מיהו מרסבא?

במרחק של כשלושים קילומטרים מדרום-מזרח לירושלים, שוכן מנזר מרסבא. אדון סבא, הלוא הוא הנזיר סבאס הקדוש, העניק למנזר הגדול והמרשים ביותר במדבר יהודה את שמו. סבאס נולד בקפדוקיה שבמרכז טורקיה בשנת 439. בגיל 18 עשה את דרכו לארץ ישראל עד שהגיע אל אבתימיוס, אבי תנועת הנזירות במדבר יהודה. 

את דרכו התחיל בתקופת הכנה ולאחריה יצא לתקופת התבודדות במדבר, במערה שנמצאת על מצוק מול המנזר. לאחר מות אותימיוס התיישב במערה בנחל קידרון. עם הזמן הגיעו אליו תלמידים והוא הפך לדמות חשובה בנצרות האורתודוקסית כולה ולאחד הנזירים החשובים שפעלו בארץ ישראל.

ההיסטוריה של מנזר מרסבא 

במהלך חייו הנזיר סבאס הקדוש הקים לא מעט מנזרים. המפורסם שבהם נקרא בעבר “הלאוורה הגדולה”, ביוונית – השביל הגדול, שהפך עם השנים למנזר מרסבא המפורסם. השם המקורי של המנזר היווני – אורתודוקסי מזוהה עם צורת החיים של מאות הנזירים, שחיו במנזר הזה – שביל שמחבר בין התאים הקטנים או המערות בהם התבודדו הנזירים ובין המבנה המרכזי. לקראת סוף חייו של סבאס גרו במנזר אלפי נזירים.

המבנה המרכזי שימש אותם בשבתות ובימי ראשון לתפילה ולארוחה משותפת. שם הצטיידו גם במים, במזון ובחומרי גלם לעבודתם, שנעה בין קליעת מחצלות וסלים ובין שזירת חבלים. בתקופות בהן הנזירים נתקלו במשטר עויין כלפי נוצרים הם בחרו להתרכז במבנה המרכזי המבוצר. למרות שלא תמיד הביצורים הצליחו להגן עליהם, חיי הנזירות כמעט ולא פסקו במנזר זה למעלה מ-1,500 שנה וממשיכים להתקיים גם כיום.

המנזר המשיך לפעול במקביל לפלישות הפרסים ולמרות העובדה שניזוק מאוד. עד היום שוכנות במנזר גולגלות הנזירים שהפרסים טבחו. את השיקום הגדול חב המנזר לצלבנים, שבנו חומה חיצונית ומגדל שמירה במטרה להגן על יושביו.

גם צלאח-א-דין, שכבש את הצלבנים, שמר על המנזר והוא עמד על תילו עד המאה ה-19, אז ביברס, הסולטן הממלוכי של מצרים וטורקיה, הורה להרוס אותו. המנזר נבנה מחדש זמן קצר מאוחר יותר עם תרומות מהכנסייה הרוסית ואלה הם רוב המבנים הקיימים כיום.

הנזיר סבאס מת בשיבה טובה בשנת 532 בגיל 94 ונקבר במנזר. עם כיבוש הארץ בידי צלאח-א-דין ונסיגת הצלבנים מהארץ הם לקחו את עצמותיו של הנזיר סבאס לוונציה. רק ב-1964 החזירו אותן לישראל ומאז אפשר לראותו שוכב בגלימת נזיר בארון זכוכית בכנסייה הראשית של המנזר.

מזנר מרסבא כיום

את יופיו של המנזר היווני-אורתודוקסי המוקף חומה אפשר לראות מנקודת תצפית על מצוק נחל קדרון. נכון לשנת 2015 חיים במנזר רק כ-15 נזירים המנותקים מהעולם ומאספקת מים וחשמל. על-מנת להכנס למנזר עצמו יש לחצות ברגל את נחל קדרון ולטפס במדרגות המובילות אליו – משימה לא קלה בגלל המסלול המאתגר.

לנזירים יש סדר יום קבוע המתחיל בחצות וכולל תפילה לאורך 4 עד 5 שעות, ארוחות בשעות קבועות ותפריט קבוע. אל התפילה הלילית מצטרפות תפילות נוספות, לימוד וקריאה בכתבי הקודש ועבודות במנזר, כמו ניקיון, עבודה במטבח או שמירה בשער המנזר.

הערה: אין כניסה למנזר בימים רביעי ושישי, כיוון שאלה ימי המנוחה של הנזירים.

יום חג לסבאס הקדוש

יום מותו של סבאס הקדוש הפך ליום חג. לפי הלוח היוליאני עליו מסתמכת עד היום הכנסיה האורתודוקסית הוא חל ב-5 בדצמבר, אך על פי לוח השנה הגריגוריאני, שבו גם אנו משתמשים הוא חל ב-17 בדצמבר. וכך כל שנה ב-17 בדצמבר הנזירים מציינים את היום הקדוש בהדלקת מאות נרות במערות שפעם חיו בהם נזירים.

הדלקת הנרות מגיעה בתום היום השלישי לטקסים ולתפילות לזיכרו והמראה של מאות נקודות אור מהבהבות בחושך פשוט מהפנט. על מנת ליהנות ממראה הנרות הדולקים, מומלץ להגיע ב-17 בדצמבר מרדת השקיעה עד הזריחה.

ביום החג אין כניסה למנזר עצמו, אך תוכלו ליהנות מהמחזה המרשים מהמצוק המשקיף אל המנזר.

מראה הנרות המנצנצים המהפנט במנזר מרסבא | צילום: זהורית חובב

מראה הנרות המנצנצים המהפנט במנזר מרסבא | צילום: זהורית חובב

עובדות מעניינות על מנזר מרסבא

  • אין כניסה לנשים למנזר מאז שקם ועד היום. גם לאמו של סבאס לא הרשו להכנס כשבאה לבקר אותו. כניסה למגדל הנשים הצמוד לכניסה הראשית מאפשרת לנשים לצפות במנזר.
  • על פיתוי ותפוח: בדומה לסיפור חווה בגן עדן, אסור להכניס תפוחים למנזר. למה? כי תפוח עסיסי כמעט גרם לנזיר סבאס לשבור את הצום שלו ומאז כדי למנוע פיתוי אסורה הכנסת תפוחים למנזר.
  • לאורך השנים אספו במנזר חפצי אמנות וכתבי יד נדירים, ביניהם עותקים נדירים של התנ”ך, הברית החדשה, כתבי האיליאדה של הומרוס ואיגרות שליחים מהמאות ה-7, ה-9 וה-12. במהלך שנות ה-70’ העבירו את רוב פריטי הספרייה לפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית בירושלים.

דרכי הגעה

נוסעים על כביש 1, בדרך מירושלים לים המלח. כ-12 ק"מ מזרחית לצומת מישור אדומים פונים ימינה לפי השילוט ל"נבי מוסא". ממשיכים בנסיעה של 12.8 ק"מ עד שמגיעים לסימון שבילים כחול, שם יש לפנות ימינה לדרך עפר. ממשיכים בנסיעה של 4.7 ק"מ אז פונים שמאלה לראש גבעה, ממנה יוצא שביל המוביל לתצפית על המנזר.

ניווט בוויז: מנזר מרסבא. מגיעים עם כל סוגי הרכב לעליה שמאחוריה יש כמה צינורות ענק שחורים ומפעל קטן, שם מחנים. המרחק משם למנזר הוא כ-1 ק"מ, 20 דקות הליכה מתוכן 10 דקות בעליה. 

עם רכב שטח אפשר להגיע עד התצפית.

הערה: עבודות תשתית במקום יצרו שביל כורכר, שהפך את הנסיעה למנזר מרסבא קלה יותר לכל סוגי הרכב. העלייה הנוחה מגיעה עד כשני ק"מ לפני התצפית אל המנזר.

למסלול 4X4 במדבר יהודה: מבקעת הורקניה למצוק ההעתקים – הכולל את התצפית על מנזר מרסבא » 

וככה נראית חוויה של טיול משפחתי בין נחלים, תצפיות ומצוקים: