מקרני חיטין למצוק הארבל: שני מסלולים קצרים שמתחברים לטיול ארוך

כל המידע על מקרני חיטין למצוק הארבל: שני מסלולים קצרים שמתחברים לטיול ארוך

אפשר לטייל במסלול בשתי דרכים:

1. לטייל במסלול במלואו, כ-15 ק"מ. במקרה זה נקודת ההתחלה היא בקרני חיטין ונקודת הסיום בישוב ואדי אל-חמאם.
2. לטייל בשני מקטעים קצרים מתוך המסלול. שני המסלולים לא תלויים זה בזה וניתן לטייל בהם בנפרד.

• מקרני חיטין לנבי שועייב: מסלול קווי של כ-1.5 ק”מ שמתחיל בהר קרני חיטין ומסתיים בקבר נבי שועייב לרגליו. אל התחלת המסלול »
• מצוק הארבל: המסלול מתחיל בראש מצוק הארבל ויורד אל היישוב ואדי אל-חמאם. במקום יש אפשרות למסלול קווי או למסלול מעגלי. שתי האפשרויות באורך של כ-3 ק”מ. אל התחלת המסלול »

איך מגיעים

הגעה לקרני חיטין: מצומת גולני ממשיכים בכביש 77 לכיוון טבריה. מיידאחרי אזור התעשייה גולני מגיעים לכביש צר בסימון שבילים כחול המסתעף שמאלה (צפונה). ממשיכים בדרך העפר הזאת עד שמגיעים לאנדרטה קטנה (של מסדר אל הנבואה), במדרון הדרומי של קרני חיטין. וויז: קרני חיטין.

הגעה לנבי שועייב: מכביש 77 פונים מערבה לכיוון כפר חיטים, מהכביש פונים שמאלה אל נבי שועייב. וויז: קבר נבי שועייב.

הגעה למצוק הארבל: מכביש 77 נוסעים מערבה לכיוון כפר חיטים, פונים ימינה אל מושב ארבל, ושמאלה לפני הכניסה אל המושב כדי להקיף אותוץ ממשיכים עד לחנייה. וויז: שמורת טבע וגן לאומי ארבל.

הגעה לוואדי אל-חמאם: מכביש 90 פונים מערבה בצומת מגדל אל כביש 807, בצומת הראשונה פונים שמאלה אל וואדי אל חמאם. יש חנייה מסודרת כ-100 מטר אחרי הפנייה לבית העלמין. וויז: ואדי אל חמאם.

מקטע ראשון: קרני חיטין

הר קרני חיטין הוא הר געש לא-פעיל, שהוא חלק מהרמה הבזלתית של מזרח הגליל התחתון. שמו מגיע משתי הפסגות שלו, שנראות כמו קרניים. כדאי לנסות ולאתר את לועו ולהתרשם מהנוף הנשקף ממנו - הגליל, הכנרת, הגולן והגלעד.

קרב קרני חיטין: בשדות שמסביב נערך ב-4 ביולי 1187 אחד הקרבות המכריעים על ממלכת הצלבנים באי בין הצבא הצלבני לצבאו של צלאח א-דין. הצבא הצלבני הגיע מכיוון מערב, מציפורי, כשלוחמיו עטויים כולם במיטב הציוד האירופאי – שריון ברזל כבד. בחום הנוראי ששרר באותו יום הלוחמים הצלבנים כמעט ולא יכלו לנשום בתוך המעטפת הזו והסוסים שלהם בקושי זזו. לעומתם הגיע הצבא המוסלמי ממזרח , מאזור צמח, כשהוא לבוש בהתאם לתנאי מזג האוויר - בגדים קלילים ונוחים לתזוזה. בקרב שנערך במקום נחלו הצלבנים, שלא היו ערוכים כלל לתנאי השטח ומזג האוויר, תבוסה ניצחת ורובם נסו לראש ההר ושם נכנעו לפני לוחמיו של צלאח א-דין. זה היה סופה של ממלכה הצלבנים הראשונה.

בראש ההר יש שרידים מהתיישבות של האדם הקדמון. ובעונה ניתן ליהנות מפריחת היקינטון המזרחי והקרקש הצהוב, שנחשב לצמח נדיר באזור.

ממשיכים על השביל הכחול צפונה ויורדים במדרון עד שמגיעים לקברו של נבי שועייב.

קבר נבי שועייב

נבי שועייב הוא שמו הדרוזי של יתרו, חותן משה. על פי המסורת מימי הביניים הוא קבור בכפר חיטין (חטיא) הנזכר בתלמוד. לפי אותה המסורת היה יתרו הנכרי הראשון שהסתפח לעם ישראל. סיפורים על יתרו, חכמתו וקרבתו לדת מופיעים גם בקוראן, ולמעשה הוא נחשב כקדוש ביהדות, באיסלאם וכן בקרב הדרוזים, אצלם הוא נחשב לגדול הנביאים. הזכות על אחזקת המקום הוענקה לדרוזים בימי הנשיא השני של ישראל, יצחק בן צבי, ומאז נחגג במקום מדי שנה חג אל-נבי (הנביא) שועייב ב-24-27 באפריל.

לאלו שמחלקים את המסלול לשניים, כאן מסתיים המקטע הראשון.

המשך המסלול: נחל ארבל ובית הכנסת העתיק

מקבר נבי שועייב ממשיכים בכביש שיורד לכפר זיתים, עם סימון שביל בצבע כתום.

הצבע הייחודי של השביל מסמן את “שביל ישו” – דרך שעוברת ברחבי הגליל התחתון בין אתרים הקשורים לישו והברית החדשה. שביל ישו ימשיך ללוות אותנו בטיול, לפעמים לבד ולפעמים כנקודה כתומה על סימון שביל אחר.

עם שביל ישו נצא אל הכביש ונפנה שמאלה. נעבור את הפנייה לכפר זיתים ונמשיך ישם עם שביל ישו ועם סימון שביל כחול, בדרך שיורדת לתוך ערוץ נחל ארבל היבש. בדרך נעבור ליד הבריכה הקטנה של עין ניתאי. השביל הכחול ודרך ישו ימשיכו להוביל אותנו לאורך ערוץ הנחל, עד לנקודה בה הם יפנו ימינה ויעלו לכיוון מושב ארבל. אנחנו נמשיך עם ערוץ הנחל בשביל האדום, שלאחר כ-200 מטר יתחבר לשביל ירוק, פה נפנה ימינה ונעלה אל בית הכנסת העתיק בארבל.

כאן נמצא שרידים של יישוב שעמד כאן בתקופת המשנה, אחרי חורבן בית המקדש השני. למעשה, עומד באזור הזה ישוב יהודי בשם ארבל כבר אלפי שנים, עם הפסקות. לראשונה מוזכר פה ישוב בשם ארבל בתנ"ך: "כשוד שלמן בית ארבל ביום מלחמה" (ספר הושע, י', 14). בתקופת הבית השני היה ארבל אחד הישובים שמרדו ביוונים: "נכבשו המסילות אשר בארבל" (ספר מכבים, א', 9). בתקופת המרד נגד הורדוס, עם עלייתו לשלטון בשנת 40 לפנה"ס, התבצרו במצוק מורדים יהודיים, ומכאן נלחמו נגד צבאו של הורדוס (קדמוניות, י"ז, 16. מלחמות היהודים, א', 17) לאחר חורבן הבית עברה להתגורר ביישוב משפחת ישוע, ממשפחות הכוהנים. כיום ארבל הוא מושב, שתושביו מתפרנסים מחקלאות ותיירות. 

בית הכנסת בארבל נבנה סביבות המאה השלישית לספירה. מבנה בית הכנסת היה מדגם בזיליקה – אולם תווך ושתי סיטראות. היו לו שתי קומות והוא התנשא לגובה של כ-15 מטר. הכניסה הייתה מכיוון מזרח והפתח שלו נחצב כולו מאבן אחת. רצפת בית הכנסת הייתה מעוטרת בפסיפס.

בבית הכנסת נתחבר שוב לשביל ישו, המסומן בכתום, ונמשיך ממנו בכביש לאורך המצוק, עד לראש ההר, אל החניון של גן לאומי ושמורת טבע ארבל (הכניסה בתשלום).

מקטע שני: תצפית הארבל

מכאן מתחיל המקטע השני.

יש אפשרות לעשות מסלול קווי שיסתיים בוואדי אל חמאם, או מסלול מעגלי שיורד אל מצודת הארבל ועולה חזרה.

מהמבואה של שמורת הטבע נמשיך עם השביל השחור שייקח אותנו אל ראש מצוק הארבל, אל “תצפית החרוב”. הארבל הוא אחד ההרים היפים בישראל. המצוק החד מתנשא לגובה 400 מטר מעל פני הכנרת (כמאתיים מטר מעל פני הים), בתוכו נחצבו מערות מסתור, ומעליו נשקף נוף מרהיב אל הכנרת והגולן. נתמקד בתצפית לכוון צפון ונצפה אל בקעת גינוסר, צפון הכינרת, הרי מירון וצפת, הגולן והחרמון.

ב-18 ליוני 2002 נהרג סמוך לנקודה זו סמל רועי דרור, ששירת כלוחם ביחידת דובדבן, בשעת אימון. משפחתו וחבריו הקימו לזכרו מצפור חדש, שממנו יורד שביל חדש לעבר חניון גדוד העבודה (על שם יוסף טרומפלדור), שעל שפת הכינרת | לאתר האינטרנט לזכר רועי דרור »

מהתצפית אפשר לבחור ללכת בשני הכיוונים בירידה בדרגות קושי שונות:

1. מערב לשביל ברמת קושי בינונית שיורד בצד המצוק התלול אל מצודת הארבל

נמשיך עם השביל השחור ושביל ישו, אחרי התחלת הירידה נפגוש גם את שביל ישראל. נמשיך איתם מערבה, ונתעקל שמאלה. הדרך הזו כוללת ירידה בסלעים, והיא תלולה בחלק מהדרך. הדרך תפגוש את אפשרות המסלול השנייה ליד מצודת הארבל.

2. מזרח לשביל ברמת קושי קשה שיורד את המצוק בעזרת יתדות

נחזור עם השביל השחור כ-160 מטר לכיוון הכניסה לאתר, נפנה ימינה לשביל בצבע ירוק שייקח אותנו לאורך המצוק. אחרי כ-400 מטר נתחבר לשביל אדום שיוביל אותנו למקטעים של ירידה מהמצוק באמצעות יתדות שקבועים בהר. עם השביל האדום נתחבר אל אפשרות המסלול השנייה ליד מצודת הארבל.

מצודת הארבל

במצוק ארבל נמצאות מערות רבות, חלקן טבעיות וחלקן נחצבו בידי אדם במהלך השנים. בתקופת הבית השני חלק מהמערות הוסבו לביצורים, נחצבו מחילות קישור, נבנו מעברים ונבנו קירות מגן. חלק מהמערות טויחו והוסבו למאגרי מים. המבצר נבנה בשלושה מפלסים. השילוב בין המערות הטבעיות במצוק, בתוספת בנייה וקישור בין המערות יצרו למעשה מבצר חזק חצוב במצוק, שדרכי הגישה אליו מצומצמות וניתנות לשליטה מצד המתבצרים.צילום אסף דורי, רשות הטבע והגנים

הקרב המפורסם לכיבוש המבצר היה בין צבא הורדוס לבין הקנאים שהתבצרו במבצר. צבא הורדוס ניסה לכבוש את המבצר במספר שיטות. האחרונה בהם, שהצליחה מתוארת בספרו של יוספוס פלביוס מלחמות היהודים. על פי סיפורו הורדוס ציווה לשלשל את חייליו מראש המצוק ועד לפתח המבצר בסלים שנקשרו בחבלים (סנפנלינג בצורתו הקדומה...) החיילים הגיעו אל מול פתח המבצר, הדפו את המורדים בכידונים או משכו אותם אל התהום בעזרת אנקולים. המבצר הנראה כיום הוא חלק משרידי המבצר שבנה עלי-א-דין במאה ה-17. מבצר זה יושב על שרידי המבצר הקדום. 

צילום אסף דורי, רשות הטבע והגנים

מהמצודה לסוף המסלול

מהמצודה יש שתי אפשרויות לסיום המסלול

מסלול מעגלי – חזרה אל החנייה בראש המצוק

אפשר לחזור עם הדרך שבה הגענו, או עם הדרך השנייה שמובילה אל ראש המצוק, ומשם אל החנייה.

מסלול קווי – לוואדי אל חמאם

מהמצודה נמשיך במורד הגבעה עם השביל האדום, שביל ישראל ושביל ישו . כשנגיע לערוץ הנחל נפגוש את עין ארבל. ולאחר הליכה קצרה נגיע אל החניון התחתון של הארבל, סמוך ליישוב הבדואי וואדי אל חמאם.

ועד שתגיעו למצוק ארבל המדהים, הנה טעימה מהתצפית שמחכה לכם שם: