קטע מספר 8: מכפר קיש להר יונה

יום ירוק במיוחד ומלא בכל טוב: הר תבור והנוף המרשים של עמר יזרעאל ובקעת כסלות, נחל ברק בן אבינועם והר דבורה שרומזים על אירועים היסטוריים שהתרחשו באיזור ופריחת האירוס הנצרתי בעונה | מאת: יניר יגל
| 01/03/2018
מפת גובה
קובץ KML לניווט סלולרי

“...תזכור שבמקום שבו נמצא לבך, שם נמצא האוצר שלך. אתה צריך למצוא את האוצר כדי שכל מה שלמדת בדרך אליו יהיה בו הגיון ...” (האלכימאי, פאולו קואלו)

שביל ישראל מצפון לדרום: מקטע 8 – מכפר קיש להר יונה

יום ירוק במיוחד עם עלייה לא פשוטה להר תבור, אך הנוף הנשקף ממנו שווה הכל. בהמשך הולכים אל עבר הר דבורה, ומשם, דרך נחל ברק בן אבינועם עולים אל שכונת הר יונה שבנצרת עלית.

דרגת קושי: קשה | משך הטיול: 12 שעות | אורך המסלול המצטברים: 177 קילומטרים

  • נקודות למילוי מים: דבורייה, הר תבור, צומת גזית, כפר תבור (סטייה קלה מהשביל), הר יונה, נצרת עילית

  • נקודות להספקת אוכל: דבורייה, צומת גזית, כפר תבור (סטייה קלה מהשביל), נצרת עילית

  • הטמנות: אין | לינה: נצרת עילית

  • נ.צ. התחלה: (242052,730285) / (32.66684,35.44539) כפר קיש

  • נ.צ. סיום: (232458,736569) / (32.72366,35.34320) הר יונה

מתחילים את היום בכפר קיש.

יוצאים משער המושב ומתקדמים לצד כביש הגישה למושב כ-700 מטר, עד שמתחברים לסימון שביל ישראל. ממשיכים לצד הכביש כ-910 מטר, עד שמגיעים לצומת ופונים שמאלה אל כביש 7276, שמוביל לקיבוץ גזית, לכפר קיש ולעין דור.

קיבוץ גזית הוקם בשנת 1948 בסמוך לכפר הערבי טירה. הקיבוץ, שמונה היום כ-600 תושבים, עבר הפרטה, וכיום פרנסתו מבוססת על מפעל "תעשיות גזית" ועל חקלאות אזורית.

קיבוץ עין דור הוקם בשנת 1948 בידי תנועת השומר הצעיר, מיד עם הכרזת קום המדינה. הקיבוץ נקרא על שם העיר המקראית עין דור,  ששרידיה נמצאים בקרבת מקום. הקיבוץ, שמונה היום כאלף תושבים, מופרט ומתבסס בעיקר על מפעל "טלדור" ועל חקלאות הקיבוץ.

ממשיכים כמה עשרות מטרים וחוצים את הכביש בפנייה ימינה לכיוון מערב. יורדים בירידה קצרה וקלה וממשיכים בהליכה בדרך עפר בתוואי נחל תבור בסימון שביל ישראל.

נחל תבור יוצא תחילתו מהרי נצרת ונשפך אל נהר הירדן דרום-מזרחית לקיבוץ גשר. הנחל הוא נחל איתן, והוא מקבל את מימיו מכמה מעיינות שנובעים לאורך מסלולו | למידע נוסף על נחל תבור » 

לאחר כ-1.4 קילומטרים מגיעים לפיצול שבילים: סימון שביל ישראל ושביל ללא סימון. פונים ימינה עם סימון שביל ישראל ולאחר כ-190 מטר מגיעים לכביש 7276. פונים שמאלה בכביש והולכים לצדו, ולאחר כ-1.1 קילומטרים עוברים משמאלנו בית מלון ותחנת דלק, ומגיעים לצומת גזית. חוצים את כביש 65, פונים שמאלה וממשיכים לצדו כ-150 מטר, עד שמגיעים לצומת עם כביש הגישה לכפרים שיבלי ודבוריה.

פונים ימינה וממשיכים לצד כביש הגישה, ובדרך עוברים משמאלנו תחנת דלק. לאחר כ-350 מטר מגיעים לפיצול שבילים: סימון שביל ישראל וסימון כחול. פונים שמאלה אל הסימון הכחול, יורדים מהכביש ומתחילים בעלייה קשה אל הר תבור. לאחר כ-1.8 קילומטרים מגיעים לפסגת ההר.

הר תבור מתנשא לגובה של כ-560 מטר ונחשב להר הגבוה באזור. בשל צורתו הייחודית, שנראית לעין ממרחקים, ושליטתו האסטרטגית באזור, חשיבותו הייתה רבה לאורך ההיסטוריה בכל שלושת הדתות הגדולות – היהדות, הנצרות והאיסלאם, והוא מוזכר בתיאורים רבים בכל ספרי התורה. על פי האמונה הנוצרית, על פסגת הר תבור התרחשה ההשתנות של ישו, שאישרה את מעמדו כבן האלוהים, ולכן הוקמו על ההר כנסיית ההשתנות ומנזר אורתודוקסי | למידע נוסף על הר תבור » 

בפיצול השבילים שבפסגת ההר (כחול ושחור) פונים שמאלה אל הסימון השחור ונכנסים אל שביל סובב פסגת הר תבור. ממשיכים כ-390 מטר ומגיעים לפיצול שבילים נוסף: שחור ואדום. ממשיכים ישר עם הסימון השחור ולאחר כ-750 מטר מגיעים לשער הרוחות.

שער הרוחות הוא שער הכניסה לכנסייה שנבנתה בתקופה הצלבנית במאה ה-12, ובפי המקומיים הוא נקרא בערבית באב אל-הווה.

בשער הרוחות מתחברים לסימון הירוק וממשיכים כ-100 מטר, עד שמגיעים לכביש הגישה של הר תבור 7266. חוצים את הכביש וממשיכים בסימון הירוק בירידה תלולה ומסוכנת מההר.

לאחר כ-1.3 קילומטרים מסיימים את הירידה מההר ומגיעים לכביש המחבר בין שיבלי לדבוריה, לחנייה ולפיצול שבילים: סימון ירוק וסימון שביל ישראל. פונים ימינה אל סימון שביל ישראל בלבד וממשיכים בהליכה לצד הכביש, כשמשמאלנו חנות נוחות ושירותים. לאחר כ-290 מטר נכנסים לכפר שיבלי ומגיעים לפיצול שבילים נוסף: סימון שביל ישראל וסימון כחול.

כפר שיבלי הוא יישוב ערבי מוסלמי, וכיום מתגוררים בו כ-5,300 תושבים. מקור המתיישבים בישוב הוא משבט ערב אל סביח, שנדד והגיע מאזור דרום טורקיה עוד לפני 1948.

פונים שמאלה אל הסימון הכחול וממשיכים כ-160 במגמת ירידה בתוך הכפר, עד שמגיעים לצומת. פונים שמאלה וממשיכים בהליכה, כשבדרך יוצאים מכפר שיבלי. לאחר כ-900 מטר מגיעים לפיצול שבילים: כחול ואדום. פונים ימינה אל הסימון האדום ומתחילים במגמת עלייה קלה. לאחר כ-500 מטר מגיעים לפיצול שבילים נוסף: אדום ושחור.

 פונים שמאלה אל הסימון השחור וממשיכים במגמת עלייה כ-1.8 קילומטרים, עד שמגיעים לעוד פיצול שבילים: שחור וכחול. פונים שמאלה אל הסימון הכחול ולאחר כ-470 מטר מגיעים לפיצול שבילים נוסף: כחול וירוק. פונים שמאלה אל הסימון הירוק במגמת ירידה, ולאחר כ-1.6 קילומטרים מגיעים למצפור התבור.

מצפור התבור מספק תצפית לכיוון דרום-מזרח אל הר תבור, הכפר דבורייה ועוד. הנותן תצפית מרהיבה על כיוון דרום מזרח כולל הר דבוריה והר תבור.

מהמצפור ממשיכים עם הסימון הירוק במגמת עלייה בינונית, ולאחר כ-1.4 קילומטרים מגיעים לפיצול שבילים: סימון ירוק, סימון שחור וסימון שביל ישראל. פונים שמאלה לסימון שביל ישראל בלבד וממשיכים במגמת עלייה כ-1.2 קילומטרים, עד שמגיעים לפיצול שבילים נוסף: סימון שביל ישראל וסימון שחור. פונים ימינה אל הסימון השחור וממשיכים כ-830 מטר, עד שמגיעים לפסגת הר דבורה ולפיצול שבילים: שחור וכחול.

הר דבורה נקרא על שם דבורה הנביאה, שניצחה למרגלותיו את סיסרא, שר צבאו של יבין, מלך אשור. גובהו של ההר כ-437 מטר, ובפסגתו אנדרטה וחניון למטיילים. בצדו המזרחי של ההר שוכן הכפר דבוריה.

פונים שמאלה אל הסימון הכחול ומתחילים בירידה בינונית עד קשה מההר. לאחר כ-830 מטר מסיימים את הירידה ומגיעים לכמה ספסלים ופחי אשפה ולפיצול שבילים: כחול, אדום ושחור. מתחברים לסימון האדום וממשיכים במעלה נחל ברק בן אבינועם, כשבדרך עוברים משמאלנו את עינות שועים ושער בקר.

​עינות שועים הוא מעיין שנובע מסלע ההר אל תוך נחל ברק בן אבינועם.

לאחר כ-2.4 קילומטרים מגיעים לסוף העלייה ולפיצול שבילים: סימון אדום ושביל ללא סימון. פונים ימינה עם הסימון האדום וממשיכים בהליכה מתחת לכביש. לאחר כ-560 מטר מגיעים לפיצול שבילים: סימון אדום וסימון שביל ישראל בלבד. פונים שמאלה אל סימון שביל ישראל בלבד וממשיכים בהליכה על המדרכה לצד כביש הגישה לכפר עין מאהל.

עין מאהל הוא כפר ערבי מוסלמי ששוכן על רכסי ההר של נצרת, ומתגוררים בו כ-12 אלף תושבים.

לאחר כ-120 מטר מגיעים לצומת ולהר יונה, שם מסתיים היום. מהצומת ניתן להגיע באוטובוס לנצרת עילית, שם ניתן למצוא מקומות לינה ונקודות למילוי מים והצטיידות באוכל.

הר יונה הוא ההר הגבוה ברכס הרי נצרת, וגובהו כ-573 מטר. הוא נקרא על שם הנביא יונה, הקבור בכפר משהד הסמוך, והיום שוכנת עליו שכונת הר יונה שמשתייכת לעיר נצרת עילית.

נצרת עילית הייתה חלק מחזונו של דוד בן גוריון ליישוב אזור הגליל. העיר נוסדה בשנת 1956 והוכרזה כעיר בשנת 1974. העיר מונה היום מונה 52,000 איש ויש בה רוב יהודי, אך בתחומיה חיים תושבים מדתות ולאומים שונים. בעיר ניתן להצטייד באוכל ובמים, ולמצוא מקומות לינה. 

למעבר למקטע 9 – מהר יונה לאלון הגליל » 

“...התרכז במסע, לא ביעד. השמחה אינה מצויה בסיום הפעילות, אלא בעשייתה ...” (גרג אנדרסון)

שביל ישראל מדרום לצפון: מקטע 39 – מהר יונה לכפר קיש

יום מדהים אשר מתחיל בהר דבורה הפורח בעונה ומשם ממשיכים להר תבור וכנסיית ההשתנות. לאחר עצירת צהריים אל מול הנוף המשכר של העמק ממשיכים בהליכה קלילה אל עבר כפר קיש.

  • דרגת קושי: בינוני-קשה | משך הטיול: 12 שעות | אורך המסלול המצטבר: 865 קילומטרים

  • נקודות למילוי מים: דבורייה, הר תבור, צומת גזית, כפר תבור (סטייה קלה מהשביל), כפר קיש

  • נקודות להספקת אוכל: דבורייה, צומת גזית, כפר תבור (סטייה קלה מהשביל), כפר קיש

  • הטמנות: אין | לינה: כפר קיש

  • נ.צ. התחלה: (232458,736569) / (32.72366,35.34320) הר יונה

  • נ.צ. סיום: (242052,730285) / (32.66684,35.44539) כפר קיש

מתחילים את היום בצומת שממנו יוצא הכביש המוביל לעין מאהל. 

מתחילים לרדת עם הכביש לכיוון עין מאהל בסימון שביל ישראל, ולאחר כ-120 מטר פונים ימינה מהכביש אל הסימון האדום. ממשיכים ללכת מתחת לכביש כ-560 מטר כשהכביש נמצא מעלינו מימין, עד שמגיעים לפיצול שבילים: סימון אדום ושביל ללא סימון. פונים שמאלה עם הסימון האדום וממשיכים בירידה בינונית בתוך ערוץ נחל ולאחר מכן בתוך נחל ברק בן אבינועם, כאשר בדרך עוברים דרך שער ברזל וליד עינות שועים מימיננו.

​עינות שועים הוא מעיין שנובע מסלע ההר אל תוך נחל ברק בן אבינועם.

לאחר כ-2.4 קילומטרים מגיעים לפיצול שבילים: אדום, שחור וכחול, שלידו כמה ספסלים המתאימים למנוחה קצרה ופחי אשפה. ממשיכים עם הסימון הכחול ומתחילים בעלייה קשה אל הר דבורה. לאחר כ-830 מטר מגיעים אל ראש ההר ולפיצול שבילים נוסף: כחול ושחור.

הר דבורה נקרא על שם דבורה הנביאה, שניצחה למרגלותיו את סיסרא, שר צבאו של יבין, מלך אשור. גובהו של ההר כ-437 מטר, ובפסגתו אנדרטה וחניון למטיילים. בצדו המזרחי של ההר שוכן הכפר דבוריה.

בפיצול השבילים פונים שמאלה עם הסימון השחור ומתחילים בירידה קלה עד בינונית של כ-830 מטר, עד שמגיעים לפיצול שבילים: סימון שחור וסימון שביל ישראל. הסימון השחור ממשיך ישר, אך אנו פונים שמאלה עם שביל ישראל וממשיכים במגמת ירידה.

לאחר כ-1.2 קילומטרים מגיעים לפיצול שבילים נוסף: סימון שביל ישראל, סימון שחור וסימון ירוק. פונים ימינה עם הסימון הירוק וממשיכים כ-1.4 קילומטרים, עד שמגיעים למצפור התבור, שממנו יש תצפית לכיוון דרום-מזרח אל הר תבור, הכפר דבורייה ועוד.

מצפור התבור מספק תצפית לכיוון דרום-מזרח אל הר תבור, הכפר דבורייה ועוד. הנותן תצפית מרהיבה על כיוון דרום מזרח כולל הר דבוריה והר תבור.

מהמצפור ממשיכים עם הסימון הירוק בירידה קלה ואז בעלייה בינונית, ולאחר כ-1.6 קילומטרים מגיעים לפיצול שבילים: ירוק וכחול. פונים ימינה עם הסימון הכחול, ולאחר הליכה של כ-470 מטר מגיעים לפיצול שבילים נוסף: כחול ושחור. פונים ימינה עם הסימון השחור וממשיכים כ-1.8 קילומטרים במגמת ירידה, עד שמגיעים לפיצול שבילים: שחור ואדום.

פונים ימינה עם הסימון האדום, ולאחר הליכה נוחה של כ-500 מטר מגיעים לפיצול שבילים נוסף: אדום וכחול. פונים שמאלה עם הסימון הכחול וממשיכים בהליכה לכיוון הכפר שיבלי. לאחר כ-900 מטר מגיעים לצומת בתוך הכפר, פונים ימינה וממשיכים במגמת עלייה קלה.

כפר שיבלי הוא יישוב ערבי מוסלמי, וכיום מתגוררים בו כ-5,300 תושבים. מקור המתיישבים בישוב הוא משבט ערב אל סביח, שנדד והגיע מאזור דרום טורקיה עוד לפני 1948.

לאחר כ-160 מטר מגיעים לצומת נוסף, שבו נגמר הסימון הכחול, ופונים ימינה אל סימון שביל ישראל. ממשיכים בהליכה, עוברים בדרך ליד חניה משמאלנו וליד חנות נוחות ושירותים מימיננו, ולאחר כ-300 מטר מתחברים לסימון הירוק. מכאן מתחילים בעלייה קשה להר תבור, שעוברת בדרך בכמה נקודות תלולות מאוד, ולאחר כ-1.3 קילומטרים מגיעים אל פסגת ההר וחוצים כביש.

הר תבור מתנשא לגובה של כ-560 מטר ונחשב להר הגבוה באזור. בשל צורתו הייחודית, שנראית לעין ממרחקים, ושליטתו האסטרטגית באזור, חשיבותו הייתה רבה לאורך ההיסטוריה בכל שלושת הדתות הגדולות – היהדות, הנצרות והאיסלאם, והוא מוזכר בתיאורים רבים בכל ספרי התורה. על פי האמונה הנוצרית, על פסגת הר תבור התרחשה ההשתנות של ישו, שאישרה את מעמדו כבן האלוהים, ולכן הוקמו על ההר כנסיית ההשתנות ומנזר אורתודוקסי | למידע נוסף על הר תבור » 

לאחר כ-100 מטר נוספים חוצים כביש נוסף, שממשיך דרך שער הרוחות שאנחנו עוברים לידו.

שער הרוחות הוא שער הכניסה לכנסייה שנבנתה בתקופה הצלבנית במאה ה-12, ובפי המקומיים הוא נקרא בערבית באב אל-הווה.

לאחר שעוברים את השער מתחברים לסימון השחור בפנייה ימינה, וממשיכים בשביל סובב פסגת הר תבור, כשמשמאלנו הכנסייה הנוצרית. לאחר כ-1.1 קילומטרים מגיעים לתחילת הירידה מההר ולפיצול שבילים: שחור וכחול. פונים ימינה עם הסימון הכחול ומתחילים לרדת בירידה תלולה וקשה.

  • שימו לב: יש להיזהר במיוחד בעת הירידה במקום.

לאחר ירידה של כ-1.9 קילומטרים מגיעים לכביש ובו תחנת דלק ליד הכניסה לכפר שיבלי. פונים ימינה ומתחברים לסימון שביל ישראל, ולאחר כ-360 מטר מגיעים לצומת עם כביש 65 – צומת גזית. חוצים את הכביש בזהירות, כשמימיננו מלון הר תבור ותחנת דלק, וממשיכים לכיוון מזרח, לצד כביש 7276, שמוביל לקיבוץ גזית, לכפר קיש ולעין דור.

קיבוץ גזית הוקם בשנת 1948 בסמוך לכפר הערבי טירה. הקיבוץ, שמונה היום כ-600 תושבים, עבר הפרטה, וכיום פרנסתו מבוססת על מפעל "תעשיות גזית" ועל חקלאות אזורית.

קיבוץ עין דור הוקם בשנת 1948 בידי תנועת השומר הצעיר, מיד עם הכרזת קום המדינה. הקיבוץ נקרא על שם העיר המקראית עין דור,  ששרידיה נמצאים בקרבת מקום. הקיבוץ, שמונה היום כאלף תושבים, מופרט ומתבסס בעיקר על מפעל "טלדור" ועל חקלאות הקיבוץ.

לאחר כ-1.1 קילומטרים מגיעים לירידה מהכביש לכיוון נחל תבור.

נחל תבור יוצא תחילתו מהרי נצרת ונשפך אל נהר הירדן דרום-מזרחית לקיבוץ גשר. הנחל הוא נחל איתן, והוא מקבל את מימיו מכמה מעיינות שנובעים לאורך מסלולו | למידע נוסף על נחל תבור » 

כשמגיעים אל נחל תבור, פונים שמאלה והולכים בתוואי הנחל כ-1.6 קילומטרים, עד שמגיעים שוב לכביש 7276. פונים שמאלה ועולים על גשר שעובר מעל הנחל, ולאחר כמה עשרות מטרים מגיעים לצומת. פונים ימינה אל כביש הגישה לכפר קיש וממשיכים עם סימון שביל ישראל כ-910 מטר, עד שמגיעים לנקודה שבה השביל פונה ימינה. בפנייה זו מתחיל המקטע הבא של השביל, אך אנו ממשיכים ישר עם הכביש כ-700 מטר נוספים, עד שמגיעים לכפר קיש, שם מסתיים היום.

כפר קיש נוסד ב-1946 על ידי חיילים יהודים ששוחררו מהצבא הבריטי, והוא נקרא על שם פרדריק קיש, שהיה מפקד בצבא הבריטי ושימש כמנהל המחלקה המדינית בירושלים בין השנים 1923-1931. הכפר הוא יישוב קהילתי, המונה כ-330 תושבים, שמתפרנסים בעיקר מחקלאות. במקום ניתן למצוא מקומות לינה וכן להצטייד במים ובאוכל במרכולית.

למעבר למקטע 40 – מכפר קיש לכנרת מושבה >>

חוות דעת על קטע מספר 8: מכפר קיש להר יונה

טוען חוות דעת...

תגובות

טוען תגובות...