בשביל רבים מאיתנו אילת היא עיירת נופש ישראלית. אנחנו נוסעים אליה עם המשפחה למלון הכל כלול כשאנחנו קטנים, מגיעים אליה כדי לחגוג בסוף התיכון וגונבים בה כמה ימים של בטן-גב לחופשה רומנטית. אבל אילת היא לא סתם עיר – היא עולם שלם של היסטוריה, תרבות, גיאולוגיה, טבע וכמובן אנשים מיוחדים מאוד. אז רגע לפני שאתם בודקים איפה כדאי לאכול, וכמה עולה לעשות בננה עם החברים, קחו כמה דקות להיכרות מעמיקה. כי אילת, חברים, היא לגמרי לא מה שחשבתם. 

1. עלה, נעלה ונרד לאילת

חוץ מהעובדה שמדובר בנסיעה ארוכה, ישנן המון דרכים להגיע לאילת בימינו – לטוס, לנסוע ולהגיע בתחבורה ציבורית. אלא שאי שם, בימי קום המדינה, לא היו דרכי גישה לעיר הדרומית. כמה שנים לפני קום המדינה החליטו קבוצה של צעירים, חניכי תנועת הנוער העובד והלומד, שהם רוצים לחצות את הנגב ברגל. כן, כן, מה ששמעתם, להתחיל ברביבים, ולהגיע עד ים סוף. מזכירים לכם שזאת הייתה תקופה בלי ווייז, בלי jps אבל לגמרי עם עתיד, תקווה וחלום. סיפור המסע שלהם ארוך, מלא הפתעות (מי ידע שבמדבר יש שטפונות?!), והוא נגמר על חופיה של אילת – אז עוד אום רשרש. אבל השוס הגדול של המסע הזה הוא הנתיב ששרטטו החברל'ך האלה, ושלימים יהפוך להיות הנתיב שאיתו יגיעו כוחות הצבא הישראלי כדי לתקוע את דגל ישראל באילת, וכך לסיים את מלחמת העצמאות בניצחון שלנו. מסקנה? יש לכם הרבה יותר כוחות ממה שאתם חושבים, הנוער שלנו הוא הכי בעולם ואולי בכל זאת תפעילו ווייז בפעם הבאה שאתם יורדים לאילת. 

כל הדרכים מובילים לים האילתי | צילום: לירז שפרכל הדרכים מובילים לים האילתי | צילום: לירז שפר

2. של מי החוף הזה?

אין ספק שאחת האטרקציות הגדולות באילת היא החופים שלה. כל כך אטרקטיביים החופים עד שבימים אלה מתנהל סביבם מאבק. מצד אחד עומדים חלק מתושבי העיר, המשרד להגנת הסביבה ופעילים למען איכות הסביבה – ומהצד השני, עיריית אילת ומספר יזמים. על מה המאבק? על עתיד החופים האלה. האם אפשר לבנות עליהם מלונות נוספים? האם אפשר לבנות טיילת נוספת או בתי עסקים שונים? הוויכוח הוא בעיקר על הנזק שעלול להיווצר לסביבה, במידה שיוקמו עליה מבנים. כדאי שתדעו שבאילת יש בסך הכל 12 קילומטר של חוף, ומתוכם 4 חופים מוכרזים לרחצה. החופים האלה הם ציבוריים והכניסה אליהם חופשית. אז מי ינצח במאבק? ימים יגידו.

חופים ששווה להילחם עליהם | צילום: אינה משהחופים ששווה להילחם עליהם | צילום: אינה משה

3. דגים, הם לא בכל מקום

אמרתם ים אמרתם דגים – נכון? האמת, שזה לא תמיד מדויק. הסיפור של אילת והדגים הוא מורכב וארוך שנים. בעקבות הדרדרות הדגה באילת החליטו במשרד החקלאות לעשות ניסוי. זה היה ב-1995 ולים הוכנסו כלובים גדולים שבהם גודלו דגים באופן מלאכותי. ארגוני סביבה מצידם טענו שהכלובים האלה מזהמים את הסביבה, ולאחרי 10 שנות מאבק הוחלט לסיים את הניסוי. בהמשך הועבר הפיקוח על הדיג באילת ממשרד החקלאות לרשות הטבע והגנים, ובסוף 2018 התחילו לנפק רישיונות דיג לצורכי ספורט. מי שרוצה להנפיק רישיון דיג צריך לעמוד בשורה של תנאים, וכמובן שאסור לדוג ללא רישיון. בנוסף, ישנם הרבה מיני דגים מוגנים שאסור לדוג, מפני שהם נמצאים בסכנת הכחדה. 

יש הרבה דגים בים? | צילום: ערן לזריש הרבה דגים בים? | צילום: ערן לזר

4. בלי מע"מ, בלי שמיטה

תגידו, כשאתם נוסעים לאילת – אתם לוקחים דרכון, נכון? לא? למה לא? כי היא חלק מישראל? אז תנו לנו לספר לכם שהעניין מוטל בספק. אילת לא נמצאת בתוך גבולות ארץ ישראל המקראית. מה זה בעצם אומר? שישנן מצוות והלכות שלא חלות עליה. כמובן, תלוי את מי שואלים, ורבנים רבים פסקו בנושא לאורך השנים, אבל לגבי כמה דברים ישנה הסכמה. כך למשל, מי שמפתח חקלאות באילת לא מחויב בשנת שמיטה כמו בשאר גבולות ישראל. מצד שני מי שמתגורר באילת נחשב כתושב מדינת ישראל לכל דבר ועניין. מבולבלים? גם אנחנו

5. כאן זה בית, כאן זה לב

ואם כבר מדברים על תושבים – מכירים אילתים? אבל כאלה אמיתיים, שנולדו בה וגרים בה עד סוף חייהם? אם אתם לא מכירים הרבה כאלה, יש לכך סיבה – בעצם פחות משליש ממי שנולד באילת מסיים בה את חייו. כ-70% מהתושבים האחרים מחולקים בין תושבים שנולדו בה, אבל יעזבו אותה בבגרותם (כלומר אי שם אחרי הצבא), והאחרים הם תושבים מזדמנים. בין אלה תמצאו הרבה צעירים שדווקא מגיעים לאילת לעבוד בענפי התיירות השונים, ליהנות מהמע"מ הנמוך ולצבור חודשים בעבודה מועדפת. אלה יתגוררו באילת כחמש שנים לכל היותר, וכשתסתיים המשימה שלהם יעזבו אותה. אם אתם כן אילתים בלב, בנשמה ובמגורים, אתם בטח יודעים שמגיעות לכם מגוון הטבות מהמדינה – לרבות הטבות מס ומחירים מיוחדים לטיסות למרכז. 

לא עוזבת את העיר עבור אף אחד | צילום: איתמר ברקלא עוזבת את העיר עבור אף אחד | צילום: איתמר ברק