמו בשנות ה-30, לפני שקבעו להם יישוב קבע. לאחר שקיבלו את האדמה הצפונית, הקימו את היישוב המקורי כאן על הגבעה, שנדד אח"כ מזרחה במהלך מלחמת העצמאות למקום מושבו הנוכחי, 300 מטרים מהגבול (עד 1967). בתל שרידי מבנה אבן ששימש כמחסן נשק של הקיבוץ הצעיר וכן פעמון ששימש לאזהרת התושבים מפני התקפות אויב. בתל גם נמצאו עדויות ליישוב קדום הרבה יותר, בן כ-3800 שנה, ביניהן קברים מתקופת הברונזה וכלי חרס רבים.

בסמוך לתל ובמרחק הליכה של כמה עשרות מטרים צפונה, נמצא מעיין עין קליל - שתי ברכות רדודות בעלות קרקעית בוצית ולא מזמינה טבילה. אפשר לוותר. על אף שהמקום אינו מתוחזק דיו נכון למועד כתיבת שורות אלה, מומלץ לעצור בכניסה לאתר, לחנות מתחת לעצי האקליפטוס במקום ולהנות מהנוף שבראש התל לכיוון הגולן והחרמון, הרי נפתלי ועמק החולה. אידיאלי לעצירת התרעננות וקפה. מכאן נמשיך דרומה על הכביש כ-3.2 ק"מ עד למפגש עם שביל הפונה לכיוון מערב ומסומן בצבע סגול. נפנה לשביל זה ימינה כשנחל ברכה ילווה אותנו דרך השדות, עד למפגש הנחל עם התעלה המזרחית של נהר הירדן. כאן קיימת כניסה נוחה לשפת הנחל, ומי שירצה יוכל ליהנות מטבילה במימיו הצוננים.

צילם: גיא נמש | כניסה לתעלה המזרחית של נהר הירדן

תחנה 4: גשר בנות יעקב

נמשיך מכאן דרומה, במקביל לתעלה המזרחית של נהר הירדן, שלכל אורכה נקודות אפשריות רבות לעצירה על קו המים וכן ללינת לילה וקמפינג למעוניינים. דרך זו תוביל אותנו עד למפגש מחודש עם כביש 918 ב'גשר הפקק'. שם, במפגש בין השביל לכביש, נעלה על הכביש, נחצה את הגשר וניסע כ-300 מטר דרום מערבה, עד לנקודה בה נוכל לבצע סיבוב פרסה באופן בטיחותי, לשוב על עקבותינו ולחזור חזרה עד למפגש עם השביל שלנו.

עם השביל נמשיך שוב דרומה לאורך הירדן עד  ל'בית המכס התחתון'.  כאן נפנה ימינה ודרומה לכביש 91 ונחצה את גשר בנות יעקב. [גשר בנות יעקב הוא אחת הנקודות החשובות בהיסטוריה של המרחב שלנו, החל מהתקופה הפרה-היסטורית של לפני כ-800,000 שנה (כן, קראתם נכון) ועד למלחמות ישראל השונות עם סוריה. מכיוון שמדובר בנקודה ה"מתבקשת" טופוגרפית כמעבר בין הגליל לגולן, ומכיוון שבמשך שנים רבות הייתה המעבר היחיד מעל נהר הירדן, היא היתה לאורך שנים רבות מאוד נקודה אסטרטגית עליה צבאות נלחמו אלה באלה, נקודת מעבר גבול וגביית מכסים.

צלם: גיא נמש

מקור השם "בנות יעקב" הוא ככל הנראה בטעות של הצלבנים שזיהו בטעות את המקום עם מעבר יבוק - המקום בו יעקב חצה את הירדן, כשהיה בדרכו לפגוש את אחיו עשו. מאוחר יותר גם המוסלמים הלכו בדרכם זו של הצלבנים בנוגע לקשר של המקום ליעקב, אך פיתחו את המסורת לכיוון שונה - הם האמינו כי במקום קיבל יעקב את הבשורה על מכירת יוסף בנו. מעיד על כך שמו הערבי של המקום מחדאת אל אחזאן ("מעבר הצער").

כאמור, התגלו באתר ממצאים כבר מהתקופה הפרה-היסטורית, ממצאים המעידים על חיי האדם הקדמון במקום, כאשר החשובים בהם הם חלקי צור וזרעים שרופים בני 790,000 שנה, המהווים את אחת העדויות המוקדמות בעולם לשימוש האדם באש! תודו שרובכם כלל לא הייתם מודעים לעובדת טריוויה זו בכל פעם שעברתם בגשר בדרך לרמת הגולן עם הילדים.. כמו כן,נמצאו בסמוך לשרידי המדורות גם שרידים של עצמות יונקים ודגים, עדות לשינוי התזונתי החשוב כל כך שהאדם עבר בשל השימוש באש, שינוי שאפשר לו להאריך את תוחלת חייו וכן להתרבות באופן מוצלח יותר.

על היות המקום מרכזי כל כך מעידות גם הדרכים הראשיות הרבות שעברו כאן - דרך הים הקדומה (Via Maris), אותה דרך בת אלפי השנים שחיברה בין מצרים לדמשק עוד מתקופת הברונזה, עברה ממש כאן. גם סעיף של דרך הדואר הממלוכית המזרחית יותר, אותה דרך בת 800 שנה שיזם הסולטן ביברס עבור האימפריה שלו כדי לאפשר מעבר מהיר של ידיעות ולוחמים מקהיר לדמשק, עבר בסמוך לכאן.

בית המכס התחתון הסמוך לגשר, נבנה תחילה כחאן ממלוכי לשיירות שעברו כאן, ומאוחר יותר נבנה חאן דו קומתי ומודרני הרבה יותר בסמוך לו ע"י העות'מאנים, וזהו המבנה הנטוש הדו-קומתי שנמצא במקום היום, ובסמוך לו שרידי החאן הממלוכי. שמו של המקום "בית המכס התחתון" מקורו ככל הנראה בכך ששימש לאחר מלחמת העולם הראשונה את המנדט הצרפתי על סוריה ולבנון כנקודה זמנית לגביית מכס עד לסיום בניית בית המכס העליון שנמצא כשניים וחצי קילומטרים מזרחה מכאן.

למרבה הצער, לנקודות חשובות במרחב שלנו יש נטייה מסוכנת נוספת, והיא שהן לרוב מושכות אליהן לאורך ההיסטוריה מאבקי שליטה עקובים מדם בין אימפריות ובין מדינות. כך היה למשל בקרב שהתחולל כאן בין הבריטים לטורקים במלחמת העולם הראשונה, ובו הטורקים נחלו תבוסה למרות קו ביצורים שבנו במורדות הגולן, והמקום נכבש ע"י הבריטים לאחר קרב קשה בן יומיים.

צילם: גיא נמש

גם במלחמות ישראל לא ידע הגשר שקט - בליל הגשרים הידוע, כשנתיים לפני קום המדינה,  פוצץ הגשר ע"י לוחמי הפלמ"ח יחד עם עוד עשרה נוספים ברחבי הארץ על-מנת לנתק את הבריטים מנתיבי האספקה שלהם. במלחמת העצמאות ידע הגשר קרבות קשים בין הכוחות הסוריים לישראל, במהלכם החזיקו הסורים בגשר ואף החזיקו במשמר הירדן ובחירבת ירדה הסמוכה למשכי זמן קצרים. מהגשר הם נסוגו לצד המזרחי, רשמית לפחות, רק לאחר הסכמי שביתת הנשק ב-1949.

במלחמת ששת הימים חצו כוחות צה"ל את הגשר בדרכם לקרבות רמת הגולן. במלחמת יום הכיפורים, כוחות סוריים מעטים הגיעו עד כשני קילומטרים מהגשר. לכן התכוננו בצה"ל לפיצוץ הגשר, למקרה בו יגיעו אליו הסורים וינסו לחצותו מערבה. למרבה המזל לבסוף לא היה צורך בכך, ובכך תם הניסיון הקרבי של הגשר, וכולנו תקווה שכך ישאר המצב.

נכון להיום במקום קיים גשר בטון דו סטרי המשמש את תנועת כלי הרכב, ובנוסף לו גשר מסוג "ביילי", שריד אחד מתוך שני גשרים שבנה חיל ההנדסה של צה"ל בסוף שנות השישים. גשר הביילי חסום היום והוא נועד להיות פעיל רק בשעת חירום. 

צילם: גיא נמש | הירדן ההררי ליד גשר כפר הנשיא

תחנה 5: דרך הירדן ההררי

המשך המסלול הוא בשביל המסומן באדום, היוצא מתוך עיקול הכביש דרומה. אולם שוב, גם כאן קיים קו הפרדה רצוף שאינו מאפשר את הפנייה לשביל באופן בטוח וחוקי, לכן נמשיך עם הכביש עד משמר הירדן הישנה הסמוכה לצומת גדות, נבצע פניית פרסה ונחזור על עקבותינו ק"מ אחד, עד לפנייה ימינה לשביל האדום שלנו. כעת נתחיל לנוע בדרך נוף נהדרת המלווה את הירדן ההררי. כ-50 מ' לאחר תחילת השביל, משמאלנו מצד עתרת - שרידי מבצר צלבני שנבנה ע"י הצלבנים כדי להגן על נקודת המעבר על הירדן, שהיוותה חלק חשוב בדרך הראשית מטבריה לדמשק בעת ההיא.

במקום שרידים ארכיאולוגים בני כ-850 שנה, וכן עדות פיזית לשבר הסורי אפריקני העובר במקום, המתבטאת בסדק בחומה הצפונית של המבצר. הביקור מומלץ בעיקר לחובבי הארכיאולוגיה והגיאולוגיה שבינינו. על ציר זה נמשיך כ-4 ק"מ, כאשר הירדן ההררי מלווה אותנו לאורך כל הדרך, עד למפגש עם שביל המסומן שחור היורד בכיוון כללי דרום מזרח, איתו נרד בירידה נוחה לגשר כפר הנשיא. שם נוכל לצפות באחת הזרימות המרשימות ביותר של הירדן, שגם בשיא הקיץ שוצף וגועש כאן בחגיגה של טבע עוצמתי.

צלם: גיא נמש

בשטפונות שיא החורף המפלס עולה ומכסה את הגשר, ואז המראות עוצרי נשימה, לא פחות. לאחר המפגש המימי והשמימי עם מי הירדן ההררי, נעלה חזרה על עקבותינו עד למפגש עם הציר האדום, בו נפנה שמאלה ודרומה להמשך ציר הירדן ההררי, שיזמן לנו אינספור תצפיות על זרימתו לשמאלנו. חפשו אותן, הן שוות ממש.

תחנה 6: מצפה שגב

סוף המסלול שלנו הוא ב'מצפה שגב' שנמצא ממש בסופו של השביל האדום, עם החיבור חזרה לכביש בצמוד ליישוב כרכום, בצד שמאל. המצפה הוקם לזכרו של שגב מורדוך, בן כרכום שנפטר ממחלה כנער. במקום צל ושולחנות פיקניק, ויש כאן נוף מרהיב לכנרת ולכל הסביבה.

רוצים להמשיך לטייל? מקטע מס' 2 ממשיך את השביל שלנו החוצה את כל ישראל.  תוכלו גם להקים מחנה במצפה שגב ולהמשיך למחרת לטיול הבא. לתשומת לביכם - במצפה חל איסור על הדלקת אש.

צילם: גיא נמש I מצפה שגב

נקודות עצירה לפק”ל קפה

גבעת האם

 

האגם הנעלם בכפר סאלד - אגם קרעון

 

גשר כפר הנשיא

 

הירדן ההררי

 

מצפה שגב

מסעדות בסביבת המסלול

גרין אפל

 

מסעדת כביש 90

 

קדירת המכשפה והחלבן

תחנות דלק לאורך המסלול

• דור אלון כביש 99
• דור אלון עמיעד

נקודת לינה בסוף המסלול

מצפה שגב-כרכום

• שימו לב: לא מומלץ לצאת למסלול זה לאחר ימים גשומים. האדמה הבוצית עלולה לגרום לחלקים מסוימים במקטע להיות בלתי עבירים.
• חלקו הצפוני של המקטע סגור בעקבות המצב הביטחוני במדינה. יש להתעדכן באתר פיקוד העורף.