מתל יזרעאל לעין יזרעאל

איך מטיילים פה?

זהו מסלול קווי בדרגת קושי קלה שאורכו כ-1.5 ק"מ. מומלץ להתחיל בתל יזרעאל ולסיים בעין יזרעאל. ההליכה נמשכת כחצי שעה עד שעה, לא כולל עצירות לתצפית ולשכשוך במעיין. השביל מסומן בכחול, רוב הדרך היא בירידה מתונה יחסית. אפשר בקלות לטייל עם ילדים.

מומלץ להגיע בשני רכבים ולהשאיר רכב אחד בחניון עין יזרעאל. אם מגיעים ברכב אחד, אפשר לחזור באותה הדרך אל תל יזרעאל. במקרה כזה אורך המסלול כ-3 ק"מ, וכדאי לקחת בחשבון שהדרך חזרה כוללת עלייה רצופה אל התל.

הקטע הראשון, מהחניה בתל יזרעאל אל מרפסת התצפית, נגיש לכיסאות גלגלים ולעגלות. המשך המסלול אל המעיין עובר בשביל לא סלול, בין סלעים, בורות מים ושטחים חקלאיים. חלקים גדולים ממנו חשופים לשמש, ובחורף הדרך עלולה להיות בוצית.

הגעה למסלול

נקודת ההתחלה: Waze - תל יזרעאל. מצומת יזרעאל נוסעים מזרחה בכביש 675 ופונים לכיוון קיבוץ יזרעאל. זמן קצר לאחר הפנייה פונים ימינה אל הדרך המקבילה לכביש וממשיכים עד לחניה של תל יזרעאל.

נקודת הסיום: Waze - עין יזרעאל. מכביש 675 פונים אל דרך העפר המובילה למעיין ונוסעים בה כקילומטר עד חורשת האקליפטוסים. דרך הגישה מתאימה לכל רכב.

מהחניון אל מרפסת התצפית

מהחניון יוצאים בשביל הנגיש המסומן בכחול. לצד החניה נמצאת אנדרטה לזכר 22 חברי הפלמ"ח ובני ההכשרה שהקימה את קיבוץ יזרעאל ונפלו במלחמת העצמאות. מכאן הולכים כ-200 מטר בשביל סלול, שלאורכו הוצבו ספסלים ושלטים המספרים על האירועים שהתרחשו במקום.

בקצה השביל מגיעים למרפסת תצפית מקורה. מכאן רואים את השדות שלמרגלות התל, את עמק חרוד, גבעת המורה, רמות יששכר ורכס הגלבוע. בימים בהירים אפשר לראות גם את הרי הגלעד.

תל יזרעאל וסיפור כרם נבות

תל יזרעאל מזוהה עם העיר המקראית יזרעאל, ששכנה לצד הדרך שחיברה בין מגידו לבית שאן. העיר הגיעה לשיא חשיבותה במאה ה-9 לפני הספירה, בתקופת מלכי בית עמרי. בחפירות שנערכו בתל נחשף מתחם מבוצר גדול ובו חומות, מגדלים, שער וחפיר שנחצב בסלע.

לאחר תקופת ממלכת ישראל התקיימו במקום יישובים נוספים. בתקופה הביזנטית שכנה כאן עיירה שנזכרה בכתבי נוסעים, ובתקופה הצלבנית הוקמו באתר כנסייה ומצודה. בתקופה העות'מאנית ובימי המנדט התקיים על התל הכפר הערבי זרעין, ששמו שמר על צליל השם הקדום יזרעאל. הכפר נכבש במאי 1948, ובשטח נשארו כמה משרידיו, ובהם שרידי בית קשתות ששימש בעבר את השיח' המקומי וכפונדק לעוברי דרך.

הסיפור המזוהה ביותר עם העיר הוא סיפור כרם נבות. על פי ספר מלכים, כרמו של נבות היזרעאלי נמצא סמוך לארמונו של אחאב. המלך ביקש לקבל את הכרם והציע לנבות קרקע חלופית או תשלום, אך נבות סירב לוותר על נחלת אבותיו. איזבל, אשתו של אחאב, ארגנה משפט שקר שבו הואשם נבות בקללת אלוהים והמלך. נבות הוצא להורג, ואחאב ירד לרשת את הכרם. שם פגש אותו אליהו הנביא והטיח בו את המשפט שהפך לסמל של ניצול כוח שלטוני: "הרצחת וגם ירשת?"

מתל יזרעאל אל המעיין

ממרפסת התצפית ממשיכים עם סימון השבילים הכחול. מכאן מסתיים הקטע הנגיש ומתחילה הירידה אל העמק. עוברים בשער בקר ויורדים בשביל החשוף לשמש, לצד מערות, בורות מים ושרידים חצובים בסלע. יש להישאר על השביל המסומן.

השביל ממשיך במורד ומגיע אל עץ חרוב גדול. ממנו יורדים אל השטח החקלאי ופוגשים דרך עפר רחבה. ממשיכים עם הסימון הכחול בדרך העוברת בין החלקות, בלי להיכנס לשדות, לכיוון חורשת האקליפטוסים הבולטת ממול. לאחר כחצי קילומטר מגיעים אל עין יזרעאל.

עין יזרעאל

עין יזרעאל נובע למרגלות התל, בתוך חורשת אקליפטוסים שבה הוצבו שולחנות פיקניק. מי המעיין זורמים בתעלה אל בריכה רחבה ורדודה יחסית. מפלס המים ועומקם משתנים, אך בחלקים מהבריכה הם עשויים להגיע לכמטר.

המעיין נובע מתוך נקבה שנמצאת מעט מדרום לחורשה. הנקבה נחצבה אל השכבה נושאת המים והורחבה בתקופת המנדט הבריטי כדי להגביר את השפיעה. בעבר היה אפשר להיכנס אליה, אך פתחיה מכוסים כיום בסבכות ואין אפשרות לעבור בתוכה.

במרכז הבריכה עומד בית משאבות ישן שבנו חברי קיבוץ יזרעאל בראשית דרכו. המשאבה שימשה להעלאת מי המעיין לצורכי הקיבוץ, אך היא אינה פעילה עוד. לאחר ששפיעת המעיין נחלשה, הוחל בהזרמת מים אל הנקבה כדי לשמור על זרימת המים אל הבריכה.

אפשר להיכנס לבריכה ולשכשך במים, אך אין במקום שירותי הצלה. אין לשתות ממי המעיין.

בית המשאבות בעין יזרעאל | צילום: איתן קגיה

"העין אשר ביזרעאל"

עין יזרעאל מזוהה עם "העין אשר ביזרעאל" הנזכרת בספר שמואל. כאן חנה צבא ישראל לקראת הקרב של המלך שאול בפלשתים. הפלשתים התרכזו באפק והתקדמו אל העמק, בעוד שאול ואנשיו נערכו ליד המעיין, למרגלות הגלבוע.

מהמחנה יצא שאול בלילה אל בעלת האוב בעין דור, בניסיון לקבל תשובה לפני הקרב. למחרת תקפו הפלשתים את צבא ישראל, שהחל לסגת במעלה הגלבוע. בקרב נהרגו בניו של שאול - יהונתן, אבינדב ומלכישוע - ושאול נפל על חרבו. כך מתחבר המעיין שלמרגלות התל לאחד האירועים המרכזיים בסוף תקופת מלכותו של שאול.