השתרעתי על המחצלת, ראשי מונח על כרית מאולתרת ומעלי נעים ברוח ענפי השיטה. הדממה המדברית אפפה אותנו ברוגע, הבריזה ליטפה – זבוב לא זמזם, מנוע לא טירטר, היה נעעעעים. חשבתי על אורחות גמלים שצעדו כאן לפני 2,000 שנים, מובילות בשמים ותבלינים מארצות המזרח אל נמלי הים התיכון ולאירופה. כמה זמן נימנמתי, על מה חלמתי? איני זוכר אבל אני כן יודע, שאלו הרגעים היפים ביותר בטיול מדברי – מדוממים מנוע, מסיימים מנהלות ותופסים רגע של אושר בשנ"ץ קצר או עם קפה ראשון, לפני שהחבר'ה מתעוררים.
ב'רגל הפיל' תוכלו
להצטלם ולהעלות לאינסטוש | צילום: רמי גלבוע
יוצאים לדרך
לכל ג'יפאי יש קומץ מסלולים המרטיטים את ליבו ובמקרה שלי, מלך השבילים הוא נחל נקרות הגולש ממצפה רמון, לעין יהב שבערבה. הנקרות מתאים מאוד לטיול זוגי רגוע, אותו ניתן לנהוג בכמה שעות ממצפה רמון אל עין יהב - זה הכיוון העדיף בשעות אחר הצהריים, כאשר השמש מאירה בעורפך ואינה מסנוורת. בשעות הבוקר עדיף לטייל ממזרח למערב, זה הכיוון עליו אדבר היום.
תחילת הערוץ רחבה ועבירה
גם ל-SUV | צילום: רמי גלבוע
השביל המסומן אדום מתחיל בפיתחה נרחבת, שאינה מעידה דבר על המשך הדרך. אני אוהב להתגלגל שם ברגוע, נהנה מהמרחבים הגדולים שמסביבי. לאט לאט מתכנס הנחל אל ערוץ צר המנוקד בעצי שיטה מקסימים, חלקם מצטבר לכדי חורשות של ממש. בשעות הבוקר ולפנות ערב כדאי לפקוח עיניים – בשנים האחרונות גדלה אוכלוסיית הצבאים והיום מסתובבות שם להקות גדולות. אם תתקרב אליהם באיטיות יעמדו הצבאים במקומם ויביטו לך ישר 'בלבן של העיניים'. אני אוהב לדומם מנוע ולצפות בהם ברגיעתם, ספארי אפריקני קל"ב.
אל תפחידו את בעלי הבית,
שמרו מהם מרחק | צילום: רמי גלבוע
סייסטה מדברית
אם לא אצה לנו הדרך (ועדיף שכך, למה לרוץ?) אנו מחפשים עץ שיטה רחב מימדים, לידו נחנה את הרכב. פורקים מחצלת, שולחן וכיסאות, מתארגנים לארוחת בוקר רגועה בצל השיטה. העצים יוצרים צל נהדר שבצרוף בריזה מדברית, מאפשרים להרגיש נוח גם ב-35 מעלות. או-אז אפשר להשתרע על המחצלת לשנ"ץ קטלני, או להתיישב למרגלות מצוק גבוה; אבל מה נעשה וצילו של המצוק זז עם השמש ובסופו של דבר, אתה מוצא את עצמך נמלט מהקרניים הלוהטות?
מצוקי הענק מגמדים את
רכבי השטח | צילום: רמי גלבוע
השביל הופך לחצצי-טובעני, עם קוליסים מעמיקים – היזהרו מפגיעתם של סלעים המתחבאים בחצץ! הנופים הדרמטיים מוארים במיטבם בשעות הבוקר או אחר הצהריים ואנו מגיעים אל 'גב חולית', חניון לילה ובצידו גב מים גדול. בזמן ולאחר החורף הוא מלא מים, נקודת טבילה וצילום נהדרת – רק הישמרו לכם משיטפונות, העלולים להיות כאן חזקים ואלימים. עוד כמה קילומטרים ואנו מגיעים לצומת עם שביל שחור, בו נוכל לפנות דרומה לכיוון ח'רבת קצרה. השביל מטפס לאחת מעמדות השמירה הנבטיות, שהגנו על אורחות הגמלים שצעדו בדרך הבשמים. זה מקום נפלא לתצפית על הערבה והרי אדום, ולכוס קפה חריף.
טיילים מדופלמים ישמחו
להתפנק ב-Truck Camper | צילום: רמי גלבוע
מפגש הנבטים
הפעם לא המשכנו אל דרך הבשמים, חזרנו לנקרות. הערוץ הצר מתפתל בין קירות סלע אנכיים, ניגוד מוחלט למרחבים שקיבלו את פנינו בתחילת הדרך. בעוד כחמישה קילומטרים יפנה השביל האדום צפונה, ליד מיצד נקרות ובור מים מרשים הבנוי לידו. מכאן אפשר להמשיך לכיוון מצפה רמון, אבל זהו קטע טכני המתאים לנהגים מיומנים עם רכבי שטח קשוחים – צריך לצלוח את 'גינת הסלעים' עתירת הבולדרים והחצץ, ולטפס את מדרגת נקרות שהפכה למאתגרת מאוד, לנהגים פחות מיומנים.
המדרגות יותר מאתגרות
היום, לאחר השטפונות האחרונים | צילום: רמי
גלבוע
חוזרים לציוויליזציה
אבל היום אנחנו לא מחפשים עבירות; אנו מבקרים בבור המים המשוחזר, ומתכוננים להיפרד מהרגיעה המופלאה של נחל נקרות. ממשיכים דרום-מערבה על השביל השחור של נחלי מישר ו-חדב; זהו שביל נוח המוציא אותנו לכביש 40, מדרום למצפה רמון. הנה, סיימנו עוד טיול קסום בנחל אותו עברתי עשרות פעמים עם אופנועים, טרקטורונים וג'יפים. בכל הפעמים נהניתי מנוף הקדומים, מהנהיגה ומהמפגשים עם צבאים ואנשים טובים. חניוני הלילה שבנחל נעימים ושקטים, מרוחקים מהמולת הכביש וזיהום אור של מצפה רמון וישובי הערבה – זהו מקום מצוין לצפות במטר הפרסואידים השנתי.
את חלקו המערבי של הנקרות תוכלו לעבור רק עם רכבי שטח אמיתיים; את המסלול המתואר דרך נחלי מישר וחדב אפשר לעבור גם עם פורסטר/דאסטר מוגבה וממוגן, בנהיגה מדוייקת ומיומנת. קחו איתכם מפת סימון שבילים מספר 17. המסלול עובר בשמורת טבע ובשטחי אש, נא להתנהג בהתאם.
היי,
מה תרצה לכתוב על "קלאסיקה בנחל נקרות, מלך שבילי המדבר"?