קטע מספר 1: מקופות החרמון לתל קצעה

היום הראשון והמרגש בשביל הגולן שמתחיל בהר החרמון, מתפתל בין נחלים, מעיינות, כרי דשא, כפרים פסטורליים, מטעי תפוחים ובריכה אחת - בתוך לוע של הר געש עתיק! | מאת: יואב שרעבי
| 22/03/2018
  • דרגת קושי: בינוני | משך הטיול: 6-8 שעות | אורך המסלול: 14 קילומטרים

  • נקודות למילוי מים: בוקעתא, קיבוץ אלרום

  • נקודות להספקת אוכל: מסעדה, מג’דל שמס, בוקעתא

  • לינה: מושב אודם, מושב שעל, קיבוץ אלרום

זהו זה, התרמיל הגדול על גבכם, הבקבוקים מלאים במים והלב מתפוצץ מהתרגשות. יצאנו לדרך!

החרמון הוא ההר הגבוה ביותר בארץ. פסגתו הגבוהה ביותר בשטח ישראל נמצאת בגובה 2236 מטר, אך רק שבעה אחוזים מרכס החרמון נמצאים בתחומי ישראל, ומרבית שטחו נמצא בסוריה ובלבנון, כאשר קו פרשת המים שלו מהווה את הגבול ביניהן. פסגתו הגבוהה ביותר היא בת 2814 מטר.

החרמון החל להתרומם לפני עשרות מיליוני שנים (וממשיך להתרומם גם כיום) בעקבות פעילות הלוחות הטקטוניים באזור. בשיאו היה גובהו מעל 4,000 מטר, אך כוחות הבלייה שחקו את הסלע עד שהגיע לרום שבו הוא נמצא כיום. לכן, ניתן לראות כיום בחרמון שכבות קדומות ביותר, בהן הגיר היוראסי, המרכיב את רוב ההר.

גיר זה הוא קשה וסדוק ביותר, וחלחול המים בו מהיר מאוד. כמויות המשקעים הגדולות היורדות על החרמון (בעיקר שלג) מחלחלות במהרה דרך הסלע ונובעות למרגלות ההר בסדרת מעיינות גדולה ושופעת במיוחד. אלו הם מקורות הירדן: הדן, הבניאס והחצבאני.

מקופות החרמון התחתונות יורד שביל הגולן מזרחה ולאחר כ-300 מטר חובר לשביל ירוק שמגיע מהרכבל העליון של החרמון, במרכז אפיק נחל גובתה - אחד משני הנחלים המרכזיים בצד הישראלי של החרמון.

נחל גובתה הוא נחל המתחיל בהר החרמון וחוצץ בין כתף חרמון לבין שלוחת שריון. במורד הנחל מתחבר אליו נחל חזור ושניהם נשפכים אל נחל הבניאס. למידע נוסף על נחל גובתה » 

אפשרות לאמיצים שבינינו – התחלת השביל ברכבל העליון של החרמון, בגובה 2040 מטר: לשם כך יש להגיע לרכבל התחתון ומשם לעלות ברכבל (25 ₪). מהרכבל העליון יוצא שביל ירוק, שיורד דרך הר חבושית עד למפגש עם שביל הגולן בנחל גובתה (3.5 קילומטרים). זהו שביל תלול במיוחד שמצריך ברכיים חזקות ויציבות!

  • ההליכה בשביל זה מחייבת תיאום עם חטיבת החרמון (04-6966207), ואפשרית בקבוצות של ארבעה מטיילים ומעלה.

מנקודת המפגש עם השביל הירוק מתחילה ירידה תלולה באפיק נחל גובתה, כשבדרך נחצה את כביש הגישה לאתר החרמון. בחודש אפריל פורח כאן אירוס הגולן, מהפרחים הגדולים והיפים ביותר בישראל.

לאחר כ-2 קילומטרים פונה השביל שמאלה (דרומה) ועוזב את נחל גובתה. אנו נמשיך במגמת הירידה, תחילה מתונה יותר ובהמשך תלולה, ולאחר 2 קילומטרים נוספים נחצה את כביש הגישה למג'דל שמס, הגדול שבכפרי הדרוזים ברמת הגולן ובחרמון, והיישוב הגבוה ביותר בישראל.

מעט לאחר חציית הכביש נגיע לעין פיזל – בריכה קטנה ונחמדה בצד השביל. בשלב זה אנו נכנסים ליער נמרוד – חורשה קטנה ויפה של עצי אורן הסלע, ארזים וקטלבים. לאחר כקילומטר השביל פונה ימינה (דרומה), יוצא מתחומי היער ומתחיל לטפס בכביש לכיוון היישוב נמרוד.

לאחר כ-1.5 קילומטרים נגיע אל היישוב הקטן, השוכן בפסגת הר קטע, ובו מתגוררות כמה משפחות המתפרנסות בעיקר מתיירות. במדרון שמצפון לישוב נמצא מעיין יפה המכונה עין נמרוד, שניתן להגיע אליו בשביל היוצא מכביש הגישה לישוב.

עין נמרוד הוא בריכת בטון מלאה מים המשקיפה אל נופי החרמון המהפנטים. המעיין נמצא בתוך שטח מרעה  פסטורלי ורוב המטיילים מעדיפים להגיע לנקודה וליהנות מהנוף, מאשר ממש להתרחץ בתוך המעיין. למידע נוסף על עין נמרוד » 

מנמרוד ממשיך שביל הגולן בדרך עפר בסימון אדום בירידה מהר קטע.

הר קטע, שעליו שוכן היישוב נמרוד, הוא מעניין במיוחד. פירוש שמו הוא חול ("קטעה" בערבית = חול), ואכן הוא יושב על שכבת אבן חול קדומה ביותר, שנחשפה עם השחיקה המאסיבית של פסגת החרמון, שבמהלכה ירד גובהו בכ-1200 מטר. את אבן החול הזו נוכל לפגוש, מלבד כאן, רק במכתשי הנגב, שבהם התרחש תהליך דומה – וגם כאן החול צבעוני!

המגוון הבוטני בהר קטע ייחודי: נמצא כאן צמחים האופייניים לקרקעות החול במישור החוף, כמו אזוביון דגול ומתנן שעיר, לצד מיני סחלבים המאפיינים מקומות צפוניים יותר, כמו סחלב סורי ואצבענית רומאית. כדי לראות את כל היופי הזה יש להגיע למקום בחודשי האביב, ולרדת משביל הגולן לכיוון המדרון הצפוני של הר קטע.

לאחר כקילומטר מגיעים לפיצול שבילים: שביל הגולן וסימון אדום. הדרך האדומה פונה ימינה (מערבה) ויורדת לכיוון כפר עין קיניא, ואילו שביל הגולן ממשיך לכיוון דרום-מזרח לעבר הכפר מסעדה. אנחנו ממשיכים על שביל הגולן ו-200 מטר אחרי הפיצול נבחין מימין לדרך במבנה גדול – זהו מקאם נבי איליה, מקום לזכרו של אליהו הנביא, הקדוש גם לדרוזים. לפי המסורת, כאן עצר אליהו הנביא למנוחה בצילו של עץ.

הדרוזים הם קבוצה אתנית שמקורה בארצות ערב. מסתורין רב אופף את החברה הדרוזית בארץ ובעולם, ומקורו בהיווצרותה. הדת הדרוזית נוסדה בתחילת המאה ה-11 במצרים, בידי קבוצת מוסלמים שיעים שהביאה פרשנות חדשה למונותאיזם המוסלמי. הם החלו לאסוף אליהם מאמינים אך במקביל גם אויבים, ולכן ברחו הדרוזים (כינוי שקיבלו מהמוסלמים במצרים) והחלו לנדוד צפונה ולהתיישב באזור טורקיה, סוריה, לבנון וישראל.

הדרוזים שומרים בקנאות רבה על דתם ומנהגיהם אך במקביל משתלבים בחברה המקומית, וכך מצליחים למצוא לעצמם נישה נוחה בתוך ערב-רב של תרבויות במזה"ת. כיום חיים בארץ כ-150 אלף דרוזים, ומתוכם כ-25 אלף ברמת הגולן, בארבעה כפרים: מג'דל שמס, עין קיניא (בחרמון), מסעדה ובוקעתא (ברמת הגולן).

בשונה משאר הדרוזים בישראל, הנאמנים בצורה מוחלטת למדינה (עיקרון חשוב בדת המאפשר אוטונומיה דתית, חברתית ותרבותית), המצב ברמת הגולן מעט מורכב יותר. על אף שישראל כבשה את רמת הגולן בשנת 1967, רבים מהדרוזים באזור עדיין מחשיבים עצמם כאזרחים סוריים וחוששים כי הצהרת נאמנות לישראל תיתפס כבגידה במולדת ובמשפחותיהם שנותרו מעבר לגבול הסורי.

לאחר 1.5 קילומטרים נוספים נגיע לכניסה לכפר מסעדה, ובאקט סמלי נחצה את נחל סער. מדוע סמלי? כי ברגע זה ממש עברנו מהחרמון לרמת הגולן! נחל סער, שהוא למעשה הגבול הגאולוגי והגאוגרפי ביניהם, הוא נחל יפהפה עם זרימת מפלים מרשימה בחורף, שנשפך בסופו לבניאס (נחל חרמון).

מכאן נמשיך עוד כ500 מטר בתוך מטעים, עד ששביל הגולן פונה בחדות דרומה, ומכאן מתחיל להקיף את ברכת רם המרשימה ממערב.

ברכת רם הגדולה ממוקמת בשקע טבעי וניזונה מכמה מעיינות הנובעים בקרקעיתה, וכן ממי נגר עילי שנאספים אליה. החוקרים עדיין מתלבטים ביניהם כיצד בדיוק נוצרה הבריכה הגדולה והיפה הזו שהיקפה כ-2.5 קילומטרים, אך ברור שהיווצרותה נובעת מהתכונות הגעשיות של רמת הגולן.

הסברה הרווחת כיום טוענת כי הבריכה שוכנת על פתח צינור הזנה מאגמתי, או במילים פשוטות – בתוך הר געש קדום. מי התהום פגשו את המאגמה הרותחת מתחת לאדמה ויצרו בועת קיטור אדירה. הלחץ הרב גרם לפיצוץ אדיר שיצר שקע גדול מימדים, אליו נבעו מי התהום, וכך נוצרה הבריכה.

עומקה המקסימלי של הבריכה 10 מטרים, ומימיה משמשים להשקיית המטעים הרבים שמסביבה. סמוך לבריכה נמצאה תגלית ארכאולוגית חשובה – צלמית (פסל בדמות אנושית) של אישה, שכונתה "ונוס מברכת רם", ותוארכה ללפני 230 אלף שנה. זוהי הצלמית העתיקה ביותר שהתגלתה בעולם.

לאחר 1.5 קילומטרים נפגש שביל הגולן עם שביל בסימון ירוק שמגיע ממזרח, וביחד הם ממשיכים דרומה בשביל ציורי ויפה בין מטעיהם של תושבי כפר מסעדה. לאחר מעט יותר מקילומטר נגיע לכביש 98, הכביש המזרחי של רמת הגולן, שאותו כבר חצינו בכניסה למסעדה (ועוד נפגוש בהמשך). הדרך הירוקה מסתיימת כאן, ואילו אנחנו נחצה את הכביש וניכנס לתוך יער פיות – הלא הוא יער אודם.

  • שימו לב: סימון שביל הגולן לא תמיד ברור בתחומי יער אודם. לכן במקטע זה כדאי לעקוב אחר סיפור הדרך, וכמובן לפקוח עיניים בשטח.

מנקודת החצייה ממשיך שביל הגולן דרומה בין העצים, באופן די מקביל לכביש. חשוב לשים כאן לב לסימון, שלעיתים לא ברור, ובכל מקרה זכרו שצריך להישאר קרובים יחסית לכביש. לאחר כ500 מטר נגיע לפיצול עם דרך עפר בסימון אדום, שפונה ימינה (מערבה) ואילו אנו נמשיך מזרחה במקביל לכביש.

לאחר כ-200 מטר פונה שביל הגולן ימינה (לדרום-מזרח) ומתחיל בעלייה מתונה בדרך רחבה. לאחר כ-400 מטר השביל פונה ימינה ועוזב את הדרך הרחבה, ולאחר כ-100 מטר נוספים נפנה שוב ימינה.

עוד עלייה קטנה, והגענו לפסגתו השטוחה והלא-מאוד מרשימה של תל קצעה - הר געש קטן ("תל" בעברית פירושו גם הר געש) ולסיום היום הראשון שלנו.

לקטע מספר 2 – מתל קצעה לבאב אל הווא » 

כל התמונות באדיבות הצלם בר ארצי – bar artzi photography » 

חוות דעת על קטע מספר 1: מקופות החרמון לתל קצעה

טוען חוות דעת...

תגובות

טוען תגובות...