כל המידע על המכתש הקטן ומעלה עלי

את הסופ"ש האחרון החלטנו לבלות בטיול באיזור המכתשים: הגדול והקטן, ובנוסף לבקר בעין ירקעם הצמוד לשפך של המכתש הגדול. ביום שישי יצאנו דרומה מהמרכז בסביבות השעה 13:00 ואת כל השאר התמונות מספרות.

  • את ההגעה למכתש הגדול עשינו בירידות היפיפיות של דימונה. ממש לפני תחילת הירידה ישנו שביל המורה אל הר אבנון. אל תוותרו על העליה לשם, נוף נפלא נגלה מול עינינו עם מבט פנורמי לכיוון דרום על כל המכתש הגדול.השביל עביר לכל רכב. ראו תמונה >>
     
  • במכתש הגדול לא התעקבנו (כי ביקרנו שם לפני חודש) ושמנו פעמינו אל עין ירקעם שבתוך נחל חתירה בתקווה למצוא שם מים ואולי אף לטבול (תקווה שהתגלתה כהזויה בימי הקיץ). השארנו את הרכב בכניסה למסלול (למרות ההזהרות על פריצות, אנחנו ממשיכים לחנות את הרכב בכל חניה מותרת וסומכים על המזל והבדואים. כמובן די מהר גילינו שמים אין בעין (סליחה על משחק המילים), אך לא הצטערנו לרגע כי המקום מופלא ביופיו ומושך אליו בעלי חיים שונים ומשונים שלא כל כך מפחדים מהמצלמה. ראו תמונות: 1 >> 2 >> 3 >>
     
  • מעין ירקעם לא המשכנו על השביל המסומן, אלא ירדנו אל תוך הנחל והלכנו בתוכו כקילומטר וחצי עד שהגענו למפל ענק ולא עביר עם תצפית מדהימה על המשכו של נחל חתירה מזרחה (ראו תמונה >>). שם עשינו את הפסקת המנוחה והצילומים. כעיקרון ניתן ללכת מעין ירקעם על השביל המסומן שיקח אותכם מסביב למפל על מסלול שמשתלב עם שביל ישראל, אבל אז לא תוכלו לשבת על גדות המפל.
     
  • כאשר התחיל להחשיך חזרנו אל הרכב שהמתין לנו בגבורה ובבדידות ודילגנו אל החניון של מפעל אורון כ-3 קילומטרים דרום מערבית על הכביש. החניון נבנה במיוחד למטיילים. במקום: ברזי מים, צל, שולחנות פיקניק, תאורה, שומר של המפעל עם מצלמות אבטחה, ולפעמים ערימות מסודרות של עצים למדורה. מאד נקי ,מסודר והכי חשוב - חינם, דבר שקשה למצוא באיזור הנגב. אז כפי שהבנתם את הלילה עם הבישולים ובקבוק יין טוב העברנו שם. המינוס היחיד בחניון הוא העדר היכולת לצפות בכוכבים בגלל פנסי התאורה. תמונת החניון >>
     
  • את יום השבת הקדשנו כל כולו למכתש הקטן. ניגשנו אליו מדרום מזרח בכביש 227 הממשיך אל מעלה עקרבים. כמה קילומטרים לפני הירידות של מעלה עקרבים תראו שלט שמאלה "מצפה המכתש" וגם סימון כתום כחול ולבן של שביל ישראל. לוקחים את הפניה לכיוון המצפה ואחרי נסיעה קצרה מגיעים לחניון לילה בשטח.  את הרכב משאירים בחניון ומתפללים שהחייל בעמדת השמירה של הבסיס הצמוד יהווה גורם מרתיע לכל ניסיון פגיעה בכלי. משם פשוט משתלבים עם השביל האדום הלוקח מעלה בכיוון צפון. תוך כמה דקות הליכה לא קשה מתגלה המכתש הקטן בכל תפארתו. מומלץ לעשות סטיות קטנות מן השביל אל כיוון קירות המכתש. ראו תמונה >>
     
  • אחרי שבילינו זמן מה בשוטטות על הקירות ובצילומי פנורמה. חזרנו לשביל שלקח אותנו אל מעלה עלי היורד אל תוך המכתש. התיכנון היה לרדת לתוכו, לטייל ואז שוב לעלות במעלה עלי ולחזור לרכב. וכך עשינו. ראו תמונה >>
    חייב להזהיר, מעלה עלי די קשה וארוך וכולל טיפה טיפוסים והליכה עם מעקים. יש להתחשב בכאבי ברכיים בירידה ובכמויות המים. אם יצאתם כמונו ביום קיצי חם (טוב, זה תמיד). כמו כן להתחשב בזמן, כי העליה חזרה יכולה לקחת כשעה, תלוי בכושרכם הגופני. לנו לקח 40 דקות עם עצירות קצרות. הנוף כל הדרך קסום. מול עיניכם המשפך המערבי של המכתש כמו חלון ענק ודרכו רואים את הבריכות הדרומיות של ים המלח. בתוך המכתש עצמו (בדומה למכתש הגדול) ניתן לשחק בחולות הצבעוניים וסתם לטייל בנחלים הקטנים שסוחפים את קרקעיתו החוצה. 
     
  • אחרי כשעה של מנוחת צהרים ואוכל באחד הנקיקים המוצלים התחלנו את העליה חזרה  ומשם אל הרכב והביתה. חייב להדגיש: לא חייבים לרדת במעלה עלי הקשה אל תוך המכתש, ניתן להנות מהצבעים המופלאים של הנוף גם מהמצפה. פגשנו משפחה עם תינוק שפשוט באו לראות שם את השקיעה. 

בקיצור, ראו תמונות וצאו לדרך!