איך מטיילים פה?

טיול המשפחות המומלץ בנחל ציפורי הוא מסלול הלוך-חזור ממבואת ראס עלי לעין יבקע, באורך משוער של כ-6 ק"מ. כדאי להקדיש לו כ-3 שעות, מעבר להפסקה ממושכת במעיין. ההליכה משלבת שביל בטון ודרך עפר, ובקטע שביל ישראל שממזרח לטחנה יש עלייה וירידה. המסלול מתאים למשפחות, ומונגש בחלקו.

אפשר לקצר לטיול של כ-2 ק"מ הלוך-חזור, ממבואת ראס עלי לטחנת הנזירים. מקטע זה מתואר כמסלול המותאם לכיסאות גלגלים. בשתי האפשרויות חוזרים לרכב באותה דרך ואין צורך בהקפצת רכבים.

חלק גדול מההליכה חשוף לשמש, ולכן באביב ובסתיו נעים יותר לטייל כאן. בקיץ כדאי לצאת בשעות הבוקר המוקדמות. אחרי גשם ייתכנו בוץ, סחף ומים על השביל.

הטיול עצמו לא עובר בתוך המים. למרות שנחל ציפורי עבר תהליכי שיקום, עדיין איכות המים בו לא נחשבת לטובה לרחצה. ניתן לטבול בעין יבקע בלבד. מותר לטייל בנחל עם כלבים, קשורים ברצועה.

הגעה למסלול

נקודת ההתחלה והסיום היא מבואת ראס עלי, ליד בית הספר היסודי בכניסה ליישוב. וויז: ראס עלי.

למעוניינים במסלול קווי קצר יותר, אפשר להשאיר רכב נוסף סמוך לעין יבקע (מעיין הסוסים). וויז: עין יבקע. 

החניון שהיה צמוד לטחנת הנזירים בוטל כחלק מהעבודות לשיקום המרחב. אין להסתמך על הוראות הנסיעה הישנות שמפנות לדרך עפר ולחניה ממש ליד המבנה.

מראס עלי לטחנת הנזירים

ממבואת ראס עלי יורדים בשביל בטון בטון מונגש לכיוון צפון-מזרח עד למפגש עם נחל ציפורי. פונים ימינה וממשיכים לאורך הנחל עד טחנת הנזירים, במרחק של כקילומטר מהחניה. סביב הטחנה הוסדרו פינות ישיבה ומרחב לעצירה. מי שמעוניינים בטיול קצר יכולים לחזור מכאן באותה דרך למבואת ראס עלי.

את קטע הדרך הזה אפשר לעבור גם על שביל הולכי רגל עם סימון שביל ישראל, מצפון לשביל המונגש, או עם דרך ג'יפים כחולה מדרום אליו. שלוש הדרכים נפגשות בטחנת הנזירים.

טחנת הנזירים היא טחנת קמח בת שתי קומות של טחינה שניצבת על גדת נחל ציפורי. שמה מגיע מהנזירים הכרמליתים שרכשו אותה בתחילת המאה ה-19 ממשפחה דרוזית שהתגוררה בשפרעם, ושיקמו את המבנה ואת מערכת המים שהפעילה אותו. המים הובלו באמה מעין יבקע, במרחק של כשני קילומטרים במעלה הנחל, והניעו את אבני הריחיים בשתי קומות הטחנה. השימוש באותם מים להפעלת שני מנגנוני טחינה אִפשר להפיק מהם תועלת כפולה. הטחנה פעלה עד ראשית המאה ה-20, אז נדחקה לטובת טחנות קמח מופעלות במנוע חשמלי בשפרעם ובאיבטין.

מטחנת הנזירים לעין יבקע

מטחנת הנזירים אפשר להמשיך לכיוון מזרח עם שביל ישראל או עם השביל הכחול, שני השבילים אינם מונגשים לכיסאות גלגלים.

שביל ישראל חוצה את הנחל אל הגדה הצפונית, ושם ממשיך בעלייה קטנה על צד הגבעה כדי לצפות על העמק. לאחר הגשמים ייתכן שמי הנחל יעלו ומעבר הנחל יהיה מאתגר במקצת. כ-800 מטר לאחר חציית הנחל פוגש שביל ישראל את השביל הכחול, ופונה איתו ימינה במורד הגבעה. לאחר כ-200 מטר השבילים נפרדים וממשיכים עם שביל ישראל מזרחה אל עין יבקע.

השביל הכחול הואר דרך עפר עבירה ונוחה, שהעבירות בה לרכב עלולה להיות בוצית וקשה לאחר הגשמים. לאחר כ-800 מטר של הליכה עם הדרך פוגשים את שביל ישראל ויורדים איתו מזרחה לכיוון עין יבקע.

עין יבקע והחזרה לרכב

עין יבקע מוכר גם בשם "מעיין הסוסים", זכר לשימוש שנעשה בו בעבר לשטיפת בעלי חיים. מי הנביעה נאספים בבריכה שבסיסה מהתקופה הרומית. הנזירים הכרמליתים שיפצו אותה והגביהו את מפלס המים כדי להזרים אותם אל טחנת הקמח באמצעות אמת מים.

זו נקודת העצירה לפני החזרה. אפשר לנוח ליד הבריכה ולטבול במים, בכפוף להנחיות ולשילוט במקום. מהמעיין חוזרים על עקבותינו דרך שביל ישראל לטחנת הנזירים, ומשם לחזור מערבה לאורך הנחל עד למבואת ראס עלי.

זיהום הנחל ושיקומו

נחל ציפורי סבל לאורך שנים מהזרמת שפכים וקולחים, משאיבת מים ומפגיעה בגדותיו. פעולות השיקום כיום מטפלות גם במים וגם במרחב שסביבם: שיקום צמחיית הנחל, הרחקת עיבוד חקלאי מהגדות, טיפול בחסמים ופיתוח שבילים וחניות למבקרים.