🎧 יש גם פודקאסט שווה על החרמון! האזינו >>

שלג, קדימה שלג!

כולנו אוהבים שלג. לא משנה בני כמה אנחנו וכמה פעמים ראינו שלג, תמיד נתרגש מחדש מהפלא הלבן הזה, שמכסה משטחים, גגות של בתים, חצרות ואפילו כבישים שלמים. שלג גם מרגיש אווירה של חו"ל ואיזה כייף שיש לנו שלג גם בארץ, אפילו אם הוא מגיע במנות קטנות.

טיול משפחתי לשלג הוא חוויה מקפיאה ומהנה גם יחד. אנחנו אוהבים לראות את הילדים שלנו נהנים ואם מדובר במפגש עם הטבע, אז בכלל אנחנו מרגישים שהרווחנו מכל העולמות. הנה הזדמנות נפלאה להוציא אותם מהמסך והשגרה אל השלג הלבן שנמצא כאן לזמן קצוב, ואל תדאגו, ילדים בכל הגילאים ישמחו לבנות איש בשלג, ויש מצב שגם אתם תאהבו את הרעיון.

תמונה מתוך אתר טיוליצילום: באדיבות אתר החרמון

לפני הכל, אז מה זה שלג ובמה הוא שונה מהברד? השלג נוצר מאדי מים שקפאו בתוך הענן והפכו לגבישים. הם רכים, אווריריים וקלים ויורדים מהעננים לקרקע בצורת פתיתי קרח. גם הברד מגיע מהענן אל הקרקע, אך הוא נוצר מטיפות מים (גשם), שקפאו באוויר ולכן הוא יורד כגושי קרח קטנים וקשים.

למה אין לנו בארץ שלג בשפע? כי שלג נוצר בתנאים של אפס מעלות ומטה באזור פני הקרקע ומענני גשם שאדי מים קפאו בהם. כל הפלא הזה מתרחש באזורים גבוהים וקרים, לכן יש שלג בחרמון שהוא ההר הגבוה ביותר בישראל ולעיתים גם בהר מירון שנחשב השני הגבוה בארץ, כך שהסיכוי לשלג בשפלה ובמישור החוף הוא אפסי. 

האזינו לפודקאסט על החרמון והסביבה:

 

אז איפה כן אפשר לראות שלג? אחרי שהבנו את התנאים להיווצרות שלג, ברור שאין מנוס אלא להצפין לאזור רמת הגולן. לא חייבים להגיע לאתר החרמון, שסגור עכשיו תחת צו צבאי, אבל כן תצטרכו לנסוע לאזור צפון רמת הגולן כדי להנות משלג. זה אומר שבנוסף לשעתיים-שלוש נסיעה, תצטרכו גם לעמוד קצת בפקקים. אבל מה זה משנה, העיקר שתראו שלג!

מכיוון שהשלג כאן לתקופה קצרה וכמויות השלג מדווחות באתרי תחזיות מזג אוויר ושלג וברשתות החברתיות, התעדכנו ובדקו האם יש כמות גדולה של שלג במקומות שאליהם אתם מתכננים להגיע. כך תדעו האם הכבישים פתוחים והאם צפוי לרדת שלג, בכדי שלא תיווצר אכזבה גדולה לכל המשפחה. 

צפון רמת הגולן

אם הגעתם לכאן רק ליום אחד, הנה כמה מקומות לבנים, הממוקמים כחצי שעה פלוס-מינוס מאתר החרמון. רוב הסיכויים שיהיה עומס בכביש, אבל כך תוכלו לחסוך קצת זמן ולהימנע מהפקקים וגם תוכלו ליהנות משלג בחינם.

תחנה ראשונה: ברכת רם – אחד המקומות היפים בארץ הוא ברכת רם. סביר להניח, שהאגם הטבעי המתמלא מי גשמים בעונת החורף יהיה קפוא בשכבתו העליונה וייתן לכם תחושה, שאתם מול אחד האגמים הקפואים בחו"ל. כיוון שלא כל הבריכה קופאת אלא רק השכבה העליונה, לא תוכלו לעשות כאן סקי, אבל כן תהנו מנוף לבן וערמות של שלג. 
ברכת רם מושלגת צילום: דרור קמחי

ברכת רם מושלגת | צילום: דרור קמחי

מכאן, נמליץ לתת קפיצה ליישוב הדרוזי מג’דל שמס, שגם הוא מהווה נקודה קבועה, שהשלג בגולן אף פעם לא פוסח עליה. את הווייז תוכלו לכוון ל”יהלום הלבן”, מלון בוטיק במג’דל שמס, שמתפקד גם כנקודה מושלמת לתצפת על השלג מגבוה.

קבלו את ההמלצות הכי שוות של הבלוגר ארז דגן לבילוי בשלג:

תחנה שנייה - יער האיילים – אי אפשר להיות בגליל העליון בימים מושלגים ולא לבקר ביער האיילים שבמושב אודם. המפגש עם איילים בשלג זה הכי חו"ל והילדים ישתגעו מהמפגש עימם. בנוסף לאיילים, תוכלו להכיר מקרוב את חיות הבר השונות, לשמוע הסבר על אורח חייהם, לצאת לסיור ברחבי המתחם ברכב חשמלי וליהנות מנסיעה בשלג. 

תחנה שלישית - הכפר הדרוזי מסעדה – כי אוכל דרוזי תמיד מחמם את הגוף והבטן. הכפר ממוקם בצפון רמת הגולן, ממש מעל יער אודם לכיוון מג'דל שמס. תוכלו לעצור באחת המסעדות, להנות ממאכלים אותנטיים, קינוח של קפה, כנאפה טרייה ושאר ממתקי העדה. 

תחנה נוספת תמצאו במבצר נמרוד – במורדות החרמון ניצב מבצר מרשים, שנישא לגובה רב ונראה למרחקים. למידע נוסף על מצודת נמרוד » 

מבצר נמרוד מכוסה שלג | צילום: עופר שנער רשות הטבע והגניםמבצר נמרוד מכוסה שלג | צילום: עופר שנער רשות הטבע והגנים

שלג בהר מירון – הגליל העליון

גם בהר מירון יורד שלג. כדי להגיע אליו צריך לנסוע אל חורבת חממה, הממוקמת למרגלותיו, ממש ליד בית ספר שדה הר מירון. המקום הוא חניון לילה ללא תשלום עם חניה מסודרת ושולחנות פיקניק. בימים של שלג רציני החניון עצמו יספק לכם מראה של אתר מושלג. בימים של שלג מועט תוכלו לראות שלג רק בפסגות. החניון הוא גם נקודת יציאה לטיול בנחל נריה ונחל מורן. 

פסגת הר מירון | צילום: רפאל אייטלברג / רשות הטבע והגניםפסגת הר מירון | צילום: רפאל אייטלברג / רשות הטבע והגנים

אם תמשיכו בנסיעה ברכב אל מעלה ההר תגיעו לחניון שבפסגת ההר, שם תוכלו להחנות את הרכב בצידי הכביש ולצעוד רגלית לטייל בשביל המסומן. למסלול המלא של שביל הפסגה באתר למטייל בישראל » 

לתחילת הכתבה