איך מטיילים

הטיול כולל שני חלקים שכדאי לחבר, אבל אפשר גם לטייל בהם בנפרד:

  1. ביקור בבית הכנסת העתיק בברעם: הביקור הוא בגן לאומי - הכניסה בתשלום והוא פתוח עד שעות אחר הצהרים (פרטים מדוייקים בהמשך). תכננו את ההגעה בהתאם.

  2. טיול רגלי מעגלי: המסלול, שאורכו כ-3.5 ק"מ (כ-3 שעות הליכה), מתחיל ביער ברעם, יורד באפיק לעבר נחל דישון וחוזר בנחל צבעון. ההליכה מתאימה למשפחות אוהבות לכת, וכוללת ירידה ועלייה הרפתקניות וכייפיות באפיקי נחלים בין סלעים גדולים. בחורף המסלול עשוי להיות מאוד חלק, ולכן מומלץ שלא לטייל בו לאחר גשמים. המסלול מתאים לקיץ, שכן רובו מוצל.

איך מגיעים

נוסעים מסאסא בכביש 89 עד צומת חירם [1] ומשם ממשיכים צפונה בכביש 8967 עד צומת ברעם [2]. ממשיכים עוד כ-300 מטר לפי הכוונת שלט גדול לגן לאומי בית הכנסת העתיק ברעם [3].

בית הכנסת העתיק ברעם

הכניסה לגן הלאומי בתשלום. ברעם העתיקה נמצאת על גבעה עטורת חורש שבראשה הכנסייה הנוצרית המרונית של הכפר. בימי מלחמת השחרור ניצל הכפר מהרס מוחלט שכן תושביו לא נלחמו ביהודים. הם פונו זמנית לכפר השכן ג'יש (גוש חלב) ובו הם יושבים על כורחם עד היום, בכפר הנטוש נמצאת הכנסיה שעדיין פעילה. המרונים עורכים בכנסיה זאת טקסים דתיים בחגים הגדולים.

בתחומי הכפר נחשף בשנת 1905 בית כנסת מהתקופה הביזנטית שפעל בעיירה היהודית ברעם שקדמה לכפר. כיום כבר מוכרים עשרות בתי-כנסת מתקופה זו, בגליל ובגולן, והם עדות מרשימה לעובדה שבגליל היה ישוב יהודי צפוף מאות שנים אחרי חורבן הבית. הישוב בגליל החזיק מעמד למרות לחץ בלתי פוסק של מלחמות ואינוסי דת שהופעלו עליו. רק בסוף ימי הביניים הצטמצם הישוב היהודי בגליל לאזור צפת וטבריה בלבד. יהודי הגליל עקרו בחלקם ללבנון ובחלקם לסוריה, וחלק אחר אף המיר את דתו והתאסלם. בית הכנסת של ברעם בולט ויוצא דופן בשורת עמודיו שלפני קיר הכניסה, היוצרת אכסדרה מיוחדת במינה. על פי שרידי עמודיו ואבניו יש סבורים שהיתה לו קומה שניה. לבית כנסת זה לא היו עיטורים פנימיים כפסיפסים המוכרים בבתי כנסת אחרים בגליל, אולי משום שהוא מן הקדומים שבהם. נשים לב כי הכניסה לבית הכנסת היא זו שפונה לכיוון ירושלים (דרומה), כמו רבים מבתי הכנסת הגליליים האחרים. לארון הקודש לא נמצאו שרידים, ונראה כי הוא היה קבוע במקומו בקיר הדרומי, בסמוך לפתח הכניסה.

בהתבוננות בחזית בית הכנסת הרשימה נבחין בשלושה פתחים. מעל הפתח הימני, מתחת לחלון, נוכל לראות כתובת בארמית: "בני דלעזר בן יודן". זוהי ככל הנראה הקדשה למשפחה שתרמה כסף לבניית בית הכנסת. את הפתח הימני מעטר זר ניצחון שלצידו היו בעבר שתי אלות הניצחון המכונפות, הניקות (שעל שמן נקראת גם חברת הספורט נייק). כבר לפני שנים רבות הושחתו הדמויות. סממנים רומיים אלו שנמצאו בבתי כנסת נוספים בגליל מעידים ככל הנראה על הסובלנות הדתית, על השפעה תרבותית של דתות אחרות ועד היכולת של יהודי התקופה לראות את ההבדל בין תמונה אמנותית לבין סמל דתי.

באתר נמצא בית כנסת נוסף שלא השתמר בצורה יפה כל כך. בית הכנסת השני זהה בגודלו לזה בו אנו מבקרים- דבר המעיד על קהילה יהודית גדולה ששכנה בברעם. במבנה השני נתגלתה כתובת הנמצאת כיום במוזיאון הלובר בפריס " (יהי) שלום במקום הזה ובכל מקומות ישראל, יוסה הלוי בן לוי עושה המשקוף הזה תבוא ברכה במעשיו שלום".

נעים לשוטט בסימטאות הכפר הערבי הנטוש שנמצאת בגבעה בסמוך לבית הכנסת. ולהנות מן התצפית הנשקפת. כאמור, הכנסיה המרונית עדיין פעילה ואם תגיעו ביום חג תראו את המארונים ואת הלבוש המיוחד שלהם לתפילות. על משקוף הכנסיה תוכלו לראות את הקנגרו הנושא את צאציו בכיסו ומגן עליהם כסמל לכנסיה המגינה על מאמינה.

מידע שימושי - גן לאומי ברעם

שעות הפתיחה:
(הכניסה לגן נסגרת שעה לפני השעות הרשומות)

  • בשעון קיץ: ראשון-חמישי ושבת: 8:00-17:00 | שישי וערב חג: 8:00-16:00
  • בשעון חורף: ראשון-חמישי ושבת: 8:00-16:00 | שישי וערב חג: 8:00-15:00
  • ערב ראש השנה, ערב יום כיפור וערב פסח: 8:00-13:00

דמי כניסה: מבוגר: 14 ₪ | ילד או אזרח ותיק: 7 ₪ | סטודנט: 12 ₪

טלפון: 04-6989301

  • נגישות: הגן הלאומי מונגש למטיילים בכיסאות גלגלים.
  • כניסת כלבים: מותרת - קשורים ברצועה וחסומים במחסום פה.

עוד בסביבה:
מוזיאון בר-דוד לאמנות ויודאיקה בקיבוץ ברעם מציג בין השאר העתק מדויק של הכותרת מבית הכנסת שלא נחפר (המקור שוכן במרתפי הלובר).

  • שעות הפתיחה: ראשון-חמישי ושבת: 10:00-16:00, שישי וערב חג: 10:00-14:00
  • מחיר כניסה: מבוגר: 26 ₪, ילד (3-15): 16 ₪, גמלאי: 13 ₪ | טלפון: 04-6988295

מסלולים נוספים לבתי כנסת קדומים באתר: כפר נחום, ארבל, מצדה, עין גדי, מזרח הכנרת - קשתות רחבעם (אום אל קנאטיר).

טיול מעגלי ביער ברעם ונחל צבעון

אחרי הביקור בבית הכנסת נמשיך לטיול ביער ברעם (החלק השני של הטיול).

איך מגיעים: נחזור לצומת ברעם [2], נפנה מזרחה לכביש 899 וניסע כ-1.5 ק"מ עד לפנייה ימינה ליער ברעם [4]. לאחר הפנייה נעלה על דרך עפר בסימון שבילים כחול וניסע בה עד לצומת שבו הדרך פונה ימינה. כאן מומלץ להחנות את הרכב, שכן מכאן הדרך הופכת למשובשת. בעלי רכב חזק יוכלו להמשיך כ-100 מטר נוספים במורד השביל הכחול, עד למפגש עם השביל השחור [5]. נקודת החנייה האפשרית האחרונה היא במפגש השבילים. 

הטיול הרגלי ממשיך בשביל הכחול. עוברים מעבר בקר ונכנסים לתוך סבך היער. עד מהרה השביל נכנס לתוך אפיק הנחל וההליכה מעט מאתגרת, כאשר היא יורדת בין מפלונים וסלעים גדולים.

  • יער ברעם הוא מקום ריכוז יחודי בארץ של עצי אלון מצוי. בשטח היער, כאלף דונם, כמעט לא צומחים עצים אחרים. פה ושם נוכל למצוא את אלון התולע, אדר סורי, לבנה רפואי, ער אציל, אלה ארץ ישראלית ועוד. עצי היער גדולים ומרשימים וחיסולם נמנע הודות לעושי הפחמים בכפרים הסמוכים, שביקשו להתפרנס מה”ריבית” העצית ועל כן הקפידו שלא לפגוע בגרעין היער.

ההליכה בשביל נעימה ועוברת בחורש הקריר. לאחר הליכה של כ-800 מטר השביל מסתיים בגבול היער ומגיע לקרחת יער. כאן אנו נפגשים למעשה עם נחל דישון.

  • נחל דישון זורם מאזור גוש הרי מירון לאורך כ-30 ק"מ עד לנהר הירדן (באזור חולתה) וחלקים גדולים ממנו הם שמורת טבע.

בנקודה זו נפנה בערוץ ימינה (מערבה) אל השביל האדום [6]. לאחר כ-200 מטר השביל שב ונכנס ללב היער ומטפס בערוץ הרדוד של נחל צבעון – אחד מיובליו המרכזיים של נחל דישון. 

לאחר הליכה של כ-1 ק"מ נגיע למפגש שבילים בלב היער [7]: השביל האדום ממשיך ישר עם סימון שביל ישראל, ואילו אנו נמשיך ימינה לשביל השחור ונלך בו עד שנגיע לגדר בקר שסמוכה לדרך עפר. בדרך העפר נפגוש פיצול שבילים נוסף: כחול ושחור. השביל הכחול שפונה שמאלה לעבר קבר אסתר ומרדכי, ואילו אנו נפנה ימינה בשביל השחור, ונלך בו בהליכה נוחה ובירידה נעימה כ-1 ק"מ בחזרה לרכב [5].

חלמוניות קרוב כל כך

בחודשים אוקטובר-נובמבר אפשר ליהנות מפריחת החלמוניות בהר אדמון.

איך מגיעים: מבית הכנסת העתיק של ברעם נמשיך לכיוון צפון-מזרח בכביש 8967 ולאחר כ-6 ק"מ נפנה עם הכביש ימינה לכיוון ריחניה. נעבור את ריחניה ונפנה ימינה לכביש 988. לאחר 2 ק"מ נראה פנייה שמאלה (דרומה) לדרך עפר שמתחילה בפרצה בגדר הבקר החסומה (ליציאת הבקר) בשבכת ברזל. נרד עם הדרך כמה מאות מטרים, נעבור שלד חלוד ומנוקב ירי של מכונית ועל המדרון משמאלנו נוכל לראות חלמוניות פורחות. כדאי להמשיך בדרך העפר ולא לטפס בשבילי העזים, ולאחר עיקול הדרך שמאלה, בתוך הוואדי ישנו ריכוז גדול של חלמוניות שנמצא קרוב מאוד לדרך, ונחוץ רק טיפוס קל במדרון כדי לראותן מקרוב.