חאן השומרוני הטוב

עדכון מרשות הטבע והגנים: השמורה נפתחה למבקרים, תחת מגבלות והנחיות משרד הבריאות. כדי לבקר בשמורה, יש להזמין מקום מראש. לפרטים נוספים »

חאן השומרוני הטוב הינו שריד לאכסניה ופונדק דרכים אשר שירת את באי הדרך בין ירושלים ליריחו במשך כ-2000 שנים, מתקופת המלך הורדוס ועד ימינו. 

בשנת 2009 נפתח האתר על ידי רשות הטבע והגנים לביקור וכיום הוא מהווה מוזיאון יוצא דופן לפסיפסים מאזור יהודה, שומרון וחבל עזה.

המוזיאון, שהינו ממוזג - ולכן מתאים לביקור בכל עונות השנה, הינו דוגמה מרהיבה לאומנות הפסיפסים אשר שיאה היה במאה ה-4 לספירה. 
במוזיאון ניתן למצוא מספר רב של פסיפסים כמו גם סרט המסביר אודות יצירת פסיפסים וכן שחזור פסיפסים.

הידעתם כי בפסיפס בינוני יש כשני מליון אבנים??

שעות פתיחה ועלויות

שעון קיץ: ראשון – חמישי ושבת, 8:00-17:00, שיש וערבי חג: 8:00-16:00 
שעון חורף: ראשון – חמישי ושבת, 8:00-16:00, שיש וערבי חג: 8:00-15:00 

ערב ראש השנה, ערב יום כיפור וערב פסח: 8:00-13:00

מחירים:

• יחיד:מבוגר 22 ₪ , ילד 10 ₪, אזרח ותיק 11 ₪. 
• קבוצה:מבוגר 19 ₪ , ילד 8 ₪ 

השומרוני הטוב

שם האתר ניתן בעקבות שיוך האכסניה לזו אשר מוזכרת בברית החדשה בספר הבשורה על שם לוקס - פרק י':

"והנה חכם אחד קם לנסותו ויאמר מורה מה-אעשה ואירש חיי עולם: ויאמר אליו מה-כתוב בתורה איך אתה קורא: ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל-לבבך ובכל-נפשך ובכל-מאדך ובכל-מדעך ואת-רעך כמוך: ויאמר אליו כן השיבות עשה-זאת וחיה: והוא חפץ להצטדק ויאמר אל-ישוע ומי הוא רעים: ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם-פצעהו ויעזבו אותו והוא עומד בין-מות לחיים וילכו להם: ויקר מקרהו כהן אחד ירד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו: וכן גם-איש לוי נקרה במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו: והנה שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו מעיו: ויגש אליו ויחבש את-פצעיו ויסוכם בשמן ויין וירכיבהו על-בהמתו ויוליכהו אל-המלון ויכלכלהו: ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך: ועתה מי מן-השלשה היה בעיניך רע לנפל בידי השדדים: ויאמר העשה עמו את-החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה-כן גם-אתה"

בדרשה זאת מפרט ישו למאמיניו את הפסוק ואהבת לרעך כמוך, שואל "מי הוא 'רעך'", ונותן כדוגמה סיפור על אדם פצוע ששכב בדרך. לפי הדרשה עבר במקום כהן ולא סייע לו, עבר לוי ולא סייע לו, ואילו דווקא השומרוני, שהיה בדרגה מעמדית פחותה, לפי היהדות, עצר במקום, חבש את פצעיו, השקה אותו, הביאו לפונדק, ואף שילם מכספו לבעל הפונדק עבור הלנת הפצוע.