1. ים המלח: כמעט פלא עולם

ים המלח הוא בעצם אגם (מקור מים שמוקף ביבשה מכל צדדיו) מלח, השוכן בגבול ישראל – ירדן, בלב הבקע הסורי – אפריקני, והוא מפורסם בשל היותו המקום הנמוך בעולם. ים המלח זכה לכינוי “ים המוות” בשל היעדר החיים שבו, וזאת בעקבות רמת המליחות הגבוהה שבמים. על אף הכינוי הלא מאוד מחמיא, ים המלח הוא מקום פשוט יפהפה: גבישי מלח מנוקדים בחופיו, צוקים מדבריים מקיפים אותו, נחלים מתוקים זורמים אליו והזריחות, אח, הזריחות – יפות כמעט כמו השקיעות.

בסביבות ים המלח יש עשרות מסלולי טיול מטריפים: נחל דוד ונחל ערוגות, שהם בגדר גן עדן בלב המדבר, נחל דרגות האקסטרימי, נחל בוקק ועין בוקק ועוד מסלולים מדבריים מיוחדים ושווים.

זיכרון מהמקום

אני זוכר שעת שקיעה בחוף מצוקי דרגות: הרי מואב הרחוקים משתקפים במי ים-המלח הצלולים, השמיים נצבעים בכתום אפרסק וגוון ורדרד משהו, שקט מתפשט, מדי פעם צליל מיתר מאיזו גיטרה מרוחקת מתגנב אל האוזן. מדורות נדלקות בזו אחר זו, עיגולי אש קטנים ומתוחמים, קול צחוק נישא על גבי משב רוח חמימה. אמצע ינואר, כל הארץ סופות וגשמים, ופה כאילו כלום, ארץ אחרת, עולם אחר
  • מתי כדאי: סתיו, חורף ואביב (בקיץ חם מדי).

המקום הנמוך בעולם - ים המלח | צילום: יוסי עמר
המקום הנמוך בעולם - ים המלח | צילום: יוסי עמר

2. העיר העתיקה בירושלים

אם יש מקום אחד בארץ, שהיופי שלו נובע מתוך העושר ההיסטורי והתרבותי שלו, זאת העיר העתיקה בירושלים. המקום, שלפני כ-3,000 שנה נכבש בידי דוד המלך, הפך ברבות הימים למקום הקדוש בעולם, אשר מרכז סביבו חסידי דתות שונות ועמים שונים, כל אחד מסיבותיו שלו. טיול בעיר העתיקה בירושלים טומן בחובו טיול לאורך ציר הזמן של ההיסטוריה, ומפגש עם כל התרבויות הגדולות, המרכזיות והמשפיעות ביותר בעבר.

הריחות שעולים מהשוק, הסמטאות הצרות עם האבנים הירושלמית, הסיפורים על החורבן ועל התקומה, הגודל של הכנסיות וההילה שאופפת את האתרים הקדושים , הם רק קמצוץ מההרגשות והחוויות שעוברים כשמטיילים בעיר העתיקה.

זיכרון מהחומות

אני זוכר דמדומים של יום חמישי, אנחנו נכנסים אל העיר העתיקה דרך שער יפו בביטחון. מגדל דוד מתנשא מעלינו, חומות אבן ארוכות מקיפות את העיר העתיקה, מרגיש כאילו עברנו דרך מכונת זמן. אנחנו נכנסים אל תוך השוק , מערבולת של צבעים, צורות, ריחות וקולות משתלטת עלינו. אנחנו ממשיכים בסקרנות, מפלסים דרך בתוך נהר האנשים ומבוך הסימטאות: ימינה, שמאלה,  פנייה חדה ימינה, מדרגות, שמאלה, שמאלה, ימינה, ולפתע, פשוט כך, נגלה לפנינו הכותל. ואנחנו עומדים שם, אחוזי ידיים, משתאים מכמות האנשים ומבליל הקולות, ופשוט שותקים. שתיקה שאומרת הכל.

העיר העתיקה בשעת לילה | צילום: despositphotos

העיר העתיקה בשעת לילה | צילום:  Depositphotos / karambol

3. מכתש רמון: מאדים של הנגב

אם היינו צריכים לבחור פרזנטור למדבר שלנו, כזה שיהיה השם והפנים, אין ספק במי היינו בוחרים. מכתש רמון הוא התגלמות כל הייחודיות של המדבר: הוא המכתש האירוזי (ממשפחת מכתשי הסחיפה) הכי גדול בעולם, כמו מעין אמבטיה ענקית בלב רמה מדברית, והוא נוצר כתוצאה מהמסת האבן לאורך שנים רבות בידי מים ורוח. הדבר גרם לכך ששכבות על גבי שכבות נחשפו ואיתן תופעות טבע ייחודיות.

במכתש תוכלו למצוא את אתר “אבן רוח מים” – ובו חולות צבעוניים בצבעים כמו ירוק, אדום, חום, סגול, שחור ועוד. המנסרה, עוד תופעה מרתקת במכתש, היא גבעת אבן חול אשר בראשה מחשופי אבן חול הבנויים כמשושים סימטריים. במכתש יש מסלולי טיול רבים, גבי מים ותצפיות מרהיבות.

זיכרון מהמכתש

אני זוכר רוח מדברית מנשבת בשערי. החלון פתוח וריח של אבק עולה בנחיריים. נהימת המנוע של הג’יפ מתגברת פה ונחלשת שם, כמו יצור חי המשמיע קולות בשעת מאמץ. נופי המכתש חולפים לנגד עיניי. מדרגות סלע כבירות מאיימות להפוך את הג’יפ ולהוכיח לנו שהמדבר חזק מן הנוסעים בו. עץ שיטה בודד משווע לקצת חברה אנושית ואנחנו עוצרים לקפה של בוקר. כשהכוס ביד, והשקט של המדבר עוטף אותנו חרישית, אני נזכר פעם נוספת – כמה אני אוהב את המכתש

4. נחל אל-על: טיול בין מפלים

אם נחל אל על הוא לא אחד המקומות שקופצים לכם לראש כששואלים אתכם מה הם המקומות היפים ביותר בישראל, כנראה שלא הייתם שם. נחל אל על שוכן בדרום-מרכז רמת הגולן והוא זורם מערבה, עד לשפכו בכנרת. הנחל מפורסם במיוחד בזכות שני המפלים שבו, המפל השחור והמפל הלבן, שניים מהמפלים היפים ביותר בישראל.

זיכרון מהמסלול

אני זוכר שהרגשתי אבוד, מלבד כמה פרות והרבה עשבייה קוצנית לא היה כלום. חיפשתי את השביל המוביל אל נחל אל על מכיוון דרום ולא מצאתי. כעבור חצי שעה של חיפושים קדחתניים שמעתי צעקות מלמעלה וראיתי אנשים הולכים על שביל, השביל שלי.
טיפסתי במרץ, הגעתי אליו ונשכבתי. הסדרתי נשימה והוצאתי קוצים מהרגליים. היה חם ושרף לי הגוף.
קמתי והתחלתי לצעוד במהירות, ידעתי מה מצפה לי – גן עדן. ממרחק שמעתי קול מים גועשים, כזה שמעביר בך צמרמורות קלות. הרעש הלך וגבר, עד שסוף סוף נגלה בפניי המפל, בגובה של 14 מטרים. מי המפל נפלו אל תוך בריכת טורקיז פשוט מדהימה, ואנשים מחייכים השתכשכו במי הבריכה הקרירה. הורדתי הכל מעליי וקפצתי אל תוך המים, ואכן, כמו שזכרתי: גן עדן!

המפל הלבן בנחל אל על | צילום: בר ארצי
המפל הלבן בנחל אל על | צילום: בר ארצי

5. חוף דור-הבונים: היסטוריה ורומנטיקה נפגשים בים

חוף דור-הבונים הוא בעצם רצועת חוף הנמתחת לאורך של כמעט חמישה קילומטרים. ראשיתה במושב הבונים והיא מסתיימת במושב דור. הרצועה כוללת מפרצונים רבים, כולל המערה הכחולה. גלי הים ממוססים לאורך שנים את סלע הכורכר, וכך נוצרים המפרצים השונים. בהמשך החוף שוכבת סירה טרופה , ועיר נמל פלשתית-כנענית-יוונית-רומית, העונה לשם דאר (דור).

זיכרון מהחוף

אני זוכר שהלכנו לאורך החוף, הרמנו צדפים ובחנו אותם. כמה צבעים, כמה צורות, אין צדף שדומה למשנהו, באחד הפס בצבע כזה בעוד שבאחר הוא מעט שונה, זה היה מדהים. ובכלל, כל החוף הזה מדהים, מלא במפרצים קטנים, וכשעומדים על ידם, רואים את הגלים נשברים בתוך המפרץ ואפילו זוכים לרסס של מים מלוחים על הפנים. אבל השיא היה בשקיעה, על רצועת החול הצרה, שם ישבנו גם צחקנו, חבורה של אנשים שזכו בכרטיסים להצגה הכי שווה בעיר

שמיכה של צדפים מכסה את החוף | צילום: איתי דר
שמיכה של צדפים מכסה את החוף | צילום: איתי דר