אוכל, מים והטמנות בשביל: השביליסט צועד על קיבתו

כדי לטייל בהנאה בשביל ישראל צריך לדאוג לתזונה נבונה ונכונה, על מנת לספק לגוף את האנרגיה הדרושה לו למאמץ הגופני הלא פשוט של הטיול. מצד שני, באנו ליהנות, לא? הכנו עבורכם כמה כללי אצבע למוצרים בהם כדאי להצטייד במהלך הטיול, המלצות למאכלים והוראות הכנה למאכלים בסיסיים
| 18/02/2018

אוכל ובישול בשביל:

​הטמנות ומים בשביל:


אולי תאכלו משהו? | המצרכים שלוקחים לשביל

אחד הדברים החשובים ביותר עבור מטיילים בשביל ישראל הוא נושא המזון. חשוב לזכור, כי המאמץ הגופני, בזמן טיול בשביל, שונה בתכלית מהפעילות הגופנית השגרתית ביומיום. לכן, יהיה עליכם לאכול כמו שצריך, על מנת שגופכם יחזיק מעמד תחת המאמץ הלא פשוט. אם חשבתם שמדובר בסוד מהפכני, אז נכונה לכם הפתעה. מה זה כולל? 3 ארוחות מסודרות ביום, זה הכל.

רשימת מוצרים שאפשר ומומלץ להצטייד בהם:

  • להכין קפה: סוכר, תה, קפה.

  • לארוחת בוקר: קורנפלקס, חלב עמיד, ביצים קשות, לחם/פיתות/לחמניות.

  • למנה עיקרית: פסטה, אורז, עדשים, קינואה, כוסמת, פירה אינסטנט, פתיתים.

  • להוסיף טעם: פפריקה, מלח, פלפל, אורגנו, זעתר, שום, אבקת מרק, תיבוליות.

  • שימו שמן: שמן בתרסיס - כך תימנעו מנזילת שמן לתוך התיק.

  • שלא ימרחו אתכם: שוקולד למריחה, חמאת בוטנים, ממרח חלבה, טחינה גולמית, רסק עגבניות (כרוטב לפסטה), דבש, גבינה מותכת.

  • ליל שימורים: תירס, טונה, קבנוס או נקניק סלמי.

  • בשביל הבריאות: בצל, פלפל, מלפפון, גזר, תפוח, תפוז, תפוחי אדמה.

  • בשביל האנרגיה: אגוזים, שקדים, בוטנים, משמש מיובש, צימוקים.

  • בשביל הכיף: חטיפי גרנולה, שוקולד מריר (אל דאגה, זה לא נמס), חלבה, ופלים, עוגיות, פתי-בר.

שימו לב, שחלק מהמוצרים לא ייגמרו תוך שבוע (ממרח למשל). כמו כן, בטיול בשביל המטרה העיקרית אינה פינוקים קולינריים, אלא בעיקר שמירה על תזונה נכונה לצורך הטיול. לכן, אין היגיון באכילת חצי קילו פסטה בכל ארוחה או שתי פחיות טונה כל יום.

ארוחות ונשנושים בשביל

ארוחת בוקר: מכירים את הימים האלו שקמים בבוקר ואין כוח לכלום? גם בשביל זה יכול לקרות... אבל כך או כך, מומלץ לאכול בבוקר כדי למלא מצברים. תוכלו לאכול משהו לפני תחילת ההליכה, או לחילופין לפתוח את הבוקר בהליכה קצרה, למצוא מקום מנוחה נחמד ולאכול בו. לחם עם ממרח כלשהו יהיה טוב ומספק - עדיף ממרח מזין כמו חמאת בוטנים או חלבה, ואפילו ריבת חלב או שוקולד (אם מתחשק לכם להתפרע, דעו שיש גם ממרח מרשמלו!). אפשרות אחרת לארוחת בוקר היא דייסת סולת, שבתוספת קינמון או שוקולד תיתן לכם מרץ להליכה עד שעות הצהריים. אם אתם מעוניינים בגבינה לארוחת בוקר, ישנן גבינות קשות שיכולות להחזיק יום-יומיים ללא קירור (גבינת פרומעז או גבינה צהובה למשל).

ארוחת צהריים: לאחר חצי יום של הליכה, בצהריים תהיו חייבים לספק לגוף שלכם פחמימות. מה זה אומר? לבשל! אורז, פסטה, עדשים, פתיתים. אם בשעת הצהריים יש לכם מקור מים זמין, מומלץ להכין פסטה, כי היא זו שצורכת הכי הרבה מים מכל חומרי הגלם. לשדרוג המנה תוכלו להוסיף לפסטה גם קבנוס, סלמי או אפילו טונה, וכמובן אל תשכחו שיש לכם תבלינים כמו אבקת מרק (כגון "נמס בכוס") ותיבוליות, שיכולים לשפר את הארוחה. באופן כללי, התיבולית היא החברה הכי טובה שלכם, שיכולה לחולל פלאים בארוחות. אם בחרתם בארוחה בשרית, עם סלמי או קבנוס, תוכלו להוסיף לה טחינה או פירה אינסטנט, שאותו הכי קל להכין, והוא גם יחסית משביע. אגב, אם פתחתם חבילת סלמי, כדאי לדאוג לאוורר אותה - אם היא תהיה סגורה בתרמיל שלכם במשך כמה ימים, העובש לא יהיה סימפטי...

ארוחת ערב: דומה מאוד לארוחת הצהריים. אם אכלתם בצהריים סלמי עם טחינה, לכו בערב על אורז למשל, ולהפך.

נשנושים בשביל: בין הארוחות, תוכלו להתפנק במהלך היום עם פירות יבשים, כגון: תמרים, צימוקים ומשמשים וגם אגוזים. אלו הם מקור אנרגיה חשוב והם יעשו לכם כיף, משום שאלו יהיו המאכלים המתוקים היחידים שלכם, מלבד הממרח. חוץ מזה, אל תחששו לפנק את עצמכם עם משהו טוב פה ושם: וופלים, עוגיות, במבה.

תורת הבישול על קצה המזלג

כל מי שכבר יודע לבשל אורז ושאר מטעמים - יכול לעבור הלאה, כי הדברים הבאים מוקדשים לאלו שאין להם מושג ירוק בכמויות, יחסי מים וכן הלאה:

  • החוק הבא תקף ברוב המקרים של הכנת מנת פחמימות (למעט פסטה): על כל כוס אורז (לדוגמה) מוסיפים 2 כוסות מים. כמה זה "כוס", אתם שואלים? התשובה פשוטה: באותה כוס שבה משתמשים כדי לשים אורז, משתמשים גם כדי להוסיף מים.

  • כדי להכין אורז, שמנו היטב מחבת או סיר, ותנו להם כמה שניות להתחמם על הגזייה. הוסיפו את האורז ובחשו קלות, כדי שיתערבב עם השמן ולא ישאר בצדדים. טגנו את האורז תוך כדי בחישה במשך כמה שניות, כדי שלא יווצר אורז שרוף בתחתית, והוסיפו מיד את המים. בחשו עוד קצת וסגרו במכסה. בידקו את העיסה כל 5-10 דקות, ודאו שלא נדבק אורז לתחתית ושהמים מבעבעים, עד שהם יתאדו לחלוטין. תוכלו להוסיף תבלינים או תיבולית בכל שלב שתרצו (עדיף אחרי הוספת המים). לאחר מספר דקות, יש לטעום את האורז. אם הוא רך מספיק, כבו את הגזייה, הוסיפו מלח לפי הטעם ובתאבון. ה"מתכון" הזה תופס גם לגבי פתיתים.

לגבי פסטה, אם תקראו את ההוראות שעל האריזה, תשימו לב שלכל 100 גרם יש להוסיף ליטר מים, אולם ניתן בהחלט להשתמש בליטר מים גם עבור 200 גרם פסטה. יש להרתיח את המים ואז להכניס את הפסטה. כמות המים אמורה לכסות לחלוטין את הפסטה שבסיר. הוסיפו קצת מלח ושמן, כדי שהפסטה לא תידבק, וכסו את הסיר. יש לערבב כל כמה דקות, עד שהפסטה רכה מספיק למאכל.

לדרום חוקים משלו: למה צריך להטמין מים בשביל?

ההליכה בשביל ישראל נחלקת למעשה עד ערד ואחרי ערד, והסיבה העיקרית לכך היא שמדרום לערד מספר מקורות המים מצומצם ביותר יחסי לאזורים שמצפון לה. על מנת לא להתייבש במהלך הטיול באזור זה, חשוב מאוד שתדאגו להטמנת מים, שיחכו לכם כשתגיעו לשם.

תכנון ההטמנות

את פעולת ההטמנה ניתן לבצע בקלות עם כל רכב פרטי, אך יש לתכנן היטב את מקומות ההטמנה ולעשות זאת בחוכמה.

שלב ראשון: תכנון הטיול במדבר
אם הטיול שלכם מתנהל בקצב
 סביר, החלק שבו תטיילו במדבר אמור להמשך שלושה-ארבעה שבועות. בניגוד לאופן שבו מטיילים בצפון הארץ ובמרכזה, בחלקו הדרומי של השביל חשוב מאוד לתכנן מראש את מקטעי ההליכה, ולהגדיר מראש עד לאן מתקדמים בכל יום.

שלב שני: תכנון ההטמנות עצמן
לאחר שתסיימו את תכנון מהלך הטיול שלכם במדבר, תוכלו לדעת היכן אתם עומדים ללון בכל יום, וכך תדעו גם היכן עליכם להטמין מים.

  • כמה מים להטמין: כל הטמנה צריכה להכיל לפחות את כמות המים היומית שבה אתם צפויים להשתמש, ועל זה יש להוסיף עוד קצת, במידה ותזדקקו למים לצרכים נוספים (למשל שטיפה). לדוגמה: אם אתם מטיילים עם חבר נוסף, תוכלו לשאת בכל יום 6.5 ליטרים של מים, ולהטמין עוד שמיניית בקבוקי מים מינרליים. כך, תגיעו ל-12 ליטרים בסך הכל, בכל פעם. באופן זה, לא יקרה מצב שיאזלו לכם המים, לפני שתגיעו להטמנה בלי מים.

  • הטמנות אחרות: תוכלו להטמין גם דברים נוספים: אוכל (תוכלו לפנק את עצמכם בשלל סוגי שימורים), נייר טואלט, בלוני גז וכן הלאה. עם זאת, מומלץ לבצע את הטמנות המים בנפרד מהטמנות אחרות.

  • איך לארוז את ההטמנה: כדאי לארוז כל הטמנה בשתיים-שלוש שקיות זבל גדולות ולקשור אותן היטב.

היכן וכיצד מטמינים?

כפי שאתם כבר יודעים, במקטעים הדרומיים של השביל הלינה מותרת בחניוני לילה מוסדרים בלבד, כלומר בחניונים המתוחמים באבנים. בחלק מהמקרים כלל לא תבחינן שאתם נמצאים בחניון לילה, אלא אם כן תגלו שלט שמורה שאכן כך הדבר, שכן ברחבי המדבר יש מקומות רבים שנראים מתוחמים. באופן כללי, באזורים רבים בדרום פזורים חניוני לילה, במרחק הליכה של יום אחד מהשני. כאשר תלכו להטמין מים, תגיעו לחניוני הלילה האלו (תוכלו לזהות אותם לפי השילוט בכביש), אך כאן תיתקלו ודאי בבעיה: איך לעזאזל חופרים באדמה הקשה הזאת? התשובה היא שלא כדאי כלל להטמין בתוך מתחם חניון הלילה. כדאי לחפש בסמוך לחניון גבעה או הר קרוב, אבל לא פסגה יחידה הבולטת בשטח (שכן לא צריך להיות סייר מומחה כדאי להבין איפה הטמנתם...). כאשר שתגיעו לגבעה או להר, התחילו לחפור בתוך הצלע, בנקודה בה היא נפגשת עם הקרקע, כך תוכלו לחפור בקלות וגם להצמיד את ההטמנה לדופן ולכסות אותה, כך שלא יהיה ניתן להבחין בה.

  • כדאי להשאיר פתק ובו לבקש לא לגעת בהטמנה ולהסביר שהיא שייכת לשביליסטים שמאוד בונים עליה.

  • חשוב לרשום לעצמכם כל פרט אודות ההטמנה ולצלמה, למקרה הצורך, מכיוונים שונים. חשוב לתעד את המקומות בצילום או בסיפור דרך, כדי לא לשכוח את מקום ההטמנה.

אתרי ההטמנה לאורך השביל

לפניכם האתרים המומלצים להטמנות לאורך השביל מצפון לדרום, כולל מקורות מים, בהתאם לסדר המקטעים באתר (בסוגריים מופיעים מקומות שאפשריים להטמנה גם הם, אבל מומלצים פחות). האתרים מסודרים מנקודת היציאה לשביל בדרום (אילת) ועד ערד – מערד וצפונה אין בעיה להשיג מים ומזון, ולכן אין צורך בהטמנות.

  • חניון לילה באר אפעה – נגיש לרכב רגיל - באר אפעה/נחל חימר (נקודת חצייה של כביש 258)

  • חניון לילה מצד תמר – נגיש לרכב רגיל

  • חניון לילה המכתש הקטן – נגיש לרכב רגיל

  • חניון לילה מפעל אורון – נגיש לרכב רגיל

  • חניון לילה נחל מדור – נגיש לרכב 4x4

  • חניון לילה נחל צין/עקב (2 ק"מ צפונית לחוד עקב) – נגיש לרכב 4x4 - חניון לילה חוד עקב (אפשר גם לעלות לשדה בוקר/מדרשת בן גוריון)

  • חניון לילה נחל חווה – נגיש לרכב 4x4
    (חניון לילה עין זיק - אפשר גם להמשיך כבר עד גבי חווה)

  • חניון לילה הר סהרונים – נגיש לרכב רגיל
    חניון לילה נחל גוונים (אפשר גם למלא מים בחניון בארות)

  • חניון לילה נחל נקרות/גב חולית נגיש לרכב 4x4 – יש מים בהטמנה שנתית של מלאך שביל - יש לברר לפני.

  • חניון לילה נחל ברק – נגיש לרכב רגיל

  • חניון לילה נחל ציחור (2 ק"מ מערבית לצומת ציחור) – נגיש לרכב רגיל (מי שמתכנן לקחת טרמפ לצומת שיזפון יכול לעשות זאת בסוף יום ההליכה ולמלא מים בפונדק או בקיבוץ נאות סמדר)

  • חניון לילה מפגש נחל מוגן/ססגון – נגיש לרכב רגיל בדרך לחניון בפארק תמנע יש מים
    (חניון לילה באר מלחן – נגיש לרכב 4x4 | אפשר למלא מים קצת בהמשך, בשער הכניסה לפארק תמנע)

  • חניון לילה מפגש נחל רחם/עתק – נגיש לרכב 4x4

  • חניון הלילה הר יהורם – נגיש לרכב רגיל
    (חניון לילה קניון שחורת – נגיש לרכב רגיל)
    (חניון לילה נחל עמרם/עמודי עמרם – נגיש לרכב רגיל)

קחו בחשבון כי רוב נקודות ההטמנה אינן קרובות לכבישים, ודורשות נסיעה לא קצרה בשבילי שטח. אלו מכם שלא רוצים לבצע את ההטמנות בעצמם, יוכלו להיעזר במלאכי השביל הרבים שמסייעים בהטמנות (לעיתים עבור תשלום סמלי)  לרשימת מלאכי השביל >>

רשימת מקורות מים מערד ודרומה

  • בהתיישבויות הבדואיות שמדרום לערד
  • מפעל הסיד שפועל ליד נחל חימר וכביש 258  רק בימי חול
  • מצד תמר  מחצבה שבה יש מים, נמצא קרוב לכביש במקרה חירום
  • לפני/אחרי מעלה חצבה
  • בסיס כמוס ליד מצפה המכתש הקטן
  • עין ירקעם  רק אם ירד מספיק גשם (יש לטהר את המים)
  • מפעלי אורון אחרי המכתש הגדול
  • עין חווה וגבי חווה (יש לטהר את המים)
  • חניון בארות - במרחק סטייה של 3 ק"מ לכל כיוון
  • חניון לילה עין ערוד - ליד קיר האמוניטים
  • ספיר
  • צופר (סטייה מהשביל)
  • בלדד (סטייה מהשביל)
  • פארן (סטייה מהשביל)
  • אשראם במדבר (שיטים)
  • שיזפון, נאות סמדר
  • שחרות
  • פארק תמנע - בכניסה לפארק יש מים מליחים, אבל תמיד יש ג'ריקן עם מים טובים לשתייה. כמו-כן, יש מים גם בצידו השני של הפארק, ליד האגם
  • באר אורה - סטייה של 3 ק"מ מהשביל

הכתבה נכתבה בעזרתם האדיבה של תומר בן רחל וגלעד גימון

תגובות

טוען תגובות...