בריכת דורה - שלולית חורף בנתניה

לפתע פתאום ובלי אזהרה צצה לה בריכת מים טבעית בעיר נתניה. בריכת דורה היא "שלולית חורף" מהיפות שבארצנו, אם לא היפה שבהן. היא נוצרת עם בוא החורף ומושכת אליה דו-חיים, בעלי חיים וכמובן גם מטיילים. היא כל כך מיוחדת, עד שעיריית נתניה והחברה להגנת הטבע החליטו להפוך אותה לאתר מוסדר. שווה ביקור!

בריכת דורה

מתוך מאמר של אביה טאפט, 1988, אל פריחת אירוס הארגמן בנתניה, החברה להגנת הטבע ועיריית נתניה. 

מצפון מזרח לשמורת אירוס הארגמן, ממזרח, מצפה לכם, חבויה בינות אקליפטוסים, שנטעו על ידי סמיר אפנדי, כנראה בתחילת המאה העשרים, השתילים הובאו מחדרה. שלולית חורף יפיפיה הקרויה בפי הערבים "באס אל הינדי" ביצת ההודי. בשם זה היא מופיעה גם במפות הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל. ביוזמת עיריית נתניה ובסיוע מאבק תושבים השלולית שומרה כחלק מערכי הטבע המוגנים.

בעונת החורף מתארחים בשלולית עופות מים כגון אגמיות ושחפים. בעבר נצפה אף קינון של טבלנים. להקות של עורבים וקאקים חונות בין ענפי האקליפטוסים. הבריכה נמצאת בתוך שקע טבעי המהווה חלק מן האבוס המערבי של השרון. באבוס זה היו נפוצות במיוחד שלוליות החורף שקישטו בעבר את מישור החוף התיכון והדרומי. כיום הולך ונעלם נוף זה עקב לחץ הפיתוח במישור החוף. כתוצאה מחוסר הבנה של המערכת האקולוגית המיוחדת של שלוליות החורף, נהגו לטפל בהן כאילו היו "ביצות ממאירות" המפיצות מחלות ושורצות יתושים. השלוליות רוססו לעתים קרובות ברעלים לצורך השמדת היתושים. אך למעשה זחלי היתושים לא מתרבים בשלוליות חורף תודות לבעלי-החיים שבה, ושחלקם ניזונים מזחלי יתושים.

שלולית החורף היא מקווה מים רדוד הנוצר במקום הנמוך ביותר בנוף, אליו מתנקזים בעונת החורף מי הגשמים. תשתיתה של שלולית זו היא אדמה כבדה, שגרגריה סופחים מים, תופחים ואינם מאפשרים למי הגשם לחלחל. גודלה של השלולית ומשך קיומה תלויים בכמות הגשמים בכל שנה. בעונת הקיץ מתייבשת השלולית כליל, לעובדה זו השפעה חשובה על אופי בעלי-החיים המאכלסים בית-גידול זה.

החיים בשלולית החורף

דרי השלולית מתחלקים לכמה קבוצות: סרטנים ירודים המבלים את כל חייהם במים, חרקים שהשלולית היא משכן זמני עבורם בתקופת הגלגול, דו-חיים המטילים בה את ביציהם וכמובן בעלי חיים מזדמנים כמו עופות מים שונים.

הרבייה בשלולית החורף היא בעייתית ומאופיינת על ידי הדפניה. זהו סרטן קטן בעל שיריון דק ושקוף עם עין גדולה בולטת בראשו. סרטן זה מסוגל להתרבות ללא זכרים. תופעה זו נקראת "רביית בתולים". כשממלאים מי הגשם את השלולית נסדקות ביצי הדפניה שהיו שקועות על קרקעיתה למן השנה שעברה, ואל המים בוקעות דפניות צעירות המתפתחות והופכות כולן לנקבות בלבד. כשבועיים לאחר בקיעתן מפתחת כל אחת מן הנקבות הללו עוברי דפניות בכיס דגירה הצמוד לגבן. עוברים אלה יהפכו גם הם לדפניות נקבות שתוך שבועיים יהיו ל"אימהות". כל זמן שהשלולית קיימת ימשך מחזור חייה של הדפניה פעמים מספר. ברגע שתתחיל השלולית להתייבש או שהטמפרטורה תעלה, יתפתחו חלק מן העוברים לזכרים, ואז תתבצע רבייה מינית. הנקבות תטלנה ביצים שנקראות "ביצי קיימא" שישקעו לתחתית השלולית ויעברו את תקופת היובש של הקיץ בצורה זו.

לא רק חסרי חוליות דרים בשלולית, גם דו-חיים שוכנים בה:

  • הקרפדה הירוקה: מטילה בה את ביציה. לרוב כעשרת אלפים ביצים בשרוכי הטלה היכולים להגיע ל-15 מטר. הראשנים מבלים במים עד התבגרותם.

  • האילנית המצויה: צבעה ירוק-בהיר והיא מבלה את שעות היום על צמחים ועצים.

  • החפרית: צורתה שמנה ומסורבלת, והיא דומה בצבעה לקרפדה. החפרית נוהגת להתחפר בקרקע בתוך גומה שהיא חופרת לעצמה בעזרת רגליה המצויידות בדרבנות. החפרית מטילה את ביציה בשרוכים שקופים, מספרן כאלפיים. ראשניה גדולים מאוד, כשמונה ס"מ. הם בעלי תיאבון גדול ולעתים כשאין מספיק מזון, או שנוצרת צפיפות גדולה בשלולית, הם טורפים את בני מינם. החפרית מבלה את הקיץ בתוך מחילה שאורכה עשוי להגיע למטר אחד.

שלולית החורף מהווה בית גידול לצמחים רבים. בעונת האביב ותחילת הקיץ פורח בה הבוציץ הסוככני בוורוד עדין. צמחי מים מזדקרים נוספים הם אגמון ימי, צבעוני מצוי, כף צפרדע איזמלני, גומא הפרקים ואגמון האגם היוצר בשלולית זו גושים סבוכים וגבוהים. בשולי השלולית צומחים פספלון דו טורי וליפיה זוחלת. מערבה מן השלולית, שטח פתוח בעל כיסוי צומח נמוך. בעונת הפריחה מאופיין השטח בכתמי כלנית מצויה ופרחים בודדים של צבעוני השרון. מאוחר יותר מתכסה השטח בצמחי מקור החסידה המפוצל ומקור החסידה הגדול, הצובעים את הנוף בוורוד-סגול.

מסביב לשלולית

האזור שסביב השלולית הוכשר לשמחת הציבור בשנת 2003 והפך לפארק שעשועים גדול, תרומה של הקק"ל באנגליה, וכן הוקמו שבילים ופינות ישיבה. השלולית מהווה מקום ריכוז לאלפי עופות מים כגון שחפיות, לעת ערב המחזה של אגם פסטורלי. השמורה מעוטרת בעצי אקליפטוס שנטעו. השלולית מהווה חלק מרצף שמורות טבע הכולל גם את שמורת האירוס ופולג.

הזמן הטוב ביותר לבקר בשלולית הוא אחרי גשם, לראות אותה מתמלאת במי המרזבים של הבתים שמסביבה, לסוב אותה מכל עבריה, לשמוע את בעלי הכנף והמיית העלים ברוח, ולנשום עמוק את מראהו של החורף שהיה ואיננו. אין צורך במגפים, אף לא במשקפי רוח. מטריה פשוטה תספיק לכם.

הוראות הגעה

מכביש החוף (כביש 2) עולים במחלף פולג (המחלף הדרומי של נתניה, זה של איקאה וטמפו) ופונים מערבה לשדרות בן-גוריון. לאחר כ-1.5 ק"מ תראו מימינכם את "פארק שלולית החורף". במקום חניה מסודרת. נכנסים דרך השער לגינת משחקים יפהפיה וממשיכים ישר עד לשלולית. 


הנה טעימה משלולית החורף בנתניה:

חוות דעת על בריכת דורה - שלולית חורף בנתניה

טוען חוות דעת...

תגובות

טוען תגובות...

אירועי סוכות 2018