קטע מספר 24: מתל קשת לקיבוץ דבירה

יום מיוחד שמהווה את קרש הקפיצה בין תוואי שטח מדברי אל תוואי שטח ירוק ופורח ולהיפך. בדרך פוגשים בכמה נחלים מרשימים, גשר רכבת הרוס, שני תילים עתיקים ואגם עונתי אחד - פוטוגני בטירוף! | מאת: יניר יגל
| 01/03/2018
מפת גובה
קובץ KML לניווט סלולרי

שביל ישראל מצפון לדרום: מקטע 24 – מתל קשת לקיבוץ דבירה

יום ארוך אך מיוחד בו אנחנו מתחילים בתהליך הפרידה שלנו מהנוף הירוק שהתרגלנו אליו עד כה ופוגשים בתחילתו של התוואי המדברי. בדרך עוברים בין נחלים ירוקים, תילים עתיקים, גשר הרוס ואגם עונתי – מרהיב ביופיו.

​דרגת קושי: קל | משך הטיול: 12 שעות | אורך המסלול המצטבר: 538.5 קילומטרים

  • נקודות למילוי מים והצטיידות באוכל: תחנת הדלק במעבר כביש 40, קיבוץ דבירה

  • הטמנות: אין | לינה: קיבוץ דבירה

  • נ.צ. התחלה: (183434,591197) / (31.41221,34.82570) קיבוץ דבירה

  • נ.צ. סיום: (177540,605342) / (31.53958,34.76312) תל קשת

מתחילים את היום בתל קשת בסימון כחול בצמוד לכביש 40.

מכביש 40 הולכים כ-2.6 קילומטרים בסימון כחול בין שדות ומעבר מתחת לשתי קווי חשמל. מגיעים לנחל שיקמה, חוצים את הנחל הזורם מים והולכים כ-350 מטר בסימון הכחול, עד שמגיעים לעמוד חשמל ולפיצול שבילים: כחול ואדום.

​נחל שקמה הוא נחל אכזב שמתחיל לזרום מדרום הר חברון ונשפך לאחר כשישים קילומטר אל הים התיכון דרומית לאשקלון. תוואי הנחל עובר מעל מאגר המים התת-קרקעי הגדול ביותר בארץ, שנקרא אקוויפר החוף.

בפיצול פונים שמאלה ועולים על הסימון האדום,מהפיצול הולכים בסימון האדום כ-3 קילומטרים בשביל אפר רחב בין שדות ומגיעים לפיצול שבילים נוסף: סימון שביל ישראל וסימון אדום. בפיצול פונים שמלאה ועולים על סימון שביל ישראל במגמת ירידה קלה.

לאחר כ-550 מטר מגיעים לנחל סד,חוצים את הנחל ועולים קלות מתוואי הנחל. מיד לאחר העלייה הקצרה מהנחל פונים ימינה והולכים כ-1.1 קילומטרים במקביל לנחל סד ומגיעים לפיצול שבילים על דרך כורכר: שביל ישראל וסימון כחול.

נחל סד, העשוי מאבן גיר לבנה, הוא נחל יפהפה נסתר וקניוני באורך של כשמונה קילומטרים, ובתוכו ניתן לראות פרחים וצמחים ממינים רבים, שנותנים הרגשה מיוחדת במינה.

בפיצול פונים שמאלה ועולים על הסימון הכחול. מהעלייה על הסימון הכחול הולכים כ-920 מטר ומגיעים לפיצול שבילים: כחול וירוק. בפיצול פונים שמאלה ועולים על הסימון הירוק והולכים במגמת עלייה קלה. אחרי כ-400 מטר מגיעים לראש תל נגילה.

תל נגילה (נג'ילה) נמצא בגבולה המערבי של שמורת פורה, ונקודת התצפית שבראשו ניתן לראות בצורה יפה אזורים נרחבים. בשל שליטתו על אזורים כה נרחבים, היווה התל נקודה אסטרטגית במלחמת העצמאות, שבה נכבש על ידי צבא הגנה לישראל מידי המצרים. בתל נמצאו ממצאים ארכיאולוגיים עתיקים, שמתוארכים ל-3,000 לפנה"ס, מהתקופה הכלכוליתית ועד התקופה הביזנטית | למידע נוסף על תל נג'ילה » 

לאחר תצפית מדהימה מראש התל ממשיכים כ-420 מטר בסימון הירוק במגמת ירידה קלה אך בחלקה תלולה ומגיעים לנחל שיקמה פעם נוספת. חוצים את הנחל וממשיכים בסימון הירוק ולאחר כ-460 מטר מגיעים לגשר ההרוס של מסילת הרכבת הטורקית.

הגשר הרוס הוא שרידיה של מסילת הרכבת, שנבנתה בידי האימפריה העות'מאנית בשנת 1916, כחלק מרשת ארצית של מסילות רכבת צבאיות בישראל, שמטרתן הייתה לסייע בקרבות בחצי האי סיני ובארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

מאוחר יותר שימשה המסילה את הבריטים בתקופת המנדט הבריטי בארץ, ולבסוף שימשה גם את מדינת ישראל, עד שנבנתה במקומה מסילה חלופית לאורך החוף בשנות ה-60. תוואי המסילה המקורית נשאר היכן שהיה, אך הגשר שעליו עברה נהרס כתוצאה משיטפונות באזור השמורה.

מהגשר ההרוס הולכים כ-940 מטר על הסימון הירוק בין עצים בתוך שמורת פורה ומגיעים לפיצול שבילים: ירוק וכחול. בפיצול פונים שמאלה ועולים על הסימון הכחול כאשר מלפנים האגם העונתי של השמורה.

​האגם העונתי הוא למעשה תוצאה של סכר, שנבנה במורד הנחל כדי לאגור מי שיטפונות ולהחדירם לקרקע. עופות, החולפים בסביבה, אוהבים מאוד להגיע לכאן, משום שנוסף על צמחים אכילים יש באגם גם צפרדעים, סרטנים קטנים ועוד מטעמים אהובים על בני-הכנף.

בסימון הכחול הולכים כ-200 מטר ומגיעים לפיצול שבילים: כחול וירוק. בפיצול פונים שמאלה ועולים על הסימון הירוק בהליכה בתוך שמורת פורה. לאחר כ-830 מטר מהעלייה על הסימון הירוק מגיעים לפיצול שבילים נוסף: ירוק, כחול וסימון שביל ישראל. בפיצול יש שלט הסבר על שביל ישראל והוא נמצא בחניון השמורה.

שמורת נחל פורה –  גודלה של שמורת הטבע כ-283 דונם ובתוכה ניתן לפגוש במיני פרחים רבים, צמחים ייחודים לאזור, אגם עונתי אשר מלא מים בחורף (מקבל את מימו מהשיטפונות באזור) ושלל בעלי חיים המנצלים את שפע השמורה.

בחודשי החורף אביב (פברואר,מרס,אפריל) ישנו פסטיבל המתרחש במקום הנקרא דרום אדום בשל שפע הכלניות הגדלות באזור. שמה של השמורה ניתן לה על שם חורבת פורה אשר נמצאת בקצה המערבי של השמורה | למידע נוסף על שמורת פורה » 

בפיצול ממשיכים ללכת ישר בסימון שביל ישראל ולאחר כ-2.7 קילומטרים, כשבדרך חוצים את נחל פורה בהליכה לצד כביש 40 מגיעים לפיצול שבילים: שביל ישראל ושביל לא מסומן. בפיצול פונים שמאלה ולאחר כמה עשרות מטרים עוברים מתחת כביש 40.

לאחר המעבר מתחת לכביש 40 מגיעים לתחנת דלק מימין לנו, זהו מקום מומלץ לעצירת התרעננות. שביל ישראל ממשיך מכביש 40 בהליכה במקביל לנחל שקמה ולאחר כ-150 מטר מגיעים למעבר מתחת למסילת רכבת.

לאחר מעבר מסילת הרכבת פונים מיד ימינה והולכים על שביל כורכר בצמוד לנחל שקמה כ-850 מטר ומגיעים לפיצול שבילים: שביל ישראל ושביל לא מסומן. למעוניינים ללכת לתל מלחה יפנו ימינה בשביל הלא מסומן.

תל מילחה, ששוכן על יד נחל שקמה, היה מקום מושבה של עיר מבוצרת בגודל של כשמונה דונם בתקופת הברונזה התיכונה ועד לתקופה הביזנטית.

תוואי שביל ישראל ממשיך בפיצול השבילים ישר בסימון שביל ישראל במקביל לנחל שקמה ולאחר כ-5.4 קילומטרים מגיעים למעבר מתחת לקו מתח גבוה. מקו המתח הגבוה ממשיכים ללכת בסימון שביל ישראל במקביל לנחל ואחרי כ-4.6 קילומטרים, כשלקראת הסוף רואים את קיבוץ דבירה מימין מגיעים לפיצול שבילים בסימון שביל ישראל ושביל לא מסומן.

בנקודה זו פונים ימינה ויורדים מתוואי שביל ישראל על מנת להגיע לסיום היום בקיבוץ דבירה. בפיצול פונים ימינה והולכים בשביל כורכר לא מסומן ולאחר כ-410 מטר, כאשר חולפים על פני בית הקברות של הקיבוץ מימין מגיעים לכביש 3255. בהגעה לכביש פונים ישר ימינה ולאחר כ-530 מטר בהליכה לצד הכביש לכיוון מערב מגיעים לשער הקיבוץ לסיום היום, במקום מכולת מים ולינה.

למעבר למקטע 24 – מקיבוץ דבירה למיתר » 

שביל ישראל מדרום לצפון: מקטע 23 – מקיבוץ דבירה לתל קשת

זהו יום ארוך המסמל אולי יותר מכל את המעבר הסופי מתוואי הנגב הצפוני ומשאריות המדבר שעוד אולי עלולות להופיע, אל הירוק של שמורה נחל פורה ונחל שקמה, שצבעם הירוק והפריחות המרהיבות שבהם משמחות את הלב יותר מכל. 

  • ​דרגת קושי: קל | משך הטיול: 12 שעות | אורך המסלול המצטבר: 506 קילומטר

  • נקודות למילוי מים: תחנת דלק במעבר כביש 40, אחוזם

  • נקודות להספקת אוכל: תחנת הדלק במעבר כביש 40, אחוזם                  

  • הטמנות: אין | לינה: תל קשת, אחוזם

  • נ.צ. התחלה: (183434,591197) / (31.41221,34.82570) קיבוץ דבירה

  • נ.צ. סיום: (177540,605342) / (31.53958,34.76312) תל קשת

מתחילים את היום בקיבוץ דבירה.

פונים שמאלה בשער הקיבוץ המרכזי ומתחברים לדרך שממנה הגענו אתמול (שביל לא מסומן). חולפים ליד בית הקברות של הקיבוץ משמאלנו ומגיעים לפיצול שבילים: שביל לא מסומן וסימון שביל ישראל.

פונים שמאלה אל סימון שביל ישראל, וממשיכים מערבה לאורך נחל שקמה. עוברים בתוך מספר חורשות קטנות, ולאחר כ-4.7 קילומטרים מפיצול השבילים מגיעים לקו מתח גבוה.

​נחל שקמה הוא נחל אכזב שמתחיל לזרום מדרום הר חברון ונשפך לאחר כשישים קילומטר אל הים התיכון דרומית לאשקלון. תוואי הנחל עובר מעל מאגר המים התת-קרקעי הגדול ביותר בארץ, שנקרא אקוויפר החוף.

עוברים מתחת לקו המתח וממשיכים בדרך שמתעקלת ימינה לכיוון צפון, בצמוד לנחל שיקמה מימיננו, כאשר משמאלנו שדות, מסילת הרכבת וכביש 40. לאחר כ-5.9 קילומטרים מקו המתח מגיעים לתל מילחה מימיננו.

תל מילחה, ששוכן על יד נחל שקמה, היה מקום מושבה של עיר מבוצרת בגודל של כשמונה דונם בתקופת הברונזה התיכונה ועד לתקופה הביזנטית.

מהתל ממשיכים בסימון שביל ישראל כ-730 מטר צפונה ומגיעים לפיצול שבילים: סימון שביל ישראל ושביל לא מסומן. פונים שמאלה לכיוון מערב ורואים משמאלנו תחנת דלק על הכביש. עוברים מתחת למסילת הרכבת, ולאחר כ-200 מטר נוספים עוברים מתחת לכביש 40 בתוך נחל שיקמה.

לאחר כמה עשרות מטרים פונים ימינה וצפונה לכיוון שמורת נחל פורה, והולכים במקביל לכביש 40 כ-1.9 קילומטר. חוצים את נחל פורה ולאחר כ-780 מטר נוספים מגיעים לחניון נחל פורה לרכבים מימין. כאן מתחברים לסימון הכחול, ולאחר כ-150 מטר נוספים מגיעים לשלט הסבר על שביל ישראל ולפתח השמורה, ולידם פיצול שבילים: כחול וירוק.

שמורת נחל פורה גודלה של שמורת הטבע כ-283 דונם ובתוכה ניתן לפגוש במיני פרחים רבים, צמחים ייחודים לאזור, אגם עונתי אשר מלא מים בחורף (מקבל את מימו מהשיטפונות באזור) ושלל בעלי חיים המנצלים את שפע השמורה.

בחודשי החורף אביב (פברואר,מרס,אפריל) ישנו פסטיבל המתרחש במקום הנקרא דרום אדום בשל שפע הכלניות הגדלות באזור. שמה של השמורה ניתן לה על שם חורבת פורה אשר נמצאת בקצה המערבי של השמורה | למידע נוסף על שמורת פורה » 

בפיצול ממשיכים עם הסימון הכחול, עולים על גשר קטן וממשיכים לכיוון מערב, כשמשמאל נראה אגם עונתי.

​האגם העונתי הוא למעשה תוצאה של סכר, שנבנה במורד הנחל כדי לאגור מי שיטפונות ולהחדירם לקרקע. עופות, החולפים בסביבה, אוהבים מאוד להגיע לכאן, משום שנוסף על צמחים אכילים יש באגם גם צפרדעים, סרטנים קטנים ועוד מטעמים אהובים על בני-הכנף.

לאחר כ-750 מטר מגיעים לפיצול שבילים נוסף: כחול וירוק, פונים ימינה אל הסימון הירוק וממשיכים לכיוון מערב בתוך חורשה, במקביל לנחל פורה. לאחר כ-1.1 קילומטרים מגיעים לגשר הרוס שעליו עברה מסילת הרכבת הטורקי.

הגשר הרוס הוא שרידיה של מסילת הרכבת, שנבנתה בידי האימפריה העות'מאנית בשנת 1916, כחלק מרשת ארצית של מסילות רכבת צבאיות בישראל, שמטרתן הייתה לסייע בקרבות בחצי האי סיני ובארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

מאוחר יותר שימשה המסילה את הבריטים בתקופת המנדט הבריטי בארץ, ולבסוף שימשה גם את מדינת ישראל, עד שנבנתה במקומה מסילה חלופית לאורך החוף בשנות ה-60. תוואי המסילה המקורית נשאר היכן שהיה, אך הגשר שעליו עברה נהרס כתוצאה משיטפונות באזור השמורה.

  • שימו לב: מנקודה זו ועד תל קשת תוואי הסימונים אינו ברור. לכן חשוב להתרכז בסימוני השביל, על מנת שלא לטעות בדרך.

 מהגשר ממשיכים עם הסימון הירוק לכיוון מערב ועולים אל תל נגילה, שממנו יש תצפית יפה על כל האזור, וגם עץ וספסל למנוחה.

תל נגילה (נג'ילה) נמצא בגבולה המערבי של שמורת פורה, ונקודת התצפית שבראשו ניתן לראות בצורה יפה אזורים נרחבים. בשל שליטתו על אזורים כה נרחבים, היווה התל נקודה אסטרטגית במלחמת העצמאות, שבה נכבש על ידי צבא הגנה לישראל מידי המצרים. בתל נמצאו ממצאים ארכיאולוגיים עתיקים, שמתוארכים ל-3,000 לפנה"ס, מהתקופה הכלכוליתית ועד התקופה הביזנטית | למידע נוסף על תל נג'ילה » 

מהתצפית ממשיכים עם הסימון הירוק בירידה קלה דרומה משמאל לתל, ולאחר כ-350 מטר מגיעים לפיצול שבילים: ירוק וכחול. פונים עם הסימון הכחול ימינה לכיוון מערב אל דרך עפר, והולכים בין שדות כ-920 מטר, עד שמגיעים לנחל סד ולפיצול שבילים נוסף: סימון כחול וסימון שביל ישראל.

נחל סד, העשוי מאבן גיר לבנה, הוא נחל יפהפה נסתר וקניוני באורך של כשמונה קילומטרים, ובתוכו ניתן לראות פרחים וצמחים ממינים רבים, שנותנים הרגשה מיוחדת במינה. 

פונים ימינה אל סימון שביל ישראל והולכים לאורך קניון הנחל היפה כ-1.1 קילומטרים, עד שמגיעים למקום חציית הנחל לכיוון מערב.

חוצים את הנחל, ממשיכים בסימון שביל ישראל כ-600 מטר נוספים, ומגיעים לפיצול שבילים: סימון שביל ישראל וסימון אדום. פונים ימינה עם הסימון האדום אל דרך עפר, והולכים בתוך שדות כ-3 קילומטרים מהיציאה מהנחל, עד שמגיעים לעמוד חשמל ולפיצול שבילים נוסף: אדום וכחול. פונים ימינה אל הסימון הכחול, ולאחר הליכה של כ-350 מטר מגיעים לנחל שיקמה.

חוצים את הנחל, שבעונות גשומות אינו פשוט לחצייה, וממשיכים עם הסימון הכחול לכיוון צפון מזרח בין שדות בפאתי חורשה. לאחר שעוברים את החורשה, כ-1.1 קילומטרים מנקודת חציית הנחל, מגיעים לפיצול שבילים: סימון כחול ושביל לא מסומן.

ממשיכים ישר עם הסימון הכחול ולאחר כ-300 מטר מגיעים לקו חשמל, עוברים מתחת וממשיכים באותו כיוון. לאחר 550 מטר מגיעים לקו חשמל נוסף ועוברים גם מתחתיו. ממשיכים באותו כיוון כ-650 מטר נוספים, ומגיעים לתל קשת ולשלט הסבר על שביל ישראל. כאן מסתיים היום.

בתל קשת נמצאו ממצאים ארכיאולוגיים המעידים על קיומו של ישוב קדום שהתקיים בתל מתקופת הברונזה המאוחרת ועד לתקופה העות'מאנית, שקברים הקשורים אליה נמצאו בו.

מטיילים המעוניינים ללון באחוזם ימשיכו משלט ההסבר בסימון שביל ישראל. חוצים את כביש 40 מתחת לגשר שעליו הכביש עובר, ומיד פונים שמאלה אל דרך כורכר. הולכים בדרך כ-1.7 קילומטר ומגיעים למרכז הישוב ולבית הכנסת, שם תוכלו למצוא מים ומכולת להצטיידות.

מושב אחוזם הוקם בשנת 1950 על ידי עולים מצפון אפריקה ותחילה נקרא מעגלים, אך מאוחר יותר שונה שמו והוא נקרא אחוזם על שם אחד מצאצאיו של יהודה. אוכלוסיית המקום מורכבת מיהודים חילוניים ודתיים, שמתפרנסים בעיקר מחקלאות. במושב ניתן למצוא מכולת ובית כנסת. 

למעבר למקטע 24 – מתל קשת לבית גוברין » 

חוות דעת על קטע מספר 24: מתל קשת לקיבוץ דבירה

טוען חוות דעת...

תגובות

טוען תגובות...

אירועי סוכות 2018