מקטע 8 ממצפה משואה ליער להב

מידע כללי על המסלול

מה עושים במסלול? 

המסלול שלנו מתחיל במצפה משואה, לאחר ארוחת בבוקר או קפה בספסלים מתחת לעצים בסמוך למבנה המצפה נרד מהתצפית ובמפגש השביל הסלול עם שביל עפר משמאל המסומן בירוק נפנה אל השביל. נתקדם עם השביל עד שנגיע למרגלות תל גודד אותו נקיף מכיוון צפון מערב.

צלם: איתן מתאו קג׳יה

תחנה 1: תל גודד

תל גודד הוא נקודת מפגש ייחודית שמהווה פסיפס בין תקופות היסטוריות מרתקות ושונות מאוד זו מזו – מעידן הברונזה הקדום, דרך ימי המקרא ועד לתקופה הרומית. באתר ארכאולוגי מפתיע זה, מהמעניינים שבשפלת יהודה, התגלו בין היתר חרסים מתקופת הברונזה; 37 חותמות של המלך חזקיהו מהמאה השמינית לפנה"ס; חומה בת ארבעה שערים, בית מפקד, שרידי מעיין ואמת מים מהתקופה הרומית, שסיפקה באופן סדיר מי מעיינות לעיר בית גוברין; וכן מערכות מסתור שנחצבו מתחת למבני המגורים ושימשו ככל הנראה את בר כוכבא ולוחמיו בזמן המר.

צלם: איתן מתאו קג׳יה

תחנה 2: בית גוברין

נמשיך עם השביל אשר ייקח אותנו לחיבור עם שביל ישראל הוותיק, שאיתו נמשיך לאזור בית גוברין, הספוג אף הוא בעומק היסטורי יוצא דופן. במקור שכנה במקום העיר הקדומה בית גוברין (או בשמותיה האחרים: "מרשה" ו"ביתבריס"), בין נחל גוברין לנחל מרשה. בימי שלטונו של המלך הורדוס, הייתה בית גוברין בירת חבל אדום. בתקופת המרד הגדול, שכן בה יישוב יהודי שהוחרב על ידי אספסיאנוס ושכעשרת אלפים מיושביו נרצחו. מאז החליף היישוב ידיים לעתים תכופות בהיסטוריה, והיו בו בין השאר קהילה יהודית משמעותית בתקופת המשנה והתלמוד, פוליס רומית, עיר ביזנטית, מצודה צלבנית וכפר ערבי, שתושביו נמלטו במהלך מלחמת העצמאות.

בדרך נעצור בתצפית קשת אבטיחים, הקרויה על שם שדות האבטיחים באזור. כמעט אף אחד לא יכול לעמוד בפני הפרי האדום, המתוק והמרענן כשהוא מוגש צונן ישר מהמקרר באמצע יום קיץ חם – אבל כמה מאיתנו שאלו את עצמם איך בכלל הגיעו האבטיחים לישראל?

האבטיח הוא פרי ממשפחת הדלועים שהתפתח כצמח בר במערב אפריקה ושימש את תושבי האזור כדי להאכיל בהמות ולהכין תחמיץ. אך כבר באלף השני לפני הספירה, לכל המאוחר, זיהו חקלאים בעמק הנילוס את הפוטנציאל הטמון בו והחלו לטפח אותו – כאשר זרעי אבטיח אפילו התגלו בקבר של הפרעה המפורסם תות ענח' אמון. ומי יכול להאשים אותו, בעצם, שרצה ליהנות מהעונג הצרוף שבאכילת אבטיח גם בעולם הבא? במאה השביעית כבר גידלו אבטיחים בהודו, עד המאה העשירית הם כבר טופחו גם בסין ובמאה ה-17 נעשו פופולריים אפילו באירופה.

בני ישראל, לעומת זאת, לא נאלצו לחכות זמן כה רב כדי להכיר את הפרי המופלא הזה. האבטיחים מוזכרים כבר במקרא (בספר במדבר, יא, ה) כאחד מהמאכלים שאכלו אבותינו במצרים: זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם את הקישואים ואת האבטיחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים.

צלם: איתן מתאו קג׳יה

בארץ ישראל נתגלו זרעי אבטיח עתיקים במיוחד מתקופת הברונזה, וגידולו מוזכר במקורות רבים מימי המשנה והתלמוד. אלא שהאבטיח המקראי היה ככל הנראה קטן, תפל ומר בהשוואה לזה שלנו, ורק החל מימי הביניים החלו להתפשט בעולם אבטיחים עסיסיים ומתוקים מהסוג המוכר לנו.

תחנה 3: גן לאומי לכיש

נמשיך עם השביל דרומה עד שנפגוש שוב את כביש 38, נחצה אותו ונמשיך במסלול לאורכו של נחל מרשה עד שנגיע לבוסתן רון. כאן נעצור למנוחה, התרעננות וקפה לצל העצים במקום. נחזור לרכב, ניכנס אל גן לאומי לכיש ונקיף את תל לכיש ממזרח לכיוון דרום.

בטח לא תופתעו לשמוע שגם תל לכיש, כמו האתרים הקודמים שהזכרנו, הוא פיסת היסטוריה שקשה להתעלם ממנה. התגלו בו ממצאים ארכאולוגיים כבר מהתקופה הנאוליתית (לפני 6000-9500 שנה), ובמשך אלפי שנים התקיים במקום יישוב רציף. בתקופת הברונזה המאוחרת (1550-1200 לפני הספירה) הייתה תל לכיש עיר פרזות בחסות האימפריה המצרית, כמו יתר ערי המדינה בארץ כנען. לא ברור אם הוחרבה על ידי יהושע בן נון בכיבוש הארץ, על ידי הפלשתים או על ידי כובש אחר. כך או כך, העיר נבנתה מחדש בתקופת הממלכה המאוחדת, והיא מוזכרת כאחת הערים שביצר רחבעם המלך כמגן מפני הפלשתים. העיר הוחרבה שוב על ידי סנחריב מלך אשור בשנת 701 לפני הספירה.

בנינווה בירת אשור, הנמצאת בסמוך למוסול בעירק בת זמננו, גילה החוקר הבריטי אוסטן הנרי לייארד את ארמונו של סנחריב ובו תבליט של פליטים המשתחווים בפניו ליד כס המלכות, על רקע מצור וחורבן. ליד דמותו של המלך האשורי נכתב:

“סנחריב מלך אשור והעולם כולו יושב על כיסא משען ושלל העיר לכיש עובר לפניו.

תחנה 4: נחל אדוריים

נעקוף את ישוב לכיש ונמשיך על תוואי שביל ישראל הוותיק לכיוון דרום מערב עד לכביש 6, נחצה מתחתיו וניכנס אל נחל אדוריים – נחל אכזב הקרוי על שם היישוב המקראי אדוריים, נובע בהר חברון ומתחבר כשלושים ק"מ מערבה משם עם נחל שקמה. בעתות גשמים הזרימה בנחל רבת עוצמה, ולאורכו ממוקמים אתרים היסטוריים שונים – מהסכר, תל עיטון ותל אגרה ועד מערות שחלקן נחפרו כבר בימי מרד החשמונאים ולאחר מכן שימשו כמקום מסתור לנזירים. בחורף האזור מצטיין בפריחה יפהפייה וצבעונית, ובפרט של כלניות.

תחנה 5: תל נג’ילה

נמשיך עם הנחל ונחצה מתחת לכביש 40. כאן נתחבר לשביל כחול, לאחר כ- 2.8 ק"מ נפנה שמאלה לכיוון דרום על שביל אדום, ולאחר כ- 3.3 ק"מ נפנה שוב שמאלה לכיוון מזרח על שביל ירוק, המהווה גם הוא חלק משביל ישראל הרגלי. שביל זה ייקח אותנו עד לתל נג'ילה. תל זה מתצפת על כל האזור, ועליו צמח עץ אשל בודד (שנפל בסופה ב-2020) אשר השמועה אומרת שלרגליו קבור אוצר. אתם מוזמנים לחפש ולספר לנו האם השמועה אכן נכונה.

צלם: איתן מתאו קג׳יה

גם לתל נג'ילה היסטוריה עתיקה, אך מעניינת לא פחות היא ההיסטוריה המודרנית שלו. בזמן מלחמת העולם הראשונה עברה בגשר שנבנה מעל נחל שקמה הסמוך לתל מסילת רכבת לבאר שבע שהקים צבא האימפריה העות'מאנית. במלחמת העצמאות הייתה לתל ולתלים אחרים בסביבתו חשיבות אסטרטגית, והם נכבשו בליל ה-8.9.1948 על ידי חטיבת יפתח. צעד זה נענה במתקפות נגד מצד המצרים על תל קוניטרה, שנמשכו יומיים עד שנהדפו על ידי כוחותינו.

תחנה 6: שמורת פורה

מכאן נמשיך לנוע כל הזמן בין שבילי האזור ונתחיל להיכנס אל שמורת פורה, המלאה בעונת החורף בכלניות ובה מתקיימים רוב אירועי פסטיבל דרום אדום. אירוע זה מתקיים החל משנת 2007 בכל שנה בנגב הצפוני בעת פריחת הכלניות, ומציע אטרקציות למבקרים המשלבות טיולים בטבע, תיירות וחקלאות, שווקי איכרים ולינה בסגנון כפרי. עוד כולל הפסטיבל הופעות ופעילויות שונות לכל המשפחה.

שמורת טבע קטנה זו מדגימה את העושר הבלתי נתפס של חי וצומח בשטח מצומצם יחסית, המאפיין את ארץ ישראל. בין היתר, ניתן למצוא בה או בקרבתה קרקלים, שועלים, תנים, נמיות, צבועים, חתולי ביצות, זאבים, צבאים וחזירי בר; סוגים שונים של לטאות ונחשים; ו-44 מיני עופות שונים – ביניהם סלעית קיץ, בז עצים, חנקן אדום-ראש ואפילו מינים נדירים כמו אנפית גמדית.

לאחר חצייה של השמורה נגיע אל כביש 6 שוב. בצמוד לכביש נעלה על שביל לכיוון דרום, איתו נמשיך עד לנחל שקמה. כאן נחצה מתחת לכביש דרומה, נחצה את נחל מגדלית, ניסע לאורכו של נחל שקמה, נעקוף את ישוב דביר מכיוון צפון מזרח שלו, שוב נמשיך על נחל שקמה וכאשר נגיע לשביל כחול על המסלול שלנו ניקח פנייה חדה דרומה עד לכביש 325.

צלם: איתן מתאו קג׳יה

תחנה 7: יער להב

בנקודה זו נחצה את הכביש וניכנס ליער להב, אחד המקומות היפים והפחות מטוילים בארץ. יער מיוחד ועשיר בצמחייה זה כולל אורנים, ברושים, אשלים, שיטים ואקליפטוסים, בראשית הסתיו פורחת בו החלמונית ובאביב, הוא מכוסה בפריחה מרהיבה של נרקיסים, כלניות וצבעונים.

שמתם לב בוודאי כבר שפריחת הכלניות היא מוטיב חוזר באזור. הפרח האדום הבוהק הזה הותיר רושם כביר על התרבות העברית כבר לפני שנים, כשנתן אלתרמן הנציח אותו בשיר המפורסם בביצועה של שושנה דמארי:

הָעֶרֶב בָּא. שְׁקִיעָה בָּהָר יוֹקֶדֶת.
אֲנִי חוֹלֶמֶת וְרוֹאוֹת עֵינַי:
הַגַּיְאָה נַעֲרָה קְטַנָּה יוֹרֶדֶת
וּבְאֵשׁ כַּלָּנִיּוֹת לוֹהֵט הַגַּיְא.

אֶת הַפְּרָחִים לִצְרוֹר הִיא תְּלַקֵּט לָהּ,
וּבַשְּׁבִילִים הַמִּתְכַּסִּים בְּטַל
אֶל אִמָּא הִיא נֶחְפֶּזֶת וְקוֹרֵאת לָהּ:
הַבִּיטִי מַה הֵבֵאתִי לָךְ בַּסַּל!
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת מְטֻלָּלוֹת חִנָּנִיּוֹת.

תחנה 8: חניון הלילה אורנים

מכאן נמשיך במסלול שלנו עד לחניון הלילה אורנים. זוהי נקודת הסיום של מקטע זה. במקום שירותים כימיים, שולחנות פיקניק, עמדות מנגל ופחים. זה הזמן להיזכר בטיול הכיפי והמיוחד שעשינו, במקומות הייחודיים שראינו ובכל הסיפורים, החוויות, האטרקציות וההיסטוריה שנתקלנו בהם במסענו. מותר גם להוציא את התרמוס עם הקפה שחיכיתם כל היום כדי לשתות, וללגום כוס של משקה מתוק, מהביל וריחני. הרווחתם את זה. לאלו מביננו הממשיכים הביתה – פשוט תפעילו ווייז ותנו למכונית לנסוע מעצמה בחזרה אל נקודת המוצא שלכם. למטיילים ההרפתקנים אשר נשארים לישון בשטח זהו המקום המושלם, כיוון שמנקודה זו בדיוק מתחיל המקטע הבא של השביל שלנו.

נקודות עצירה לפק”ל קפה

מערכות המסתור בתל גודד

 

תל לכיש

 

סכר אדוריים, יער אמציה ופריחת הכלניות

 

מצפה משואה

 

סכר פורה

 

חרבת צורה

 

חניון האורנים ביער להב

מסעדות בסביבת המסלול

השמורה 215: עגלת קפה בשמורת פורה

 

יקב אולו

תחנות דלק בסביבת המסלול

פז צומת האלה

דלק בית גוברין

דור אלון להב

מקום לינה בסוף המסלול

נקודות עניין חניון האורנים ביער להב

לכל המידע

• שימו לב: לא מומלץ לצאת למסלול זה לאחר ימים גשומים. האדמה הבוצית עלולה לגרום לחלקים מסוימים במקטע להיות בלתי עבירים.