נחל ציפורי

המסלול עודכן באדיבות המדריך עומר זיו. רוצים לטייל עם עומר? היכנסו לעמוד שלו בטיולי »

איך מטיילים

הטיול במסלול ההוא הלוך חזור ועל כן הוא "מעגלי". לפני או אחרי המסלול אפשר לשבת לקפה או פיקניק ליד טחנת הנזירים. אפשר לעצור גם ליד המעיין, אבל שם אין צל.

​שימו לב:

• מי הנחל אינם ראויים לשתייה או רחצה.

• בסופי שבוע יש במסלול תנועה רבה של רכבי שטח - יש להיות ערים לכך ולהיזהר.

• במהלך המסלול יש חובת הליכה במים, כדאי להצטייד בנעליים מתאימות.

• בימי החורף לאחר גשם, המסלול הופך לבוצי ולא ניתן לטייל בו.

• בנוסף למסלול בסימון הכחול שמתואר כאן, ניתן לטייל בתוואי שביל ישראל שעובר בנחל. השביל מסומן בדרך העפר הצמודה יותר לקו היער שמצפון לאפיק הנחל, ושני המסלולים מתחברים בעין יבקע ובטחנת הנזירים.

איך מגיעים

מצומת יגור שבכביש 70 פונים מזרחה. עוברים את צומת זבולון, ולאחר 3 ק"מ, בין הקילומטרים 48-49, פונים ימינה (דרומה) [1] לעבר ראס עלי וגבעת עליל, בעקבות השלט המפנה לחואלד. לאחר כ-2.5 ק''מ הכביש פונה שמאלה [2], אך אנו נרד לדרך עפר שממשיכה ישר. נמשיך בדרך זו כ-0.5 ק"מ עד שנגיע לטחנת הנזירים [3], שבה המסלול מתחיל ומסתיים (מסלול הלוך-חזור).

• הקפצת רכב לסוף המסלול: אם תרצו, ניתן להשאיר רכב בסוף המסלול, במרחק של 1 ק"מ מזרחית לעין יבקע, במפגש הסימון הכחול עם הכביש הפנימי של היישוב כעביה, אך מכיוון שמדובר במסלול קצר, חבל לטרוח ומומלץ פשוט לטייל בו הלוך וחזור.​

טחנת הנזירים – נקודה שווה לקפה בשטח

המסלול מסומן בשטח בסימון שבילים כחול, עובר לכל אורכו בדרך עפר טובה.

עם תחילת המסלול נבחין בגדת הנחל הצפונית, בין הישובים ראס עלי להרדוף, בטחנת קמח מרשימה שנקראת טחנת הנזירים. את הסיפור על הטחנה תוכלו לקרוא אחרי שהמים כבר רתחו והכנתם לכם קפה טוב, שיצייד אתכם באנרגיה טובה לדרך. שמה של הטחנה מגיע מהנזירים בני המסדר הכרמליתי, שרכשו את אדמות האזור באמצע המאה ה-19 מבני משפחת ש-שופאני הדרוזים משפרעם. הנזירים, שהשתמשו בתשתית ישנה של טחנת קמח, שיקמו את האמה המובילה את המים מעין יבקע, בו נבקר בהמשך, והקימו כמה חדרי טחינה, אותם השכירו למרבה במחיר. לצערם, עם פתיחת טחנות קמח המבוססות על המנוע החשמלי (בשפרעם ובשאר ישובי הסביבה), הפסיקה הטחנה לשמש את חקלאי האזור. בשנת 1954 היא שופצה, ועברה לשמש כדיר חזירים. בשנים האחרונות הוחכרה האדמה ובה הטחנה ליזמים פרטיים, והיום היא משמשת כחווה לגידולים אורגניים וכחאן לאירוח קבוצות | לתאום ביקור בטחנה: 052-4802786.

שיטת הפעלת טחנת הקמח מוכרת מנחלים רבים בארץ: חלק ממי הנחל נתפסו על ידי תעלה שהובילה אותם לעבר טחנת הקמח, תוך כדי צבירת גובה בין אפיק זרימת הנחל לבין התעלה. במבנה תחנת הקמח, הפילו את המים דרך ארובה ומגלש לעבר גלגל הכפות. כאן כבר כוח הכובד עושה את עבודתו, ולחץ המים הנופלים מניע את גלגל כפות שהיה קשור בחלקו העליון לאבני ריחיים (שנקראות "האבן" ו"השכב"). מכן המשיכו המים בחזרה לאפיק הנחל. שימו לב כי השימוש במים להנעת הכפות אינו מזהם אותם והם חוזרים לנחל נקיים. בטחנות בנחל ציפורי, השתמשו לעיתים במים היוצאים מן הטחנה הראשונה להניע גלגל כפות שני, הנמצא מתחת לחדר הטחינה הראשון, ובכך להכפיל את התועלת מהשימוש במים.

אורכו של נחל ציפורי הוא 32 ק"מ והוא מנקז את הרי נצרת לעבר נחל הקישון. בערבית נקרא הנחל ואדי אלמלכי, עמקו רחב מאוד והוא מתאים מאוד לחקלאות. את הנחל מזינים פרט למימי הגשמים גם עינות ציפורי ועין יבקע ממנו והלאה הנחל הוא נחל איתן. בין כביש 77 לכביש 70, עובר הנחל בשטח גבעי ומיוער לרוב בעצי אלון תבור ומצוי הנקרא גן לאומי גוש אלונים. בסמוך לטחנת הנזירים, לכיוון מזרח, נתיב הנחל פתלתל במיוחד עד כדי תופעה ייחודית, בה מקיף הנחל את גבעת עליל (עליה נמצא הישוב ראס עלי), מכל שלושת עבריו עד שהוא עושה הקפה כמעט של 360 מעלות.

המשך המסלול

שימו לב כי שביל חוצה ישראל עובר באזור זה גם כן, אך מסלולו לא עובר בסמוך לאפיק אלא עובר על הגדה הצפונית. המסלול שלנו נצמד לסימון שבילים הכחול לאורך כל הדרך והוא חלק גם מדרך ג'יפים. מטחנת הנזירים נצא מזרחה עם השביל הכחול העובר בין המטעים החקלאיים והבוסתנים שסביב לנחל, רובם מטעי רימונים תות זית ותאנים. סביב לנחל נראה צמחיית נחלים רבה הכוללת בין השאר: ערבה שעירה, פטל קדוש, שיח אברהם מצוי, גרגר הנחלים, כרפס הביצות, נענה משובלת, קנה מצוי ואחרים. העצים התרבותיים דחקו את עצי האלון המצוי ואלון התבור, שנראו לרוב בעבר.

לאחר קילומטר לערך, סוטה השביל מעט מעט שמאלה ומכאן הוא ממשיך צמוד יוולעיתיםתר בתוך אפיק הנחל. במקטע זה ואילך, תתקלו במים עד לגובה הברכיים (של מבוגר) שתצטרכו לחצות. אחרי קילומטר נוסף תגיעו כבר לרחב המעיין [4]. קחו בחשבון שסביב המעיין אין כל כך צל. ניתן לשכשך רגליים ובסמוך אליו מספר חלקות זיתים בהם יש צל.עין יבקע הוא מעין שנובע בכל ימות השנה בספיקה משתנה. המעין תחום בשני קירות מן התקופה הרומאית ששימשו לרכז את מי הנביעה ולהוליך אותם בעזרת אמה בנויה לעבר טחנות הקמח במורד הנחל.

מעין יבקע נשוב על עקבותינו חזרה לרכב בטחנת הנזירים. 

שימוב לב: אם בכל זאת חשקה נפשכם לא לחזור באותה דרך אז מספר מטרים מערבית לעין יבקע (כאשר המעיין בגבכם) ולאחר שחציתם את אפיק הנחל יש לסטות חזק צפונה (ימינה) לדרך העפר אותה ניתן לראות ממש בתחילת קו העצים שבקצה השדות (הקפידו לא לחצות שדות זרועים). שם עובר שביל ישראל שיתחבר חזרה בטחנת הנזירים. שוב, המלצתנו היא לחזור באותה הדרך.

למי שבחר להשאיר רכב גם בנקודת הסיום אזי מעין יבקע, נמיך ונתקדם עם הדרך עפר הכחולה לעבר הישוב הערבי כעביה עד המפגש עם הכביש של הכפר. כעביה הוא אחד מישובי הבדואים שהוקמו במהלך המאה ה-19 בעקבות נדידת בדואים מאזור הגולן והחורן. בתחילה היו תושבי האזור נוודים גמורים, אך בעקבות לחצם של ממשלת המנדט ובהמשך ממשלת ישראל רוכזו הבדואים בישובי קבע ותחומי הנדידה שלהם הוגבלו מאוד. בסמוך לדרך זו, נראה עוד בריכות מים שונות בהם ניתן לעצור ולנפוש קמעה.

ישובים סמוכים למסלול

קיבוץ הרדוף
הקיבוץ, ששוכן מצפון לנחל, הוקם בשנת 1982 ונקרא על שם הצמח הרדוף הנחלים. תושבי הקיבוץ דוגלים באנתרופוסופיה - תורת הרוח שייסד ד"ר רודולף שטיינר, שהגדיר אותה כשביל של הדעת, המיועדת להדריך את הרוחי שבאדם לקראת הרוחי שבעולם. חינוך הוא אחד מאבני היסוד של הפילוסופיה ועליו ניתן דגש רב בהרדוף.

היישוב הקהילתי נופית
דרומית לנקודת חניית הרכבים, על גבעה רמה, נמצא הישוב הקהילתי נופית, שהוקם בשנת 1987 ונקרא בתחילה פי-נר על שם לודויג פי-נר (פינר), מיוזמי תנועת ההתיישבות.

מעט על זיהום בנחל ועל שיקומו

בשנת 2002 הסתיימה הכנת תוכנית אב לשיקום הנחל. אלו הם עיקריה לפי נתוני המשרד לאיכות הסביבה:

1. שימור ושיקום המערכת האקולוגית של הנחל על ידי הפסקת הזרמת מי ביוב או קולחים והקצאת מי מעיינות. שיקום ושימור מסדרונות נחל ציפורי ויובליו, יפתחאל ואום חמיד, לכל אורכם.

2. שמירת מרחב חזותי ורצף של שטחים פתוחים - יערות, שטחי מרעה ושטחים חקלאיים על ידי איסור בנייה מכל סוג שהוא. טיפוח יערות אלון התבור שהם בעלי ערך אקולוגי, נופי ותיירותי גבוה.

3. פיתוח פארקים עירוניים סמוך לאפיק הנחל. במעלה, בתחומי הישובים: נצרת עילית, ריינה, משהד; ובמורד, בתחומי הישובים במרחב חיפה. חיזוק נוכחותו הויזואלית של הנחל על-ידי נטיעות לאורך קטעים נבחרים לצדי האפיק.

4. יצירת רשת מסלולי טיולים ובילויי נופש מוסדרים ומשולטים המשלבים מוקדי ענין, מצפורים וחניונים.

מקורות זיהום הנחל העיקריים הם: מכון טיהור שפכים ותחנת שאיבה סוללים, מכון טיהור שפכים ותחנת שאיבה כפר מנדא. בעתיד צפוי שפור כתוצאה משידרוג מכון טיהור שפכים סוללים בשנת 2006 והקמת מכון טיהור שפכים כפר מנדא בשנת 2006. נכון ל-2/2005 הושלמה בניית המאגר לקליטת שפכי נצרת וקולחים באיכות טובה יותר מבעבר מוזרמים לנחל. הסתיים שביל הנוף באזור הסוללים, השביל מותאם לתנועת עגלות נכים. הוחל בחפירה, שחזור ושיקום עיינות ציפורי. במהלך שנת 2005 נשמכה העבודה בשיקום עיינות ציפורי והחל ביצוע שביל נחל מעיינות ציפורי ועד קטע קיבוץ הסוללים.