הר ארבל - מסלולים לטיול

אפשר לטייל במסלול בשתי דרכים:

1. לטייל במסלול במלואו (13 ק"מ), כפי שמתואר מטה. במקרה זה נקודת ההתחלה היא בקרני חיטין [1] ונקודת הסיום בישוב חמם [8].
    
2. לחלק את המסלול לשני חלקים, שאורכו של כל אחד מהם כ-3.5 ק"מ: הראשון מתחיל בקרני חיטין [1] ומסתיים בנבי שועייב [4], והוא אינו מעגלי. המסלול השני מתחיל בראש מצוק הארבל [7] ויורד במצוק לישוב חמם [8] או לצומת מגדל [9] - לאלו המוכנים לטפס מעט, ניתן לעשות חלק מהמסלול הזה בצורה מעגלית עם רכב אחד. שני המסלולים אינם תלויים זה בזה וניתן לטייל בהם בנפרד.

איך מגיעים

כתבו בוויז: גן לאומי ושמורת טבע ארבל

מצומת גולני ממשיכים בכביש 77 לכיוון טבריה, ומעט אחרי אזור התעשייה גולני [1] (קצת לפני הקילומטר ה-74) מגיעים לכביש צר בסימון שבילים כחול המסתעף שמאלה (צפונה). ממשיכים בדרך העפר הזאת עד שמגיעים לאנדרטה קטנה [2] (של מסדר אל הנבואה), במדרון הדרומי של קרני חיטין. מהאנדרטה עולים בשביל הכחול לראש הר הגעש הכבוי שנקרא קרני חיטין [3].

• הידעתם: מסדר אל הנבואה הוא כת קטנה בנצרות, שמאמינה כי ישו נשא את הדרשה כאן בקרני חיטין, ולא בהר האושר כפי שמקובל לחשוב.

קרני חיטין

שמו של הר הגעש הכבוי הזה בא משתי הפסגות שנראות כמו קרניים. כדאי לנסות ולאתר את לועו ולהתרשם מהנוף הנשקף ממנו - הגליל, הכנרת, הגולן והגלעד. בשדות שמסביב נערך ב-4 ביולי 1187 אחד הקרבות המכריעים על ממלכת הצלבנים באי בין הצבא הצלבני לצבאו של צלאח א-דין. הצבא הצלבני הגיע מכיוון מערב, מציפורי, כשלוחמיו עטויים כולם במיטב הציוד האירופאי – שריון ברזל כבד. בחום הנוראי ששרר באותו יום הלוחמים הצלבנים כמעט ולא יכלו לנשום בתוך המעטפת הזו והסוסים שלהם בקושי זזו. לעומתם הגיע הצבא המוסלמי ממזרח , מאזור צמח, כשהוא לבוש בהתאם לתנאי מזג האוויר - בגדים קלילים ונוחים לתזוזה. בקרב שנערך במקום נחלו הצלבנים, שלא היו ערוכים כלל לתנאי השטח ומזג האוויר, תבוסה ניצחת ורובם נסו לראש ההר ושם נכנעו לפני לוחמיו של צלאח א-דין. זו הייתה ראשית סופה של הממלכה הצלבנית.

בראש ההר ישנם שרידים מהתיישבות של האדם הקדמון. ובעונה ניתן ליהנות מפריחת היקינטון המזרחי והקרקש הצהוב, שנחשב לצמח נדיר באזור.

ממשיכים על השביל הכחול צפונה ויורדים במדרון עד שמגיעים לקברו של נבי שועייב [4].

קבר נבי שועייב

נבי שועייב הוא שמו הדרוזי של יתרו חתן משה. על פי המסורת מימי הביניים הוא קבור בכפר חיטין (חטיא) הנזכר בתלמוד. לפי אותה המסורת היה יתרו הנכרי הראשון שהסתפח לעם ישראל. סיפורים על יתרו, חכמתו וקרבתו לדת מופיעים גם בקוראן, ולמעשה הוא נחשב כקדוש ביהדות, באיסלאם וכן בקרב הדרוזים, אצלם הוא נחשב לגדול הנביאים. הזכות על אחזקת המקום הוענקה לדרוזים בימי הנשיא השני של ישראל, יצחק בן צבי, ומאז נחגג במקום מדי שנה חג אלנבי (הנביא) שועייב ב-24-27 באפריל. כפי שניתן לראות בתמונה, המבנה עצמו מרשים.

לאלו שמחלקים את המסלול לשניים, כאן מסתיים המסלול הראשון, ולכאן יש לכוון את הרכב השני.

לאחרים, מקבר נבי שועייב ממשיכים בכביש שיורד לכפר זיתים [5], שהוקם על ידי עולים מתימן בשנות החמישים, ויוצאים ממנו מזרחה לכיוון הישוב ארבל [6] ואחריו להר ארבל [7] עם דרך בסימון שבילים אדום שיוצאת מהישוב.

הישוב ארבל הוא מהעתיקים בארץ, והוא נזכר לראשונה בתנ"ך: "כשוד שלמן בית ארבל ביום מלחמה" (ספר הושע, י', 14). בתקופת בית שני היה ארבל אחד הישובים שמרדו ביוונים: "נכבשו המסילות אשר בארבל" (ספר מכבים, א', 9). בתקופת המרד נגד הורדוס, עם עלייתו לשלטון בשנת 40 לפנה"ס, התבצרו במצוק מורדים יהודיים, ומכאן נלחמו נגד צבאו של הורדוס (קדמוניות, י"ז, 16. מלחמות היהודים, א', 17) לאחר חורבן הבית עברה להתגורר ביישוב משפחת ישוע, ממשפחות הכוהנים. כיום ארבל הוא מושב, שתושביו מתפרנסים מחקלאות ותיירות. 

מומלץ לחפש את בית הכנסת העתיק שנמצא בשוליו הצפוניים של הישוב, על שפת המצוק שיורד לנחל ארבל. בית כנסת ארבל נבנה סביבות המאה השלישית לספירה. מבנה בית הכנסת היה מדגם באסיליקה (אולם תווך ושתי סיטראות), הוא היה בין שתי קומות והתנשא לגובה של כ-15 מטר. הכניסה לבית הכנסת הייתה מכיוון מזרח והפתח שלו נחצב כולו מאבן אחת. רצפת בית הכנסת נבנתה מפסיפס. היום האתר חרב ונטוש.

מבית הכנסת ממשיכים בכביש לאורך המצוק עד לראש ההר (ניתן להגיע למקום רכב).

תצפית הארבל

בנקודה זו בראש הר הארבל [7] מתחיל המסלול השני עבור אלו שבחרו לפצל את המסלול. הארבל הוא אחד ההרים היפים בישראל. הוא משלב מצוק חד שמתנשא לגובה 400 מטר מעל פני הכינרת (כמאתיים מטר מעל פני הים), עם מערות מסתור ונוף מרהיב אל הכנרת והגולן. נתמקד בתצפית לכוון צפון ונצפה אל בקעת גינוסר, צפון הכינרת, הרי מירון וצפת, הגולן והחרמון.

ב-18 ליוני 2002 נהרג סמוך לנקודה זו סמל רועי דרור, ששירת כלוחם ביחידת דובדבן, בשעת אימון. משפחתו וחבריו הקימו לזכרו מצפור חדש, שממנו יורד שביל חדש לעבר חניון גדוד העבודה (על שם יוסף טרומפלדור), שעל שפת הכינרת [10] | לאתר האינטרנט לזכר רועי דרור >>

לנו, המטיילים באזור זה, האפשרות ללכת בשביל החדש או להמשיך עם השביל האדום היוצא מתצפית החרוב, ויורד לתחתית המצוק, כשהוא עובר במבצר הארבל. כאן נמליץ על השביל האדום, שעובר במבצר יחודי זה. במהלך הירידה יש להיעזר ביתדות התקועות בסלע, ובכבלים המתוחים לאורך הסלעים. את ההליכה ילוו בהתאם לעונה, כרמלית, רקפת, יקינטון וצבעוני. לאחר הירידה נמשיך בשביל האדום לכיוון מזרח עד למבצר.

מצודת הארבל

לאחר שנה וחצי שהמצודה הייתה סגורה: המצודה נפתחת למבקרים, עם שדרוג חדש ומשמעותי:

המצודה הצבאית שנבנתה בשנת 1621 נפתחת לאחר עבודות שימור נרחבות שכללו גם בניית קיר תמך מברזל המדמה את קו הקיר של המצודה. בחודשים יולי ואוגוסט יתקיימו במקום סיורי זריחה ייחודיים אל מאחורי הקלעים של עבודות השימור בתוך המצודה, שיספקו למטייל חווית ביקור מלאה בתצפיות נוף מרהיבות וארכיאולוגיה מפוארת.

צילום אסף דורי, רשות הטבע והגנים

ב16 ביולי נפתחה לראשונה מזה כשנה וחצי מצודת הארבל למבקרים, לאחר עבודות שימור שנעשו במקום על מנת להתמודד עם תהליך הבלאי הטבעי שהחל מאז נטישתה בתקופה העות'מנית.

מצודת הארבל הנה מצודה צבאית שנבנתה בשנת 1621 על בסיס כפר מערות יהודי מהתקופה הרומית, על ידי שליט דרוזי שהגיע מדרום לבנון. במסגרת עבודת השימור שנערכה עם חברת ארכו חוזקו אבנים רבות במצודה, הוזרקו חומרים מיוחדים לעובי הקירות והמבנה העתיק ונקדחו כ-20 קידוחים עמוקים לתוך הסלע על מנת ליצור אחיזה לקירות התלויים.

"תהליך נוסף ומשמעותי שנעשה במקום הוא בניית אלמנט תומך מפלדה המדמה את קו הקיר המקורי של המצודה, שמטרתו לתמוך את קירות האבן התלויים באוויר. הפרויקט היה מלווה באתגרים הנדסיים ולוגיסטיים קשים ביותר שהפכו אותו למאתגר ומיוחד, ואנחנו מאוד שמחים שהוא הגיע לסיומו ונוכל להחזיר את המצודה אל קהל המבקרים", הוסיף מנהל צוותי השימור במחוז צפון, יונתן אורלין.

צילום אסף דורי, רשות הטבע והגנים

במצוק גם פעורות מאות מערות שנוצרו בראשיתן בתהליך טבעי (קארסטי), ובהמשך מכלולי המערות הטבעיות נחצבו והורחבו ביד אדם למטרות מגורים בתקופות קדומות. במערות נחצבו אולמות מגורים, בורות איסום, מכלולי מדרגות, מקוואות יהודים ובורות מים, אותן חצבו מתחת למערכת הניקוז הטבעית של הסלע, דרך החריצים הטבעיים בו.

לאורך תקופות החיים בחיי המצודה ובכפר המערות נעשה שימוש במערכות ניקוז הטבעיות למילוי בורות מים וקיום החיים במצודה מערכות אלו קרסו עם הנשים וכחלק מעבודות השימור נעשתה הטייה של מערכות הניקוז הטבעיות לצמצום הבלייה והפגיעה.

"מדובר בעבודה מורכבת מאוד שנעשתה במרכז המצוק הגבוה, שהובילה לתוצאות מרהיבות. כיום, חווית המבקר במצודה השתפרה פלאים, ולאחר עליה של 160 מדרגות ניכנס לתוך מבנה בן 400 שנה שמספק תצפית נוף מרהיבה וייחודית לנחל ארבל, לגליל התחתון ולגליל העליון", אמר אסף דורי, מנהל שמורת טבע וגן לאומי ארבל.

צילום אסף דורי, רשות הטבע והגנים

במהלך ביקור בשמורת טבע גן לאומי ארבל, ישנם מספר מסלולי טיולים בשמורה. סביב מבואת האתר ניתן לצאת למסלול מעגלי קל על במת ההר הכולל ארבע תצפיות נוף מדהימות, או למסלול אתגרי המיועד למשפחות ומומלץ לילדים מגיל 7 ומעלה, הכולל ירידה ולאחר מכן עלייה של המצוק, ועובר גם במצודה ובמערות המקלט.

בחודשים יולי ואוגוסט, בתאריכים 16.7, 5.8 ו-20.8 יצאו הדרכות בכורה אל מאחורי הקלעים של עבודות השימור למסלול האתגרי ללא עלות בשעות 6:30 ו-7:00 שיועברו על ידי מורי דרך במסגרת פרויקט של משרד התיירות. לבאים בזמנם הפנוי, בשעות הבוקר ימתין איש מקצוע שידריך את המטיילים על עבודות השימור והפיתוח שנעשו במצודה.

כניסה לאתר לטובת הזריחה תחל מהשעה 5:15 בשבת הקרובה, ובמהלך חודש אוגוסט ב-5:30 בבוקר, אך ירידה למסלול תתאפשר החל מהשעה 6:30 על מנת לאפשר שקט גם לבעלי החיים הרבים בשמורה, שהאתר הוא ביתם.

ראשית המצודה: במצוק ארבל נמצאות מערות רבות, חלקן טבעיות וחלקן נחצבו בידי אדם במהלך השנים. בתקופת בית-שני חלק מהמערות הוסבו לביצורים, נחצבו מחילות קישור, נבנו מעברים ונבנו קירות מגן. חלק מהמערות טויחו והוסבו למאגרי מים. המבצר נבנה בשלושה מפלסים. השילוב בין המערות הטבעיות במצוק, בתוספת בנייה וקישור בין המערות יצרו למעשה מבצר חזק חצוב במצוק, שדרכי הגישה אליו מצומצמות וניתנות לשליטה מצד המתבצרים.

הקרב המפורסם לכיבוש המבצר היה בין צבא הורדוס לבין הקנאים שהתבצרו במבצר. צבא הורדוס ניסה לכבוש את המבצר במספר שיטות. האחרונה בהם, שהצליחה מתוארת בספרו של יוספוס פלביוס מלחמות היהודים. על פי סיפורו הורדוס ציווה לשלשל את חייליו מראש המצוק ועד לפתח המבצר בסלים שנקשרו בחבלים (סנפנלינג בצורתו הקדומה...) החיילים הגיעו אל מול פתח המבצר, הדפו את המורדים בכידונים או משכו אותם אל התהום בעזרת אנקולים. המבצר הנראה כיום הוא חלק משרידי המבצר שבנה עלי-א-דין במאה ה-17. מבצר זה יושב על שרידי המבצר הקדום. 

לאחר הביקור במבצר, יש שלוש אפשרויות לסיום המסלול, בהתאם למקום שבו השארתם רכב מאסף:

1. לחזור למעלה, אם השארתם רכב במגרש החנייה.
2. להמשיך בשביל האדום עד למטה לישוב הבדואי חמם [8] שלמרגלות הר נתאי.
3. לחזור מעט אחורה ולבחור לרדת בשביל הכחול שמוביל לצומת מגדל [9].

ועד שתגיעו למצוק ארבל המדהים, הנה טעימה מהתצפית שמחכה לכם שם: