מקופות החרמון לתל קצעה: מקטע מספר 1 בשביל הגולן

• דרגת קושי: בינוני | משך הטיול: 6-8 שעות | אורך המסלול: 14 קילומטרים

• נקודות למילוי מים: בוקעתא, קיבוץ אלרום

• נקודות להספקת אוכל: מסעדה, מג’דל שמס, בוקעתא

• לינה: מושב אודם, מושב שעל, קיבוץ אלרום

עדכון 21.3.21: מהחברה להגנת הטבע נמסר, כי תוואי המקטע השתנה. התוואי החדש עובר דרך רחובות העיירה מג'דל שמס, חוצה את בקעת יעפורי ואת מטעי הפירות שם, עוקף את ברכת רם ממזרח ומתחבר לתוואי הקיים מדרום לברכת רם. כעת השביל מסומן לאורך כ-10 ק"מ, כלומר ארוך יותר ב-1.5 ק"מ מהתוואי הישן. התוואי החדש לא עובר בישוב נמרוד ובעיירה מסעדה, שהיו חלק מהתוואי הישן. בנוסף, הוא עוקף את עבודות הפיתוח, שהיו בתוואי הישן בסמיכות לצומת הכניסה למג'דל שמס מכיוון נווה אטיב, ופגעו בתוואי הישן.

הטיול היפה הזה הוא המקטע הראשון מכל שביל הגולן, אולם אפשר ומומלץ לטייל את המסלול הנהדר הזה כטיול יום נפרד. תוכלו להשאיר מראש רכב במושב אודם ואז לארגן הקפצה לתחילת המסלול היוצאת מקופות החרמון. חשוב לדעת, שהטרק מתחיל בקופות התחתונות של החרמון. כיום, בגלל מגבלות הקורונה, על מנת להגיע עם רכב לרחבת החניה חובה לקנות כרטיסים מראש לאתר החרמון. אחרת, לא ניתן לעלות בשער שנמצא מעל מג'דל שמס.

זהו זה, התרמיל הגדול על גבכם, הבקבוקים מלאים במים. יצאנו לדרך!

החרמון הוא ההר הגבוה ביותר בארץ. פסגתו הגבוהה ביותר בשטח ישראל נמצאת בגובה 2,236 מטר, אך רק שבעה אחוזים מרכס החרמון נמצאים בתחומי ישראל, ומרבית שטחו נמצא בסוריה ובלבנון, כאשר קו פרשת המים שלו מהווה את הגבול ביניהן. פסגתו הגבוהה ביותר היא בת 2814 מטר.

החרמון החל להתרומם לפני עשרות מיליוני שנים (וממשיך להתרומם גם כיום) בעקבות פעילות הלוחות הטקטוניים באזור. בשיאו היה גובהו מעל 4,000 מטר, אך כוחות הבלייה שחקו את הסלע עד שהגיע לרום שבו הוא נמצא כיום. לכן, ניתן לראות כיום בחרמון שכבות קדומות ביותר, בהן הגיר היוראסי, המרכיב את רוב ההר.

גיר זה הוא קשה וסדוק ביותר, וחלחול המים בו מהיר מאוד. כמויות המשקעים הגדולות היורדות על החרמון (בעיקר שלג) מחלחלות במהרה דרך הסלע ונובעות למרגלות ההר בסדרת מעיינות גדולה ושופעת במיוחד. אלו הם מקורות הירדן: הדן, הבניאס והחצבאני.

מקופות החרמון התחתונות יורד שביל הגולן מזרחה ולאחר כ-300 מטר חובר לשביל ירוק שמגיע מהרכבל העליון של החרמון, במרכז אפיק נחל גובתה - אחד משני הנחלים המרכזיים בצד הישראלי של החרמון. 

נחל גובתה הוא נחל המתחיל בהר החרמון וחוצץ בין כתף חרמון לבין שלוחת שריון. במורד הנחל מתחבר אליו נחל חזור ושניהם נשפכים אל נחל הבניאס. למידע נוסף על נחל גובתה » 

אפשרות לאמיצים שבינינו – התחלת השביל ברכבל העליון של החרמון, בגובה 2040 מטר: לשם כך יש להגיע לרכבל התחתון ומשם לעלות ברכבל (25 ₪). מהרכבל העליון יוצא שביל ירוק, שיורד דרך הר חבושית עד למפגש עם שביל הגולן בנחל גובתה (3.5 קילומטרים). זהו שביל תלול במיוחד שמצריך ברכיים חזקות ויציבות!

• ההליכה בשביל זה מחייבת תיאום עם חטיבת החרמון (04-6966207), ואפשרית בקבוצות של ארבעה מטיילים ומעלה.

מנקודת המפגש עם השביל הירוק מתחילה ירידה תלולה באפיק נחל גובתה, כשבדרך נחצה את כביש הגישה לאתר החרמון. בחודש אפריל פורח כאן אירוס הגולן, מהפרחים הגדולים והיפים ביותר בישראל.

השינוי בתוואי מתחיל בסמוך לכניסה ל"מעלה גולני". בניגוד לתוואי הישן שהמשיך דרומה, פונה התוואי החדש מזרחה. השביל חוצה את כביש העליה לאתר החרמון, נכנס עם דרכי עפר אל העיירה מג'דל שמס, ויורד בין הבתים באזור מתפתח אל הרחוב התיירותי וה"מדרחוב", בו תמצאו מסעדות, בתי קפה וחנויות מכולת.

השביל חוצה את מג'דל שמס מזרחה אל אזור "גבעת הצעקות", הנמצאת בסמוך לגדר הגבול עם סוריה. בפאתי היישוב עוזב השביל את השטח הבנוי ונכנס אל אזור חקלאי של מטעי נשירים בבקעת יעפורי הפוריה - שם ניתן לראות בעיקר מטעי תפוחים ודובדבנים.

השביל חוצה את ערוץ נחל סער בחלקו העליון, עובר ליד טחנת קמח היסטורית שפעלה בכוח מי הפשרת השלגים שזורמים בנחל. תוכלו לראות טחנה דומה בשטח סוריה, הנמצא מעבר לגדר במעלה הנחל. השביל ממשיך על דרכים חקלאיות בין המטעים. הביטו מערבה ותראו בתוך העמק כיפה לבנה מעל מבנה גבוה – זהו קבר הקדוש יעפורי, המהווה אתר עליה לרגל של העדה הדרוזית.

הדרוזים הם קבוצה אתנית שמקורה בארצות ערב. מסתורין רב אופף את החברה הדרוזית בארץ ובעולם, ומקורו בהיווצרותה. הדת הדרוזית נוסדה בתחילת המאה ה-11 במצרים, בידי קבוצת מוסלמים שיעים שהביאה פרשנות חדשה למונותאיזם המוסלמי. הם החלו לאסוף אליהם מאמינים אך במקביל גם אויבים, ולכן ברחו הדרוזים (כינוי שקיבלו מהמוסלמים במצרים) והחלו לנדוד צפונה ולהתיישב באזור טורקיה, סוריה, לבנון וישראל.

הדרוזים שומרים בקנאות רבה על דתם ומנהגיהם אך במקביל משתלבים בחברה המקומית, וכך מצליחים למצוא לעצמם נישה נוחה בתוך ערב-רב של תרבויות במזה"ת. כיום חיים בארץ כ-150 אלף דרוזים, ומתוכם כ-25 אלף ברמת הגולן, בארבעה כפרים: מג'דל שמס, עין קיניא (בחרמון), מסעדה ובוקעתא (ברמת הגולן).

בשונה משאר הדרוזים בישראל, הנאמנים בצורה מוחלטת למדינה (עיקרון חשוב בדת המאפשר אוטונומיה דתית, חברתית ותרבותית), המצב ברמת הגולן מעט מורכב יותר. על אף שישראל כבשה את רמת הגולן בשנת 1967, רבים מהדרוזים באזור עדיין מחשיבים עצמם כאזרחים סוריים וחוששים כי הצהרת נאמנות לישראל תיתפס כבגידה במולדת ובמשפחותיהם שנותרו מעבר לגבול הסורי.

השביל ממשיך לטפס על הגבעות שממזרח לברכת רם. כאן תוכלו ליהנות מתצפיות יפות על מורדות החרמון, הכפר מג'דל שמס שנראה כאילו הוא מונח על ההר, עמק יעפורי הפורה וברכת רם. לאחר שהשביל מסיים את ההקפה של ברכת רם הוא נפגש עם המשך תוואי שביל הגולן דרומה לכיוון יער אודם.

ברכת רם הגדולה ממוקמת בשקע טבעי וניזונה מכמה מעיינות הנובעים בקרקעיתה, וכן ממי נגר עילי שנאספים אליה. החוקרים עדיין מתלבטים ביניהם כיצד בדיוק נוצרה הבריכה הגדולה והיפה הזו שהיקפה כ-2.5 קילומטרים, אך ברור שהיווצרותה נובעת מהתכונות הגעשיות של רמת הגולן.

הסברה הרווחת כיום טוענת כי הבריכה שוכנת על פתח צינור הזנה מאגמתי, או במילים פשוטות – בתוך הר געש קדום. מי התהום פגשו את המאגמה הרותחת מתחת לאדמה ויצרו בועת קיטור אדירה. הלחץ הרב גרם לפיצוץ אדיר שיצר שקע גדול מימדים, אליו נבעו מי התהום, וכך נוצרה הבריכה.

עומקה המקסימלי של הבריכה 10 מטרים, ומימיה משמשים להשקיית המטעים הרבים שמסביבה. סמוך לבריכה נמצאה תגלית ארכאולוגית חשובה – צלמית (פסל בדמות אנושית) של אישה, שכונתה "ונוס מברכת רם", ותוארכה ללפני 230 אלף שנה. זוהי הצלמית העתיקה ביותר שהתגלתה בעולם.

מנקודת החצייה ממשיך שביל הגולן דרומה בין העצים, באופן די מקביל לכביש. חשוב לשים כאן לב לסימון, שלעיתים לא ברור, ובכל מקרה זכרו שצריך להישאר קרובים יחסית לכביש. לאחר כ500 מטר נגיע לפיצול עם דרך עפר בסימון אדום, שפונה ימינה (מערבה) ואילו אנו נמשיך מזרחה במקביל לכביש.

לאחר כ-200 מטר פונה שביל הגולן ימינה (לדרום-מזרח) ומתחיל בעלייה מתונה בדרך רחבה. לאחר כ-400 מטר השביל פונה ימינה ועוזב את הדרך הרחבה, ולאחר כ-100 מטר נוספים נפנה שוב ימינה.

עוד עלייה קטנה, והגענו לפסגתו השטוחה והלא-מאוד מרשימה של תל קצעה - הר געש קטן ("תל" בעברית פירושו גם הר געש) ולסיום היום הראשון שלנו.

מפת התוואי החדש במקטע מספר 1 בשביל הגולן | קרדיט: החברה להגנת הטבע

מפת המסלול

לקטע מספר 2 – מתל קצעה לבאב אל הווא » 

כל התמונות באדיבות הצלם בר ארצי – bar artzi photography »