אתר שיחזור קרב יד מרדכי

במלחמת העצמאות התקדמו הכוחות המצריים במהירות אל תל-אביב. בקרב ביד-מרדכי הם נתקלו בהתנגדות עזה והירואית, שהפכה לאחד ממקורות הגאווה והמורשת של מלחמת העצמאות. את סיפור הקרב, שהפך לסמל, ניתן ללמוד באתר המשוחזר. סמל המקום הינו מגדל המים המנוקב שהינו שריד לקרבות הקשים שהתנהלו סביב קיבוץ יד-מרדכי במלחמת השחרור. קיבוץ שנקרא על שמו של מנהיג מרד גטו וורשא, מרדכי אנילביץ הי"ד

על המרד

המרד בגטו וורשא פרץ בערב חג הפסח תש"ג, 19.4.1943,  בעקבות הידיעות על כוונת הגרמנים להשמיד את תושבי הגטו. על אף הסוף הטראגי, שכן הגטו לא שרד בסוף, יש הרואים במרד כהצלחה כבירה וסמל לגבורה אמיתית. חשוב לזכור, שמלכתחילה לא היו למרד יומרות להביס את גרמניה הנאצית כולה ואף לא לחסל את האס.אס). רבים מלוחמיו נהרגו. חלק ממנהיגי המרד מתו בתוך הבונקרים והתעלות, מהגז שהזרימו הגרמנים אל תוכם. עד היום ניצבת אנדרטה לזכרם במקום בו שכן הבנין שברחוב מילא 18.

יד מרדכי במלחמת העצמאות

חצי שנה לאחר מכן, בחורף תש"ד - דצמבר 1943 עלו חברי גרעין השומר הצעיר מפולין על הקרקע בדרום-מערב הנגב, באזור שהיה אמור להימסר למדינה הערבית על-פי תוכניות החלוקה השונות. בסביבה היו רק הקיבוצים ניר-עם וגברעם, מצפון שכן קיבוץ ניצנים, וממזרח באר טוביה. עם פרוץ מלחמת השחרור היה ברור כי יד מרדכי בסכנה. מיקומה הסמוך לעזה והיותה מבודדת, הבהירו היטב כי יתחולל עליה קרב. השיירה האחרונה הגיעה ליד מרדכי בערב פסח ומאז נותרה מנותקת.

למחרת הכרזת המדינה החלה הפלישה המצרית בשני טורים, הטור האחד לאורך כביש החוף לכיוון תל אביב. טור זה נבלם בגשר עד-הלום שבכניסה לאשדוד, והטור נע בכיוון גב ההר ונבלם בקיבוץ רמת-רחל שמדרום לירושלים. עוד באותו לילה פונו הילדים וחלק מהנשים לבאר-טוביה במסגרת "מבצע תינוק". לאחר יומיים החלו הקרבות שנמשכו ששה ימים. בסופם קברו הנצורים את חבריהם בקבר אחים ונסוגו לכוון מרכז הארץ.

קרב ההשהיה שניהלו אנשי יד מרדכי לא היה לשווא, הוא נתן שהות בידי הצבא להתארגן להגנה ולעצור את הטור המצרי בגשר עד-הלום. קרב זה היה כה חשוב בעיני המצרים, עד שהמלך פארוק אץ-רץ להצטלם ביד מדרכי כדי להראות את נצחונו. לאחר חצי שנה שוחרר השטח וחברי הקיבוץ שבו למקומם. בשנת 1951 הקים הפסל נתן רפפורט את פסל מרדכי אנילביץ' בראש הגבעה הדרומית, זו שבראשה ניצב מגדל המים ההרוס, שהיווה מאז סמל לעמידתם של הלוחמים. שהגנו על קיבוצם בחירוף נפש. על הגבעה הצפונית שוכן בית הקברות בו טמונים חללי הקרב ההוא, ובתווך שוכן הקיבוץ, כאילו נקרע בין הגבורה למחיר הנורא. מסביב ניתן לראות את המציג שממחיז את הקברות ההם, קרב על כל מטר, קרב ממרחק של מטרים בודדים, קרב של מעטים מול רבים, שגם אם נראה מופסד, הרי שבטווח הארוך היה להישג וניצחון, עובדה היא שכיום נמצא שם קיבוץ יד מרדכי ולא ישוב מצרי/פלשתינאי.

נתן רפפורט הפסל, הרבה ליצור את דמויות לוחמי השואה, הן בפסל המפורסם שבוורשא (מטרים ספורים מרחוב מילא 18), הן בהעתק שלו שביד-ושם (זה שבצילו נערך מידי שנה הטקס הפותח את יום הזכרון לשואה ולגבורה), הן מגילות האש שבמושב כיסלון, גם בקיבוץ נגבה וגם כאן ביד-מרדכי. בניגוד ליתר המקומות בהם ניצבים מספר דמויות, כאן ניצב מרדכי אנילביץ לבדו כשבידו האחת רימון יד, ומבטו נישא אל האופק.

הוראות הגעה

קיבוץ יד מרדכי שוכן בקצהו הדרומי של כביש מס' 4, רגע לפני מחסום ארז. נכנסים אל הקיבוץ ונוסעים על פי השילוט.

  • waze: אתר שחזור הקרב

חוות דעת על אתר שיחזור קרב יד מרדכי

טוען חוות דעת...

תגובות

טוען תגובות...